מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי 4

ויאמר משה וגו'. אמר ר' אלעזר בן ערך שבעת ימים היה מכתיש הקב"ה למשה לילך בשליחותו דכתיב גם תמול גם מתמול שלשום גם משלשום מאז דברך גם מאז וזה יום השביעי.

And Moses said, etc. Rabbi Eliezer ben Arach said: The Holy One, blessed be He, implored Moses for seven days to go on His mission, as it is written: "even yesterday, even the day before, three days ago, even three days before, ever since you have spoken," and this is the seventh day.

ויחר אף ד' במשה. אמר ר' (אליעזר) [אלעזר] בן ערך לא דבר הקב"ה עם משה אלא בדרך ארץ שלא יהיו בזויי העולם אומרים מפני שהוא אלוה ובעל עולם עשה דבריו שלא כדין לכן היה הקב"ה (מכביש) [מכתיש] את משה כל ששת ימים דכת' גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך אל עבדך ובשביעי אמר לו שלח נא ביד תשלח: משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו עבד והיה אוהבו אהבה גמורה בקש המלך לעשותו אפוטרופוס לפרנס בני ביתו של מלך מה עשה המלך תפש עבדו בידו והכניסו לבית גנזיו הראהו כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות וכל שיש לו בבית גנזיו הוציאו לשדה הראהו גנות ופרדסים וכל שיש לו בשדה פשט העבד את ידו ואמר איני יכול להיעשות אפוטרופוס לפרנס בני ביתו של מלך כעס עליו המלך אמר לו אם אי אתה יכול להיעשות אפוטרופוס למה הטרחתני כל אותו טורח נשבע לו שלא יכנס לפתח פלטין שלו. כך היה המקום (מכביש) [מכחיש] את משה כל ששת הימים בשליחותו למצרים ובשביעי אמר לו שלח נא ביד תשלח א"ל הקב"ה משה אתה אומר לי שלח נא ביד תשלח יהושע תלמידך (ורך) (גידולי ידך) ורבוייך הוא יכניס את ישראל לארץ אתה אי אתה נכנס עמהן לארץ שנא' (במדבר כ' י"ב) לכן לא תביאו את הקהל הזה: משיב משה ואומר לפני הקב"ה רבש"ע אתה אומר לי רד למצרים והוצא את ב"י ממצרים בודאי אני שליח שתי שליחות באדם אחד בפעם אחת רבוני אין שליחות זו יפה אלא בשני בני אדם כאחד שנ' (קהלת ד' ט') טובים השנים מן האחד ואומד (דברים י"ט ט"ו) על פי שנים עדים יקום דבר. משיב הקב"ה ואומר לו למשה משה יודיע אני בך על מי אתה עומד ומבקש רחמים שתלך אתה והוא בשליחותי למצרים כבר שרת עליו רוח הקדש והוא יוצא ומשמר לך בשבילי מצרים וכעת שרואה אותך הוא שמש כענין שנ' (שמות ג' י"ד) והנה גם הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו: משיב הקב"ה ואומר לו למשה בתחילה כשנגליתי עליך בסנה היית מסתיר פניך ממני כענין שנאמר ויסתר משה פניו עכשיו אימתי ניתן לך פתחון פה לדבר בפני כעבד בשר ודם שיש לו רשות לדבר בפני רבו: משה דברן את אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח [אני הוא שקראתי עולם ממזרח שמש עד מבואו] מן הדין ההוא אתה ראוי לשטיפה מיד אבל מה אעשה בעל הרחמים אני [לכך נאמר וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה'] וחכמים אומרין אומר לו הקב"ה למשה משה זכות עמרם אביך עמדה לך שעשה דבר גדול בישראל שבשהכבידו מצרים עבודה קשה על ישראל והיו מטבעין אותן ביאר אמרו אנו נושאין נשים ומולידין בנים ומצרים מטבעין אותן ביאר למה אנו מיגעין את עצמנו לחנם עמד עמרם ועשה דבר גדול בישראל והסכימה דעתו לדעת המקום גירש את אשתו כשהיא מעוברת שלשה חדשים, בסוף שלשה חדשים חזר ועשה בה קדושין שנאמר (שמות ב' א') וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי והיו מלאכי השרת מקלסין לפניה כחתנים וככלות שנאמר (תהלים קי"ג ט') אם הבנים שמחה. ומצרים מנו לה תשעה חדשים והיא ילדה בתוך ששה חדשים. וכי למה הוצרך הדבר אם לקח עמרם אשת אם לא לקח אלא להודיע לכל באי העולם זכותו של עמרם הצדיק: משיב משה ואומר לפני הקב"ה רבש"ע אני נביא בן נביא מספק ספיקות נכנסתי לדבריך פרעה רשע בן רשע ומצרים מרודים בני מרודים האיך יכנסו לדברי. א"ל אתה דבר בלשון קודש כמלאך ואהרן אחיך ידבר בלשון (עברי) [מצרי] שנא' (שמות ד' א') ראה נתתי אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך: משיב משה ואומר לפני הקב"ה רבש"ע אתה אומר לי רד למצרים והוציא ששים רבוא מתחת סבלות מצרים מתירא אני מפני בני אדם שברחתי מפניהם. א"ל אל תירא משה כבר מתו שנא' (שם ד' י"ט) כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך: משיב הקב"ה ואומר לו למשה משה אתה אומר לי מתירא אני מפני בני אדם שברחתי מפניהם בני אדם ששגר עליך פרעה לתפשך מי עשאן אלמים מי עשאן חרשים מי עשאן סומים הלא אני ד': ר' אלעזר בן יהודא איש ברתותא אומר משיב משה ואומר לפני הקב״ה רבש"ע אתה אומר לי רד למצרים והוציא ששים רבוא מתחת סבלון מצרים אלו על מאה בני אדם או על מאתים בני אדם אתה אומר לי עדיין הדבר קשה לי אלא שאתה אומר לי הוציא ששים רבוא מתחת סבלון פרעה ממצרים. ואלו התרית בהן שנה או שתים לפני דיבר [היו הדברים] כבר עשויין אלא שנשתעבדו בהן מאתים ועשר שנים יאמר לי פרעה מי שעבדו עבד עשר שנים ולא מיחה בו כל בריה יבוא אחר ויוציאו מתחת ידו או מי שעבד את הכרם עשר שנים ולא מיחה בו כל בריה יבוא אחר ויוציאו מתחת ידו רבש״ע כבדים ומכובדים דברים הללו שאתה אומר לי כי כבד פה וכבד לשון אנכי.

And the anger of the Lord was kindled against Moses. Rabbi Eliezer ben Arach said: The Holy One, blessed be He, spoke to Moses in a worldly manner so that the denigrators of the world would not say that because He is a deity and the master of the world, He did not act justly. Therefore, the Holy One, blessed be He, implored Moses for six days, as it is written: "even yesterday, even three days ago, ever since you spoke to your servant," and on the seventh day, He said to him, "Please send by the hand you will send."
He gave a parable: To what is this matter comparable? To a king who had a servant, and he loved him with a complete love. The king wanted to appoint him as a steward to sustain the royal children. What did the king do? He took his servant by his hand and brought him into his treasure house, showing him silver, gold, precious stones, and pearls, and everything he had in his treasure house. He then took him to the field and showed him gardens and orchards and everything he had in the field. The servant extended his hand and said, "I cannot become a steward to sustain the royal children." The king became angry and said to him, "If you cannot become a steward, why did you bother me with all this effort?" He swore that the servant would not enter the threshold of his palace.
So too, the Almighty implored Moses for six days on His mission to Egypt, and on the seventh day, He said to him, "Please send by the hand you will send." The Holy One, blessed be He, said to Moses, "You say to me, 'Please send by the hand you will send.' Joshua, your student, and your disciple, will bring Israel into the land. You will not enter the land with them," as it is said, "Therefore you shall not bring this assembly."
Moses replied and said before the Holy One, blessed be He, "Master of the Universe, you tell me to go down to Egypt and bring out the Children of Israel from Egypt. Surely I am a messenger. Two missions to one person at one time? My Lord, this mission is better with two people, as one," as it is said, "Two are better than one," and it is inferred, "By the mouth of two witnesses shall a matter be established."
The Holy One, blessed be He, replied and said to Moses, "I will inform you of whom you stand before and ask for mercy that you and he go on my mission to Egypt. The Holy Spirit has already rested upon him, and he goes out and awaits you on my behalf to Egypt. Now when he sees you, he will be like the sun," as it is said, "And behold, he is coming out to meet you, and when he sees you, he will be glad in his heart."
The Holy One, blessed be He, replied and said to Moses, "Initially, when I revealed myself to you at the bush, you hid your face from me," as it is said, "And Moses hid his face." "Now, when have you been given the opportunity to speak to me like a servant to a human master who has permission to speak to his master?"
Moses spoke and said, "I have no messengers, I have no troops, I have no seraphim, I have no wheels, I have no ministering angels, and I have no heavenly chariots to send and bring out my children from Egypt. You tell me, 'Please send by the hand you will send.' I am the one who called the world from the east of the sun to its setting. From that law, you are fit for washing immediately. But what can I do, for I am merciful." Thus, it is said, "And God spoke to Moses and said to him, 'I am the Lord.'"
And the sages say: The Holy One, blessed be He, said to Moses, "Moses, the merit of Amram, your father, stood by you. He did a great deed in Israel. When Egypt imposed hard labor on Israel and cast them into the Nile, they said, 'We marry women, beget sons, and the Egyptians cast them into the Nile. Why do we toil in vain?' Amram arose and did a great deed in Israel, and his mind agreed with the mind of the place (God). He divorced his wife when she was pregnant for three months. At the end of three months, he remarried her, as it is said, 'And a man from the house of Levi went and took the daughter of Levi.' And the ministering angels clapped before her like grooms and brides," as it is said, "If sons, then joy." And the Egyptians calculated nine months for her, and she gave birth within six months.
Why was this necessary? Either Amram took a wife, or he did not. Rather, to inform all who come to the world of the merit of Amram the righteous. Moses replied and said before the Holy One, blessed be He, "Master of the Universe, you tell me to go down to Egypt and bring out sixty myriads from under the burdens of Egypt. I fear for the people, for I fled from them." He said to him, "Do not fear, Moses. They have already died," as it is said, "For all the men who sought your life are dead."
The Holy One, blessed be He, replied and said to Moses, "Moses, you say to me, 'I fear for the people, for I fled from them.' The people who sent Pharaoh to capture you, who made them mute, who made them deaf, who made them blind, is it not I, the Lord?" Rabbi Eliezer ben Yehuda of Bartota says: Moses replied and said before the Holy One, blessed be He, "Master of the Universe, you tell me to go down to Egypt and bring out sixty myriads from under the burdens of Egypt. If you had loosened them for a year or two before speaking, things would already be done. But they were enslaved for 210 years. Pharaoh will say to me, 'A slave who served for ten years and no creature protested against him, another will come and take him from his hand? Or one who worked the vineyard for ten years and no creature protested against him, another will come and take it from his hand?' Master of the Universe, these things you tell me are heavy and burdensome," as it is said, "For I am slow of speech and slow of tongue."