הוספה 6

כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו ביד חזקה מלמעלן וביד חזקה מלמטן: ביד חזקה ישלחם מלמעלן: דכת' (י"א א') עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים אחרי כן ישלח אתכם זו מכת בכורות: וביד חזקה יגרשם מארצו מלמטן: דכת' (י״ב ל"ג) ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ: ואומר (תהלים ק"ה ל"ח) שמח מצרים בצאתם כי נפל פחדם עליהם:

וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר הפרש בין נבואת האבות לנבואת משה ושאר הנביאים: האבות כשהיה הקב"ה עלה עליהן לדבר עמהן לא היה עלה לא בחיות ולא במרכבה ולא בשאר מיני הכבוד אלא על גבן היתה שכינה שורה: אמר ר' שמעון האבות הן הן המרכבה שנ' (בראשית י"ז כ"ב) ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם והנה ה' נצב עליו (שם כ״ח י"ג): מפני מה שהיו מקודשין לשרית השכינה: אבל שאר הנביאים היה עלה עליהן בכבוד כל אחד ואחד כפי כוחו: האבות כשהיה הקב"ה נגלה עליהן לדבר עמהן לא היה עלה לא בברקים ולא ברעמים ולא בקולות ולא בזוועות מפני שהן יודעין את כוחו ואת גבורתו ואת גדלו ואת גאונו: אבל שאר הנביאים היה הקב"ה עלה עליהן בקולות וברעמים ובברקים ולפידים לפי צורך בני דורן מפני מה מפני שאין בני דורן יודעין כוח גבורתו של הקב״ה הלויי בקולות וברקים והלויי יכנעו: האבות כשהיה הקב"ה עלה עליהן לצוותן לא היה מתנה עמהן אם בחקותי תלכו ואם בחקותי [תמאסו] (ויקרא כ"ו ג' וט״ו) מפני מה מפני שהן יודעין כוח מתן שכרן של צדיקים ופורענותן של רשעים ואינן צריכין להתרות בהן: אבל שאר הנביאים הלויי יפרש להן מתן שכרן [של צדיקים] ופורענותן [של רשעים] כמה פעמים והלויי יכנעו בני דורן: האבות כשהיה הקב״ה מדבר עמהן לא היה קולו (מרעים) [מרעיש] את העולם אלא בחשאי שלא היה הצורך להשמיע בני דורן: אבל שאר הנביאים כשהיה הקב״ה מדבר עמהן היה מרעיש את העולם שנ' (תהלים כ"ט ה') קול ה' שובר ארזים: בד"א עד שלא הוקם המשכן אבל משהוקם המשכן נתייחד מקום לדבור ולא היה העולם מרעיש: האבות כשהיה הקב״ה מצווה אותן לפנות מארץ לארץ לא היה מבטיחן משהוא עושה להן מפני מה מפני שהיו בעלי אמנה: אבל שאר הנביאים כמה הבטחות הבטיחן והלואי יאמינו בני דורן כמה הבטיח את אבתינו במצרים אל ארץ זבת ודבש (ג' ח') וכן במדבר אע"פ כן היו בספק: כמה הבטיחנו אף לנו רני עקרה (ישעיה נ"ד א') קומי אורי (שם מ' א') נחמו נחמו עמי (שם מ' א') גילי מאד בת ציון (זכריה ט' ט') הנה יום בא לה' (שם י"ד א') הנני שולח מלאכי (מלאכי ג' א') ואע"פ כן מתפוגגין: האבות לא היו צריכין לפרש להן שם המפורש אבל שאר הנביאים נתפרש להם השם: שהיו בני דורן [צריכין] לכך: ראייה לדבר ממשה רבינו שנא' וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם: לא נגליתי להם כמוך:

And I appeared to Abraham, to Isaac, and to Jacob as God the Omnipotent: Rabbi Eliezer, the son of Yosei HaGelili, says. "There is a difference between the prophecy of the forefathers and the prophecy of Moses and the other prophets: When the Holy One, blessed be He, arose upon them to speak with them, He did not arise with chayot [angelic creatures], nor with a chariot, nor with any other types of glory, but the divine presence would rather rest [directly] on top of them."
Rabbi Shimon said, "The forefathers are the chariot themselves, as it is stated: And He finished talking with him, and God went up from Abraham (Genesis 17:22); And, behold, the Lord was standing over him (Genesis 28:13)."
Why was that? Because they were sanctified for the habitation of the divine presence.
But he arose over the other prophets with glory, each one according to his ability.
When the Holy One blessed be He, revealed Himself to the forefathers to speak with them, He did not arise with thunder, with lightning, with sounds or with a whirlwind, since they knew His power, His strength, His Greatness, and His Loftiness.
But upon the other prophets, the Holy One, blessed be He, would arise upon them with sounds, with thunder, with lightning, and with torchfires according to the need of the people of their generations. Why was that? Because the people of their generations did not know the power and the might of the Holy One, blessed be He. If only with voices and thunder, if only they would humble themselves!
When the Holy One, blessed be He, would arise upon the forefathers to command them, He would not make stipulations with them: If you will follow my statutes; But if you will reject my statutes (Leviticus 26:3, 15). Why was that? Because they knew the power of the giving of reward to the righteous and the punishment of the wicked, so He did not need to make stipulations with them.
When the Holy One, blessed be He, would speak with them, His voice would not shake up the world, but it was rather quiet, since there was no need for the people of their generations to hear.
But when the Holy One, blessed be He, would speak with the other prophets, He would shake up the world, as it is stated: The voice of the Lord breaks cedars (Psalms 29:5).
About what are these words speaking? Until the Tabernacle was erected. But when the Tabernacle was erected, He isolated a place for [His] speech, so the world was not shaken up.
When the Holy One, blessed be He, would command the forefathers to move from one land to another land, He would not promise what He would to them. Why was that? Because they were faithful.
But with the other prophets, how many promises did He promise them? And if only the people of their generations would trust [them]! How many promises did He promise our fathers? In Egypt: to a land flowing milk and honey (Exodus 3:8). And likewise in the desert. But even so, they were in doubt. How much did He promise even us? Rejoice, barren one (Isaiah 54:1); Comfort, comfort, My people (Isaiah 40:1); Rejoice greatly, daughter of Zion (Zechariah 9:9); Lo, a day of the Lord is coming (Zechariah 44:1); Behold, I am sending My messenger (Malakhi 3:1). And still they are hesitating!
It was not necessary to express [God's] explicit name to the forefathers, but He expressed the explicit name to the other prophets.
As the people of their generations needed it.
The proof of the thing is from our teacher Moses, as it is stated:And I appeared to Abraham, to Isaac, and to Jacob as God the Omnipotent, but I did not make them know My name, Lord
I did not reveal Myself to them like [I did] to You.

לכן אמר לבני ישראל אני ה' ר' יודן אומר כדאי היו ישראל ראויין לישטף במצרים שהפרו ברית מילה ועבדו ע"ז אלמלא שהביא הקב״ה עצמו בשבועה שנ' לכן אמר לבני ישראל אני ה' ואין לכן אלא שבועה שנ' (ש"א ג' י"ד) ולכן נשבעתי לבית עלי: אני ה'. אני יודע שסופן למרוד בי ולהכעיס לפני ואע"פ כן הריני גואלן למען שמי וכן הוא אומר (ב' כ"ה) וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים: ר' יהודה בן לקיש אומר ירא אלהים ראה שעתידין להכעיס: ידע אלהים שעתידין למרות ולנאץ אע"פ כן גאלן למען שמו שנ' (יחזקאל כ' ט') ואעש למען שמי: ר' שמעון בר' אלעזר אומר הרי הוא אומר (ישעיה ס"ג ח') ויאמר אך עמי המה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע: יכול לא היה גלוי לפניו שעתידין לשקר ת"ל אך יכול גאלן כבני אדם משקרין ת"ל בנים לא ישקרו: מלמד שעשו תשובה ודנן לפי שעתן:

אלה ראשי בית אבותם ר' עקיבה אומר לא נאמרה פרשה זו ויצום אל בני ישראל אלא אמר לו הקב"ה שתף עמך ראשים לעולם אין העוף פוריח בלא כנפים: ר' יהודה אומר לא נאמר לו ליחס אלא שבטו של לוי בלבד אמר לו ר' נחמיה אם כן היה לו ליחסו בלבד מפני מה שתף עמו ראובן ושמעון אמר לו שלא לפטם את שלפניו: אמר ר' יהושע בן קרחה לא נאמר לו אלא ליחס בניו של קרח שנ' (ו' כ"ד) ובני קרח אסיר ואלקנה ואביאסף: ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר לא נאמר לו אלא ליחס פנחס עם שבטו של לוי שנא' (ו' כ"ה) ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את פנחס: