בראשית 25

ויוסף אברהם ויקח אשה. כל מקום שנאמר ויוסף היה שם תוספת, שמתחלה נולדו לו שני בנים ישמעאל ויצחק, וכאן נולדו לו ארבעה בנים:

And these are the generations of Isaac son of Abraham. We relate Isaac to Abraham to fulfill what is stated, "And the glory of children is their parents." (Proverbs 17:6)

ושמה קטורה. למה נקרא שמה קטורה, שנעשית כריח הקטורות, ד"א שנקטרה בטהרה, שלא בא אדם אחר עליה מעולם, ומצאה אברהם קשורה, לכך נקראת קטורה:

Abraham sired Isaac. We relate Abraham to Isaac to fulfill what is stated, "Grandchildren are the crown of their elders", and all the more so children.

ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק. זו הבכורה:

Another interpretation: Abraham sired Isaac. Because people were saying that Isaac was the son of Avimelech, therefore the Holy One Blessed Be He made Isaac's face similar to Abraham's, in order that all would know that Isaac is the son of Abraham and not the son of Avimelech. Therefore it is stated, "Abraham sired Isaac." And all who see Isaac would say that he is certainly Abraham's son, since Abraham sired Isaac.

ד"א מה נתן לו בירכו, לכך נאמר ויתן:

And Isaac was 40 years old. Why ? Because he was 37 years old when he was bound (to be sacrificed), on account of which his mother, Sarah, died. And at that same time, Abraham was told that Rebecca had been born, and Isaac waited 3 years for Rebecca, because a woman is not suitable for marriage younger than 3 years old.

ויוסף אברהם. ולמה נסמכה פרשה זו למעלה, לומר לך שאם יש לאדם בן גדול צריך שישאנו תחלה, ואחר כך ישא הוא אשה:

Sister of Laban the Aramean. And since the verse already said, "the daughter of Bethuel the Aramean", didn't I know that she is the sister of Laban? And wasn't it already stated, "and to Rebecca's brother, and his name is Laban", rather it is to teach you of Rebecca's righteousness, that she was the daughter of Bethuel, who was a deceiver, and the sister of Laban, who was a deceiver, and she did not learn from their bad deeds.

ויתן אברהם וגו'. לפי שאמר לו הקב"ה כי ביצחק יקרא לך זרע (בראשית כא יב), לכך נתן לו כל אשר לו:

Isaac pleaded. And why is the prayer of the righteous compared to pitchfork? To tell you that just as a pitchfork turns over the grain on the threshing-floor, so too the prayer of the righteous is a pitchfork, that it turns the attribute of judgment and the attribute of anger into the attribute of mercy.

נתן אברהם מתנות. שמסר להם שם טומאה:

Facing his wife. That she was praying on this side and he was praying on the other side.

מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנה. והיה דומה לבן ע', ולמה גרע לו ה' שנים, כנגד חמשה עבירות שעשה עשו, גנב ובא על נערה המאורשה, והרג את הנפש, וכפר בעיקר, וביזה את הבכורה, אמר הקב"ה אני אמרתי לו תקבר בשיבה טובה, לכך גרע לו שני חייו, כדי שלא יראה רשעו:

And God responded to his plea. That the Holy One Blessed Be God received Isaac's prayer, and did not receive Rebecca's prayer, because he was a righteous person the son of a righteous person, therefore God received his prayer.

ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו. מלמד שעשה ישמעאל תשובה, שהרי היה ישמעאל בכור והנהיג יצחק לפניו, לפי שהיה יודע בו שהוא צדיק ממנו, אבל עשו לא עשה תשובה, שהרי לא נאמר ויקברו אותו עשו ויעקב בניו:

But the children struggled in her womb — whenever she passed the gate of a pagan temple, Esau moved convulsively to get out; whenever she passed by synagogues and study halls, Jacob moved convulsively to get out.

ויהי אחרי מות אברהם ויברך וגו'. והניח לישמעאל, ולמה מפני שביצחק יקרא לך זרע, ובחייו לא רצה אברהם לברך את יצחק מפני ישמעאל, אמר אחר מיתתו יברך הקב"ה לכל מי שירצה, אעפ"י שהיה ישמעאל בכור לא רצה לברכו אלא לאחר מיתתו בירך הקב"ה את יצחק:

Another explanation: They struggled — Esau said to Jacob, "Let's divide the world." Jacob said to him, "You take this world, and I will take the world to come." And likewise did Esau say to Jacob, "You take the world to come and I will take this world."

וישב יצחק עם באר לחי ראי. ישב עם הגר אלמנת אביו שאמרה באר לחי ראי לחיי העולמים:

Another interpretation: Jacob said to Esau, "Sell me your birthright." He said to him, "I will sell you my birthright." And about this it is stated, "sold that day." (Genesis 25:31) He said to him that he should sell him his birthright on the condition that was made between them that day when they were still in the womb.

ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה וגו'. ולמה נכתבו שני חייו, כדי שנדע בו כמה שנים היה יעקב כשנתברך מאביו:

"And she said, If so, why do I exist?" Rebecca said: If I had known the pain of childbirth, I would not have prayed for childbirth. Another interpretation: "Why do I exist?" Because in the future there would come twelve tribes from Isaac. Rebecca said: There will be great pain for me, why am I asking that twelve tribes should come from me in this way?

ויגוע וימת. כל מקום שנאמר גויה צדיק היה:

Then she went to inquire of Hashem — To the study hall of Shem.

על פני כל אחיו נפל. נצח אותם והיו לו לעזרה כתוב אחד אומר ישכון (בראשית טז יב), וכתוב אחד אומר נפל, עד שלא פשט ידו בבית המקדש ישכון, לאחר שפשט ידו בבית נפל, השם יפילהו בקרוב אמן:

"And God answered her: There are two nations etc." For Shem the son of Noah, the Holy One Blessed Be God said, that he will tell her there are two nations in your womb.

ואלה תולדות יצחק בן אברהם. נתייחס יצחק באברהם, לקיים מה שנאמר ותפארת בנים אבותם (משלי יז ו):

"There are two nations in your womb." This is Rabbi Yehudah Hanasi and Antoninus, who did not lack for anything on their tables, neither a radish nor horseradish, neither in the days of sun nor in the days of rain.

אברהם הוליד את יצחק. נתייחס אברהם ביצחק, לקיים מה שנאמר עטרת זקנים בני בנים (שם שם), כל שכן בנים:

"Two separate peoples shall issue from your body." From the innards they shall be separated one from the other.

ד"א אברהם הוליד את יצחק. לפי שהיו אומרים בני אדם שיצחק בן אבימלך היה, לכך עשה הקב"ה פרצוף יצחק דומה לאברהם, כדי שידעו הכל שיצחק בן אברהם הוא, ולא בן אבימלך, לכך נאמר אברהם הוליד את יצחק, וכל מי שהיה רואה ליצחק היה אומר בוודאי בן אברהם הוא, שאברהם הוליד את יצחק:

"One people shall be mightier than the other." Rome was destroyed and Jerusalem remained, Jerusalem was destroyed and Rome remained. And similarly it is stated,"Now that it is laid in ruins." (Ezekiel 26:2) If one is in ruins, the other will be destroyed too.

ויהי יצחק בן ארבעים שנה. למה מפני שהיה בן לז' שנה כשנעקד, שעל ידו מתה שרה אמו, ואותה שעה הוגד לאברהם שנולדה רבקה, והמתין יצחק שלשה שנים לרבקה, לפי שאין אשה ראויה לביאה פחות מבת ג' שנים, עתה נמצא יצחק כשלקח רבקה בן אברהם שנה:

Another interpretation: princes from Jacob, kings from Esau, kings from Israel, chiefs from Esau. This like what it says, "these are the kings." (Genesis 36:31)

אחות לבן הארמי. וכי מאחר שאמר הכתוב בת בתואל הארמי איני יודע שהיא אחות לבן, והלא כבר נאמר ולרבקה אח ושמו לבן, אלא ללמדך צדקותיה של רבקה, שהיתה בת בתואל שהיה רמאי ואחיה לבן רמאי היה, והיא לא למדה ממעשיהם הרעים:

"The older will serve the younger", Esau will serve Jacob.

ויעתר יצחק. ולמה נמשלה תפלתן של צדיקים כעתר, לומר לך מה עתר זה מהפך את התבואה בגורן, כך תפילתן של צדיקים בעתר, שהיא מהפכת מדת הדין ומדת רוגז למדת הרחמים:

"There were twins." It (the word for "twins") is missing an alef, and with Tamar, "twins" is written fully (maleh) with the alef. Why? Because they were both righteous ones. But here (with Jacob and Esau), one of them was righteous and one of them was wicked, that is why it is written incomplete (chaser, missing the alef).

לנכח אשתו. שהיתה היא מתפללת בצד זה והוא מתפלל בצד אחר:

"And the first came out ruddy." A spiller of blood.

ויעתר לו ה'. שקיבל הקב"ה תפלתו של יצחק, ולא קיבל תפלתה של רבקה, לפי שהוא צדיק בן צדיק, לכך קיבל תפלתו:

And they called his name Esau. His father and his mother called him Esau because he was a very hairy man.

ויתרוצצו הבנים בקרבה. היתה עוברת על בית של ע"ז, היה עשו מפרכס לצאת, עוברת על בתי כנסיות ובתי מדרשות, יעקב רוצה לצאת:

And after him came out his brother. After Esau rules, Jacob will rule, and this is like what is stated, "For liberators shall march up on Mount Zion etc." (Obadiah 1:21)

ד"א ויתרוצצו. אמר עשו ליעקב בואו ונחלוק העולם, אמר לו יעקב טול אתה העולם הזה, ואני אטול עולם הבא, וכן עשו אמר ליעקב טול אתה העוה"ב, ואני אטול עוה"ז:

And his hand holding onto the heel of Esau. That Esau wanted to tear his mother's womb so that Jacob would not come out of there. And Jacob grabbed his ankle so that he could come out after him, but his mother's womb was destroyed and she could not bear children again.

ד"א אמר יעקב לעשו מכור לי בכורתך אמר לו אמכור לך בכורתי ועל זה נאמר מכרה כיום, אמר לו שימכור לו בכורתו כתנאי שהיה ביניהם כיום שהיו בבטן:

And he called his name Jacob. The Holy One Blessed Be God called him Jacob on account of the heel.

ותאמר אם כן למה זה אנכי. אמרה רבקה אילו הייתי יודעת צער העיבור לא הייתי מתפללת על העיבור. ד"א למה זה אנכי. לפי שהיו עתידין לצאת י"ב שבטים מן יצחק, אמרה רבקה יהיה לי צער גדול למה אני מבקשת שיצא ממני י"ב שבטים כמנין זה:

And Isaac was 60 years old when he sired them. He waited for Rebecca for 10 years, since she was not able to get pregnant, as she was 3 years old when they got married. And he waited for her 10 years because a woman does not get pregnant younger than 13 years old. Those same ten years were not counted for her because she was not able to bear children, and after that when she was 13 years old, he waited for her 10 years, just as Abraham did for 23 years. At that time he prayed, and did not want to marry a handmaiden, because he wanted a perfect (wife). And in order to fulfill the words of his father and his mother, he did not want to take a wife for himself from the daughters of the Canaan, therefore he prayed on her behalf.

ותלך לדרוש את ה'. לבית מדרשו של שם:

When the boys grew up etc. A parable to a myrtle and a thorn bush that were growing up side by side. When they are little, no person could recognize which of them is a myrtle and which is a thorn bush. When the myrtle grew, it gave off a good fragrance, and the thorn bush put out its thorns. So too was it with Esau and Jacob: The whole time they were little, no person would know which of them is righteous and which of them is wicked. When they grew, Esau became a man who knows hunting, that he would hunt living creatures and kill them. But Jacob was a mild man who stayed in camp, that he learned in the study hall of Ever and in the study hall of Shem.

ויאמר ה' לה שני גוים וגו'. לשם בן נח אמר הקב"ה שיאמר לה שני גוים בבטנך:

Game was in his mouth. That Esau would honor his father and whatever he would hunt, his father would eat it.

שני גוים בבטנך. זה רבי ואנטונינוס שלא היה חסר משולחנם לא צנון ולא חזרת לא בימות החמה ולא בימות הגשמים:

Another interpretation: Game was in his mouth. That he would ask his father how to tithe salt and straw, and Isaac loved him because he thought Esau was very stringent about the mitzvot. But Esau only asked those things in order to deceive his father. But Rebecca saw Esau's wickedness and she did not love him, but she saw that Jacob was a mild man who loved to learn Torah and who would go to the study hall, and so she loved him.

ושני לאמים ממעיך יפרדו. מן המעיים יהיו מפורדים זה מזה:

Jacob was cooking a stew. That same day, Abraham had died, and Jacob was cooking a dish of lentils, in order to feed his father, Isaac. And why do they feed a mourner lentils? Because it is forbidden for a mourner to speak, and just as lentils do not have a mouth (or opening), so too mourners are forbidden to speak, as it is stated, "Aaron was silent." (Leviticus 10:3) Another interpretation: Just as lentils are round, so too death is a cycle of return in the world.

ולאום מלאום יאמץ. נחרבה רומי ירושלם קיימת, נחרבה ירושלם רומי קיימת, וכן הוא אמר אמלאה החרבה (יחזקאל כו ב), אם מלאה זו נחרבה זו:

And Esau came in from the field. Five sins did Esau transgress on that day: He stole, as it is stated, "If thieves were to come to you." (Obadiah 1:5) It is written here, "come", and it is written with Esau, "come." He had relations with a betrothed woman, as it is written here, "If he finds in the field" (Deuteronomy 22:25), and it is written with Esau, "in the field." He killed someone, as it is written here, "Alas for me, I faint before the killers" (Jeremiah 4:31), and with Esau it is written, "and he was faint." And he denied the principal, as it is written here, "he is become my deliverance" (Exodus 15:2), and with Esau it is written, "what is this to me, the birthright?" As it is stated, "thus did Esau spurn the birthright." (25:34)

ד"א נשיאים מן יעקב, מלכים מעשו, מלכים מישראל, אלופים מעשו, כמה דהוא אמר אלה המלכים וגו' (בראשית לו לא):

Give me some of that red stuff. He said to Jacob, I will open my mouth and you can throw it in like a pot. This is like we learned about filling up a camel when one wants to go on a far journey.

ורב יעבוד צעיר. עשו יעבוד ליעקב:

From this red stuff. About himself he said "red", as it is stated, "the first came out ruddy." Because on that very day that Esau sinned five times, Abraham died, just as the Holy One Blessed Be God had promised him, that he would be buried in good old age. And this is a good old age, that he (not) see his grandson go out to an evil culture. And about Esau it is stated, "be ever mindful of his father's iniquity." (Psalms 109:14) That he caused Abraham's death and dimmed the eyes of his father, Isaac.

והנה תומם. חסר אל"ף, ובתמר כתיב תאומים מלא באל"ף, למה שהיו שניהם צדיקים, אבל כאן שהיה אחד צדיק ואחד רשע, על זה הוא חסר:

Another interpretation: Sell that day. Just as the day is clear, so too will your sale be clear. And why did Jacob want to buy the birthright? Because from the beginning, the avodah was for the first-borns and not the simple ones. Jacob said, I am a simple one and I cannot do offerings. And Esau, my brother, is a wicked one and he is not fit to do offerings. Therefore, Jacob bought the birthright from Esau in order to be able to do offerings.

ויצא הראשון אדמוני. שופך דמים:

Here I am going to die, what is the birthright to me?! This teaches that he committed heresy.

ויקראו שמו עשו. אביו ואמו קראוהו עשו שנעשה בעל שער גדול:

Another interpretation: Here I am going to die etc. That he warred with Nimrod and was afraid that Nimrod might kill him.

ואחרי כן יצא אחיו. אחר שימלוך עשו ימלוך יעקב, וכמה דהוא אמר ועלו מושיעים בהר ציון וגו' (עובדי' א כא):

Another interpretation: Here I am etc. That offerings kill their masters when those who offer them are not righteous, and I am not righteous.

וידו אחזת בעקב עשו. שבקש לקרוע רחם אמו שלא יצא יעקב משם, ואחז יעקב בעקיבו שיצא אחריו, אבל רחם אמו השחית שלא נתעברה עוד:

What is this birthright to me?! That I will die before my time (to claim it).

ויקרא שמו יעקב. הקב"ה קראו יעקב על שם בעקב:

Another interpretation: Here I etc. I give offerings and work in service to God and I am going to die like people who do not give offerings. If so, why do I work in God's service? Therefore he decided for himself to sell his birthright to Jacob.

ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם. המתין לרבקה עשר שנים, לפי שלא היתה ראויה להריון, כי בת שלש שנים היתה כשנשאה, והמתין לה עשר שנים לפי שאין אשה מתעברת פחות מי"ג שנה, ואותן עשר שנים לא עלו לה מן המנין, לפי שלא היתה ראויה ללדת, ואחר שהיה לה י"ג שנה המתין לה עשר שנים, כשם שעשה אברהם הרי כ"ג, ובאותו זמן התפלל, ולא רצה לישא שפחה, לפי שהיה עולה תמימה, וכדי לקיים דברי אביו ואמו לא רצה ליקח לו אשה מבנות כנען, לכך התפלל עליה:

And Jacob said swear to me etc. And didn't Jacob know that his brother was a wicked person? Why make him swear to him? Rather, he did not have him swear to him, but instead to swear on the life of his father, as Esau loved him.

ויגדלו הנערים וגו'. משל להדס ועיצמוני שהיו גדלים זה אצל זה, כשהם קטנים אין אדם מכיר אותם איזה הוא הדס ואיזה הוא עיצמוני, כיון שגדל ההדס נתן ריחו הטוב ועיצמוני הוציא חוחו, כך עשו ויעקב כל זמן שהם קטנים לא היה אדם יודע איזה מהם יהיה צדיק, ואיזה מהם רשע, כיון שגדלו היה עשו איש יודע ציד, שהיה צד הבריות והרגן, אבל יעקב איש תם יושב אהלים, שהיה למד בבית מדרשו של עבר ובבית מדרשו של שם:

And Jacob gave Esau bread and lentil stew. And similar to the bread and lentil stew that he sold him for his birthright, we learn that so too is it the custom of merchants that after they do their trading, they feed and give drink to the traders.

כי ציד בפיו. שהיה מכבד את אביו ומה שהיה צד היה אוכל אותו אביו:

He got up and he went. He associated himself with the wicked ones, and he would say to them: How foolish is my brother Jacob, and it is impossible for a simple one to be the firstborn. And from where do we know that the Holy One Blessed Be God agreed with Jacob? As it is stated, "Israel is my firstborn." (Exodus 4:22)

ד"א כי ציד בפיו. היה שואל לאביו היאך מעשרין את המלח ואת התבן, והיה יצחק אוהבו סבור בו שהוא מחמיר במצות, והוא לא היה שואל אלא לרמות את אביו, אבל רבקה שהיתה רואה מעשיו הרעים לא היתה אוהבת אותו, אבל ליעקב שהיתה רואה שהוא איש תם, ואוהב ללמוד תורה, והיה הולך לבית המדרש, היתה אוהבת אותו:

Another interpretation: And he arose and went. That he passed from the world.

ויזד יעקב נזיד. שאותו יום שמת אברהם היה יעקב מבשל תבשיל של עדשים, כדי להאכיל ליצחק אביו. ולמה מאכילין לאבל עדשים, מיכן שאסור לאבל לדבר, מה עדשים אין להם פה, כך אבל אסור לדבר, שנאמר וידום אהרן (ויקרא י ג). ד"א מה עדשים מגולגלים הם, אף מיתה גלגל היא שחוזר בעולם:

ויבא עשו מן השדה. חמשה עבירות עבר עשו באותו היום, גנב, שנאמר אם גנבים באו לך (עובדי' א ה), כתיב הכא באו, וכתיב בעשו ויבא: בא על נערה המאורסה, כתיב הכא אם בשדה ימצא (דברים כב כה), וכתיב בעשו מן השדה: הרג את הנפש, כתיב הכא כי עיפה נפשי להורגים (ירמי' ד לא), ובעשו כתיב והוא עיף: וכפר בעיקר, כתיב הכא זה אלי ואנוהו (שמות טו ב), ובעשו כתיב למה זה לי בכורה: וביזה את הבכורה, שנאמר ויבז עשו את הבכורה (פסוק לד):

הלעיטני נא מן האדם האדם הזה. אמר ליעקב אני פותח את פי ואתה זורק בתוכה כקדרה, כמו ששנינו מלעיטין את הגמל, בשעה שרוצה ללכת בדרך רחוקה:

מן האדם האדם הזה. על עצמו אמר שהוא אדום, שנאמר ויצא הראשון אדמוני. לפי שעבר באותו היום חמשה עבירות מת אברהם, כי הקב"ה הבטיחו שיקבר בשיבה טובה, וזו היא שיבה טובה, שרואה בן בנו יוצא לתרבות רעה, ועל עשו נאמר יזכר עון אבותיו (תהלים קט יד), שגרם לאברהם מיתה וכהו עיניו של יצחק אביו:

ד"א מכרה כיום. מה יום זה ברור, כך תהיה מכירתך מכירה ברורה, ולמה רצה יעקב לקנות בכורה, לפי שמתחלה היה עבודה בבכורות ולא הפשוטים, אמר יעקב אני פשוט ואיני יכול להקריב, ועשו אחי רשע ואינו ראוי להקריב לכך קנה יעקב מן עשו הבכורה כדי שיקריב:

הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכורה. מלמד שכפר בעיקר:

ד"א הנה אנכי וגו'. שהיה לו מלחמה עם נמרוד ומתיירא שמא יהרגנו נמרוד:

ד"א הנה אנכי גו'. שהקרבנות הורגות את בעליהן בזמן שאין המקריבים צדיקים ואני איני צדיק:

למה זה לי בכורה. שאמות קודם זמני:

ד"א הנה אנכי וגו'. אני מקריב ואטרח בעבודת של אלהים ואני מת כאשר בני אדם שאינן מקריבין אם כן למה אני טורח בעבודתי, לכך קיבל על עצמו למכור בכורתו ליעקב:

ויאמר יעקב השבעה לי וגו'. והלא יעקב היה יודע באחיו שהוא רשע, במה היה משביעו, אלא לא השביעו אלא בחיי אביו שהיה עשו אוהבו:

ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים. וכי בעד לחם ונזיד עדשים מכר את בכורתו, מלמד שכך מנהג התגרים לאחר שיעשו סחורתם שמאכילים ומשקים לסוחרים:

ויקרם וילך. הכניס עצמו עם הפריצים, והיה אומר להם כמה שוטה הוא יעקב אחי, וכי אפשר לפשוט להיות בכור, ומניין שהסכים הקב"ה עם יעקב, שנאמר בני בכורי ישראל (שמות ד כב):

דבר אחר ויקם וילך. שנסתלק מן העולם: