ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו [וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום], שהיה בא ושואל בשלומם ולא היו משיבים אותו, למה שהיה כך מנהגו שיה שואל בשלומם, יש לך אדם עד שלא נכנס לשררה [הוא שואל בשלום בני אדם, אבל משנכנס לשררה] רוחו גסה עליו ואינו משגיח לשאול לשלום בני העיר, אבל יוסף לא היה כן, אע"פ שנכנס לשררה הו היה מנהגו לשאול בשלום אחיו, שנאמר וישאל להם לשלום (בראשית מג כז), א"ל הקב"ה יוסף אתה היית מתחיל לשאול בשלום אחיך בעולם הה, והם היו שונאים אותך, אבל לעולם הא אני מרצה אתכם ומעביר שנאה מביניכם ומושיב אתכם בשלוה ועושה שלום ביניכם, וכך אמר דוד, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד (תהלים קלג א).
(Gen. 37:4:) BUT WHEN HIS BROTHERS SAW THAT THEIR FATHER LOVED HIM MORE THAN ANY OF HIS BROTHERS, < THEY HATED HIM SO THAT THEY COULD NOT SPEAK PEACEABLY (shalom) TO HIM >. When he came to ask how they were (shalom), they would not answer him. Why? Because it was his custom to ask how they were. You have the < kind of > person who, before coming to power, [asks people how they are. But, after coming to power], his spirit hardens over him, and he is no longer careful to ask the people of the city how they are. Joseph, however, was not like that. Although he had come to power (in Egypt), it was < still > his custom to ask his brothers how they were. Thus it is stated (in Gen. 43:27): AND HE ASKED THEM HOW THEY WERE. The Holy One said to him: Joseph, you began asking how your brothers were in this world; and they hated you. In the world to come, however, I am pardoning you, removing hate from between you, making you dwell in safety, and making peace between you. So also has David said (in Ps. 133:1): SEE HOW GOOD AND HOW PLEASANT IT IS FOR BROTHERS TO DWELL TOGETHER.
ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו [וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום], שהיה בא ושואל בשלומם ולא היו משיבים אותו, למה שהיה כך מנהגו שיה שואל בשלומם, יש לך אדם עד שלא נכנס לשררה [הוא שואל בשלום בני אדם, אבל משנכנס לשררה] רוחו גסה עליו ואינו משגיח לשאול לשלום בני העיר, אבל יוסף לא היה כן, אע"פ שנכנס לשררה הו היה מנהגו לשאול בשלום אחיו, שנאמר וישאל להם לשלום (בראשית מג כז), א"ל הקב"ה יוסף אתה היית מתחיל לשאול בשלום אחיך בעולם הה, והם היו שונאים אותך, אבל לעולם הא אני מרצה אתכם ומעביר שנאה מביניכם ומושיב אתכם בשלוה ועושה שלום ביניכם, וכך אמר דוד, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד (תהלים קלג א).
(Gen. 37:4:) BUT WHEN HIS BROTHERS SAW THAT THEIR FATHER LOVED HIM MORE THAN ANY OF HIS BROTHERS, < THEY HATED HIM SO THAT THEY COULD NOT SPEAK PEACEABLY (shalom) TO HIM >. When he came to ask how they were (shalom), they would not answer him. Why? Because it was his custom to ask how they were. You have the < kind of > person who, before coming to power, [asks people how they are. But, after coming to power], his spirit hardens over him, and he is no longer careful to ask the people of the city how they are. Joseph, however, was not like that. Although he had come to power (in Egypt), it was < still > his custom to ask his brothers how they were. Thus it is stated (in Gen. 43:27): AND HE ASKED THEM HOW THEY WERE. The Holy One said to him: Joseph, you began asking how your brothers were in this world; and they hated you. In the world to come, however, I am pardoning you, removing hate from between you, making you dwell in safety, and making peace between you. So also has David said (in Ps. 133:1): SEE HOW GOOD AND HOW PLEASANT IT IS FOR BROTHERS TO DWELL TOGETHER.