[וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים] (שמות טו כב). ר' יהושע אומר בשעה שעברו ישראל בים, יצאו להם מים מתוקים, ומהם נטלו בכליהם והיו שותים, וכיון שכלו המים היו מתרעמים, שנאמר וילונו העם על משה וגו' (שם שם כד). ויבואו מרתה (שם שם כג). היה להם להימלך בגדול שבהן, אלא עמדו ונתרעמו. ר' אלעזר המודעי אומר למודין היו ישראל לומר דברים של תרעומת לפני הקב"ה, מיד ויצעק אל ה' ויורהו ה' עץ (שם שם כה), ויראהו לא נאמר אלא ויורהו, אמר ר' שמעון בן יוחי [דבר] מן התורה שכתיב בה עץ חיים (משלי ג יח) לימדו הקב"ה, ואמר על המים ונמתקו.
[(Exod. 15:22, cont.:) THEY WENT THREE DAYS IN THE WILDERNESS AND FOUND NO WATER.] R. Joshua says: When Israel crossed through the sea, fresh water came forth for them. So they partook of it in their vessels and drank; but as soon as the water was finished, they complained, as stated (in Exod. 15:24): AND THE PEOPLE MURMURED AGAINST MOSES, < SAYING: WHAT SHALL WE DRINK?> WHEN (in vs. 23) THEY CAME TO MARAH, <THEY COULD NOT DRINK THE WATER OF MARAH BECAUSE IT WAS BITTER (Marim). FOR THAT REASON ITS NAME WAS CALLED MARAH.> They should have consulted with the greatest one among them; but they arose and complained.60Mekhilta de Rabbi Ishmael, Wayassa‘ 1. R. Eleazar of Modim says: Israel was accustomed to speaking words of complaint against the Holy One. Immediately (in Exod. 15:25:) <MOSES> CRIED UNTO THE LORD, AND THE LORD TAUGHT (wayyorehu) HIM A TREE. "Showed him (wayyar'ehu)" is not stated <here>, but TAUGHT HIM (wayyorehu). R. Simeon ben Johay said: He taught him [something] from the Torah, concerning which it is written (in Prov. 3:18) IT IS A TREE OF LIFE. The Holy One taught him (the living tree of Torah). Then he spoke over the water and it became fresh.
2
ד"א ויורהו ה' עץ, ומה היה, ר' יהושע אומר, עץ זית היה, ר' נחמיה אומר עץ של ערבה, ויש אומרים עיקרי תאנה, ויש אומרים עיקרי רימון, שאין מרים כהם, וחכמים אומרים הרדופני עץ הוא, ואין מר כמוהו. אמר ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה, ראה מה גדולים נסים של הקב"ה, בשר ודם במתוק מרפא את המר, אבל הקב"ה במר מרפא את המר, שנאמר כי [אעלה ארוכה לך] וממכותיך ארפאך נאום ה' (ירמי' ל יז), במה שהוא מכה הוא מרפא, אמר הקב"ה למשה שיתן דבר מר בתוך דבר מר למתוק בו, כיוצא בו כתיב ויצא אל מוצא המים וישלך שם מלח וגו', ויאמר כה אמר ה' רפאתי למים (מ"ב ב כא), כיוצא בו ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים וגו' (ישעי' לח כא), והלא בזמן שנותנים שרף של תאנים על הבשר מיד הוא מתאכל, אלא כדי לעשות נס.
Another interpretation (of Exod. 15:25): AND THE LORD SHOWED HIM A TREE. What was it?61Tanh., Exod. 4:24; Mekhilta de Rabbi Ishmael, Wayassa‘ 1; Exod. R. 50:3. R. Joshua says: It was an olive tree; R. Nehemiah says: A willow tree. Some say: The roots of a fig tree; and others say: The roots of a pomegranate, since there is nothing as bitter as those. But the sages say: It was ivy62Gk.: rhododaphne (“rose laurel” or perhaps “rhododendron”). wood, and there is nothing as bitter as that. R. Ishmael the son of R. Johanan ben Baroqah said: See how great are the miracles of the Holy One! <Those of> flesh and blood cure the bitter with the sweet, but the Holy One cures the bitter with the bitter.63See below, Exod. 10:9, and the note there. Thus it is stated (in Jer. 30:17): [FOR I WILL RESTORE HEALTH TO YOU]: AND I WILL HEAL YOU OF YOUR WOUNDS, SAYS THE LORD. By whatever means he wounds he heals. The Holy One told Moses to put something sour into something sour for it to become sweet thereby. Similarly it is written (in II Kings 2:21): SO <ELISHA> WENT OUT TO THE SPRING OF WATER, THREW SALT IN IT,…64The biblical text indicates that there is no lacuna here. AND SAID: THUS SAYS THE LORD: I HAVE HEALED <THIS> WATER. Similarly (in Is. 38:21): AND ISAIAH SAID: LET THEM TAKE A CAKE OF FIGS <AND APPLY IT TO THE BOIL, AND HE WILL LIVE>. Is it not a fact that, when one puts fig juice on the flesh, it is immediately consumed? <This exception,> however, <was> in order to perform a miracle.
[וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים] (שמות טו כב). ר' יהושע אומר בשעה שעברו ישראל בים, יצאו להם מים מתוקים, ומהם נטלו בכליהם והיו שותים, וכיון שכלו המים היו מתרעמים, שנאמר וילונו העם על משה וגו' (שם שם כד). ויבואו מרתה (שם שם כג). היה להם להימלך בגדול שבהן, אלא עמדו ונתרעמו. ר' אלעזר המודעי אומר למודין היו ישראל לומר דברים של תרעומת לפני הקב"ה, מיד ויצעק אל ה' ויורהו ה' עץ (שם שם כה), ויראהו לא נאמר אלא ויורהו, אמר ר' שמעון בן יוחי [דבר] מן התורה שכתיב בה עץ חיים (משלי ג יח) לימדו הקב"ה, ואמר על המים ונמתקו.
[(Exod. 15:22, cont.:) THEY WENT THREE DAYS IN THE WILDERNESS AND FOUND NO WATER.] R. Joshua says: When Israel crossed through the sea, fresh water came forth for them. So they partook of it in their vessels and drank; but as soon as the water was finished, they complained, as stated (in Exod. 15:24): AND THE PEOPLE MURMURED AGAINST MOSES, < SAYING: WHAT SHALL WE DRINK?> WHEN (in vs. 23) THEY CAME TO MARAH, <THEY COULD NOT DRINK THE WATER OF MARAH BECAUSE IT WAS BITTER (Marim). FOR THAT REASON ITS NAME WAS CALLED MARAH.> They should have consulted with the greatest one among them; but they arose and complained.60Mekhilta de Rabbi Ishmael, Wayassa‘ 1. R. Eleazar of Modim says: Israel was accustomed to speaking words of complaint against the Holy One. Immediately (in Exod. 15:25:) <MOSES> CRIED UNTO THE LORD, AND THE LORD TAUGHT (wayyorehu) HIM A TREE. "Showed him (wayyar'ehu)" is not stated <here>, but TAUGHT HIM (wayyorehu). R. Simeon ben Johay said: He taught him [something] from the Torah, concerning which it is written (in Prov. 3:18) IT IS A TREE OF LIFE. The Holy One taught him (the living tree of Torah). Then he spoke over the water and it became fresh.
ד"א ויורהו ה' עץ, ומה היה, ר' יהושע אומר, עץ זית היה, ר' נחמיה אומר עץ של ערבה, ויש אומרים עיקרי תאנה, ויש אומרים עיקרי רימון, שאין מרים כהם, וחכמים אומרים הרדופני עץ הוא, ואין מר כמוהו. אמר ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה, ראה מה גדולים נסים של הקב"ה, בשר ודם במתוק מרפא את המר, אבל הקב"ה במר מרפא את המר, שנאמר כי [אעלה ארוכה לך] וממכותיך ארפאך נאום ה' (ירמי' ל יז), במה שהוא מכה הוא מרפא, אמר הקב"ה למשה שיתן דבר מר בתוך דבר מר למתוק בו, כיוצא בו כתיב ויצא אל מוצא המים וישלך שם מלח וגו', ויאמר כה אמר ה' רפאתי למים (מ"ב ב כא), כיוצא בו ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים וגו' (ישעי' לח כא), והלא בזמן שנותנים שרף של תאנים על הבשר מיד הוא מתאכל, אלא כדי לעשות נס.
Another interpretation (of Exod. 15:25): AND THE LORD SHOWED HIM A TREE. What was it?61Tanh., Exod. 4:24; Mekhilta de Rabbi Ishmael, Wayassa‘ 1; Exod. R. 50:3. R. Joshua says: It was an olive tree; R. Nehemiah says: A willow tree. Some say: The roots of a fig tree; and others say: The roots of a pomegranate, since there is nothing as bitter as those. But the sages say: It was ivy62Gk.: rhododaphne (“rose laurel” or perhaps “rhododendron”). wood, and there is nothing as bitter as that. R. Ishmael the son of R. Johanan ben Baroqah said: See how great are the miracles of the Holy One! <Those of> flesh and blood cure the bitter with the sweet, but the Holy One cures the bitter with the bitter.63See below, Exod. 10:9, and the note there. Thus it is stated (in Jer. 30:17): [FOR I WILL RESTORE HEALTH TO YOU]: AND I WILL HEAL YOU OF YOUR WOUNDS, SAYS THE LORD. By whatever means he wounds he heals. The Holy One told Moses to put something sour into something sour for it to become sweet thereby. Similarly it is written (in II Kings 2:21): SO <ELISHA> WENT OUT TO THE SPRING OF WATER, THREW SALT IN IT,…64The biblical text indicates that there is no lacuna here. AND SAID: THUS SAYS THE LORD: I HAVE HEALED <THIS> WATER. Similarly (in Is. 38:21): AND ISAIAH SAID: LET THEM TAKE A CAKE OF FIGS <AND APPLY IT TO THE BOIL, AND HE WILL LIVE>. Is it not a fact that, when one puts fig juice on the flesh, it is immediately consumed? <This exception,> however, <was> in order to perform a miracle.