אדם כי יהיה בעור בשרו וגו'. זש"ה כי לא אל חפץ רשע אתה (תהלים ה ה), ללמדך שאין הקב"ה חפץ לחייב בריה, שנאמר כי לא אחפוץ במות המת (יחזקאל יח לב), ובמה חפץ להצדיק בריותיו [שנאמר ה' חפץ למען צדקו וגו' (ישעיה מ בכא) למען צדק בריותיו] ולא לחייב, וכן אתה מוצא באדם הראשון, כשבראו נתנו בגן עדן, וצוהו ואמר לו, זה אכול ומזה לא תאכל, כי ביום אכלך ממנו מות תמות (בראשית ב יז), עבר הביא עליו איפופסין, בא השבת ופינהו, התחיל מסיח עמו מא יעשה תשובה, שנאמר ויקרא ה' אלהים אל האדם (שם ג ט), אין ה' אלא מדת הרחמים, שנאמר ה' ה' אל רחום וחנון (שמות לד ו), הקדים לו מדת רחמים למדת הדין, הוי כי לא אל חפץ רשע, שאינו חפץ לחייב בריה, התחיל מסיח מי הגיד לך וגו' (בראשית ג יא), ויאמר האדם האשה וגו' (שם שם יב), הניח מאדם, התחיל מסיח עם האשה, שנאמר ויאמר ' אלהים לאשה וגו' (שם שם יג), אבל כשבא אצל הנחש לא הסיח עמו, אלא מיד נתן לו איפופסין, שנאמר ויאמר ה' אלהים אל הנחש כי עשית זאת וגו', ואיבה אשית וגו' (שם שם יד טו), חזר אצל האשה ואמר לה, הרבה ארבה עצבונך והרונך (שם שם טז), וכשחזר אצל האדם, לא חייבו, אלא רמז לו לעשות תושבה, מנין, אמר ר' ברכיה בשם ר' לוי שאמר לו בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך (שם שם יט), אין שובך אלא לשון תשובה, שנאמר שובה ישראל (הושע יד ב), כיון שלא עשה תשובה, טרדו מגן עדן, שנאמר [ויגרש את האדם (בראשית ג כד), הוי] כי לא אל חפץ רשע אתה, מהו לא יגורך רע, אמר ר' תנחומא בר חנילאי בשם ר' ברכיה בשם ר' יוחנן אין עומדין לפני הקב"ה אלא מלאכי שלום ומלאכי רחמים, אבל מלאכי הזעם רחוקים ממנו, שנאמר באים מארץ מרחק מקצה השמים ה' וכלי זעמו לחבל (את) כל הארץ (ישעיה יג ה). [ד"א] לא יגורך רע, אמר ר' יוחנן אין אתה גורר אחר הרעה, ואין הרעה גוררת אחריך ואינה דרה אצלך.
(Lev. 13:2:) WHEN ANYONE HAS ON THE SKIN OF HIS FLESH…. This text is related (to Ps. 5:5 [4]): FOR YOU ARE NOT A GOD WHO DELIGHTS IN WICKEDNESS. < This verse is able > to teach you that the Holy One does not delight in convicting a person,52Tanh., Lev. 4:9. as stated (in Ezek. 18:32): FOR I DO NOT DELIGHT IN THE DEATH OF ONE WHO DIES. In what does he delight? In vindicating (rt.: TsDQ) his people. [Thus it is stated (in Is. 42:21): THE LORD WAS DELIGHTED BECAUSE OF HIS < SERVANT'S > VINDICATION (TsDQ)…,53This is the interpretation of the midrash and of the new JPS translation. < i.e. > because of his people's vindication (TsDQ)] and not < their > conviction. So also you find that in the case of the first Adam, when he created him, he set him in the Garden of Eden. Then he gave him a command and said to him: Eat this, but do not eat from this, FOR (according to Gen. 2:17) ON THE DAY THAT YOU EAT FROM IT, YOU SHALL SURELY DIE. < When > he transgressed, he brought a sentence54Gk.: apophasis. upon himself. < Then > the Sabbath came, and he acquitted him.55Heb.: pinnahu. This word means “removed him” as well as “acquitted him.” In other words, Adam’s acquittal meant that his sentence was reduced from death to removal from the Garden. So M. Pss. 92:3. He began to talk with him < about > whether he would repent? It is so stated (in Gen. 3:9): THE LORD GOD CALLED UNTO THE HUMAN. THE LORD can only mean the quality of mercy, as stated (in Exod. 34:6): THE LORD: THE LORD IS A MERCIFUL AND GRACIOUS GOD. For him he had the quality of mercy precede the quality of strict justice. Ergo (in Ps. 5:5 [4]): FOR YOU ARE NOT A GOD WHO DELIGHTS IN WICKEDNESS, in that he does not delight in convicting a person. He began to talk (in Gen. 3:11–12): WHO TOLD YOU < THAT YOU WERE NAKED? DID YOU EAT FROM THE TREE >…? THEN THE MAN SAID: THE WOMAN…. He left Adam alone and began to talk with the woman, as stated (in vs. 13): THEN THE LORD GOD SAID TO THE WOMAN…. But when he came to the serpent he did not talk with him. Instead he immediately gave him a sentence, as stated (in vss. 14–15): SO THE LORD GOD SAID UNTO THE SERPENT: BECAUSE YOU HAVE DONE THIS, < MORE CURSED SHALL YOU BE THAN ALL THE CATTLE, THAN ALL THE BEASTS OF THE FIELD >…. I WILL PUT ENMITY < BETWEEN YOU AND THE WOMAN >…. < Then > he returned to the woman and said to her (in vs. 16): I WILL GREATLY MULTIPLY YOUR PAIN IN PREGNANCY. And when he returned to the man, he did not convict him. Rather he intimated to him that he should repent. Where is it shown? R. Berekhyah said in the name of R. Levi that he said to him (in vs. 19): BY THE SWEAT OF YOUR BROW SHALL EAT BREAD, UNTIL YOU RETURN < … >. YOU RETURN can only be an expression for repentance, since it is stated (in Hos. 14:2 [1]): RETURN O ISRAEL, < TO THE LORD YOUR GOD >. When < Adam > did not repent, he expelled him from the Garden of Eden, as stated [(in Gen. 3:24): AND HE DROVE OUT THE MAN. Ergo] (in Ps. 5:5 [4]): FOR YOU ARE NOT A GOD WHO DELIGHTS IN WICKEDNESS. What is the meaning of (ibid., cont.): EVIL MAY NOT ABIDE WITH YOU. R. Tanhuma bar Hanila'i in the name of R. Berekhyah said in the name of R. Johanan: Before the Holy One stand only angels of peace and angels of mercy, but the angels of wrath are far from him. It is so stated (in Is. 13:5): THEY COME FROM A FAR LAND FROM THE END OF THE HEAVENS, EVEN THE LORD AND THE WEAPONS OF HIS WRATH, TO RAVAGE THE WHOLE EARTH. [Another interpretation] (of Ps. 5:5 [4], cont.): EVIL MAY NOT ABIDE WITH YOU. R. Johanan said: If you do not pursue evil, evil will not pursue you, nor will it dwell with you.
אדם כי יהיה בעור בשרו וגו'. זש"ה כי לא אל חפץ רשע אתה (תהלים ה ה), ללמדך שאין הקב"ה חפץ לחייב בריה, שנאמר כי לא אחפוץ במות המת (יחזקאל יח לב), ובמה חפץ להצדיק בריותיו [שנאמר ה' חפץ למען צדקו וגו' (ישעיה מ בכא) למען צדק בריותיו] ולא לחייב, וכן אתה מוצא באדם הראשון, כשבראו נתנו בגן עדן, וצוהו ואמר לו, זה אכול ומזה לא תאכל, כי ביום אכלך ממנו מות תמות (בראשית ב יז), עבר הביא עליו איפופסין, בא השבת ופינהו, התחיל מסיח עמו מא יעשה תשובה, שנאמר ויקרא ה' אלהים אל האדם (שם ג ט), אין ה' אלא מדת הרחמים, שנאמר ה' ה' אל רחום וחנון (שמות לד ו), הקדים לו מדת רחמים למדת הדין, הוי כי לא אל חפץ רשע, שאינו חפץ לחייב בריה, התחיל מסיח מי הגיד לך וגו' (בראשית ג יא), ויאמר האדם האשה וגו' (שם שם יב), הניח מאדם, התחיל מסיח עם האשה, שנאמר ויאמר ' אלהים לאשה וגו' (שם שם יג), אבל כשבא אצל הנחש לא הסיח עמו, אלא מיד נתן לו איפופסין, שנאמר ויאמר ה' אלהים אל הנחש כי עשית זאת וגו', ואיבה אשית וגו' (שם שם יד טו), חזר אצל האשה ואמר לה, הרבה ארבה עצבונך והרונך (שם שם טז), וכשחזר אצל האדם, לא חייבו, אלא רמז לו לעשות תושבה, מנין, אמר ר' ברכיה בשם ר' לוי שאמר לו בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך (שם שם יט), אין שובך אלא לשון תשובה, שנאמר שובה ישראל (הושע יד ב), כיון שלא עשה תשובה, טרדו מגן עדן, שנאמר [ויגרש את האדם (בראשית ג כד), הוי] כי לא אל חפץ רשע אתה, מהו לא יגורך רע, אמר ר' תנחומא בר חנילאי בשם ר' ברכיה בשם ר' יוחנן אין עומדין לפני הקב"ה אלא מלאכי שלום ומלאכי רחמים, אבל מלאכי הזעם רחוקים ממנו, שנאמר באים מארץ מרחק מקצה השמים ה' וכלי זעמו לחבל (את) כל הארץ (ישעיה יג ה). [ד"א] לא יגורך רע, אמר ר' יוחנן אין אתה גורר אחר הרעה, ואין הרעה גוררת אחריך ואינה דרה אצלך.
(Lev. 13:2:) WHEN ANYONE HAS ON THE SKIN OF HIS FLESH…. This text is related (to Ps. 5:5 [4]): FOR YOU ARE NOT A GOD WHO DELIGHTS IN WICKEDNESS. < This verse is able > to teach you that the Holy One does not delight in convicting a person,52Tanh., Lev. 4:9. as stated (in Ezek. 18:32): FOR I DO NOT DELIGHT IN THE DEATH OF ONE WHO DIES. In what does he delight? In vindicating (rt.: TsDQ) his people. [Thus it is stated (in Is. 42:21): THE LORD WAS DELIGHTED BECAUSE OF HIS < SERVANT'S > VINDICATION (TsDQ)…,53This is the interpretation of the midrash and of the new JPS translation. < i.e. > because of his people's vindication (TsDQ)] and not < their > conviction. So also you find that in the case of the first Adam, when he created him, he set him in the Garden of Eden. Then he gave him a command and said to him: Eat this, but do not eat from this, FOR (according to Gen. 2:17) ON THE DAY THAT YOU EAT FROM IT, YOU SHALL SURELY DIE. < When > he transgressed, he brought a sentence54Gk.: apophasis. upon himself. < Then > the Sabbath came, and he acquitted him.55Heb.: pinnahu. This word means “removed him” as well as “acquitted him.” In other words, Adam’s acquittal meant that his sentence was reduced from death to removal from the Garden. So M. Pss. 92:3. He began to talk with him < about > whether he would repent? It is so stated (in Gen. 3:9): THE LORD GOD CALLED UNTO THE HUMAN. THE LORD can only mean the quality of mercy, as stated (in Exod. 34:6): THE LORD: THE LORD IS A MERCIFUL AND GRACIOUS GOD. For him he had the quality of mercy precede the quality of strict justice. Ergo (in Ps. 5:5 [4]): FOR YOU ARE NOT A GOD WHO DELIGHTS IN WICKEDNESS, in that he does not delight in convicting a person. He began to talk (in Gen. 3:11–12): WHO TOLD YOU < THAT YOU WERE NAKED? DID YOU EAT FROM THE TREE >…? THEN THE MAN SAID: THE WOMAN…. He left Adam alone and began to talk with the woman, as stated (in vs. 13): THEN THE LORD GOD SAID TO THE WOMAN…. But when he came to the serpent he did not talk with him. Instead he immediately gave him a sentence, as stated (in vss. 14–15): SO THE LORD GOD SAID UNTO THE SERPENT: BECAUSE YOU HAVE DONE THIS, < MORE CURSED SHALL YOU BE THAN ALL THE CATTLE, THAN ALL THE BEASTS OF THE FIELD >…. I WILL PUT ENMITY < BETWEEN YOU AND THE WOMAN >…. < Then > he returned to the woman and said to her (in vs. 16): I WILL GREATLY MULTIPLY YOUR PAIN IN PREGNANCY. And when he returned to the man, he did not convict him. Rather he intimated to him that he should repent. Where is it shown? R. Berekhyah said in the name of R. Levi that he said to him (in vs. 19): BY THE SWEAT OF YOUR BROW SHALL EAT BREAD, UNTIL YOU RETURN < … >. YOU RETURN can only be an expression for repentance, since it is stated (in Hos. 14:2 [1]): RETURN O ISRAEL, < TO THE LORD YOUR GOD >. When < Adam > did not repent, he expelled him from the Garden of Eden, as stated [(in Gen. 3:24): AND HE DROVE OUT THE MAN. Ergo] (in Ps. 5:5 [4]): FOR YOU ARE NOT A GOD WHO DELIGHTS IN WICKEDNESS. What is the meaning of (ibid., cont.): EVIL MAY NOT ABIDE WITH YOU. R. Tanhuma bar Hanila'i in the name of R. Berekhyah said in the name of R. Johanan: Before the Holy One stand only angels of peace and angels of mercy, but the angels of wrath are far from him. It is so stated (in Is. 13:5): THEY COME FROM A FAR LAND FROM THE END OF THE HEAVENS, EVEN THE LORD AND THE WEAPONS OF HIS WRATH, TO RAVAGE THE WHOLE EARTH. [Another interpretation] (of Ps. 5:5 [4], cont.): EVIL MAY NOT ABIDE WITH YOU. R. Johanan said: If you do not pursue evil, evil will not pursue you, nor will it dwell with you.