[ד"א שור או כשב. זש"ה] עמי מה עשיתי לך ומה הלאיתיך ענה בי (מיכה ו ג), אמר ר' אחא ענה בי וקבל שכר, ואל תענה ברעך עד שקר, ותקבל דין וחשבון, אמר ר' שמואל בר נחמן בשלשה מקומות בא הקב"ה להתווכח עם ישראל, והיו אומות העולם שמחים, ואמרו היאך יכולים אלו להתווכח עם בוראן, עכשיו הוא מכלה אותן, באותה שעה שאמר להם לכו נא ונוכחה (ישעיה א יח), שמחו ואמרו עכשיו הוא מכלה אותן, כיון שראה הקב"ה שהיו שמחין, הפכה להם למוטב, אמר אם יהיה חטאיכם כשנים כשלג וגו' (שם), כששמעו אומות העולם כן, תמהו ואמרו זו תשובה וזו תתוכחת, אמרו לא אתא אלא למתפגגא עם בנוהי, השניה כשאמר להם שמעו הרים את ריב ה' [כי ריב לה' עם עמו ועם ישראל יתוכח] (מיכה ו ב), שמחו אומות העולם, ואמרו עכשיו הוא מכלה אותן, כשראה הקב"ה כן, הפכה להם למוטב, ואמר עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואה וגו', במה אקדם ה' (שם שם ה ו), תמהו אומות העולם ואמרו זו תשובה וזדו תוכחת, לא אתא אלא למתפגגא עם בנוהי, השלישית כשאמר וריב לה' עם יהודה [ולפקוד על יעקב כדרכיו] (הושע יב ג), אמרו אומות העולם עכשיו הקב"ה מכלה אותן, כשראה הקב"ה כן, הפכה להם למוטב, בבטן עקב את אחיווגו' (שם שם ד). משל לאשה שהיתה קובלת על בני לדיין, כיון (דהוות) [דחמת] דיינא דהוה דיין (לברתיה) [לברייתא] לקטלא, [אמרה] אם מהודענא סורחניה דברי יימר למיקטליה, מה עבדת דרכא [עד] דחסל מדיניה, אמר לה מה סרחנותיה דברך, א"ל כד הוה במעי בעט בי, א"ל וכדון עבד לך כלום, אמרה לא, אמר לה זילי לית דין סורחן כלום, תמהו אומות העולם [ואמרו] זו תשובה וזו תוכחת, לא אתא [אלא] למתפגגא עם בנוהי.
[Another interpretation of (Lev. 22:27): A BULL OR A SHEEP < OR A GOAT >. This text is related] (to Micah 6:3): MY PEOPLE, WHAT HAVE I DONE TO YOU? AND HOW HAVE I WEARIED YOU? TESTIFY AGAINST ME.60Tanh., Lev. 8:10; PRK 9:5; Lev. R. 27:6; Numb. R. 10:1. R. Aha said: TESTIFY AGAINST ME (i.e., prove me wrong by keeping the commandments), and receive a reward. (Exod. 20:13 [16]): DO NOT BEAR FALSE WITNESS AGAINST YOUR NEIGHBOR, and you will receive settlement of accounts. R. Samuel bar Nahman said: On three occasions the Holy One came to dispute with Israel, when the nations of the world rejoiced and said: How can these people dispute with their creator? Now he will finish them off. At that time, when he said to them (in Is. 1:18): PLEASE COME AND LET US DISPUTE TOGETHER, they rejoiced and said: Now he will finish them off. When the Holy One saw that they were rejoicing, he reversed < the punishment > for the better. He said (ibid.): THOUGH YOUR SINS BE AS SCARLET, < THEY SHALL BECOME AS WHITE > AS SNOW < …. > When the nations of the world heard this, they were astonished and said: Is this an answer? Or is this a rebuke? They said: He has only come to amuse himself with his children (and not to dispute with them seriously). The second < occasion > was when he said to them (in Micah 6:2): HEAR, O MOUNTAINS, THE LAWSUIT OF THE LORD < …; > [FOR THE LORD HAS A LAWSUIT WITH HIS PEOPLE, AND HE WILL DISPUTE WITH ISRAEL]. The nations of the world rejoiced and said: Now he will finish them off. When the Holy One saw that, he reversed < the punishment > for the better and said (in Micah 6:5–6): MY PEOPLE, PLEASE REMEMBER WHAT KING BALAK OF MOAB PLOTTED…. WITH WHAT SHALL I COME BEFORE THE LORD?61Cf. PR 48:1. The nations of the world were astonished and said: Is this an answer? Or is this a rebuke? He has only come to amuse himself with his children. The third < occasion > was when he said (in Hos. 12:3 [2]): THE LORD HAS A LAWSUIT WITH JUDAH [AND WILL PUNISH JACOB ACCORDING TO HIS WAYS]. The nations of the world said: Now the Holy One will finish them off. When the Holy One saw that, he reversed < the punishment > for the better. (Hos. 12:4 [3]:) IN THE WOMB HE GRABBED HIS BROTHER BY THE HEEL…. < The situation > is similar to a woman who complained to the judge about her son. When she {decided} [saw] that the judge was sentencing {her} [the] people to death, [she said]: If I make known the offense of my son, he will say to kill him. What did she do? She hung around [until] he had finished his cases. He said to her? What was your son's offense? She said to him: When he was in my womb, he kicked me. He said to her: But has he done anything to you now? She said: No. He said to her. Be gone! There is no legal offense at all. The nations of the world were astonished [and said]: He has {not} [only] come to amuse himself with his children.
2
ומה הלאיתיך וגו' (מיכה ו ד), [אמר ר' ברכיה] משל למלך ששלח פרוזדוגמא שלו למדינה, מה עשו בני המדינה, נטלו אותה, [עמדו על רגליהם], ופרעו את ראשם, וקראו אותה בפחד וביראה בזיע וברחתת, אמר הקב"ה לישראל דא קרית שמע פרוזדוגמא שלי הוא, לא הטרחתי עליכם, ולא אמרתי לכם שתהיו קורין אותה לא עומדין על רגליכם, ולא פורעין ראשיכם, אלא בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך (דברים ו ז).
(Micah 6:3): AND HOW HAVE I WEARIED YOU? …. [R. Berekhyah said:] < The situation > is similar to a king who sent his proclamation62Gk.: prostagma. to a province. What did the people of the province do? When they received it, they [stood upon their feet,] uncovered their heads, and read it in fear, in awe, and in trembling. The Holy One said to Israel: The reading of the Shema is my proclamation. I did not burden you, and I did not tell you that you were to read it either standing upon your feet or with your heads uncovered, but (according to Deut. 6:7) WHEN YOU ARE SITTING IN YOUR HOUSE, WHEN YOU ARE WALKING ON THE ROAD, WHEN YOU ARE LYING DOWN, AND WHEN YOU ARE GETTING UP.
3
ד"א ומה הלאיתיך. אמר ר' יהודה בר סימון עשר בהמות מסרתי לך, שלש ברשותך ושבע שלא ברשותך, אלו שברשותך שור שה כשבים ושה עזים, ואלו שאינן ברשותך אילוצבי ויחמור אקו ודישון ותאו וזמר, לא הטרחתי עליכם ולא אמרתילכם לעלות בהרים, ולהתייגע בשדות להביא לפני קרבן מאלו [שאינן ברשותך], אלא מאלו שברשותך הגדילות על אבוסך, [הה"ד] שור או כשב או עז.
Another interpretation (of Micah 6:3): AND HOW HAVE I WEARIED YOU? R. Judah bar Simon said: I have delivered ten < kinds of > beasts to you (for food).63See also PR 16:1; Numb. R. 20:5; 21:16. Three are under your control, and seven are not under to your control. Now these are those which are under your control (according to Deut. 14:4): THE BULL, THE SHEEP, AND THE GOAT. And these are those which are not under your control (according to Deut. 14:5): THE DEER, THE GAZELLE, THE ROEBUCK, THE WILD GOAT, THE IBEX, THE ANTELOPE, AND THE MOUNTAIN SHEEP. I did not burden you, nor did I tell you to go up into the mountains or tire yourselves out in the fields in order to bring me a sacrifice from those [which are not under your control]. Rather < your sacrifices come > from those which are under your control, which grew up at your feeding trough. This is what is written (in Lev. 22:27): A BULL OR A SHEEP < OR A GOAT >.
[ד"א שור או כשב. זש"ה] עמי מה עשיתי לך ומה הלאיתיך ענה בי (מיכה ו ג), אמר ר' אחא ענה בי וקבל שכר, ואל תענה ברעך עד שקר, ותקבל דין וחשבון, אמר ר' שמואל בר נחמן בשלשה מקומות בא הקב"ה להתווכח עם ישראל, והיו אומות העולם שמחים, ואמרו היאך יכולים אלו להתווכח עם בוראן, עכשיו הוא מכלה אותן, באותה שעה שאמר להם לכו נא ונוכחה (ישעיה א יח), שמחו ואמרו עכשיו הוא מכלה אותן, כיון שראה הקב"ה שהיו שמחין, הפכה להם למוטב, אמר אם יהיה חטאיכם כשנים כשלג וגו' (שם), כששמעו אומות העולם כן, תמהו ואמרו זו תשובה וזו תתוכחת, אמרו לא אתא אלא למתפגגא עם בנוהי, השניה כשאמר להם שמעו הרים את ריב ה' [כי ריב לה' עם עמו ועם ישראל יתוכח] (מיכה ו ב), שמחו אומות העולם, ואמרו עכשיו הוא מכלה אותן, כשראה הקב"ה כן, הפכה להם למוטב, ואמר עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואה וגו', במה אקדם ה' (שם שם ה ו), תמהו אומות העולם ואמרו זו תשובה וזדו תוכחת, לא אתא אלא למתפגגא עם בנוהי, השלישית כשאמר וריב לה' עם יהודה [ולפקוד על יעקב כדרכיו] (הושע יב ג), אמרו אומות העולם עכשיו הקב"ה מכלה אותן, כשראה הקב"ה כן, הפכה להם למוטב, בבטן עקב את אחיווגו' (שם שם ד). משל לאשה שהיתה קובלת על בני לדיין, כיון (דהוות) [דחמת] דיינא דהוה דיין (לברתיה) [לברייתא] לקטלא, [אמרה] אם מהודענא סורחניה דברי יימר למיקטליה, מה עבדת דרכא [עד] דחסל מדיניה, אמר לה מה סרחנותיה דברך, א"ל כד הוה במעי בעט בי, א"ל וכדון עבד לך כלום, אמרה לא, אמר לה זילי לית דין סורחן כלום, תמהו אומות העולם [ואמרו] זו תשובה וזו תוכחת, לא אתא [אלא] למתפגגא עם בנוהי.
[Another interpretation of (Lev. 22:27): A BULL OR A SHEEP < OR A GOAT >. This text is related] (to Micah 6:3): MY PEOPLE, WHAT HAVE I DONE TO YOU? AND HOW HAVE I WEARIED YOU? TESTIFY AGAINST ME.60Tanh., Lev. 8:10; PRK 9:5; Lev. R. 27:6; Numb. R. 10:1. R. Aha said: TESTIFY AGAINST ME (i.e., prove me wrong by keeping the commandments), and receive a reward. (Exod. 20:13 [16]): DO NOT BEAR FALSE WITNESS AGAINST YOUR NEIGHBOR, and you will receive settlement of accounts. R. Samuel bar Nahman said: On three occasions the Holy One came to dispute with Israel, when the nations of the world rejoiced and said: How can these people dispute with their creator? Now he will finish them off. At that time, when he said to them (in Is. 1:18): PLEASE COME AND LET US DISPUTE TOGETHER, they rejoiced and said: Now he will finish them off. When the Holy One saw that they were rejoicing, he reversed < the punishment > for the better. He said (ibid.): THOUGH YOUR SINS BE AS SCARLET, < THEY SHALL BECOME AS WHITE > AS SNOW < …. > When the nations of the world heard this, they were astonished and said: Is this an answer? Or is this a rebuke? They said: He has only come to amuse himself with his children (and not to dispute with them seriously). The second < occasion > was when he said to them (in Micah 6:2): HEAR, O MOUNTAINS, THE LAWSUIT OF THE LORD < …; > [FOR THE LORD HAS A LAWSUIT WITH HIS PEOPLE, AND HE WILL DISPUTE WITH ISRAEL]. The nations of the world rejoiced and said: Now he will finish them off. When the Holy One saw that, he reversed < the punishment > for the better and said (in Micah 6:5–6): MY PEOPLE, PLEASE REMEMBER WHAT KING BALAK OF MOAB PLOTTED…. WITH WHAT SHALL I COME BEFORE THE LORD?61Cf. PR 48:1. The nations of the world were astonished and said: Is this an answer? Or is this a rebuke? He has only come to amuse himself with his children. The third < occasion > was when he said (in Hos. 12:3 [2]): THE LORD HAS A LAWSUIT WITH JUDAH [AND WILL PUNISH JACOB ACCORDING TO HIS WAYS]. The nations of the world said: Now the Holy One will finish them off. When the Holy One saw that, he reversed < the punishment > for the better. (Hos. 12:4 [3]:) IN THE WOMB HE GRABBED HIS BROTHER BY THE HEEL…. < The situation > is similar to a woman who complained to the judge about her son. When she {decided} [saw] that the judge was sentencing {her} [the] people to death, [she said]: If I make known the offense of my son, he will say to kill him. What did she do? She hung around [until] he had finished his cases. He said to her? What was your son's offense? She said to him: When he was in my womb, he kicked me. He said to her: But has he done anything to you now? She said: No. He said to her. Be gone! There is no legal offense at all. The nations of the world were astonished [and said]: He has {not} [only] come to amuse himself with his children.
ומה הלאיתיך וגו' (מיכה ו ד), [אמר ר' ברכיה] משל למלך ששלח פרוזדוגמא שלו למדינה, מה עשו בני המדינה, נטלו אותה, [עמדו על רגליהם], ופרעו את ראשם, וקראו אותה בפחד וביראה בזיע וברחתת, אמר הקב"ה לישראל דא קרית שמע פרוזדוגמא שלי הוא, לא הטרחתי עליכם, ולא אמרתי לכם שתהיו קורין אותה לא עומדין על רגליכם, ולא פורעין ראשיכם, אלא בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך (דברים ו ז).
(Micah 6:3): AND HOW HAVE I WEARIED YOU? …. [R. Berekhyah said:] < The situation > is similar to a king who sent his proclamation62Gk.: prostagma. to a province. What did the people of the province do? When they received it, they [stood upon their feet,] uncovered their heads, and read it in fear, in awe, and in trembling. The Holy One said to Israel: The reading of the Shema is my proclamation. I did not burden you, and I did not tell you that you were to read it either standing upon your feet or with your heads uncovered, but (according to Deut. 6:7) WHEN YOU ARE SITTING IN YOUR HOUSE, WHEN YOU ARE WALKING ON THE ROAD, WHEN YOU ARE LYING DOWN, AND WHEN YOU ARE GETTING UP.
ד"א ומה הלאיתיך. אמר ר' יהודה בר סימון עשר בהמות מסרתי לך, שלש ברשותך ושבע שלא ברשותך, אלו שברשותך שור שה כשבים ושה עזים, ואלו שאינן ברשותך אילוצבי ויחמור אקו ודישון ותאו וזמר, לא הטרחתי עליכם ולא אמרתילכם לעלות בהרים, ולהתייגע בשדות להביא לפני קרבן מאלו [שאינן ברשותך], אלא מאלו שברשותך הגדילות על אבוסך, [הה"ד] שור או כשב או עז.
Another interpretation (of Micah 6:3): AND HOW HAVE I WEARIED YOU? R. Judah bar Simon said: I have delivered ten < kinds of > beasts to you (for food).63See also PR 16:1; Numb. R. 20:5; 21:16. Three are under your control, and seven are not under to your control. Now these are those which are under your control (according to Deut. 14:4): THE BULL, THE SHEEP, AND THE GOAT. And these are those which are not under your control (according to Deut. 14:5): THE DEER, THE GAZELLE, THE ROEBUCK, THE WILD GOAT, THE IBEX, THE ANTELOPE, AND THE MOUNTAIN SHEEP. I did not burden you, nor did I tell you to go up into the mountains or tire yourselves out in the fields in order to bring me a sacrifice from those [which are not under your control]. Rather < your sacrifices come > from those which are under your control, which grew up at your feeding trough. This is what is written (in Lev. 22:27): A BULL OR A SHEEP < OR A GOAT >.