[ד"א אל תכריתו]. וכן הוא אומר במקום אחר פקוד את בני לוי (במדבר ג טו), וחזר ואמר אך את מטה לוי לא תפקוד (שם א מט), ולא אמר לו אלא בתוך בני ישראל, ולא אמר לו להוציאם מן הגזירה, שצפה הקב"ה שעתידין ישראל להכעיס לפניו, והוא אמר להם במדבר הזה יפלו פגריכם (ש ם יד כט), לפיכך הקב"ה אמר בני לוי לא יהיו מן אותה גזירה, שנאמר ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל (שם א מט), למה שהם שלי, והיו לי הלוים, שכל מי שקירב את עצמו מעט, מקריבין אותו הרבה, והם קרבו עצמן, כשאמר משה מי לה' אלי, ולא עוד אלא ואתה הפקד את הלוים על משכן העדות (שם שם נ), שכל מי שנבדק בדבר ונמצא נאמן, הקב"ה מאמינו לעולם, שכן אתה מוצא ביהושע, שנבדק בעמלק, ועשה בו כתורה וכמצוה שנאמר ויחלוש יהושע וגו' (שמות יז יג). א"ל הקב"ה משבטך אני מעמיד ופורע מעמלק, שנאמר מני אפרים שרשם בעמלק וגו' (שופטים ה יד), [מהו מני אפרים] מנה אפרים בלבו לשרש ביצתו של עמלק, א"ל הקב"ה [אחריחך] בנימין בעממיך, הניח לשאול בן קיש בן ימיני הוא משרתו.
[Another interpretation (of Numb. 4:18:) DO NOT CUT OFF.] And so he says in another place (i.e., in Numb. 3:15): ENROLL THE CHILDREN OF LEVI. But he has also said (in Numb. 1:49): HOWEVER, YOU SHALL NOT ENROLL THE TRIBE OF LEVI. But he only spoke to him <with reference to numbering them in> the midst of the children of Israel and did not tell him to exempt them from the decree <itself>.158Tanh., Numb. 26, cont.; Numb. R. 1:12; 3:7. The Holy One <did so> because he foresaw that Israel was going to provoke him and said to them (in Numb. 14:29): IN THIS DESERT SHALL YOUR CARCASSES DROP. Therefore, the Holy One said: The children of Levi shall not be <part of> this decree, as stated (in Numb. 1:49, cont.): NOR SHALL YOU TAKE A CENSUS OF THEM AS PART OF THE CHILDREN OF ISRAEL. Why? Because they are mine (according to Numb. 3:12): AND THE LEVITES SHALL BE MINE. Thus when anyone offers (rt.: QRB) a little of himself, they advance (rt.: QRB) him a lot. Now they had offered (rt.: QRB) themselves, when Moses said (in Exod. 32:26): WHOEVER IS FOR THE LORD, <COME TO ME>. And not only that, BUT (according to Numb. 1:50) YOU SHALL ENROLL THE LEVITES TO BE OVER THE TABERNACLE OF THE TESTIMONY. Thus when someone is tested in <one> area and found trustworthy, the Holy One trusts him forever; for so you find in the case of Joshua.159Numb. R. 1:12. When he was tested with Amalek, he prevailed against him according to the law and according to the commandment. It is so stated (in Exod. 17:13): AND JOSHUA DEFEATED <AMALEK AND HIS PEOPLE>…. The Holy One said to him: From your tribe (Ephraim) I am raising up one to exact punishment from Amalek, as stated (in Jud. 5:14): OUT OF EPHRAIM CAME THOSE WHOSE ROOT IS IN AMALEK…. [What is the meaning of OUT OF (MNY) EPHRAIM?] He appointed (MNH) Ephraim in his heart160Cf. the parallel in Tanh., Numb. 1:26, which reads, “Ephraim alone….” to destroy the seed of Amalek. The Holy One said to him (ibid., cont.): [AFTER YOU,] BENJAMIN WITH YOUR PEOPLES, <i.e.,> leave him for Saul ben Kish, the Benjamite; he will serve him.161Cf. the parallel in Tanh., Numb. 1:26, which reads, “He will uproot him.”
2
ד"א מני אפרים. נבדק שאול ולא נמצא נאמן בבפקדונו, אלא ויחמול שאול והעם על אגג (ש"א טו ט), החזירו לאחריו וניטלה המלכות ממנו, שנאמר אחריך בנימין בעממיך (שופטים ה יד), ואף השבט הזה בדקתי אותו ונמצאו שמרים בכבודי, ונתנו את נפשם על קדושת שמי, שימו איש חרבו על ירכו (שמות לב כז), ויעשו בני לוי כדבר משה (שם שם כח), ולא נשאו להם פנים, לפיכך משה מברכן ואומר להם, האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו [וגו'] (דברים לג ט), ואף אני מקרבו ועושה אותו פלמנטירין שלי, ואני מאמין להם ביתי וקדושתי שנאמר ואתה הפקד את הלוים וגו' (במדבר א נ), ומה שאמרתי לך אך את מטה לוי לא תפקוד (שם א מט), להוציאם מן הגזירה שאני עתיד לגזור על ישראל, אלא להם אני חולק כבוד גדול, שאתה מונה אותן לעצמן בדיבור פקוד את בני לוי (שם ג טו), ומה אם ללוים שנושאים את המשכן כיבדתי אותן, על אחת כמה וכמה בני קהת הנושאים את הארון, [שנאמר ומשמרתם הארון והשולחן והמנורה והמזבחות וכלי הקדש וגו'] (שם לא), לכך אמר להם אל תכריתו וגו', אמר הקבה [מה אם בני קהת] בשביל שיראו אותי חלקתי להם כבוד [ולבניהם], כך כל מי שהוא מתיירא ממני [אני מכבדו], ואיני מכרית שמו מן העולם, ממי את למד, מיונדב בן רכב, שנאמר לא יכרת איש ליונדב בן רכב וגו' (ירמיה לה יט). ומה אם אותם שיהו גרים, על שעשו רצוני כך עשיתי להם, ישראל שהן עושין רצוני על אחת כמה וכמה לא יכרתו ולא ישמד שמם מלפני, אלא חיים וקיימים הם לעולם ולעולמי עולמים, שנאמר ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום (דברים ד ד).
Another interpretation (of Jud. 5:14): OUT OF EPHRAIM. Saul was tested and found untrustworthy in his commission. Rather (according to I Sam. 15:9): BUT SAUL AND THE PEOPLE SPARED AGAG. He put him back after him (i.e., behind Ephraim, the tribe of Joshua and Samuel) and the kingdom was taken from him, as stated (in Jud. 5:14): AFTER YOU (i.e., Ephraim), BENJAMIN WITH YOUR PEOPLES. And I have also tested this tribe (of Levi), and they have been found to be preserving my honor; for they have given their life for the sanctification of my name (in Exod. 32:27-28): LET EACH ONE PUT HIS SWORD ON HIS THIGH <….> SO THE CHILDREN OF LEVI ACTED ACCORDING TO THE WORD OF MOSES, and they did not show mercy to them. Therefore, Moses blesses them and says to them (in Deut. 33:9): WHO SAYS OF HIS FATHER AND MOTHER: I DO NOT CONSIDER THEM [….] And I am also advancing him and making him my imperial agent.162Lat.: frumentarius (“grain dealer”). And I am entrusting him with my house and my sanctity, as stated (in Numb. 1:50): BUT YOU SHALL ENROLL THE LEVITES <TO BE OVER THE TABERNACLE OF THE TESTIMONY>…. And what was it that I told you (in vs. 49)? HOWEVER, YOU SHALL NOT ENROLL THE TRIBE OF LEVI. <This prohibition> was to exempt them from the decree which I was going to pronounce over Israel. It is simply that I am allotting them great honor. When you number them, <number them> by themselves through the divine utterance (in Numb. 3:15): ENROLL THE CHILDREN OF LEVI. Now if I have honored the Levites, who bear the Tabernacle, how much the more so in the case of the children of Kohath, who bear the ark, [as stated (in Numb. 3:31): AND THEIR DUTIES INCLUDED THE ARK, THE TABLE, THE LAMPSTAND, THE ALTARS, AND THE SACRED UTENSILS….] He therefore said to them (in Numb. 4:18): DO NOT CUT OFF <THE TRIBE OF THE KOHATHITE FAMILIES FROM THE LEVITES>. The Holy One said: [If] because [the children of Kohath] have feared me, I have allotted glory to them [and to their children]; then [I will honor] whoever stands in awe of me and not cut off his name from the world.163Numb. R. 5:9. From whom do you learn this? From the Jonadab ben Rechab, as stated (in Jer. 35:19): SOMEONE BELONGING TO JONADAB BEN RECHAB SHALL NOT BE CUT OFF <FROM STANDING BEFORE ME FOREVER>. And if in the case of those who are proselytes, because they have done my will, I have done likewise for them (i.e., what they want); in the case of Israel, when they are doing my will, how much the more shall they neither be cut off nor have their name be erased from before me? Rather, they shall live and abide forever and ever and ever, as stated (in Deut. 4:4): BUT YOU WHO CLUNG TO THE LORD YOUR GOD ARE ALL ALIVE TODAY.
[ד"א אל תכריתו]. וכן הוא אומר במקום אחר פקוד את בני לוי (במדבר ג טו), וחזר ואמר אך את מטה לוי לא תפקוד (שם א מט), ולא אמר לו אלא בתוך בני ישראל, ולא אמר לו להוציאם מן הגזירה, שצפה הקב"ה שעתידין ישראל להכעיס לפניו, והוא אמר להם במדבר הזה יפלו פגריכם (ש ם יד כט), לפיכך הקב"ה אמר בני לוי לא יהיו מן אותה גזירה, שנאמר ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל (שם א מט), למה שהם שלי, והיו לי הלוים, שכל מי שקירב את עצמו מעט, מקריבין אותו הרבה, והם קרבו עצמן, כשאמר משה מי לה' אלי, ולא עוד אלא ואתה הפקד את הלוים על משכן העדות (שם שם נ), שכל מי שנבדק בדבר ונמצא נאמן, הקב"ה מאמינו לעולם, שכן אתה מוצא ביהושע, שנבדק בעמלק, ועשה בו כתורה וכמצוה שנאמר ויחלוש יהושע וגו' (שמות יז יג). א"ל הקב"ה משבטך אני מעמיד ופורע מעמלק, שנאמר מני אפרים שרשם בעמלק וגו' (שופטים ה יד), [מהו מני אפרים] מנה אפרים בלבו לשרש ביצתו של עמלק, א"ל הקב"ה [אחריחך] בנימין בעממיך, הניח לשאול בן קיש בן ימיני הוא משרתו.
[Another interpretation (of Numb. 4:18:) DO NOT CUT OFF.] And so he says in another place (i.e., in Numb. 3:15): ENROLL THE CHILDREN OF LEVI. But he has also said (in Numb. 1:49): HOWEVER, YOU SHALL NOT ENROLL THE TRIBE OF LEVI. But he only spoke to him <with reference to numbering them in> the midst of the children of Israel and did not tell him to exempt them from the decree <itself>.158Tanh., Numb. 26, cont.; Numb. R. 1:12; 3:7. The Holy One <did so> because he foresaw that Israel was going to provoke him and said to them (in Numb. 14:29): IN THIS DESERT SHALL YOUR CARCASSES DROP. Therefore, the Holy One said: The children of Levi shall not be <part of> this decree, as stated (in Numb. 1:49, cont.): NOR SHALL YOU TAKE A CENSUS OF THEM AS PART OF THE CHILDREN OF ISRAEL. Why? Because they are mine (according to Numb. 3:12): AND THE LEVITES SHALL BE MINE. Thus when anyone offers (rt.: QRB) a little of himself, they advance (rt.: QRB) him a lot. Now they had offered (rt.: QRB) themselves, when Moses said (in Exod. 32:26): WHOEVER IS FOR THE LORD, <COME TO ME>. And not only that, BUT (according to Numb. 1:50) YOU SHALL ENROLL THE LEVITES TO BE OVER THE TABERNACLE OF THE TESTIMONY. Thus when someone is tested in <one> area and found trustworthy, the Holy One trusts him forever; for so you find in the case of Joshua.159Numb. R. 1:12. When he was tested with Amalek, he prevailed against him according to the law and according to the commandment. It is so stated (in Exod. 17:13): AND JOSHUA DEFEATED <AMALEK AND HIS PEOPLE>…. The Holy One said to him: From your tribe (Ephraim) I am raising up one to exact punishment from Amalek, as stated (in Jud. 5:14): OUT OF EPHRAIM CAME THOSE WHOSE ROOT IS IN AMALEK…. [What is the meaning of OUT OF (MNY) EPHRAIM?] He appointed (MNH) Ephraim in his heart160Cf. the parallel in Tanh., Numb. 1:26, which reads, “Ephraim alone….” to destroy the seed of Amalek. The Holy One said to him (ibid., cont.): [AFTER YOU,] BENJAMIN WITH YOUR PEOPLES, <i.e.,> leave him for Saul ben Kish, the Benjamite; he will serve him.161Cf. the parallel in Tanh., Numb. 1:26, which reads, “He will uproot him.”
ד"א מני אפרים. נבדק שאול ולא נמצא נאמן בבפקדונו, אלא ויחמול שאול והעם על אגג (ש"א טו ט), החזירו לאחריו וניטלה המלכות ממנו, שנאמר אחריך בנימין בעממיך (שופטים ה יד), ואף השבט הזה בדקתי אותו ונמצאו שמרים בכבודי, ונתנו את נפשם על קדושת שמי, שימו איש חרבו על ירכו (שמות לב כז), ויעשו בני לוי כדבר משה (שם שם כח), ולא נשאו להם פנים, לפיכך משה מברכן ואומר להם, האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו [וגו'] (דברים לג ט), ואף אני מקרבו ועושה אותו פלמנטירין שלי, ואני מאמין להם ביתי וקדושתי שנאמר ואתה הפקד את הלוים וגו' (במדבר א נ), ומה שאמרתי לך אך את מטה לוי לא תפקוד (שם א מט), להוציאם מן הגזירה שאני עתיד לגזור על ישראל, אלא להם אני חולק כבוד גדול, שאתה מונה אותן לעצמן בדיבור פקוד את בני לוי (שם ג טו), ומה אם ללוים שנושאים את המשכן כיבדתי אותן, על אחת כמה וכמה בני קהת הנושאים את הארון, [שנאמר ומשמרתם הארון והשולחן והמנורה והמזבחות וכלי הקדש וגו'] (שם לא), לכך אמר להם אל תכריתו וגו', אמר הקבה [מה אם בני קהת] בשביל שיראו אותי חלקתי להם כבוד [ולבניהם], כך כל מי שהוא מתיירא ממני [אני מכבדו], ואיני מכרית שמו מן העולם, ממי את למד, מיונדב בן רכב, שנאמר לא יכרת איש ליונדב בן רכב וגו' (ירמיה לה יט). ומה אם אותם שיהו גרים, על שעשו רצוני כך עשיתי להם, ישראל שהן עושין רצוני על אחת כמה וכמה לא יכרתו ולא ישמד שמם מלפני, אלא חיים וקיימים הם לעולם ולעולמי עולמים, שנאמר ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום (דברים ד ד).
Another interpretation (of Jud. 5:14): OUT OF EPHRAIM. Saul was tested and found untrustworthy in his commission. Rather (according to I Sam. 15:9): BUT SAUL AND THE PEOPLE SPARED AGAG. He put him back after him (i.e., behind Ephraim, the tribe of Joshua and Samuel) and the kingdom was taken from him, as stated (in Jud. 5:14): AFTER YOU (i.e., Ephraim), BENJAMIN WITH YOUR PEOPLES. And I have also tested this tribe (of Levi), and they have been found to be preserving my honor; for they have given their life for the sanctification of my name (in Exod. 32:27-28): LET EACH ONE PUT HIS SWORD ON HIS THIGH <….> SO THE CHILDREN OF LEVI ACTED ACCORDING TO THE WORD OF MOSES, and they did not show mercy to them. Therefore, Moses blesses them and says to them (in Deut. 33:9): WHO SAYS OF HIS FATHER AND MOTHER: I DO NOT CONSIDER THEM [….] And I am also advancing him and making him my imperial agent.162Lat.: frumentarius (“grain dealer”). And I am entrusting him with my house and my sanctity, as stated (in Numb. 1:50): BUT YOU SHALL ENROLL THE LEVITES <TO BE OVER THE TABERNACLE OF THE TESTIMONY>…. And what was it that I told you (in vs. 49)? HOWEVER, YOU SHALL NOT ENROLL THE TRIBE OF LEVI. <This prohibition> was to exempt them from the decree which I was going to pronounce over Israel. It is simply that I am allotting them great honor. When you number them, <number them> by themselves through the divine utterance (in Numb. 3:15): ENROLL THE CHILDREN OF LEVI. Now if I have honored the Levites, who bear the Tabernacle, how much the more so in the case of the children of Kohath, who bear the ark, [as stated (in Numb. 3:31): AND THEIR DUTIES INCLUDED THE ARK, THE TABLE, THE LAMPSTAND, THE ALTARS, AND THE SACRED UTENSILS….] He therefore said to them (in Numb. 4:18): DO NOT CUT OFF <THE TRIBE OF THE KOHATHITE FAMILIES FROM THE LEVITES>. The Holy One said: [If] because [the children of Kohath] have feared me, I have allotted glory to them [and to their children]; then [I will honor] whoever stands in awe of me and not cut off his name from the world.163Numb. R. 5:9. From whom do you learn this? From the Jonadab ben Rechab, as stated (in Jer. 35:19): SOMEONE BELONGING TO JONADAB BEN RECHAB SHALL NOT BE CUT OFF <FROM STANDING BEFORE ME FOREVER>. And if in the case of those who are proselytes, because they have done my will, I have done likewise for them (i.e., what they want); in the case of Israel, when they are doing my will, how much the more shall they neither be cut off nor have their name be erased from before me? Rather, they shall live and abide forever and ever and ever, as stated (in Deut. 4:4): BUT YOU WHO CLUNG TO THE LORD YOUR GOD ARE ALL ALIVE TODAY.
חסלת פרשת במדבר
The End of Parashah Bemidbar