ד"א אספה לי שבעים איש. בשעה אמר הקב"ה למשה אספה לי שבעים איש, אמר משה היאך אעשה להביא מכל השבטים, אם אביא חמשה חמשה מכל שבט, אינן עולין למנין שבעים, [אינם אלא ששים], ואם נביא ששה ששה מכל שבט, הן עולין למנין שנים ושבעים, ואם נביא חמשה משבט זה וששה משבט זה, אני מטיל קנאה בין השבטים, מה עשה משה, ר' יהודה אומר נטל שבעים פתקים וכתב בהן זקן, ונטל עוד (שבעים) [שנים] פתקים חלקים, טרפן ונתנן בקלפי, ואמר להם בואו וטלו פתקיכון, כל מי שהיה נוטל פתק שכתיב בו זקן, היה יודע שנתמנה זקן, וכל מי שעלה בידו פתק חלק היה יודע שלא נתמנה זקן, אמר לו ר' נחמיה עדיין היה מחלוקת שהיה יכו לומר לו איכן פיתק שכתיב בו זקן, אילו היה שם היה עולה בידי, אלא היאך עשה להם, אמר ר' נחמיה נטל שבעים ושנים פתקים וכתב בהן זקן, ועוד שבעים ושנים פתקים חלקים, וטרפן ונתנן בקלפי, אמר להם בואו וטלו פתקיכם, אם עלה בידו פתק שכתיב בו זקן, היה יודע שנתמנה זקן, ואם עלה בידו חלק היה יודע שלא נתמנה, והממונה אומר לו הרי יש שם פתק אחר וכתוב בו זקן, אילו היתה ראוי להתמנות היה עולה בידך, כיון שעשה משה כך נתמנו הזקנים, אלדד ומידד היו שם ומיעטו את עצמן, אמרו אין אנו כדאי להיות במנין הזקנים, ועל שמיעטו את עצמן נמצאו יתירים על הזקנים בחמשה דברים,
Another Interpretation (of Numb. 11:16): GATHER ME SEVENTY PEOPLE <FROM THE ELDERS OF ISRAEL>. When the Holy one said to Moses: GATHER ME SEVENTY PEOPLE, Moses said: How shall I manage to get <them> from all the tribes?82Tanh. Numb. 3:12; Numb. R. 15:19; Sifre to Numb. 11:24-26 (95). If I get five each from every tribe, they will not add up to the number seventy. [There will only be sixty.] And if we get six each from every tribe, they will add up to the number seventy-two. But if we get five from one tribe and six from another, I shall be imposing jealousy among the tribes. What did Moses do? R. Judah says: He took seventy pieces of paper83Petaqim; cf. Gk.: pittikia (“notes”). and wrote "Elder" on them. Then he took another {seventy} [two] blank pieces of paper, mixed them up, put them in an urn,84Gk.: kalpis. and said to them: Come and take your pieces of paper. Whoever took a paper with "elder" written on it knew that he had been appointed an elder. Whoever came up with a blank paper in his hand knew that he had not been appointed an elder. R. Nehemiah said to him: There would still have been a controversy, since <a loser> could have said to him: Where is a paper with "elder" written on it? If it had been there, it would have come up in my hand. Therefore, how did he manage for them? R. Nehemiah said: He took seventy-two pieces of paper and wrote "Elder" on them plus seventy two other blank pieces of paper. Then he mixed them up and put them in the urn. He said to them: Come and take your papers. If a paper with "elder" written on it came up in <a person's> hand he knew that he had been appointed an elder, but if a blank one came up in his hand he knew that he had not been not appointed. Then the officer-in-charge would say to him: Look there is another paper there with "elder" written upon it. If you had been worthy of being appointed, <a paper with "elder"> would have come up in your hand. When Moses had followed this <procedure> the elders were appointed. Eldad and Medad were there, but they excluded themselves. They said: We are not worthy to be in the number (minyan) of the elders. Now because they excluded themselves, they were found superior to the elders in five respects.
2
הזקנים לא נתנבאו אלא למחר, שנאמר ואל העם תאמר [התקדשו למחר] (במדבר יא יח), והם נתנבאו מה שעתיד להיות בסוף ארבעים שנה, שנאמר וישארו שני אנשים במחנה [שם האחד אלדד ושם השני מידד וגו' מתנבאים במחנה] (שם שם כו כז), ומה היו מתנבאין, יש אומרין על מפלתו של גוג ומגוג, ויש אומרים היו מתנבאין משה מת, ויהושע מכניס את ישראל לארץ, תדע לך שכן היו מתנבאין, שנאמר ויען יהושע בן נון משרת משה מבחוריו ויאמר אדני משה כלאם (שם שם כח), וירץ הנער ויגד למשה וגו' (שם שם כז), ומי היה, גרשום בן משה היה, הזקנים לא נכנסו לארץ, ואלו נכנסו לארץ, אלדד זה אלידד בן כסלון (שם לד כא), ומידד זה קמואל בן שפטן (שם שם כד), הזקנים לא נתפרשו שמותן, ואילו נתפרשו שמותן, הזקנים פסקה נבואתן, ואלו לא פסקה נבואתן, שנאמר ויתנבאו ולא יספו (שם יא כה), הזקנים היתה נבואתן משל משה, שכן אמר הכתוב, אצלתי מן הרוח (שם שם יז), אבל אלו היתה נבואתן משל הקב"ה, שנאמר ותנח עליהם הרוח (שם שם כו),
The elders only prophesied for the morrow as stated (in Numb. 11:18): AND YOU SHALL SAY TO THE PEOPLE: [PURIFY YOURSELVES FOR THE MORROW], but these men prophesied what was going to happen at the end of forty years as stated (in Numb. 11:26–27): BUT TWO MEN HAD REMAINED IN THE CAMP. [THE NAME OF THE ONE WAS ELDAD AND THE NAME OF THE OTHER WAS MEDAD …; <AND THEY WERE … > PROPHESYING IN THE CAMP.] But what were they prophesying? Some say <they were prophesying> about the downfall of Gog and Magog, while others say they were prophesying that Moses would die and Joshua would bring Israel into the land. You yourself know that they so prophesied, since it is stated (in vs. 28): THEN JOSHUA BEN NUN, MOSES' ATTENDANT FROM HIS YOUTH, ANSWERED AND SAID: MY LORD MOSES RESTRAIN THEM. (vs. 27): BUT A LAD RAN AND TOLD MOSES…. And who was it? It was Moses' son Gershom.
The elders did not enter the land, but these did enter the land. Eldad is <so listed> (in Numb. 34:21) <as> ELIDAD BEN CHISLON. Medad is <so listed> (in Numb. 34:24) <as> KEMUEL BEN SHIPHTAN.
The elders were not designated by their names, but these were designated by their names.
The elders had their prophecy cease, but these did not have their prophecy cease. It is so stated (of the seventy in Numb. 11:25): THEY PROPHESIED BUT DID NOT CONTINUE.
In the case of the elders, their prophecy was from what belonged to Moses, even as the Scripture has said (in Numb. 11:17): AND I WILL SET ASIDE SOME OF THE SPIRIT <WHICH IS UPON YOU AND PUT IT ON THEM>; but these <two> had their prophecy from that which belonged to the Holy One, as stated (in Numb. 11:26): AND THE SPIRIT RESTED UPON THEM.
3
ואם תאמר הזקנים שהיתה נבואתן משל משה, שמא חיסר מנבואתו כלום, לאו, למה היה משה דומה, לנר שהיה דולק, הכל מדליקים ממנה, ואורו איננה חסר כלום, אף כן משה, אע"פ שנטלו הנביאים מנבואתו, לא חסרה נבואתו של משה כלום, [שנאמר] ולא קם נביא עוד בישראל כמשה (דברים לד י).
Now if you say: Since the elders had their prophecy from what belonged to Moses, might it not have lessened his prophecy somewhat? <The answer is> No. To what may Moses be compared? To a lamp which was burning.85Sifre to Numb. 11:17 (93). Everyone lights up from it, but its light is in no way diminished. So also in the case of Moses. Although the prophets took of his prophecy, the prophecy of Moses was in no way diminished. [It is so stated] (in Deut. 34:10): AND NEVER AGAIN DID THERE ARISE IN ISRAEL A PROPHET LIKE MOSES.
ד"א אספה לי שבעים איש. בשעה אמר הקב"ה למשה אספה לי שבעים איש, אמר משה היאך אעשה להביא מכל השבטים, אם אביא חמשה חמשה מכל שבט, אינן עולין למנין שבעים, [אינם אלא ששים], ואם נביא ששה ששה מכל שבט, הן עולין למנין שנים ושבעים, ואם נביא חמשה משבט זה וששה משבט זה, אני מטיל קנאה בין השבטים, מה עשה משה, ר' יהודה אומר נטל שבעים פתקים וכתב בהן זקן, ונטל עוד (שבעים) [שנים] פתקים חלקים, טרפן ונתנן בקלפי, ואמר להם בואו וטלו פתקיכון, כל מי שהיה נוטל פתק שכתיב בו זקן, היה יודע שנתמנה זקן, וכל מי שעלה בידו פתק חלק היה יודע שלא נתמנה זקן, אמר לו ר' נחמיה עדיין היה מחלוקת שהיה יכו לומר לו איכן פיתק שכתיב בו זקן, אילו היה שם היה עולה בידי, אלא היאך עשה להם, אמר ר' נחמיה נטל שבעים ושנים פתקים וכתב בהן זקן, ועוד שבעים ושנים פתקים חלקים, וטרפן ונתנן בקלפי, אמר להם בואו וטלו פתקיכם, אם עלה בידו פתק שכתיב בו זקן, היה יודע שנתמנה זקן, ואם עלה בידו חלק היה יודע שלא נתמנה, והממונה אומר לו הרי יש שם פתק אחר וכתוב בו זקן, אילו היתה ראוי להתמנות היה עולה בידך, כיון שעשה משה כך נתמנו הזקנים, אלדד ומידד היו שם ומיעטו את עצמן, אמרו אין אנו כדאי להיות במנין הזקנים, ועל שמיעטו את עצמן נמצאו יתירים על הזקנים בחמשה דברים,
Another Interpretation (of Numb. 11:16): GATHER ME SEVENTY PEOPLE <FROM THE ELDERS OF ISRAEL>. When the Holy one said to Moses: GATHER ME SEVENTY PEOPLE, Moses said: How shall I manage to get <them> from all the tribes?82Tanh. Numb. 3:12; Numb. R. 15:19; Sifre to Numb. 11:24-26 (95). If I get five each from every tribe, they will not add up to the number seventy. [There will only be sixty.] And if we get six each from every tribe, they will add up to the number seventy-two. But if we get five from one tribe and six from another, I shall be imposing jealousy among the tribes. What did Moses do? R. Judah says: He took seventy pieces of paper83Petaqim; cf. Gk.: pittikia (“notes”). and wrote "Elder" on them. Then he took another {seventy} [two] blank pieces of paper, mixed them up, put them in an urn,84Gk.: kalpis. and said to them: Come and take your pieces of paper. Whoever took a paper with "elder" written on it knew that he had been appointed an elder. Whoever came up with a blank paper in his hand knew that he had not been appointed an elder. R. Nehemiah said to him: There would still have been a controversy, since <a loser> could have said to him: Where is a paper with "elder" written on it? If it had been there, it would have come up in my hand. Therefore, how did he manage for them? R. Nehemiah said: He took seventy-two pieces of paper and wrote "Elder" on them plus seventy two other blank pieces of paper. Then he mixed them up and put them in the urn. He said to them: Come and take your papers. If a paper with "elder" written on it came up in <a person's> hand he knew that he had been appointed an elder, but if a blank one came up in his hand he knew that he had not been not appointed. Then the officer-in-charge would say to him: Look there is another paper there with "elder" written upon it. If you had been worthy of being appointed, <a paper with "elder"> would have come up in your hand. When Moses had followed this <procedure> the elders were appointed. Eldad and Medad were there, but they excluded themselves. They said: We are not worthy to be in the number (minyan) of the elders. Now because they excluded themselves, they were found superior to the elders in five respects.
הזקנים לא נתנבאו אלא למחר, שנאמר ואל העם תאמר [התקדשו למחר] (במדבר יא יח), והם נתנבאו מה שעתיד להיות בסוף ארבעים שנה, שנאמר וישארו שני אנשים במחנה [שם האחד אלדד ושם השני מידד וגו' מתנבאים במחנה] (שם שם כו כז), ומה היו מתנבאין, יש אומרין על מפלתו של גוג ומגוג, ויש אומרים היו מתנבאין משה מת, ויהושע מכניס את ישראל לארץ, תדע לך שכן היו מתנבאין, שנאמר ויען יהושע בן נון משרת משה מבחוריו ויאמר אדני משה כלאם (שם שם כח), וירץ הנער ויגד למשה וגו' (שם שם כז), ומי היה, גרשום בן משה היה,
הזקנים לא נכנסו לארץ, ואלו נכנסו לארץ, אלדד זה אלידד בן כסלון (שם לד כא), ומידד זה קמואל בן שפטן (שם שם כד),
הזקנים לא נתפרשו שמותן, ואילו נתפרשו שמותן,
הזקנים פסקה נבואתן, ואלו לא פסקה נבואתן, שנאמר ויתנבאו ולא יספו (שם יא כה),
הזקנים היתה נבואתן משל משה, שכן אמר הכתוב, אצלתי מן הרוח (שם שם יז), אבל אלו היתה נבואתן משל הקב"ה, שנאמר ותנח עליהם הרוח (שם שם כו),
The elders only prophesied for the morrow as stated (in Numb. 11:18): AND YOU SHALL SAY TO THE PEOPLE: [PURIFY YOURSELVES FOR THE MORROW], but these men prophesied what was going to happen at the end of forty years as stated (in Numb. 11:26–27): BUT TWO MEN HAD REMAINED IN THE CAMP. [THE NAME OF THE ONE WAS ELDAD AND THE NAME OF THE OTHER WAS MEDAD …; <AND THEY WERE … > PROPHESYING IN THE CAMP.] But what were they prophesying? Some say <they were prophesying> about the downfall of Gog and Magog, while others say they were prophesying that Moses would die and Joshua would bring Israel into the land. You yourself know that they so prophesied, since it is stated (in vs. 28): THEN JOSHUA BEN NUN, MOSES' ATTENDANT FROM HIS YOUTH, ANSWERED AND SAID: MY LORD MOSES RESTRAIN THEM. (vs. 27): BUT A LAD RAN AND TOLD MOSES…. And who was it? It was Moses' son Gershom.
The elders did not enter the land, but these did enter the land. Eldad is <so listed> (in Numb. 34:21) <as> ELIDAD BEN CHISLON. Medad is <so listed> (in Numb. 34:24) <as> KEMUEL BEN SHIPHTAN.
The elders were not designated by their names, but these were designated by their names.
The elders had their prophecy cease, but these did not have their prophecy cease. It is so stated (of the seventy in Numb. 11:25): THEY PROPHESIED BUT DID NOT CONTINUE.
In the case of the elders, their prophecy was from what belonged to Moses, even as the Scripture has said (in Numb. 11:17): AND I WILL SET ASIDE SOME OF THE SPIRIT <WHICH IS UPON YOU AND PUT IT ON THEM>; but these <two> had their prophecy from that which belonged to the Holy One, as stated (in Numb. 11:26): AND THE SPIRIT RESTED UPON THEM.
ואם תאמר הזקנים שהיתה נבואתן משל משה, שמא חיסר מנבואתו כלום, לאו, למה היה משה דומה, לנר שהיה דולק, הכל מדליקים ממנה, ואורו איננה חסר כלום, אף כן משה, אע"פ שנטלו הנביאים מנבואתו, לא חסרה נבואתו של משה כלום, [שנאמר] ולא קם נביא עוד בישראל כמשה (דברים לד י).
Now if you say: Since the elders had their prophecy from what belonged to Moses, might it not have lessened his prophecy somewhat? <The answer is> No. To what may Moses be compared? To a lamp which was burning.85Sifre to Numb. 11:17 (93). Everyone lights up from it, but its light is in no way diminished. So also in the case of Moses. Although the prophets took of his prophecy, the prophecy of Moses was in no way diminished. [It is so stated] (in Deut. 34:10): AND NEVER AGAIN DID THERE ARISE IN ISRAEL A PROPHET LIKE MOSES.