Midrash Tanchuma Buber · Appendix to Sh'lach, Chapter 1
1
ויאמר ה' אל משה עד אנה ינאצוני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי וגו' (במדבר יד יא). זש"ה ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם [וגו'], נאצו כל תוכחתי (משלי א כה ל), מהו ותפרעו כל עצתי, אלא כל טובה שיעצתי עליכם קלקלתם אותה ופרעתם אותה, שנאמר ופרעו כל עצתי, מתחלה אמרתי למשה, וארד להצילו מיד מצרים ולהעלותו וגו' (שמות ג ח), ואתם לא עשיתם כן, אלא באתם לים, ומיד קלקלתם את העצה, שנאמר וימרו על ים בים סוף (תהלים קו ז), באתם להר סיני, וירדתי אני ודברתי עמכם, באלפי אלפים ורבי רבבות של מלאכים הורדתי בשבילכם, ומסרתי לכל אחד ואחד מישראל ב' מלאכים, אמר ר' יוחנן אחד חוגרו זינו, ואחד נותן עטרה בראשו, ר' חונא דציפורין אמר זינם אסר להם, ור' סימוי אמר פורפירה הלבישן, שנאמר ואלבישך רקמה (יחזקאל טז י), רשב"י אומר כלי זיין הלבישן, ושם המפורש כתוב עליו, וכל ימים שהיה בידם, לא היה דבר רע נוהג בהם, ולא מלאך המות, ולא דבר אחר, וכיון שחטאו אמר להם משה, ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך (שמות לג ה), באותה השעה וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו וגו' (שם שם ד), ומה כתיב ויתנצלו [בני] ישראל את עדים וגו' (שם שם ו), מה עשה הקב"ה הביא למלאך המות, וא"ל כל העולם ברשותך, חוץ מן האומה זו שבחרתי לי, אמר ר' אלעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אמר מלאך המות לפני הקב"ה על חנם נבראי בעולם, א"ל הקב"ה בראי אותך שתהא משכל באומות העולם, חוץ מן האומה הזו, שאין לך רשות עליה ליטול אחד ממנה, ראה עצה שיעץ עליהם הקב"ה שיהו חיים וקיימים, שנאמר ואת הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום (דברים ד ד), וכן הוא אומר והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות (שמות לב טז), מהו חרות, ר' יהודה אומר חירות מן המלכיות, ור' נחמיה אומר חירות מלאך המות, ורבותינו אומרים חירות מן היסורים ראה עצה שיעץ הקב"ה עליהם, ומיד קלקלו את העצה הזו, אחר ארבעים יום, לכך נאמר ותפרעו כל עצתי.
(Numb. 14:11:)1This supplement comes from Codex Vaticanus, Ebr. 34. It is found neither in Buber’s primary Oxford manuscript nor in the traditional version of the Tanhuma. THEN THE LORD SAID UNTO MOSES: HOW LONG WILL THIS PEOPLE SCORN ME, AND HOW LONG WILL THEY HAVE NO FAITH IN ME …? This text is related (to Prov. 1:25, 30): BUT YOU HAVE SPURNED ALL MY PLAN AND WOULD NOT ACCEPT MY REBUKE [….] THEY HAVE DESPISED ALL MY REBUKE. What is the implication of BUT YOU HAVE SPURNED ALL MY PLAN? Simply that all the good which I planned for you, you have spoiled and spurned.2Numb. R. 16:24. Thus it is stated (in Prov. 1:25): BUT YOU HAVE SPURNED (rt.: PR') ALL MY PLAN? At the beginning I said to Moses (in Exod. 3:8): I HAVE COME DOWN TO DELIVER THEM OUT OF THE HAND OF THE EGYPTIANS AND TO BRING THEM UP <OUT OF THAT LAND UNTO A GOOD AND SPACIOUS LAND>…. But you did not act in the way <I intended>. Instead you came to the sea and immediately spoiled my plan, as stated (in Ps. 106:7): THEY REBELLED AT THE SEA, AT THE REED SEA. When you came to Mount Sinai, I descended and spoke with you. I brought down on your behalf thousands upon thousands and myriads upon myriads of angels, and I passed on two angels to each and every person in Israel. R. Johanan said: One to gird him with his weapons3Gk.: zone (“girdle”). and one to put a crown on his head.4Above, Exod. 2:9 and 8:7 (with the notes in those sections); also Lam. R. 2:13 (17); Cant. R. 4:4:1 PRK 16:3; PR 21:7; 33:10; M. Ps. 103:8. R. Huna of Sepphoris said: He bound their weapons to them, while R. Simoy said: He clothed them in purple, as stated (in Ezek. 16:10): I CLOTHED YOU WITH EMBROIDERED GARMENTS. R. Simeon b. Johay says: He clothed them with an instrument of weaponry with the Ineffable Name written upon it. Moreover, as long as it was in their hand, nothing evil had power against them, neither the angel of death nor anything else.5See above, Exod. 9:12; Exod. R. 32:1; 41:7; 51:8; Lev. R. 18:3; cf. ‘AZ 5a. But when they sinned, Moses had said to them (in Exod. 33:5): NOW THEN, REMOVE YOUR ORNAMENTS (i.e., your weapons) FROM YOURSELVES, THAT I MAY KNOW WHAT TO DO TO YOU. At that time (according to vs. 4): WHEN THE PEOPLE HEARD THIS BAD NEWS, THEY WENT INTO MOURNING, <AND NO ONE PUT HIS ORNAMENTS ON HIMSELF>. And what is written (in vs. 6)? SO [THE CHILDREN OF] ISRAEL STRIPPED THEMSELVES OF ORNAMENTS…. What had the Holy One done (at the giving of Torah)?6See Exod. R. 32:1. He had brought the angel of death and said to him: All the world is under your authority, except this people whom I have chosen for myself. R. Eleazar the Son of R. Jose the Galilean said: The angel of death said to the Holy One: Have I been created in the world for nothing?7Exod. R. 27. The Holy One said to him: I created you so that you would destroy <all> the peoples of the world except this people, over whom you have no authority to take a single one of them. Look at the plan which the Holy One had devised concerning them for them to live and endure! Thus it is stated (in Deut. 4:4): BUT YOU WHO CLUNG TO THE LORD YOUR GOD ARE ALL ALIVE TODAY. So also it says (in Exod. 32:16): AND THE WRITING WAS THE WRITING OF GOD INSCRIBED (harut) ON THE TABLETS. What is the meaning of harut? R. Judah says: FREEDOM (herut) from the empires; but R. Nehemiah says: FREEDOM (herut) from the angel of death; and our masters say: FREEDOM from afflictions. Look at the plan which the Holy One had devised for them! Then they immediately spoiled this plan after <only> forty days. It is therefore stated (in Prov. 1:25): BUT YOU HAVE SPURNED ALL MY PLAN.
ויאמר ה' אל משה עד אנה ינאצוני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי וגו' (במדבר יד יא). זש"ה ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם [וגו'], נאצו כל תוכחתי (משלי א כה ל), מהו ותפרעו כל עצתי, אלא כל טובה שיעצתי עליכם קלקלתם אותה ופרעתם אותה, שנאמר ופרעו כל עצתי, מתחלה אמרתי למשה, וארד להצילו מיד מצרים ולהעלותו וגו' (שמות ג ח), ואתם לא עשיתם כן, אלא באתם לים, ומיד קלקלתם את העצה, שנאמר וימרו על ים בים סוף (תהלים קו ז), באתם להר סיני, וירדתי אני ודברתי עמכם, באלפי אלפים ורבי רבבות של מלאכים הורדתי בשבילכם, ומסרתי לכל אחד ואחד מישראל ב' מלאכים, אמר ר' יוחנן אחד חוגרו זינו, ואחד נותן עטרה בראשו, ר' חונא דציפורין אמר זינם אסר להם, ור' סימוי אמר פורפירה הלבישן, שנאמר ואלבישך רקמה (יחזקאל טז י), רשב"י אומר כלי זיין הלבישן, ושם המפורש כתוב עליו, וכל ימים שהיה בידם, לא היה דבר רע נוהג בהם, ולא מלאך המות, ולא דבר אחר, וכיון שחטאו אמר להם משה, ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך (שמות לג ה), באותה השעה וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו וגו' (שם שם ד), ומה כתיב ויתנצלו [בני] ישראל את עדים וגו' (שם שם ו), מה עשה הקב"ה הביא למלאך המות, וא"ל כל העולם ברשותך, חוץ מן האומה זו שבחרתי לי, אמר ר' אלעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אמר מלאך המות לפני הקב"ה על חנם נבראי בעולם, א"ל הקב"ה בראי אותך שתהא משכל באומות העולם, חוץ מן האומה הזו, שאין לך רשות עליה ליטול אחד ממנה, ראה עצה שיעץ עליהם הקב"ה שיהו חיים וקיימים, שנאמר ואת הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום (דברים ד ד), וכן הוא אומר והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות (שמות לב טז), מהו חרות, ר' יהודה אומר חירות מן המלכיות, ור' נחמיה אומר חירות מלאך המות, ורבותינו אומרים חירות מן היסורים ראה עצה שיעץ הקב"ה עליהם, ומיד קלקלו את העצה הזו, אחר ארבעים יום, לכך נאמר ותפרעו כל עצתי.
(Numb. 14:11:)1This supplement comes from Codex Vaticanus, Ebr. 34. It is found neither in Buber’s primary Oxford manuscript nor in the traditional version of the Tanhuma. THEN THE LORD SAID UNTO MOSES: HOW LONG WILL THIS PEOPLE SCORN ME, AND HOW LONG WILL THEY HAVE NO FAITH IN ME …? This text is related (to Prov. 1:25, 30): BUT YOU HAVE SPURNED ALL MY PLAN AND WOULD NOT ACCEPT MY REBUKE [….] THEY HAVE DESPISED ALL MY REBUKE. What is the implication of BUT YOU HAVE SPURNED ALL MY PLAN? Simply that all the good which I planned for you, you have spoiled and spurned.2Numb. R. 16:24. Thus it is stated (in Prov. 1:25): BUT YOU HAVE SPURNED (rt.: PR') ALL MY PLAN? At the beginning I said to Moses (in Exod. 3:8): I HAVE COME DOWN TO DELIVER THEM OUT OF THE HAND OF THE EGYPTIANS AND TO BRING THEM UP <OUT OF THAT LAND UNTO A GOOD AND SPACIOUS LAND>…. But you did not act in the way <I intended>. Instead you came to the sea and immediately spoiled my plan, as stated (in Ps. 106:7): THEY REBELLED AT THE SEA, AT THE REED SEA. When you came to Mount Sinai, I descended and spoke with you. I brought down on your behalf thousands upon thousands and myriads upon myriads of angels, and I passed on two angels to each and every person in Israel. R. Johanan said: One to gird him with his weapons3Gk.: zone (“girdle”). and one to put a crown on his head.4Above, Exod. 2:9 and 8:7 (with the notes in those sections); also Lam. R. 2:13 (17); Cant. R. 4:4:1 PRK 16:3; PR 21:7; 33:10; M. Ps. 103:8. R. Huna of Sepphoris said: He bound their weapons to them, while R. Simoy said: He clothed them in purple, as stated (in Ezek. 16:10): I CLOTHED YOU WITH EMBROIDERED GARMENTS. R. Simeon b. Johay says: He clothed them with an instrument of weaponry with the Ineffable Name written upon it. Moreover, as long as it was in their hand, nothing evil had power against them, neither the angel of death nor anything else.5See above, Exod. 9:12; Exod. R. 32:1; 41:7; 51:8; Lev. R. 18:3; cf. ‘AZ 5a. But when they sinned, Moses had said to them (in Exod. 33:5): NOW THEN, REMOVE YOUR ORNAMENTS (i.e., your weapons) FROM YOURSELVES, THAT I MAY KNOW WHAT TO DO TO YOU. At that time (according to vs. 4): WHEN THE PEOPLE HEARD THIS BAD NEWS, THEY WENT INTO MOURNING, <AND NO ONE PUT HIS ORNAMENTS ON HIMSELF>. And what is written (in vs. 6)? SO [THE CHILDREN OF] ISRAEL STRIPPED THEMSELVES OF ORNAMENTS…. What had the Holy One done (at the giving of Torah)?6See Exod. R. 32:1. He had brought the angel of death and said to him: All the world is under your authority, except this people whom I have chosen for myself. R. Eleazar the Son of R. Jose the Galilean said: The angel of death said to the Holy One: Have I been created in the world for nothing?7Exod. R. 27. The Holy One said to him: I created you so that you would destroy <all> the peoples of the world except this people, over whom you have no authority to take a single one of them. Look at the plan which the Holy One had devised concerning them for them to live and endure! Thus it is stated (in Deut. 4:4): BUT YOU WHO CLUNG TO THE LORD YOUR GOD ARE ALL ALIVE TODAY. So also it says (in Exod. 32:16): AND THE WRITING WAS THE WRITING OF GOD INSCRIBED (harut) ON THE TABLETS. What is the meaning of harut? R. Judah says: FREEDOM (herut) from the empires; but R. Nehemiah says: FREEDOM (herut) from the angel of death; and our masters say: FREEDOM from afflictions. Look at the plan which the Holy One had devised for them! Then they immediately spoiled this plan after <only> forty days. It is therefore stated (in Prov. 1:25): BUT YOU HAVE SPURNED ALL MY PLAN.