[ד"א מי כהחכם. זה תלמיד חכם, ומי יודע פשר דבר, בשעה שהוא יודע לפרש משנתו, חכמת אדם תאיר פניו, בשעה שנשאל ומשיב, ועוז פניו ישונה, בשעה שהוא נשאל ואינו משיב.
[Another interpretation (of Eccl. 8:1): WHO IS LIKE THE WISE PERSON? This is a disciple of a sage.105PRK 4:4; PR 14:10; Eccl. R. 8:1:4. (Ibid., cont.:) AND WHO KNOWS THE INTERPRETATION OF A SAYING? <Such a disciple> when he knows how to interpret his mishnah106Mishnah here would designate Oral Torah generally rather than a single work. <lesson>. (Ibid., cont.:) A PERSON'S WISDOM LIGHTS UP HIS FACE, when he is asked <a question> and gives the answer. (Ibid., cont.): AND THE RADIANCE OF HIS FACE IS CHANGED, when he is asked <a question> and gives no answer.
2
ר' חייא יתיב ותני, מנין שאין ממירין בבכור, זחלין אפוי דבר פדא, אמר הדין ידע מה אנא יתיב ומתני.
R. Hiyya sat and taught: Where is it shown that one does not substitute for a firstling?107See Lev. 27:33; Tem. 1:1; Tem. 7b-8b; also Pes. 42a. The face of Bar Pada lit up. He said: Now he knows what I have sat and taught.108For a fuller explanation of the issue involved, see account of the confrontation in yNaz. 5:1 (53d), where the authorities involved are Rabbi <Judah> and R. Pedayah. See also Braude’s translation of PR 14:10, pp. 282-283, n. 64; idem, translation of PRK 4:4, p. 74-75, n. 78.
3
גוי אחד ראה את ר' יודה ב"ר אלעאי דהוי אפוי נהירין, אמר הדין גברא חדא מן תלת מילין אית ביה, או מוזיף בריביתא, או מגדל חזירים, או חמר הוא שותה, שמע קליה ר' יהודה ב"ר אלעאי, א"ל תיפח רוחיה דההוא גברא, דכל חדא מנהון לית בי, לא מוזיף בריביתא אנא, דכתיב לא תשיך לאחיך (דברים כג כ), ולא מרבה חזירים אנא, דאסיר לבר ישראל למרבי חזירים, דתנינן תמן, לא יגדל אדם חזירים בכל מקום, ולא שקויי דחמר אנא, דארבעת כסי דפסחא דאנא שתי בפסחא, חזיק ראשי מן פסחא לעצרתא, ר' מני חזיק ראשיה מפסחא לחגא, אמר ליה ועל מה אפך נהירין, א"ל אורייתא היא דמנהרא לי אפוי, דכתיב חכמת אדם תאיר פניו. ר' אבהו אזל לקיסרין ואתא מתמן כד אפוי נהירין, חמיניה תלמידיה אפוי נהירין, סלקין ואמרין לר' יוחנן הדין ר' אבהו אשכח סימא, אמר להון למה, אמרין ליה דאפוי נהירין, אמר להון ודלמא אורייתא חדתא שמע, סליק לגביה, ואמר ליה מה אורייתא חדתא שמעת, אמר ליה תוספתא עתיקא אמרית, וקרא עלוי חכמת אדם תאיר פניו].
A certain gentile saw R. Judah b. R. Il'ay with his face shining. He said: Now one of three things is the matter with the man: Either he is lending at interest, or he is raising swine, or he is drinking wine.109In addition to the midrashic parallels, see yShab. 8:1 (11a); yPes. 10:1 (37c); ySheq. 3:2 (47c); Ned. 49b. <When> R. Judah b. R. Il'ay heard his remark, he said to him: May the breath of that man blow out <of him>, for none of them applies to me. I am not lending at interest, because it is written (in Deut. 23:20 [19]): YOU SHALL NOT LEND TO YOUR BROTHER AT INTEREST. Moreover, I am not rearing swine, because a child of Israel is forbidden to rear swine, since we are taught there (in BQ 7:7): NO ONE MAY RAISE SWINE IN ANY PLACE.110Cf. BQ 82b. Nor am I sotted with wine, because the four Paschal cups which I drink at Passover has my head tied in knots from Passover to Pentecost. R. Mani had his head tied in knots from Passover to the feast of Tabernacles. <The gentile> said to him: Then for what reason is your face shining? He said to him: It is the study of Torah that makes my face shine for me. It is so written (in Eccl. 8:1): A PERSON'S WISDOM LIGHTS UP HIS FACE. R. Abbahu went to Caesarea and came <back> from there while his face was shining. <When> his disciples saw him with his face shining, <they> went away and said to R. Johanan: This R. Abbahu has found a treasure. He said to them: Why? They said to him: Because his face is shining. He said to them: Then perhaps he has heard something new in the study of Torah. He went up to him and said to him: What new thing in the study of Torah have you heard? He said to him: I have uttered an ancient tosefta. Then he read with reference to him (in Eccl. 8:1): A PERSON'S WISDOM LIGHTS UP HIS FACE.
[ד"א מי כהחכם. זה תלמיד חכם, ומי יודע פשר דבר, בשעה שהוא יודע לפרש משנתו, חכמת אדם תאיר פניו, בשעה שנשאל ומשיב, ועוז פניו ישונה, בשעה שהוא נשאל ואינו משיב.
[Another interpretation (of Eccl. 8:1): WHO IS LIKE THE WISE PERSON? This is a disciple of a sage.105PRK 4:4; PR 14:10; Eccl. R. 8:1:4. (Ibid., cont.:) AND WHO KNOWS THE INTERPRETATION OF A SAYING? <Such a disciple> when he knows how to interpret his mishnah106Mishnah here would designate Oral Torah generally rather than a single work. <lesson>. (Ibid., cont.:) A PERSON'S WISDOM LIGHTS UP HIS FACE, when he is asked <a question> and gives the answer. (Ibid., cont.): AND THE RADIANCE OF HIS FACE IS CHANGED, when he is asked <a question> and gives no answer.
ר' חייא יתיב ותני, מנין שאין ממירין בבכור, זחלין אפוי דבר פדא, אמר הדין ידע מה אנא יתיב ומתני.
R. Hiyya sat and taught: Where is it shown that one does not substitute for a firstling?107See Lev. 27:33; Tem. 1:1; Tem. 7b-8b; also Pes. 42a. The face of Bar Pada lit up. He said: Now he knows what I have sat and taught.108For a fuller explanation of the issue involved, see account of the confrontation in yNaz. 5:1 (53d), where the authorities involved are Rabbi <Judah> and R. Pedayah. See also Braude’s translation of PR 14:10, pp. 282-283, n. 64; idem, translation of PRK 4:4, p. 74-75, n. 78.
גוי אחד ראה את ר' יודה ב"ר אלעאי דהוי אפוי נהירין, אמר הדין גברא חדא מן תלת מילין אית ביה, או מוזיף בריביתא, או מגדל חזירים, או חמר הוא שותה, שמע קליה ר' יהודה ב"ר אלעאי, א"ל תיפח רוחיה דההוא גברא, דכל חדא מנהון לית בי, לא מוזיף בריביתא אנא, דכתיב לא תשיך לאחיך (דברים כג כ), ולא מרבה חזירים אנא, דאסיר לבר ישראל למרבי חזירים, דתנינן תמן, לא יגדל אדם חזירים בכל מקום, ולא שקויי דחמר אנא, דארבעת כסי דפסחא דאנא שתי בפסחא, חזיק ראשי מן פסחא לעצרתא, ר' מני חזיק ראשיה מפסחא לחגא, אמר ליה ועל מה אפך נהירין, א"ל אורייתא היא דמנהרא לי אפוי, דכתיב חכמת אדם תאיר פניו. ר' אבהו אזל לקיסרין ואתא מתמן כד אפוי נהירין, חמיניה תלמידיה אפוי נהירין, סלקין ואמרין לר' יוחנן הדין ר' אבהו אשכח סימא, אמר להון למה, אמרין ליה דאפוי נהירין, אמר להון ודלמא אורייתא חדתא שמע, סליק לגביה, ואמר ליה מה אורייתא חדתא שמעת, אמר ליה תוספתא עתיקא אמרית, וקרא עלוי חכמת אדם תאיר פניו].
A certain gentile saw R. Judah b. R. Il'ay with his face shining. He said: Now one of three things is the matter with the man: Either he is lending at interest, or he is raising swine, or he is drinking wine.109In addition to the midrashic parallels, see yShab. 8:1 (11a); yPes. 10:1 (37c); ySheq. 3:2 (47c); Ned. 49b. <When> R. Judah b. R. Il'ay heard his remark, he said to him: May the breath of that man blow out <of him>, for none of them applies to me. I am not lending at interest, because it is written (in Deut. 23:20 [19]): YOU SHALL NOT LEND TO YOUR BROTHER AT INTEREST. Moreover, I am not rearing swine, because a child of Israel is forbidden to rear swine, since we are taught there (in BQ 7:7): NO ONE MAY RAISE SWINE IN ANY PLACE.110Cf. BQ 82b. Nor am I sotted with wine, because the four Paschal cups which I drink at Passover has my head tied in knots from Passover to Pentecost. R. Mani had his head tied in knots from Passover to the feast of Tabernacles. <The gentile> said to him: Then for what reason is your face shining? He said to him: It is the study of Torah that makes my face shine for me. It is so written (in Eccl. 8:1): A PERSON'S WISDOM LIGHTS UP HIS FACE. R. Abbahu went to Caesarea and came <back> from there while his face was shining. <When> his disciples saw him with his face shining, <they> went away and said to R. Johanan: This R. Abbahu has found a treasure. He said to them: Why? They said to him: Because his face is shining. He said to them: Then perhaps he has heard something new in the study of Torah. He went up to him and said to him: What new thing in the study of Torah have you heard? He said to him: I have uttered an ancient tosefta. Then he read with reference to him (in Eccl. 8:1): A PERSON'S WISDOM LIGHTS UP HIS FACE.