Midrash Tanchuma Buber · Appendix to Chukat, Chapter 2
1
מפרשת קח את אהרן. ויעש משה כאשר צוה ה' (במדבר כ כה כז), בא ללמדך שאע"פ שאמר לו גזירה קשה על אחיו, לא עכב, אמר הקב"ה למשה לך אמור לאהרן אחיך הגיע זמנך ליפטור מן העולם, מיד עמד משה בתפלה לפני הקב"ה, ואמר רבש"ע איך אומר לאחי הגיע זמנך, אמר לו הקב"ה כבר גזרתי עליו גזירה שלא נגזרה על אדם אחר, שלא אמסרנו ביד מלאך המות באותו יום שעצר המגפה. וכך היה מנהגם בכל יום ההנשיאים משכימים לפתחו של אלעזר, ואלעזר והנשיאים בפתחו של הרן, ואהרן ואלעזר והנשיאים משיכמים לפתחו של אלעזר, ואלעזר והנשיאים בפתחו לש אהרן, ואהרן ואלעזר והנשיאים משיכמין לפתתו של משה, ואותו היום שנה משה את המנהג, השכים הוא ואלעזר והנשיאים לפתחו של אהרן, אמר לו אהרן משה אחי למה שנית את המנהג, אמר לו משה כך צוני הקב"ה, וכך היה סדר הליכתם משה באמצע אהרן מימינו, ואלעזר משמאלו, וכיון שראו ישראל כך, אמרו זה לזה ניטלה רוח הקדש ממשה ונתנה לאהרן, והיו ישראל אוהבין יותר אהרן ממשה, לפי שהיה משה אומר יקוב הדין את ההר, אבל אהרן היה משים שלום בין איש לחבירו ובין איש לאשתו, ואם היה שומע על אדם בעולם שרוצה לילך לדבר עבירה בלילה, היה יוצא בדרך, וכשהיה מוצאו אומר לו בני מפני מה אתה מהלך בדרך שמא יחשדוך בני אדם בדברים רעים, ואתה בני איש טוב וממשפחה מיוחסת וטובה אתה, ומזהירו ומשיבו מדרך רעה, והיו כל ישראל אוהבים את אהרן אנשים ונשים, ולכך אמרו רבותינו ז"ל הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה, ועל כך ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל (במדבר כ כט), אנשים ונשים, ובמשה כתיב ויבכו בני ישראל את משה בערבות מואב שלשים יום (דברים לד ח), האנשים לבד, ואותו יום אמר אהרן למשה, אחי אמור לי מה אתה צריך ממני, אמר לו המתן עד שנעלה בהר, לאחר שעלו אמר לו אחי שמא פקדון הפקיד הקב"ה עמך ומבקשהו ממך, אמר לו אהרן משה אחי, אהל מועד וכליו מוקפדין בידי, שמא חסרתי מעבודתם, אמר לו משה, מנורה ושבעה נרותיה מסר לך הקב"ה, והוא לא היה נותן בלבו שעל נשמתו הוא אומר, נר אלהים נשמת אדם (משלי כ כז). ולא הרגיש בדבר, אמר לו משה, אהרן אחי הגיע זמנך ליפטר מן העולם, כשמוע כך הניח ידיו על ראשו, והיה צועק ובוכרהוהיה קורא מקרא ה, לכו (חזו) [וראו] מפעלות אלהים נורא עלילה על בני אדם (תהלים סו ה), וכיון שרצו ליכנס במערה, אמר לו משה אהרן אחי, שם מתו אברהם יצחק ויעקב, ואתה לובש בגדי כהונה שמא תטמא אותם, לבוש אתה בגדי אלעזר, ואלעזר ילבש בגדיך, ונכנס אני ואתה במערה, וכן עשה, כיון שנכנסו, ראו נר דלוק ומטה מוצעת, אמר לו משה, אהרן אחי עלה בזו המטה, ועלה, אמר לו פשוט ידיך, ופשט, קפוץ עיניך, וקפץ, סתוך פיך, וכן עשה, ובאותה שעה יצאה נשמתו, כיון שראה משה כך, חמד מיתתו, אמר לו הקבה חייך כמות זה, כן מות ה, כך תהיה מיתתך, שנאמר כאשר מת אהרן אחיך בהור ההר ויאסף אל עמיו (דבריו לב נ).
From the parashah (in Numb. 20:25–27): TAKE AARON <AND HIS SON ELEAZAR> […,] AND STRIP AARON [….: SO MOSES DID AS THE LORD COMMANDED. <This parashah> has come to teach you that, even though he had spoken to him a harsh commandment against his brother, he did not hesitate.3See above, Numb. 6:40. The Holy One said to Moses: Say to your brother Aaron: Your time has arrived to pass away from the world. Immediately Moses stood before the Holy One in prayer and said: Sovereign of the World, how shall I say to my brother: Your time has arrived. The Holy One said to him: I have already decreed a decision over him, that has not been decreed over anyone else, in that I will not deliver him into the hand of the angel of death on the same day that he stopped the plague (in Numb. 17:8–13 [6:43–48]). Now their custom was this: Every day the princes would rise and come early to the doorway of Eleazar; Eleazar and the princes < would go> to the doorway of Aaron; and Aaron, Eleazar, and the princes would go early to the doorway of Moses. On this day, however, Moses changed the custom. He along with Eleazar and the Princes went early to the doorway of Aaron. Aaron said to him: Brother Moses, Why did you change the custom? Moses said to him: This is what the Holy One has commanded me. Now this was the order in which they went: Moses in the middle with Aaron to his right and Eleazar to this left. But when Israel saw that, they said to each other: The Holy Spirit has been taken from Moses and given to Aaron! Also Israel loved Aaron more than Moses, because Moses had said: Let justice take its course, while Aaron had brought peace between a person and his friend, also between a husband and his wife. Moreover, if he heard about anyone in the world who wanted to commit some transgression at night, he would go out on the road; and when he found him, he would say to him: My child, why are you walking on the road? People may suspect you of things that are evil. But you, my child, are a good person; and you stem from a good and distinguished family. Thus he would warn him and bring him back from an the evil way. So all Israel, men and women, loved Aaron. Therefore our masters of blessed memory have said (in Avot 1:12): BE ONE OF THE DISCIPLES OF AARON, LOVING PEACE AND PURSUING PEACE, LOVING MORTALS AND DRAWING THEM NEAR TO THE TORAH. For that reason (in Numb. 20:29): THEN ALL THE CONGREGATION SAW THAT AARON HAD DIED, AND THE WHOLE HOUSE OF ISRAEL, men and women, MOURNED AARON FOR THIRTY DAYS. But in reference to Moses, it is written (in Deut. 34:8): AND THE SONS OF ISRAEL, men only, MOURNED MOSES ON THE PLAINS OF MOAB FOR THIRTY DAYS. Now on that day Aaron said to Moses: Tell me, my brother, what do you need from me? He said to him: Wait until we ascend the mountain. After they had ascended, he said to him: My brother, would it be that the Holy one entrusted a deposit with you, and wants it back from you? Aaron said to him: Brother Moses, a tent of meeting and its utensils were entrusted into my hands. Might I have cut back on their liturgy? Moses said to him: The Holy One delivered to you a menorah with its seven lamps. Still, he did not take to heart that he was speaking about his <life> breath (as in Prov. 20:27): A PERSON's BREATH IS THE LAMP OF GOD.4The Masoretic text uses the divine name here. When he was not perceptive about the matter, Moses said to him <plainly>: Brother Aaron, your time has arrived to pass away from the world. When he heard that, he put his hands on his head, as he sobbed and wept. Then he recited this scripture (from Ps. 66:5): COME {LOOK AT} [SEE] THE WORKS OF GOD, WHO IS FEARSOME FOR HIS DEEDS AMONG THE CHILDREN OF ADAM. Moreover, when they wanted to enter the cave, Moses said to him: Brother Aaron, there is where Abraham, Isaac, and Jacob died; but since you wear the robes of priesthood, you may defile them. You put on Eleazar's clothes, and let Eleazar put on your clothes. Then you and I will enter the cave. And so they did. When they entered, they saw a burning lamp and a made-up bed. Moses said to him: Brother Aaron, get up into this bed, and he got up. He said to him: Extend your arms, and he extended them. Close your eyes, and he closed them. Close your mouth, and he did so. And in that hour his breath left him. When Moses saw that, he longed for his own death. The Holy One said to him: By your life, like this death, even the death of this man, so shall be your own death. Thus it is stated (in Deut. 32:50): AND YOU SHALL DIE THERE ON THE MOUNTAIN THAT YOU ARE ASCENDING AND SHALL BE GATHERED UNTO YOUR KIN, AS YOUR BROTHER AARON DIED ON MOUNT HOR AND WAS GATHERED UNTO HIS KIN.
מפרשת קח את אהרן. ויעש משה כאשר צוה ה' (במדבר כ כה כז), בא ללמדך שאע"פ שאמר לו גזירה קשה על אחיו, לא עכב, אמר הקב"ה למשה לך אמור לאהרן אחיך הגיע זמנך ליפטור מן העולם, מיד עמד משה בתפלה לפני הקב"ה, ואמר רבש"ע איך אומר לאחי הגיע זמנך, אמר לו הקב"ה כבר גזרתי עליו גזירה שלא נגזרה על אדם אחר, שלא אמסרנו ביד מלאך המות באותו יום שעצר המגפה. וכך היה מנהגם בכל יום ההנשיאים משכימים לפתחו של אלעזר, ואלעזר והנשיאים בפתחו של הרן, ואהרן ואלעזר והנשיאים משיכמים לפתחו של אלעזר, ואלעזר והנשיאים בפתחו לש אהרן, ואהרן ואלעזר והנשיאים משיכמין לפתתו של משה, ואותו היום שנה משה את המנהג, השכים הוא ואלעזר והנשיאים לפתחו של אהרן, אמר לו אהרן משה אחי למה שנית את המנהג, אמר לו משה כך צוני הקב"ה, וכך היה סדר הליכתם משה באמצע אהרן מימינו, ואלעזר משמאלו, וכיון שראו ישראל כך, אמרו זה לזה ניטלה רוח הקדש ממשה ונתנה לאהרן, והיו ישראל אוהבין יותר אהרן ממשה, לפי שהיה משה אומר יקוב הדין את ההר, אבל אהרן היה משים שלום בין איש לחבירו ובין איש לאשתו, ואם היה שומע על אדם בעולם שרוצה לילך לדבר עבירה בלילה, היה יוצא בדרך, וכשהיה מוצאו אומר לו בני מפני מה אתה מהלך בדרך שמא יחשדוך בני אדם בדברים רעים, ואתה בני איש טוב וממשפחה מיוחסת וטובה אתה, ומזהירו ומשיבו מדרך רעה, והיו כל ישראל אוהבים את אהרן אנשים ונשים, ולכך אמרו רבותינו ז"ל הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה, ועל כך ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל (במדבר כ כט), אנשים ונשים, ובמשה כתיב ויבכו בני ישראל את משה בערבות מואב שלשים יום (דברים לד ח), האנשים לבד, ואותו יום אמר אהרן למשה, אחי אמור לי מה אתה צריך ממני, אמר לו המתן עד שנעלה בהר, לאחר שעלו אמר לו אחי שמא פקדון הפקיד הקב"ה עמך ומבקשהו ממך, אמר לו אהרן משה אחי, אהל מועד וכליו מוקפדין בידי, שמא חסרתי מעבודתם, אמר לו משה, מנורה ושבעה נרותיה מסר לך הקב"ה, והוא לא היה נותן בלבו שעל נשמתו הוא אומר, נר אלהים נשמת אדם (משלי כ כז). ולא הרגיש בדבר, אמר לו משה, אהרן אחי הגיע זמנך ליפטר מן העולם, כשמוע כך הניח ידיו על ראשו, והיה צועק ובוכרהוהיה קורא מקרא ה, לכו (חזו) [וראו] מפעלות אלהים נורא עלילה על בני אדם (תהלים סו ה), וכיון שרצו ליכנס במערה, אמר לו משה אהרן אחי, שם מתו אברהם יצחק ויעקב, ואתה לובש בגדי כהונה שמא תטמא אותם, לבוש אתה בגדי אלעזר, ואלעזר ילבש בגדיך, ונכנס אני ואתה במערה, וכן עשה, כיון שנכנסו, ראו נר דלוק ומטה מוצעת, אמר לו משה, אהרן אחי עלה בזו המטה, ועלה, אמר לו פשוט ידיך, ופשט, קפוץ עיניך, וקפץ, סתוך פיך, וכן עשה, ובאותה שעה יצאה נשמתו, כיון שראה משה כך, חמד מיתתו, אמר לו הקבה חייך כמות זה, כן מות ה, כך תהיה מיתתך, שנאמר כאשר מת אהרן אחיך בהור ההר ויאסף אל עמיו (דבריו לב נ).
From the parashah (in Numb. 20:25–27): TAKE AARON <AND HIS SON ELEAZAR> […,] AND STRIP AARON [….: SO MOSES DID AS THE LORD COMMANDED. <This parashah> has come to teach you that, even though he had spoken to him a harsh commandment against his brother, he did not hesitate.3See above, Numb. 6:40. The Holy One said to Moses: Say to your brother Aaron: Your time has arrived to pass away from the world. Immediately Moses stood before the Holy One in prayer and said: Sovereign of the World, how shall I say to my brother: Your time has arrived. The Holy One said to him: I have already decreed a decision over him, that has not been decreed over anyone else, in that I will not deliver him into the hand of the angel of death on the same day that he stopped the plague (in Numb. 17:8–13 [6:43–48]). Now their custom was this: Every day the princes would rise and come early to the doorway of Eleazar; Eleazar and the princes < would go> to the doorway of Aaron; and Aaron, Eleazar, and the princes would go early to the doorway of Moses. On this day, however, Moses changed the custom. He along with Eleazar and the Princes went early to the doorway of Aaron. Aaron said to him: Brother Moses, Why did you change the custom? Moses said to him: This is what the Holy One has commanded me. Now this was the order in which they went: Moses in the middle with Aaron to his right and Eleazar to this left. But when Israel saw that, they said to each other: The Holy Spirit has been taken from Moses and given to Aaron! Also Israel loved Aaron more than Moses, because Moses had said: Let justice take its course, while Aaron had brought peace between a person and his friend, also between a husband and his wife. Moreover, if he heard about anyone in the world who wanted to commit some transgression at night, he would go out on the road; and when he found him, he would say to him: My child, why are you walking on the road? People may suspect you of things that are evil. But you, my child, are a good person; and you stem from a good and distinguished family. Thus he would warn him and bring him back from an the evil way. So all Israel, men and women, loved Aaron. Therefore our masters of blessed memory have said (in Avot 1:12): BE ONE OF THE DISCIPLES OF AARON, LOVING PEACE AND PURSUING PEACE, LOVING MORTALS AND DRAWING THEM NEAR TO THE TORAH. For that reason (in Numb. 20:29): THEN ALL THE CONGREGATION SAW THAT AARON HAD DIED, AND THE WHOLE HOUSE OF ISRAEL, men and women, MOURNED AARON FOR THIRTY DAYS. But in reference to Moses, it is written (in Deut. 34:8): AND THE SONS OF ISRAEL, men only, MOURNED MOSES ON THE PLAINS OF MOAB FOR THIRTY DAYS. Now on that day Aaron said to Moses: Tell me, my brother, what do you need from me? He said to him: Wait until we ascend the mountain. After they had ascended, he said to him: My brother, would it be that the Holy one entrusted a deposit with you, and wants it back from you? Aaron said to him: Brother Moses, a tent of meeting and its utensils were entrusted into my hands. Might I have cut back on their liturgy? Moses said to him: The Holy One delivered to you a menorah with its seven lamps. Still, he did not take to heart that he was speaking about his <life> breath (as in Prov. 20:27): A PERSON's BREATH IS THE LAMP OF GOD.4The Masoretic text uses the divine name here. When he was not perceptive about the matter, Moses said to him <plainly>: Brother Aaron, your time has arrived to pass away from the world. When he heard that, he put his hands on his head, as he sobbed and wept. Then he recited this scripture (from Ps. 66:5): COME {LOOK AT} [SEE] THE WORKS OF GOD, WHO IS FEARSOME FOR HIS DEEDS AMONG THE CHILDREN OF ADAM. Moreover, when they wanted to enter the cave, Moses said to him: Brother Aaron, there is where Abraham, Isaac, and Jacob died; but since you wear the robes of priesthood, you may defile them. You put on Eleazar's clothes, and let Eleazar put on your clothes. Then you and I will enter the cave. And so they did. When they entered, they saw a burning lamp and a made-up bed. Moses said to him: Brother Aaron, get up into this bed, and he got up. He said to him: Extend your arms, and he extended them. Close your eyes, and he closed them. Close your mouth, and he did so. And in that hour his breath left him. When Moses saw that, he longed for his own death. The Holy One said to him: By your life, like this death, even the death of this man, so shall be your own death. Thus it is stated (in Deut. 32:50): AND YOU SHALL DIE THERE ON THE MOUNTAIN THAT YOU ARE ASCENDING AND SHALL BE GATHERED UNTO YOUR KIN, AS YOUR BROTHER AARON DIED ON MOUNT HOR AND WAS GATHERED UNTO HIS KIN.
חסלת הוספה לפרשת חקת
The End of the Supplement to Parashah Huqqat