ד"א יששום מדבר וציה. מפני מה כתיב כן, ללמדך כי בשעה שהקב"ה מגלה שכינתו על ישראל, אינו (נגלה) [מגלה] עליהם כל טובתו כאחת, מפני שאינן יכולין לעמוד באותה טובה, שאם יגלה עליהם טובתו בפעם אחת ימותו כולם, ראה מה כתיב, ומעולם לא שמעו לא האזינו עין לא ראתה וגו' (ישעיה סד ג), צא ולמד מיוסף, שבשעה שנתוודע לאחיו לאחר כמה שנים, אמר להם יוסף, אני יוסף (אחיכם) (בראשית מה ג), ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו (שם), הקב"ה על אחת כמה וכמה, אלא מה הקב"ה עושה להם, מגלה להם קימעא קימעא, בתחילה משיש את ההרים שנאמר יששום מדבר וציה, ואחר כך ותגל ערבה, ואחר כך פרוח תפרח. ואחר כך כבוד הלבנון (אליך יבא) [ניתן לה], ואחר כך המה יראו כבודה' הדר אלהינו (ישעיה לה א), לפיכך אמר דוד כי בנה ה' ציון נראה בכבודו (תהלים קב יז), ואומר כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון (ישעיה נב ח), [ואומר] ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיעני זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו (ישעיה כה ט).
Another Interpretation (of Is. 35:1): THE WILDERNESS AND THE ARID LAND SHALL BE GLAD. For what reason was this written? To teach you that when the Holy One revealed his Divine Presence over Israel, he {was not revealed <in>} [did not reveal] all his bounty to them on one occasion, because they would not have been able to persevere in this bounty; for if he had revealed his bounty to them at one time, they would all have died. See what is written (in Is. 64:3 [4]): FROM TIME IMMEMORIAL THEY HAVE NOT HEARD, NOR HAS AN EAR PERCEIVED, NOR HAS AN EYE SEEN <A GOD BESIDES YOU, WHO WORKS FOR THOSE WHO WAIT FOR HIM>. Go and learn from Joseph; for when he made himself known to his brothers after so many years, <when> Joseph said to them (in Gen. 45:3): I AM {YOUR BROTHER} JOSEPH …, HIS BROTHERS COULD NOT ANSWER HIM; FOR THEY WERE DISMAYED BECAUSE OF HIM. How much the more <would Israel have been dismayed> at <a sudden revelation of> the Holy One! What did the Holy One do for them instead? He revealed himself to them little by little. At the beginning, he made the mountains glad, as stated (in Is. 35:1): THE WILDERNESS AND THE ARID LAND SHALL BE GLAD. Then after that (ibid.): THE STEPPES SHALL REJOICE. THEN AFTER THAT (in vs. 2): IT SHALL BLOOM ABUNDANTLY. Then after that (ibid.): THE GLORY OF LEBANON {SHALL COME UNTO YOU} [HAS BEEN GIVEN TO IT]. Then after that (ibid.): THEY SHALL SEE THE GLORY OF THE LORD, THE SPLENDOR OF OUR GOD. For that reason David said (in Ps. 102:17 [16]): FOR THE LORD HAS BUILD UP ZION; HE HAS APPEARED IN HIS GLORY. It also says (in Is. 52:8): FOR EYE TO EYE THEY WILL SEE THE RETURN OF THE LORD TO ZION. [Moreover, it says] (in Is. 25:9): IN THAT DAY THEY SHALL SAY: SEE, THIS IS OUR GOD; WE WAITED FOR HIM, AND HE DELIVERED US. THIS IS THE LORD; WE WAITED FOR HIM. LET US REJOICE AND BE GLAD IN HIS SALVATION.
ד"א יששום מדבר וציה. מפני מה כתיב כן, ללמדך כי בשעה שהקב"ה מגלה שכינתו על ישראל, אינו (נגלה) [מגלה] עליהם כל טובתו כאחת, מפני שאינן יכולין לעמוד באותה טובה, שאם יגלה עליהם טובתו בפעם אחת ימותו כולם, ראה מה כתיב, ומעולם לא שמעו לא האזינו עין לא ראתה וגו' (ישעיה סד ג), צא ולמד מיוסף, שבשעה שנתוודע לאחיו לאחר כמה שנים, אמר להם יוסף, אני יוסף (אחיכם) (בראשית מה ג), ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו (שם), הקב"ה על אחת כמה וכמה, אלא מה הקב"ה עושה להם, מגלה להם קימעא קימעא, בתחילה משיש את ההרים שנאמר יששום מדבר וציה, ואחר כך ותגל ערבה, ואחר כך פרוח תפרח. ואחר כך כבוד הלבנון (אליך יבא) [ניתן לה], ואחר כך המה יראו כבודה' הדר אלהינו (ישעיה לה א), לפיכך אמר דוד כי בנה ה' ציון נראה בכבודו (תהלים קב יז), ואומר כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון (ישעיה נב ח), [ואומר] ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיעני זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו (ישעיה כה ט).
Another Interpretation (of Is. 35:1): THE WILDERNESS AND THE ARID LAND SHALL BE GLAD. For what reason was this written? To teach you that when the Holy One revealed his Divine Presence over Israel, he {was not revealed <in>} [did not reveal] all his bounty to them on one occasion, because they would not have been able to persevere in this bounty; for if he had revealed his bounty to them at one time, they would all have died. See what is written (in Is. 64:3 [4]): FROM TIME IMMEMORIAL THEY HAVE NOT HEARD, NOR HAS AN EAR PERCEIVED, NOR HAS AN EYE SEEN <A GOD BESIDES YOU, WHO WORKS FOR THOSE WHO WAIT FOR HIM>. Go and learn from Joseph; for when he made himself known to his brothers after so many years, <when> Joseph said to them (in Gen. 45:3): I AM {YOUR BROTHER} JOSEPH …, HIS BROTHERS COULD NOT ANSWER HIM; FOR THEY WERE DISMAYED BECAUSE OF HIM. How much the more <would Israel have been dismayed> at <a sudden revelation of> the Holy One! What did the Holy One do for them instead? He revealed himself to them little by little. At the beginning, he made the mountains glad, as stated (in Is. 35:1): THE WILDERNESS AND THE ARID LAND SHALL BE GLAD. Then after that (ibid.): THE STEPPES SHALL REJOICE. THEN AFTER THAT (in vs. 2): IT SHALL BLOOM ABUNDANTLY. Then after that (ibid.): THE GLORY OF LEBANON {SHALL COME UNTO YOU} [HAS BEEN GIVEN TO IT]. Then after that (ibid.): THEY SHALL SEE THE GLORY OF THE LORD, THE SPLENDOR OF OUR GOD. For that reason David said (in Ps. 102:17 [16]): FOR THE LORD HAS BUILD UP ZION; HE HAS APPEARED IN HIS GLORY. It also says (in Is. 52:8): FOR EYE TO EYE THEY WILL SEE THE RETURN OF THE LORD TO ZION. [Moreover, it says] (in Is. 25:9): IN THAT DAY THEY SHALL SAY: SEE, THIS IS OUR GOD; WE WAITED FOR HIM, AND HE DELIVERED US. THIS IS THE LORD; WE WAITED FOR HIM. LET US REJOICE AND BE GLAD IN HIS SALVATION.