למנצח משכיל לדוד. בבוא דואג האדומי. זה שאמר הכתוב (קהלת ה ה) אל תתן את פיך לחטיא את בשרך. רבי יהושע בן לוי אמר בפוסקי צדקה הכתוב מדבר. אל תתן את פיך בצביון שאתה נותן ואין אתה נותן. (שם) אל תאמר לפני המלאך. זה שליח צבור שהוא בא ואומר לו תן מה שפסקת. ואתה אומר שגגה היתה ולא הייתי יודע מה דברתי. למה יקצוף האלקים. על אותו הקול שהוצאת בפיך ואמרת ליתן ואין אתה נותן. (שם) וחבל את מעשה ידיך. מצוות שהיו בידך אתה מאבדם. דבר אחר אל תתן את פיך. אמר רבי לוי בחנפין הכתוב מדבר. למה יקצוף. על אותו הקול שאתה מחניף בפיך. וחבל את מעשה ידיך. מעט משא ומתן שיש בידך אתה מכניס בהן ערבוביא. דבר אחר אל תתן את פיך לחטיא את בשרך. רבנן אמרי במרים הכתוב מדבר. בשעה שדברה במשה שלקתה בבשרה. שנאמר (במדבר יב א) ותדבר מרים ואהרן במשה. ומה היה לה (שם י) והנה מרים מצורעת כשלג. אל תאמר לפני המלאך. זה משה. שנאמר (שם כ טז) וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים. וכי מלאך היה. אלא זה משה. למה יקצוף. על אותו הקול שהוציאה בפיה על משה הצדיק. וחבל את מעשה ידיך. אלו התופים. שנאמר (שמות טו כ) ותקח מרים הנביאה אחות אהרן. דבר אחר מדבר בלשון הרע. שהם מחטיאים בפיהם את בשרם ממה שהם מוציאים בפיהם לוקים בצרעת. אל תאמר לפני המלאך. זה הכהן. שנאמר (מלאכי ב ז) כי מלאך ה' צבאות הוא. שהמצורע בא אצלו. שנאמר (ויקרא יד ב) זאת תהיה תורת המצורע. המוציא שם רע. ואומר (שם) והובא אל הכהן. למה יקצוף האלקים. על אותו הקול שהוצאת בפיך ואמרת לשון הרע על חבירך. וחבל מעשה ידיך. מעט תורה שיש בידיך אתה מאבדה. ומי היה זה דואג שאמר לשון הרע על דוד ונצטרע. שנאמר גם אל יתצך לנצח ושרשך מארץ חיים סלה. ומהו יתצך שנצטרע. כענין שנאמר (שם מה) ונתץ את הבית. ומי גרם לו על ידי שאמר לשון הרע על דוד. שנאמר בבוא דואג האדומי ויגד לשאול וגו':
"To the choirmaster of David, when Doeg the Edomite came and told Saul, "David has come to the house of Ahimelech." It is said in Ecclesiastes 5:5, "Do not be rash with your mouth, nor let your heart be hasty to utter a word before God." Rabbi Yehoshua ben Levi said concerning the verse, "Do not give your mouth to sin against your flesh" (ibid.), that the Scripture is speaking about those who rule on matters of charity. "Do not give your mouth to flatter when you are giving, lest you give in stinginess and not in generosity." (ibid.) "And do not say before the angel" (ibid.) - this refers to the prayer leader who comes and tells you to give as you have decided, and you say, "There was a mistake, and I did not know what I was saying." Why should God be angry with you? It is because of the voice that you uttered and said to give, but did not give. (ibid.) "And ruin the work of your hands" (ibid.) - the commandments that were in your hands, you have lost. Another interpretation of "Do not give your mouth" - Rabbi Levi said that this refers to the hypocrites. "Why should God be angry?" - it is because of the flattery that you utter with your mouth. "And ruin the work of your hands" - the little bargaining that you have in your hands, you mix them up. Another interpretation of "Do not give your mouth to sin against your flesh" - the sages said that it refers to Miriam, when she spoke against Moses and was struck with leprosy, as it is said (Numbers 12:1), "And Miriam and Aaron spoke against Moses." And what happened to her? (ibid. 10) "And behold, Miriam was leprous, like snow." "Do not say before the angel" - this refers to Moses, as it is said (Exodus 20:16), "And he sent an angel and brought us out of Egypt." Was it really an angel? Rather, it was Moses. "Why should He be angry?" - because of this voice that you flatter with your mouth. "And ruin the work of your hands" - the little effort that you have, you mix up." On the same voice that came out of her mouth about Moshe the righteous. "And the guilt of your hands." These are the drums, as it is said (Exodus 15:20), "Miriam the prophetess, the sister of Aaron, took the drum." Another interpretation: speaking evilly, as they cause their flesh to sin by what they utter, they are punished with leprosy. "Do not say in the presence of the angel, this is the priest," as it is said (Malachi 2:7), "For the lips of the priest should guard knowledge, and they should seek instruction from his mouth." The one afflicted with leprosy goes to him, as it is said (Leviticus 14:2), "This shall be the law of the leper." One who speaks evil and utters slander, as it is said (Leviticus 14:3), "And he shall be brought to the priest." Why would God be angry? Because of that voice that you uttered and spoke slander against your friend, and the guilt of your hands. The little Torah that you have in your possession, you lose. And who was it who was worried and spoke evil of David and was afflicted with leprosy? As it is said (Psalms 41:6), "And if he comes to see me, he speaks falsehood; his heart gathers iniquity to itself; he goes out and speaks it." And what is meant by "he shall break down the house"? It is like it says (2 Samuel 15:13), "And who caused him to do so? Because he spoke slander against David," as it is said (1 Samuel 22:9), "Then Doeg the Edomite, who was standing among Saul's officials, said, 'I saw the son of Jesse come to Ahimelek son of Ahitub at Nob.'"
2
דבר אחר בבוא דואג האדומי. זה שאמר הכתוב (משלי יח כא) מות וחיים ביד לשון. שהכל תלוי בלשון. אם יבקש אדם לומר לשון הרע אומר. ואם בקש לשון טוב אומר. לכן אל יאמר אדם הואיל וניתנה רשות ללשוני הריני מדבר מה שאני מבקש. כבר הזהירה התורה ואמרה (תהלים לד יד) נצור לשונך מרע. ואם תאמר שמא אתה מפסיד כלום. חס ושלום שאתה משתכר ורוח הקדש צווחת ואומרת (משלי כא כג) שומר פיו ולשונו. דבר אחר מות וחיים ביד לשון. ראה כמה קשה לשון הרע שאין אדם מוציאו מתוך פיו עד שהוא כופר בעיקר. שנאמר (תהלים יב ה) אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו. ומי יעמוד כנגדם גיהנם. כביכול הקב"ה צווח מן בעלי הלשון ואומר (שם צד טז) מי יקום לי עם מרעים. ומי יכול לעמוד בהן גיהנם. ואף גיהנם חוזרת ואומרת לו איני יכולה. והקדוש ברוך הוא חוזר ואומר לה אני מלמעלה ואת מלמטה. שכן הוא אומר (שם קכ ד) חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים. אמר הקב"ה לישראל אם רצונכם להנצל מגיהנם הרחיקו עצמכם מלשון הרע ואתם זוכים לחיי העולם הבא. שנאמר (שם לד יג) מי האיש החפץ חיים. אמרו רבותינו מעשה היה ברוכל אחד שהיה מסבב בעיירות של צפוריא וכו'. דבר אחר מות וחיים ביד לשון. כלכלה של תאנים. אכל ולא בירך זה מות ביד לשון. אכל ובירך זה חיים ביד לשון. הכל תלוי בלשון. דבר אחר מות וחיים. אם זכה לתורה זכה לחיים לפי שהתורה נקרא עץ חיים. שנאמר (משלי ג יח) עץ חיים היא למחזיקים בה. והתורה רפואה ללשון. שנאמר (שם טו ד) מרפא לשון עץ חיים. לכן מי שעוסק בלשון הרע מתחייב בנפשות. בא וראה כמה קשה לשון הרע מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים. כי בשלש עבירות הללו כתיב גדול גדולה. ובלשון הרע כתיב גדולות. לשון מדברת גדולות וגו'. בעבודה זרה כתיב (שמות לב לא) אנא חטא העם הזה חטאה גדולה. ובגילוי עריות כתיב (בראשית לט ט) ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלקים. ובשפיכות דמים כתיב (שם ד יג) גדול עוני מנשוא. בא להודיעך שקשה לשון הרע משלש העבירות הללו. דבר אחר שההורג את הנפש אינו הורג אלא נפש אחת. והאומר לשון הרע הורג שלשה. המספרו והמקבלו והנאמר עליו. ומנין אתה למד זה מדואג שאמר לשון הרע על אחימלך לפני שאול ונהרגו שלשתן. שאול שקבלו. ואחימלך שנאמר עליו. ודואג שאמרו. שאול שקבלו שנאמר (דברי הימים-א י יג) וימת שאול במעלו. ואחימלך שנאמר עליו שנאמר (שמואל-א כב טז) מות תמות אחימלך. ודואג שאמרו שנטרד מן העולם. שנאמר גם אל יתצך לנצח. מן חיי העולם. ומי גרם לו. לשון הרע. שנאמר בבוא דואג האדומי ויגד לשאול:
Another thing to consider is the matter of the redoubtable tongue. As it is written in Proverbs 18:21, "Death and life are in the power of the tongue," meaning that everything depends on the tongue. If a person seeks to speak evil, he should say nothing, and if he seeks to speak good, he should speak up. Therefore, one should not say, "Since I have the authority, I will speak whatever I want." The Torah has already warned us and said in Psalm 34:14, "Keep your tongue from evil." And if you say that you lose nothing by doing so, beware, for the Holy Spirit cries out and says in Proverbs 21:23, "He who guards his mouth and his tongue, guards his soul from troubles." Another point is that death and life are in the power of the tongue. See how difficult it is to remove evil speech from one's mouth, to the extent that a person denies it altogether, as it is said in Psalm 12:5, "Who said, 'With our tongue we will prevail; our lips are with us—who is master over us?'" And who can stand against them in Gehenna? As it were, the Almighty shouts out to those who speak evil and says in Psalm 94:16, "Who will rise up for me against the wicked?" And who can withstand them in Gehenna? And even Gehenna itself says to Him, "I am unable." And the Holy One, blessed be He, replies to her, "I am above and you are below," as it says in Psalm 120:4, "Sharp arrows of the mighty with coals of the broom tree." The Almighty said to Israel, "If you want to be saved from Gehenna, distance yourselves from evil speech, and you will merit the World to Come," as it is said in Psalm 34:13, "Who is the man who desires life?" Our Rabbis said that there was a story about a peddler who was traveling around the towns of Tzefuria, and so on. Another point is that death and life are in the power of the tongue. The livelihood of figs: if one eats without blessing, it is death in the power of the tongue; if one eats and blesses, it is life in the power of the tongue. Everything depends on the tongue. "If one merits the Torah, one merits life, as the Torah is called the Tree of Life. As it is written (Proverbs 3:18), 'She is a tree of life to those who grasp her.' And the Torah is a remedy for the tongue, as it is written (Proverbs 15:4), 'A soothing tongue is a tree of life.' Therefore, one who speaks negatively about others is endangering lives. Come and see how severe the sin of speaking negatively is, greater even than idol worship, sexual immorality, and murder. For it is written that with these three sins, it is written 'great' and in regards to speaking negatively it is written 'great transgressions.' The tongue speaks of great things, etc. Concerning idol worship, it is written (Exodus 32:31), 'Please, this people has committed a great sin.' Concerning sexual immorality, it is written (Genesis 39:9), 'How can I commit this great evil and sin against God?' Concerning murder, it is written (Genesis 4:13), 'My punishment is too great to bear.' I have come to inform you that speaking negatively is more difficult than these three sins. Another matter is that one who kills a person, only kills one soul. But one who speaks negatively kills three: the one who speaks, the one who is spoken about, and the one who listens. And where do we learn this? From the concern expressed by Doeg, who spoke negatively about Ahimelech before Saul, and three were killed: Saul, who accepted his words, Ahimelech, who was spoken about, and Doeg, who spoke. And how do we know this? From the verse that states concerning Saul, 'So Saul died for his unfaithfulness which he had committed against the Lord, because he did not keep the word of the Lord, and also because he consulted a medium for guidance' (1 Chronicles 10:13), and concerning Ahimelech, it is written (1 Samuel 22:16), 'Ahimelech died, and his father's household.' And concerning Doeg, it is stated that he was driven from the world, as it is written (Psalm 52:9), 'I will forever praise You for what You have done; in Your name I will put my trust, for Your faithful ones have sought refuge in You.' From the life of the world. And who caused this? Negative speech, as it is written concerning Doeg, who informed Saul."
3
דבר אחר בבוא דואג. זה שאמר הכתוב (משלי כו כו) תכסה שנאה במשאון. תני ר' חייא מפרסמין את החנפים מפני חלול השם. שנאמר (יחזקאל ג כ) ובשוב צדיק מצדקתו. ולמה הקב"ה נועל הדרך לפניו. בשביל לפרסם מעשיהם לבריות שלא יארע בו דבר משום העבירות ויהיו הבריות קוראות תגר כנגד מדת הדין. בשביל כך הקב"ה רצה לפרסם מעשיו למי שהוא מחניף את חבירו. ולמדנו זה מדואג שהיה ראש לסנהדרין. שנאמר (שמואל-א כא ח) אביר הרועים אשר לשאול. ובשביל שהיה בו לשון הרע אף על פי שהיה בו תורה הכתוב פרסמו כדי להודיע לבריות מעשיו הרעים שלא ליפרע ממנו ויהיו קורין תגר לפני הקב"ה כנגד מדת הדין. לפיכך פרסמו הכתוב. ולמה נקרא שמו אדומי. על שם עירו נקרא אדומי. ר' שמואל אמר על שקינא בדוד שנקרא אדמוני. ולא הוא קינא בלבד אלא כל שבטו נתקנאו בו זיפים ואנשי קעילה ונבל. ר' אבא בר כהנא אמר על שהתיר דמן של נוב עיר הכהנים. שנאמר (שם כב יח) ויסוב דואג האדומי וגו' וימת ביום ההוא. רב נחמן אמר על שהתיר דמו של דוד. שאמר לשאול בן מות הוא ודמו מותר ואשתו מותרת לינשא לאחר. בר קפרא אמר שאסר דמו של אגג לשאול. ואמר לו כתוב בתורה (ויקרא כב כח) אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד. ואתה הולך להמית נער וזקן טף ונשים ביום אחד. לכך נאמר אדומי. בשביל שנתחייבו על ידו. ר' יצחק אמר שהיה מאדים פני דוד בהלכה. שכל מי שנושא ונותן עמו מסלקו בתשובותיו. ר' חנינא אמר מה אדום מבליע זכיותיו של ישראל כך דואג מבליע זכיותיו של דוד. ורבותינו זכרונם לברכה אמרו מה אדום נוקם ונוטר כך דואג נוקם ונוטר לדוד:
Another thing to worry about. The scripture says (Proverbs 26:26), "His malice may be concealed by deception, but his wickedness will be exposed in the assembly." Rabbi Chayyah said, "We publicize the hypocrites to prevent desecration of God's name," as it is written (Ezekiel 3:20), "And when a righteous person turns away from his righteousness and commits injustice, he shall die for it; for the injustice that he has committed, he shall die." Why does God block his path? To publicize his actions to people, so that nothing bad happens to him due to his sins, and so that people call him to account against the measure of justice. For this reason, God wanted to publicize the actions of those who slander their fellow human beings. We learn this from Doeg, who was the head of the Sanhedrin, as it is written (1 Samuel 21:8), "Doeg the Edomite, the chief of Saul's shepherds." Although he had the Torah, he still spoke evil, so the scripture publicized his actions so that people would know not to seek revenge against him, and so that they would call him to account before God. That is why the scripture called him "Edomite," after the name of his city. Rabbi Shmuel said it was because he was jealous of David and was called "Admoni." Not only was he jealous, but his entire tribe was jealous of him, including the Ziphites, the men of Keilah, and the Nabals. Rabbi Abba bar Kahana said it was because he permitted the killing of the people of Nov, the city of the priests, as it is written (1 Samuel 22:18), "And Doeg the Edomite turned and struck down the priests and killed on that day eighty-five persons who wore the linen ephod." Rav Nachman said it was because he permitted the shedding of David's blood. He told Saul that he and his blood were permissible, and his wife was permissible to marry another. Bar Kappara said that he forbade the shedding of Agag's blood to Saul. And he said to him, "It is written in the Torah (Leviticus 22:28), 'You shall not slaughter an animal and its offspring on the same day.' And yet you are going to kill young and old, infants and women, all in one day. Therefore, it is said, 'Edomite,' because of the obligation incurred by him." Rabbi Yitzhak said that David's face turned red with embarrassment at this halachic ruling, as anyone who engages with him is removed from his responses. Rabbi Hanina said, "Just as Edom swallows the merits of Israel, so he worries about swallowing the merits of David." And our rabbis, may their memory be blessed, said, "Just as Edom seeks revenge and bears a grudge, so he seeks revenge and bears a grudge against David."
4
דבר אחר ויגד לשאול מה ויגד אגדי ליה. א"ל עשה לדוד מלך בחייך לפי שאין נשאלין בתומים ואורים אלא למלך ולבית דין ולמי שצורך צבור בו ודוד נשאל באורים ותומים. וכיון שאמר לו את הדבר נכנס בלבו רוח קנאה. ומנין שכן הוא אומר (שם כב יג) בתתך לו לחם וחרב. ולא דייך אלא ושאול לו באלקים. לפיכך בשביל זה (שם טז) מות תמות אחימלך. כיון שראה פניו של שאול זועפות עליו מיד (שם יד) ויען אחימלך את המלך ויאמר ומי בכל עבדיך כדוד נאמן. א"ל לא זה ולא זה. וכי תחלה קרא היום הזה (שם טו) היום החלותי לשאול לו באלקים חלילה לי. למוד הייתי להיות שואל לו. אלא (שם) אל ישים המלך בעבדו דבר בכל בית אבי. אמר לו וכל כך היית למוד להיות שואל לו ואין אתה חייב מיתה כיון שהוציא עליו איפופסין של מות. מיד (שם יז) ויאמר המלך לרצים הנצבים עליו. לפגוע בהם. ולא שמעו לו. זה שאמר הכתוב (קהלת ח ה) שומר מצוה לא ידע דבר רע. זה אבנר שלא הניחו לפגוע בכהנים. שנאמר (שמואל-א כב יז) ולא אבו עבדי המלך. כיון שראה שלא שמעו לו אמר לו לדואג מה אתה עומד. הכיתם בלשון הכם בחרב. שנאמר (שם יח) ויאמר המלך לדואג סוב אתה ופגע בכהנים. עמד והכה אותם. שנאמר (שם) וימת ביום ההוא שמונים וחמשה איש. ראה אי זה גבורה היה לו שלא סייעו אדם בעולם אלא הוא עצמו הרגן. ולא אלו בלבד אלא (שם יט) ואת נוב עיר הכהנים הכה לפי חרב. ודוד צווח ואומר מה תתהלל ברעה הגבור חסד אל כל היום. אמר לדואג אדם גבור וראש לסנהדרין יתעסק ברעה הזאת ואומר לשון הרע. ברעה הגבור. אמר לו וזו גבורה היא שרואה אדם את חבירו על פי הבור ודוחפו לבור. ורואה אותו על ראש הגג ודוחפו. זו גבורה היא. אלא אימתי הוא גבור בשעה שיבוא חבירו ליפול ואוחזו בידו שלא יפול. וכן מי שרואה חבירו שנופל לבור ומעלהו. ואתה ראית שאול כועס עלי והטלת מים על איברי (אולי צ"ל אל הבור). ברעה הגבור. כך אדם עושה. חסד אל כל היום. אמר לו סבור אתה שאם לא קבלנו אחימלך ולא נתן לנו פרוסה לא היה אדם מישראל שיתן. נהוגין הן ישראל לעשות חסד אל כל היום:
Another explanation is that he told Saul what had happened, and a Gadite told him to make David king while he was alive, because only a king and a court can ask the Urim and Thummim, and anyone who needs the support of the community can do so. And David was asked with the Urim and Thummim. Once he heard this, a spirit of jealousy entered his heart. How do we know this? Because it says in the same passage, "When you gave him bread and a sword, you were conspiring against me." Saul was not satisfied with this, and he asked him by God, and that is why Ahimelech died. As soon as he saw Saul's angry face, Ahimelech replied to the king and said, "Who among all your servants is as faithful as David?" Saul said, "Neither him nor anyone else." At first, Ahimelech had refused to ask God on Saul's behalf, saying that he had begun to inquire of God that day, and he had not yet been authorized to ask. However, Saul did not want to accept this and insisted that Ahimelech had to ask God for him. Saul then sentenced Ahimelech to death for having sought the support of the Urim and Thummim on David's behalf. Immediately, the king commanded his guards to attack Ahimelech, but they refused to obey him. This illustrates the verse, "Whoever keeps a command will not experience harm" (Ecclesiastes 8:5). This refers to Abner, who did not allow the priests to be harmed, as it says, "My lord's servants did not lift a hand against the priests of the LORD" (1 Samuel 22:17). Once he saw that they didn't listen to him, he said to him, "Worry about yourself. You have spoken harshly with your sword." As it is said (1 Samuel 22): "And the king said to Doeg, 'You turn around and strike down the priests.'" So he stood up and killed them, as it is said (1 Samuel 22): "And on that day he killed eighty-five men." See what courage he had, that no one in the world helped, but he himself killed them. And not only them, but also (1 Samuel 22): "And he struck down Nob, the city of the priests, with the sword." David cried out and said, "What glory is it to you to speak evil, you mighty one? All day long you plot destruction." He said to Doeg, "A strong man and the head of the Sanhedrin is busy with this evil, speaking ill of others. In this mighty act of evil, he is strong." He said to him, "This is true strength: when one sees his friend on the edge of a pit and pushes him in, or when he sees him on the roof and pushes him off. That is strength. But when is one truly strong? When his friend is about to fall and he grabs his hand so he won't fall. And also when he sees his friend falling into a pit and he lifts him up." And you saw that Saul was angry with me and threw water on my limbs (perhaps it means into the well). That is true strength, which a person does. All day long, he shows kindness. He said to him, "Do you think that if we had not received Ahimelech and he had not given us a portion, there would not have been anyone in Israel to give?" Indeed, the people of Israel are accustomed to doing kindness all day long.
5
דבר אחר חסד אל כל היום. זו התורה. שנאמר (משלי לא כו) ותורת חסד על לשונה. אדם שהוא עוסק בתורה כמותך יעסוק בדברים הללו ותעשה תורתך פלסתר. ברעה הגבור. דבר אחר מצווין הן ישראל לעשות חסד לכל מי שיבוא. חסד אל כל היום. אמר לו דוד לדואג אדם שעוסק בחסד אל כל היום עושה דבר קשה. כביכול שכל מי שהוא עוסק בתורה כאילו עושה חסד אל כל היום ואומר לשון הרע. ברעה הגבור. א"ר יוסי בן זימרא בא וראה כמה הוא קשה לשון הרע. כי כמה איברים יש באדם. יש מהן זקופין ויש מהן מוטין ויש מהן עומדין והלשון הזה בבית האסורין והלחיים מקיפות אותה וכמה מנגנאות יש עליו ואין אדם יכול לעמוד בו. ואילו היה זקוף ונראה על אחת כמה וכמה:
Another thing is kindness all day. This is the Torah, as it is said (Proverbs 31:26), "She opens her mouth with wisdom, and the Torah of kindness is on her tongue." A person who engages in Torah study like you should engage in these matters and make your Torah study a priority. In terms of doing good deeds, the children of Israel are commanded to do kindness to anyone who comes their way. Kindness all day. David said to Doeg, "A person who engages in kindness all day is doing something difficult." Similarly, anyone who studies Torah is as if they are doing kindness all day and speaking lashon hara (evil speech) is a transgression. In terms of evil, Rabbi Yosi ben Zimra said, "Come and see how difficult lashon hara is, for there are many organs in a person, some of them are erect, some of them are flaccid, some of them are standing, and this tongue is imprisoned in the mouth, surrounded by the cheeks, and there are many muscles attached to it that no one can stand against. If it were erect, and its difficulty were visible, how much more so would this be the case!
6
אהבת רע מטוב. אמר לו דוד לדואג אהבת רעתו של שאול יותר מטובתך. שאילו לא קבל ממך לשון הרע לא היה נענש. יש אדם שמשקר ונושא פנים לאדם שיאכילהו וישקהו. אבל אתה שמא עני היית הרי אתה חכם גבור ועשיר וראש לסנהדרין למה עשית כן. (ירמיה ט כב-כג) אל יתהלל חכם בחכמתו. כי אם בזאת וגו'. ואין זאת אלא תורה שנאמר (דברים ד מד) וזאת התורה. (ירמיה ט כג) השכל וידוע אותי. וכן הוא אומר (שמואל-ב ח טו) ויהי דוד עושה משפט וצדקה. ואומר (שמואל-א יח יד) ויהי דוד בכל דרכיו משכיל. א"ר שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן הראה הקב"ה לאברהם תורה וקרבנות גיהנם וגליות. תורה מנין שנאמר (בראשית טו יז) ולפיד אש. ואין לפיד אלא תורה שנאמר (שמות כ טו) וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים. תנור אש זה גיהנם. שנאמר (מלאכי ג יט) בוער כתנור. וכתיב (ישעיה לא ט) אשר אור לו בציון. קרבנות (בראשית טו ט) קחה לי עגלה משולשת. גליות (שם יב) והנה אימה חשכה גדולה. אימה זו בבל. חשכה זו יון. גדולה זו מדי. נופלת עליו זה אדום. אמר הקב"ה לאברהם עתיד הוא בית המקדש ליחרב והקרבנות בטלין שהיו מכפרין עליהן. מה רצונך שישתעבדו בניך בגליות ואל ישתעבדו בגיהנם. אמר רב חנינא בר פפא אברהם בירר לו את הגליות אמר מוטב שישתעבדו ישראל בגליות ואל ישתעבדו בגיהנם. והוא שהקדוש ברוך הוא אומר לישראל אבוכון הוא. וכן הוא אומר (ישעיה נא א) הביטו אל צור חוצבתם. זה אברהם. שנאמר (שם ב) הביטו אל אברהם אביכם:
Love of evil over good. David told Doeg to worry more about Saul's evil love than your goodness. For if you had not spoken evil of him, you would not have been punished. There is a person who lies and flatters someone who will feed and give him drink, but you, even though you were poor, were wise, strong, and rich, and head of the Sanhedrin, why did you act this way? (Jeremiah 9:22-23) Let not the wise man glory in his wisdom, but let him who glories glory in this, etc. And this is nothing but Torah, as it is said (Deuteronomy 4:44), "And this is the Torah." (Jeremiah 9:23) Let him who glories glory in this, that he understands and knows Me. And likewise it says (2 Samuel 8:15), "And David executed justice and righteousness." And it says (1 Samuel 18:14), "And David behaved wisely in all his ways." Rabbi Shimon Bar Abba said in the name of Rabbi Yochanan, the Holy One, blessed be He, showed Abraham the Torah, sacrifices, Gehinnom, and exile. Torah, from where do we know this? As it is said (Genesis 15:17), "And a smoking oven and a burning torch." And there is no torch but Torah, as it is said (Exodus 20:15), "And all the people saw the thunderings and the lightnings." The burning oven is Gehinnom, as it is said (Malachi 3:19), "And he shall be like a flaming oven." And it is written (Isaiah 31:9), "Whose fire is in Zion." Sacrifices (Genesis 15:9), "Take for Me a three-year-old heifer." Exile (ibid. 12:13), "And behold, a great darkness fell upon him." This darkness is Babylon. This obscurity is Greece. This greatness falls on him, Edom. The Holy One, blessed be He, said to Abraham, "The Temple will be destroyed, and the sacrifices that atoned for them will be abolished. What do you want your children to be subjected to in exile? Should they not be subjected to exile rather than Gehinnom?" Rabbi Chanina bar Papa said, "Abraham chose for himself the exile, saying it is better for Israel to be in exile than to be in Gehinnom." And this is what the Holy One, blessed be He, says to Israel, "You are My furnace." And likewise it says (Isaiah 51:1), "Look to the rock from which you were hewn." This refers to Abraham, as it is said (ibid. 2), "Look to Abraham your father."
למנצח משכיל לדוד. בבוא דואג האדומי. זה שאמר הכתוב (קהלת ה ה) אל תתן את פיך לחטיא את בשרך. רבי יהושע בן לוי אמר בפוסקי צדקה הכתוב מדבר. אל תתן את פיך בצביון שאתה נותן ואין אתה נותן. (שם) אל תאמר לפני המלאך. זה שליח צבור שהוא בא ואומר לו תן מה שפסקת. ואתה אומר שגגה היתה ולא הייתי יודע מה דברתי. למה יקצוף האלקים. על אותו הקול שהוצאת בפיך ואמרת ליתן ואין אתה נותן. (שם) וחבל את מעשה ידיך. מצוות שהיו בידך אתה מאבדם. דבר אחר אל תתן את פיך. אמר רבי לוי בחנפין הכתוב מדבר. למה יקצוף. על אותו הקול שאתה מחניף בפיך. וחבל את מעשה ידיך. מעט משא ומתן שיש בידך אתה מכניס בהן ערבוביא. דבר אחר אל תתן את פיך לחטיא את בשרך. רבנן אמרי במרים הכתוב מדבר. בשעה שדברה במשה שלקתה בבשרה. שנאמר (במדבר יב א) ותדבר מרים ואהרן במשה. ומה היה לה (שם י) והנה מרים מצורעת כשלג. אל תאמר לפני המלאך. זה משה. שנאמר (שם כ טז) וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים. וכי מלאך היה. אלא זה משה. למה יקצוף. על אותו הקול שהוציאה בפיה על משה הצדיק. וחבל את מעשה ידיך. אלו התופים. שנאמר (שמות טו כ) ותקח מרים הנביאה אחות אהרן. דבר אחר מדבר בלשון הרע. שהם מחטיאים בפיהם את בשרם ממה שהם מוציאים בפיהם לוקים בצרעת. אל תאמר לפני המלאך. זה הכהן. שנאמר (מלאכי ב ז) כי מלאך ה' צבאות הוא. שהמצורע בא אצלו. שנאמר (ויקרא יד ב) זאת תהיה תורת המצורע. המוציא שם רע. ואומר (שם) והובא אל הכהן. למה יקצוף האלקים. על אותו הקול שהוצאת בפיך ואמרת לשון הרע על חבירך. וחבל מעשה ידיך. מעט תורה שיש בידיך אתה מאבדה. ומי היה זה דואג שאמר לשון הרע על דוד ונצטרע. שנאמר גם אל יתצך לנצח ושרשך מארץ חיים סלה. ומהו יתצך שנצטרע. כענין שנאמר (שם מה) ונתץ את הבית. ומי גרם לו על ידי שאמר לשון הרע על דוד. שנאמר בבוא דואג האדומי ויגד לשאול וגו':
"To the choirmaster of David, when Doeg the Edomite came and told Saul, "David has come to the house of Ahimelech." It is said in Ecclesiastes 5:5, "Do not be rash with your mouth, nor let your heart be hasty to utter a word before God." Rabbi Yehoshua ben Levi said concerning the verse, "Do not give your mouth to sin against your flesh" (ibid.), that the Scripture is speaking about those who rule on matters of charity. "Do not give your mouth to flatter when you are giving, lest you give in stinginess and not in generosity." (ibid.) "And do not say before the angel" (ibid.) - this refers to the prayer leader who comes and tells you to give as you have decided, and you say, "There was a mistake, and I did not know what I was saying." Why should God be angry with you? It is because of the voice that you uttered and said to give, but did not give. (ibid.) "And ruin the work of your hands" (ibid.) - the commandments that were in your hands, you have lost. Another interpretation of "Do not give your mouth" - Rabbi Levi said that this refers to the hypocrites. "Why should God be angry?" - it is because of the flattery that you utter with your mouth. "And ruin the work of your hands" - the little bargaining that you have in your hands, you mix them up. Another interpretation of "Do not give your mouth to sin against your flesh" - the sages said that it refers to Miriam, when she spoke against Moses and was struck with leprosy, as it is said (Numbers 12:1), "And Miriam and Aaron spoke against Moses." And what happened to her? (ibid. 10) "And behold, Miriam was leprous, like snow." "Do not say before the angel" - this refers to Moses, as it is said (Exodus 20:16), "And he sent an angel and brought us out of Egypt." Was it really an angel? Rather, it was Moses. "Why should He be angry?" - because of this voice that you flatter with your mouth. "And ruin the work of your hands" - the little effort that you have, you mix up." On the same voice that came out of her mouth about Moshe the righteous. "And the guilt of your hands." These are the drums, as it is said (Exodus 15:20), "Miriam the prophetess, the sister of Aaron, took the drum." Another interpretation: speaking evilly, as they cause their flesh to sin by what they utter, they are punished with leprosy. "Do not say in the presence of the angel, this is the priest," as it is said (Malachi 2:7), "For the lips of the priest should guard knowledge, and they should seek instruction from his mouth." The one afflicted with leprosy goes to him, as it is said (Leviticus 14:2), "This shall be the law of the leper." One who speaks evil and utters slander, as it is said (Leviticus 14:3), "And he shall be brought to the priest." Why would God be angry? Because of that voice that you uttered and spoke slander against your friend, and the guilt of your hands. The little Torah that you have in your possession, you lose. And who was it who was worried and spoke evil of David and was afflicted with leprosy? As it is said (Psalms 41:6), "And if he comes to see me, he speaks falsehood; his heart gathers iniquity to itself; he goes out and speaks it." And what is meant by "he shall break down the house"? It is like it says (2 Samuel 15:13), "And who caused him to do so? Because he spoke slander against David," as it is said (1 Samuel 22:9), "Then Doeg the Edomite, who was standing among Saul's officials, said, 'I saw the son of Jesse come to Ahimelek son of Ahitub at Nob.'"
דבר אחר בבוא דואג האדומי. זה שאמר הכתוב (משלי יח כא) מות וחיים ביד לשון. שהכל תלוי בלשון. אם יבקש אדם לומר לשון הרע אומר. ואם בקש לשון טוב אומר. לכן אל יאמר אדם הואיל וניתנה רשות ללשוני הריני מדבר מה שאני מבקש. כבר הזהירה התורה ואמרה (תהלים לד יד) נצור לשונך מרע. ואם תאמר שמא אתה מפסיד כלום. חס ושלום שאתה משתכר ורוח הקדש צווחת ואומרת (משלי כא כג) שומר פיו ולשונו. דבר אחר מות וחיים ביד לשון. ראה כמה קשה לשון הרע שאין אדם מוציאו מתוך פיו עד שהוא כופר בעיקר. שנאמר (תהלים יב ה) אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו. ומי יעמוד כנגדם גיהנם. כביכול הקב"ה צווח מן בעלי הלשון ואומר (שם צד טז) מי יקום לי עם מרעים. ומי יכול לעמוד בהן גיהנם. ואף גיהנם חוזרת ואומרת לו איני יכולה. והקדוש ברוך הוא חוזר ואומר לה אני מלמעלה ואת מלמטה. שכן הוא אומר (שם קכ ד) חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים. אמר הקב"ה לישראל אם רצונכם להנצל מגיהנם הרחיקו עצמכם מלשון הרע ואתם זוכים לחיי העולם הבא. שנאמר (שם לד יג) מי האיש החפץ חיים. אמרו רבותינו מעשה היה ברוכל אחד שהיה מסבב בעיירות של צפוריא וכו'. דבר אחר מות וחיים ביד לשון. כלכלה של תאנים. אכל ולא בירך זה מות ביד לשון. אכל ובירך זה חיים ביד לשון. הכל תלוי בלשון. דבר אחר מות וחיים. אם זכה לתורה זכה לחיים לפי שהתורה נקרא עץ חיים. שנאמר (משלי ג יח) עץ חיים היא למחזיקים בה. והתורה רפואה ללשון. שנאמר (שם טו ד) מרפא לשון עץ חיים. לכן מי שעוסק בלשון הרע מתחייב בנפשות. בא וראה כמה קשה לשון הרע מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים. כי בשלש עבירות הללו כתיב גדול גדולה. ובלשון הרע כתיב גדולות. לשון מדברת גדולות וגו'. בעבודה זרה כתיב (שמות לב לא) אנא חטא העם הזה חטאה גדולה. ובגילוי עריות כתיב (בראשית לט ט) ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלקים. ובשפיכות דמים כתיב (שם ד יג) גדול עוני מנשוא. בא להודיעך שקשה לשון הרע משלש העבירות הללו. דבר אחר שההורג את הנפש אינו הורג אלא נפש אחת. והאומר לשון הרע הורג שלשה. המספרו והמקבלו והנאמר עליו. ומנין אתה למד זה מדואג שאמר לשון הרע על אחימלך לפני שאול ונהרגו שלשתן. שאול שקבלו. ואחימלך שנאמר עליו. ודואג שאמרו. שאול שקבלו שנאמר (דברי הימים-א י יג) וימת שאול במעלו. ואחימלך שנאמר עליו שנאמר (שמואל-א כב טז) מות תמות אחימלך. ודואג שאמרו שנטרד מן העולם. שנאמר גם אל יתצך לנצח. מן חיי העולם. ומי גרם לו. לשון הרע. שנאמר בבוא דואג האדומי ויגד לשאול:
Another thing to consider is the matter of the redoubtable tongue. As it is written in Proverbs 18:21, "Death and life are in the power of the tongue," meaning that everything depends on the tongue. If a person seeks to speak evil, he should say nothing, and if he seeks to speak good, he should speak up. Therefore, one should not say, "Since I have the authority, I will speak whatever I want." The Torah has already warned us and said in Psalm 34:14, "Keep your tongue from evil." And if you say that you lose nothing by doing so, beware, for the Holy Spirit cries out and says in Proverbs 21:23, "He who guards his mouth and his tongue, guards his soul from troubles." Another point is that death and life are in the power of the tongue. See how difficult it is to remove evil speech from one's mouth, to the extent that a person denies it altogether, as it is said in Psalm 12:5, "Who said, 'With our tongue we will prevail; our lips are with us—who is master over us?'" And who can stand against them in Gehenna? As it were, the Almighty shouts out to those who speak evil and says in Psalm 94:16, "Who will rise up for me against the wicked?" And who can withstand them in Gehenna? And even Gehenna itself says to Him, "I am unable." And the Holy One, blessed be He, replies to her, "I am above and you are below," as it says in Psalm 120:4, "Sharp arrows of the mighty with coals of the broom tree." The Almighty said to Israel, "If you want to be saved from Gehenna, distance yourselves from evil speech, and you will merit the World to Come," as it is said in Psalm 34:13, "Who is the man who desires life?" Our Rabbis said that there was a story about a peddler who was traveling around the towns of Tzefuria, and so on. Another point is that death and life are in the power of the tongue. The livelihood of figs: if one eats without blessing, it is death in the power of the tongue; if one eats and blesses, it is life in the power of the tongue. Everything depends on the tongue. "If one merits the Torah, one merits life, as the Torah is called the Tree of Life. As it is written (Proverbs 3:18), 'She is a tree of life to those who grasp her.' And the Torah is a remedy for the tongue, as it is written (Proverbs 15:4), 'A soothing tongue is a tree of life.' Therefore, one who speaks negatively about others is endangering lives. Come and see how severe the sin of speaking negatively is, greater even than idol worship, sexual immorality, and murder. For it is written that with these three sins, it is written 'great' and in regards to speaking negatively it is written 'great transgressions.' The tongue speaks of great things, etc. Concerning idol worship, it is written (Exodus 32:31), 'Please, this people has committed a great sin.' Concerning sexual immorality, it is written (Genesis 39:9), 'How can I commit this great evil and sin against God?' Concerning murder, it is written (Genesis 4:13), 'My punishment is too great to bear.' I have come to inform you that speaking negatively is more difficult than these three sins. Another matter is that one who kills a person, only kills one soul. But one who speaks negatively kills three: the one who speaks, the one who is spoken about, and the one who listens. And where do we learn this? From the concern expressed by Doeg, who spoke negatively about Ahimelech before Saul, and three were killed: Saul, who accepted his words, Ahimelech, who was spoken about, and Doeg, who spoke. And how do we know this? From the verse that states concerning Saul, 'So Saul died for his unfaithfulness which he had committed against the Lord, because he did not keep the word of the Lord, and also because he consulted a medium for guidance' (1 Chronicles 10:13), and concerning Ahimelech, it is written (1 Samuel 22:16), 'Ahimelech died, and his father's household.' And concerning Doeg, it is stated that he was driven from the world, as it is written (Psalm 52:9), 'I will forever praise You for what You have done; in Your name I will put my trust, for Your faithful ones have sought refuge in You.' From the life of the world. And who caused this? Negative speech, as it is written concerning Doeg, who informed Saul."
דבר אחר בבוא דואג. זה שאמר הכתוב (משלי כו כו) תכסה שנאה במשאון. תני ר' חייא מפרסמין את החנפים מפני חלול השם. שנאמר (יחזקאל ג כ) ובשוב צדיק מצדקתו. ולמה הקב"ה נועל הדרך לפניו. בשביל לפרסם מעשיהם לבריות שלא יארע בו דבר משום העבירות ויהיו הבריות קוראות תגר כנגד מדת הדין. בשביל כך הקב"ה רצה לפרסם מעשיו למי שהוא מחניף את חבירו. ולמדנו זה מדואג שהיה ראש לסנהדרין. שנאמר (שמואל-א כא ח) אביר הרועים אשר לשאול. ובשביל שהיה בו לשון הרע אף על פי שהיה בו תורה הכתוב פרסמו כדי להודיע לבריות מעשיו הרעים שלא ליפרע ממנו ויהיו קורין תגר לפני הקב"ה כנגד מדת הדין. לפיכך פרסמו הכתוב. ולמה נקרא שמו אדומי. על שם עירו נקרא אדומי. ר' שמואל אמר על שקינא בדוד שנקרא אדמוני. ולא הוא קינא בלבד אלא כל שבטו נתקנאו בו זיפים ואנשי קעילה ונבל. ר' אבא בר כהנא אמר על שהתיר דמן של נוב עיר הכהנים. שנאמר (שם כב יח) ויסוב דואג האדומי וגו' וימת ביום ההוא. רב נחמן אמר על שהתיר דמו של דוד. שאמר לשאול בן מות הוא ודמו מותר ואשתו מותרת לינשא לאחר. בר קפרא אמר שאסר דמו של אגג לשאול. ואמר לו כתוב בתורה (ויקרא כב כח) אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד. ואתה הולך להמית נער וזקן טף ונשים ביום אחד. לכך נאמר אדומי. בשביל שנתחייבו על ידו. ר' יצחק אמר שהיה מאדים פני דוד בהלכה. שכל מי שנושא ונותן עמו מסלקו בתשובותיו. ר' חנינא אמר מה אדום מבליע זכיותיו של ישראל כך דואג מבליע זכיותיו של דוד. ורבותינו זכרונם לברכה אמרו מה אדום נוקם ונוטר כך דואג נוקם ונוטר לדוד:
Another thing to worry about. The scripture says (Proverbs 26:26), "His malice may be concealed by deception, but his wickedness will be exposed in the assembly." Rabbi Chayyah said, "We publicize the hypocrites to prevent desecration of God's name," as it is written (Ezekiel 3:20), "And when a righteous person turns away from his righteousness and commits injustice, he shall die for it; for the injustice that he has committed, he shall die." Why does God block his path? To publicize his actions to people, so that nothing bad happens to him due to his sins, and so that people call him to account against the measure of justice. For this reason, God wanted to publicize the actions of those who slander their fellow human beings. We learn this from Doeg, who was the head of the Sanhedrin, as it is written (1 Samuel 21:8), "Doeg the Edomite, the chief of Saul's shepherds." Although he had the Torah, he still spoke evil, so the scripture publicized his actions so that people would know not to seek revenge against him, and so that they would call him to account before God. That is why the scripture called him "Edomite," after the name of his city. Rabbi Shmuel said it was because he was jealous of David and was called "Admoni." Not only was he jealous, but his entire tribe was jealous of him, including the Ziphites, the men of Keilah, and the Nabals. Rabbi Abba bar Kahana said it was because he permitted the killing of the people of Nov, the city of the priests, as it is written (1 Samuel 22:18), "And Doeg the Edomite turned and struck down the priests and killed on that day eighty-five persons who wore the linen ephod." Rav Nachman said it was because he permitted the shedding of David's blood. He told Saul that he and his blood were permissible, and his wife was permissible to marry another. Bar Kappara said that he forbade the shedding of Agag's blood to Saul. And he said to him, "It is written in the Torah (Leviticus 22:28), 'You shall not slaughter an animal and its offspring on the same day.' And yet you are going to kill young and old, infants and women, all in one day. Therefore, it is said, 'Edomite,' because of the obligation incurred by him." Rabbi Yitzhak said that David's face turned red with embarrassment at this halachic ruling, as anyone who engages with him is removed from his responses. Rabbi Hanina said, "Just as Edom swallows the merits of Israel, so he worries about swallowing the merits of David." And our rabbis, may their memory be blessed, said, "Just as Edom seeks revenge and bears a grudge, so he seeks revenge and bears a grudge against David."
דבר אחר ויגד לשאול מה ויגד אגדי ליה. א"ל עשה לדוד מלך בחייך לפי שאין נשאלין בתומים ואורים אלא למלך ולבית דין ולמי שצורך צבור בו ודוד נשאל באורים ותומים. וכיון שאמר לו את הדבר נכנס בלבו רוח קנאה. ומנין שכן הוא אומר (שם כב יג) בתתך לו לחם וחרב. ולא דייך אלא ושאול לו באלקים. לפיכך בשביל זה (שם טז) מות תמות אחימלך. כיון שראה פניו של שאול זועפות עליו מיד (שם יד) ויען אחימלך את המלך ויאמר ומי בכל עבדיך כדוד נאמן. א"ל לא זה ולא זה. וכי תחלה קרא היום הזה (שם טו) היום החלותי לשאול לו באלקים חלילה לי. למוד הייתי להיות שואל לו. אלא (שם) אל ישים המלך בעבדו דבר בכל בית אבי. אמר לו וכל כך היית למוד להיות שואל לו ואין אתה חייב מיתה כיון שהוציא עליו איפופסין של מות. מיד (שם יז) ויאמר המלך לרצים הנצבים עליו. לפגוע בהם. ולא שמעו לו. זה שאמר הכתוב (קהלת ח ה) שומר מצוה לא ידע דבר רע. זה אבנר שלא הניחו לפגוע בכהנים. שנאמר (שמואל-א כב יז) ולא אבו עבדי המלך. כיון שראה שלא שמעו לו אמר לו לדואג מה אתה עומד. הכיתם בלשון הכם בחרב. שנאמר (שם יח) ויאמר המלך לדואג סוב אתה ופגע בכהנים. עמד והכה אותם. שנאמר (שם) וימת ביום ההוא שמונים וחמשה איש. ראה אי זה גבורה היה לו שלא סייעו אדם בעולם אלא הוא עצמו הרגן. ולא אלו בלבד אלא (שם יט) ואת נוב עיר הכהנים הכה לפי חרב. ודוד צווח ואומר מה תתהלל ברעה הגבור חסד אל כל היום. אמר לדואג אדם גבור וראש לסנהדרין יתעסק ברעה הזאת ואומר לשון הרע. ברעה הגבור. אמר לו וזו גבורה היא שרואה אדם את חבירו על פי הבור ודוחפו לבור. ורואה אותו על ראש הגג ודוחפו. זו גבורה היא. אלא אימתי הוא גבור בשעה שיבוא חבירו ליפול ואוחזו בידו שלא יפול. וכן מי שרואה חבירו שנופל לבור ומעלהו. ואתה ראית שאול כועס עלי והטלת מים על איברי (אולי צ"ל אל הבור). ברעה הגבור. כך אדם עושה. חסד אל כל היום. אמר לו סבור אתה שאם לא קבלנו אחימלך ולא נתן לנו פרוסה לא היה אדם מישראל שיתן. נהוגין הן ישראל לעשות חסד אל כל היום:
Another explanation is that he told Saul what had happened, and a Gadite told him to make David king while he was alive, because only a king and a court can ask the Urim and Thummim, and anyone who needs the support of the community can do so. And David was asked with the Urim and Thummim. Once he heard this, a spirit of jealousy entered his heart. How do we know this? Because it says in the same passage, "When you gave him bread and a sword, you were conspiring against me." Saul was not satisfied with this, and he asked him by God, and that is why Ahimelech died. As soon as he saw Saul's angry face, Ahimelech replied to the king and said, "Who among all your servants is as faithful as David?" Saul said, "Neither him nor anyone else." At first, Ahimelech had refused to ask God on Saul's behalf, saying that he had begun to inquire of God that day, and he had not yet been authorized to ask. However, Saul did not want to accept this and insisted that Ahimelech had to ask God for him. Saul then sentenced Ahimelech to death for having sought the support of the Urim and Thummim on David's behalf. Immediately, the king commanded his guards to attack Ahimelech, but they refused to obey him. This illustrates the verse, "Whoever keeps a command will not experience harm" (Ecclesiastes 8:5). This refers to Abner, who did not allow the priests to be harmed, as it says, "My lord's servants did not lift a hand against the priests of the LORD" (1 Samuel 22:17). Once he saw that they didn't listen to him, he said to him, "Worry about yourself. You have spoken harshly with your sword." As it is said (1 Samuel 22): "And the king said to Doeg, 'You turn around and strike down the priests.'" So he stood up and killed them, as it is said (1 Samuel 22): "And on that day he killed eighty-five men." See what courage he had, that no one in the world helped, but he himself killed them. And not only them, but also (1 Samuel 22): "And he struck down Nob, the city of the priests, with the sword." David cried out and said, "What glory is it to you to speak evil, you mighty one? All day long you plot destruction." He said to Doeg, "A strong man and the head of the Sanhedrin is busy with this evil, speaking ill of others. In this mighty act of evil, he is strong." He said to him, "This is true strength: when one sees his friend on the edge of a pit and pushes him in, or when he sees him on the roof and pushes him off. That is strength. But when is one truly strong? When his friend is about to fall and he grabs his hand so he won't fall. And also when he sees his friend falling into a pit and he lifts him up." And you saw that Saul was angry with me and threw water on my limbs (perhaps it means into the well). That is true strength, which a person does. All day long, he shows kindness. He said to him, "Do you think that if we had not received Ahimelech and he had not given us a portion, there would not have been anyone in Israel to give?" Indeed, the people of Israel are accustomed to doing kindness all day long.
דבר אחר חסד אל כל היום. זו התורה. שנאמר (משלי לא כו) ותורת חסד על לשונה. אדם שהוא עוסק בתורה כמותך יעסוק בדברים הללו ותעשה תורתך פלסתר. ברעה הגבור. דבר אחר מצווין הן ישראל לעשות חסד לכל מי שיבוא. חסד אל כל היום. אמר לו דוד לדואג אדם שעוסק בחסד אל כל היום עושה דבר קשה. כביכול שכל מי שהוא עוסק בתורה כאילו עושה חסד אל כל היום ואומר לשון הרע. ברעה הגבור. א"ר יוסי בן זימרא בא וראה כמה הוא קשה לשון הרע. כי כמה איברים יש באדם. יש מהן זקופין ויש מהן מוטין ויש מהן עומדין והלשון הזה בבית האסורין והלחיים מקיפות אותה וכמה מנגנאות יש עליו ואין אדם יכול לעמוד בו. ואילו היה זקוף ונראה על אחת כמה וכמה:
Another thing is kindness all day. This is the Torah, as it is said (Proverbs 31:26), "She opens her mouth with wisdom, and the Torah of kindness is on her tongue." A person who engages in Torah study like you should engage in these matters and make your Torah study a priority. In terms of doing good deeds, the children of Israel are commanded to do kindness to anyone who comes their way. Kindness all day. David said to Doeg, "A person who engages in kindness all day is doing something difficult." Similarly, anyone who studies Torah is as if they are doing kindness all day and speaking lashon hara (evil speech) is a transgression. In terms of evil, Rabbi Yosi ben Zimra said, "Come and see how difficult lashon hara is, for there are many organs in a person, some of them are erect, some of them are flaccid, some of them are standing, and this tongue is imprisoned in the mouth, surrounded by the cheeks, and there are many muscles attached to it that no one can stand against. If it were erect, and its difficulty were visible, how much more so would this be the case!
אהבת רע מטוב. אמר לו דוד לדואג אהבת רעתו של שאול יותר מטובתך. שאילו לא קבל ממך לשון הרע לא היה נענש. יש אדם שמשקר ונושא פנים לאדם שיאכילהו וישקהו. אבל אתה שמא עני היית הרי אתה חכם גבור ועשיר וראש לסנהדרין למה עשית כן. (ירמיה ט כב-כג) אל יתהלל חכם בחכמתו. כי אם בזאת וגו'. ואין זאת אלא תורה שנאמר (דברים ד מד) וזאת התורה. (ירמיה ט כג) השכל וידוע אותי. וכן הוא אומר (שמואל-ב ח טו) ויהי דוד עושה משפט וצדקה. ואומר (שמואל-א יח יד) ויהי דוד בכל דרכיו משכיל. א"ר שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן הראה הקב"ה לאברהם תורה וקרבנות גיהנם וגליות. תורה מנין שנאמר (בראשית טו יז) ולפיד אש. ואין לפיד אלא תורה שנאמר (שמות כ טו) וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים. תנור אש זה גיהנם. שנאמר (מלאכי ג יט) בוער כתנור. וכתיב (ישעיה לא ט) אשר אור לו בציון. קרבנות (בראשית טו ט) קחה לי עגלה משולשת. גליות (שם יב) והנה אימה חשכה גדולה. אימה זו בבל. חשכה זו יון. גדולה זו מדי. נופלת עליו זה אדום. אמר הקב"ה לאברהם עתיד הוא בית המקדש ליחרב והקרבנות בטלין שהיו מכפרין עליהן. מה רצונך שישתעבדו בניך בגליות ואל ישתעבדו בגיהנם. אמר רב חנינא בר פפא אברהם בירר לו את הגליות אמר מוטב שישתעבדו ישראל בגליות ואל ישתעבדו בגיהנם. והוא שהקדוש ברוך הוא אומר לישראל אבוכון הוא. וכן הוא אומר (ישעיה נא א) הביטו אל צור חוצבתם. זה אברהם. שנאמר (שם ב) הביטו אל אברהם אביכם:
Love of evil over good. David told Doeg to worry more about Saul's evil love than your goodness. For if you had not spoken evil of him, you would not have been punished. There is a person who lies and flatters someone who will feed and give him drink, but you, even though you were poor, were wise, strong, and rich, and head of the Sanhedrin, why did you act this way? (Jeremiah 9:22-23) Let not the wise man glory in his wisdom, but let him who glories glory in this, etc. And this is nothing but Torah, as it is said (Deuteronomy 4:44), "And this is the Torah." (Jeremiah 9:23) Let him who glories glory in this, that he understands and knows Me. And likewise it says (2 Samuel 8:15), "And David executed justice and righteousness." And it says (1 Samuel 18:14), "And David behaved wisely in all his ways." Rabbi Shimon Bar Abba said in the name of Rabbi Yochanan, the Holy One, blessed be He, showed Abraham the Torah, sacrifices, Gehinnom, and exile. Torah, from where do we know this? As it is said (Genesis 15:17), "And a smoking oven and a burning torch." And there is no torch but Torah, as it is said (Exodus 20:15), "And all the people saw the thunderings and the lightnings." The burning oven is Gehinnom, as it is said (Malachi 3:19), "And he shall be like a flaming oven." And it is written (Isaiah 31:9), "Whose fire is in Zion." Sacrifices (Genesis 15:9), "Take for Me a three-year-old heifer." Exile (ibid. 12:13), "And behold, a great darkness fell upon him." This darkness is Babylon. This obscurity is Greece. This greatness falls on him, Edom. The Holy One, blessed be He, said to Abraham, "The Temple will be destroyed, and the sacrifices that atoned for them will be abolished. What do you want your children to be subjected to in exile? Should they not be subjected to exile rather than Gehinnom?" Rabbi Chanina bar Papa said, "Abraham chose for himself the exile, saying it is better for Israel to be in exile than to be in Gehinnom." And this is what the Holy One, blessed be He, says to Israel, "You are My furnace." And likewise it says (Isaiah 51:1), "Look to the rock from which you were hewn." This refers to Abraham, as it is said (ibid. 2), "Look to Abraham your father."