למנצח מזמור לדוד. שמע אלקים קולי בשיחי. זה שאמר הכתוב (עמוס ג ז) כי לא יעשה ה' אלקים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים. הודיע הקב"ה לדוד מה עושים לדניאל ואלו היו יכולין לעלות למעלה לעשות עם הקב"ה מלחמה היו עושין. וכן בני קרח אומרים (תהלים עד ז) שלחו באש מקדשך. ואילו היו יכולין לחתור ברקיע היו חותרין. שנאמר (שם ו) בכשיל וכילפות יהלומון. ובשביל שאינם יכולים לעלות למעלה עושין למטה. שנאמר (תהלים ב ב) יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד. ובשביל שלא יכלו למעלה נטלו עצה בדניאל. שנאמר (דניאל ו ח) אתיעטו כל סרכי מלכותא וגו'. (שם ט) כען מלכא תקים אסרא ותרשם כתבא. אמרו לו אי אתה מלך. כל המלכים גוזרין גזירות ונותנין דתין. שנאמר (אסתר א יט) בדתי פרס ומדי. ואתה לא גזרת מימיך. כיון ששמע כן השלים עמהן. שנאמר (דניאל ו ט) כען מלכא תקים וגו'. (שם יא) דניאל כדי ידע די רשים כתבא על לביתיה וכוין פתיחן ליה בעליתיה. ודניאל אומר שמע אלקים קולי בשיחי. היו מבקשין את דניאל מצאו אותו עומד ומתפלל. (שם יב) אדין גובריא אלך הרגישו והשכחו לדניאל בעא. אמר לפניו רבונו של עולם הרי הרגישו. תסתירני מסוד מרעים מרגשת פועלי און. כיון שמצאו ידיהם קרבו אליו. שנאמר (שם יג) באדין קריבו ואמרין קדם מלכא וגו' (שם טו) מלתא שגיא באש עלוהי ועל דניאל שם בל לשיזבותיה. כיון שאמרו עליו אמר להם אין אתם נאמנין והיו דוממין כל היום. כיון שהגיע המנחה התחיל להתפלל. אמר בשביל אלו הרשעים איני מתפלל. לכך נאמר (שם) ועד מעלי שמשא. מה אם בשביל התפלה שאין חייבין לא מיתה ולא כרת עשו כך. שאר המצוות שהן חייבין עליהן מיתה וכרת על אחת כמה וכמה. ואף המלך היה מבקש להצילו ולא היה יכול. אמרו לו ולא אמרת לנו אין אתם נאמנין. הרי ראית בעיניך. לכך נאמר (שם טז) דע מלכא די דת למדי ופרס די כל איסר וקים די מלכא יהקים די לא להשניא. כיון שאמרו לו כן (שם יז) באדין מלכא אמר והיתיו לדניאל ורמו לגובא די אריותא. (שם יח) והיתית אבן חדא ושומת וגו'. וכי מהיכן היו אבנים בבבל. אלא מארץ ישראל פרחה וישבה לה על פי הבאר. רב הונא בשם ר' יוסי אמר מלאך בא בדמות ארי וישב על פי הבאר. שנאמר (שם כג) אלקי שלח מלאכיה וסגר פום אריותא. (שם יט) אדין אזל מלכא להיכליה. אמר מה הצרה הזאת שתבוא על ידי שימות האיש הזה. (שם כ) אדין מלכא בשפרפרא יקום וגו'. ולדניאל בקל עציב זעיק. מצאו שהיה קורא קריאת שמע ולא היה יכול לענות. אמר אלקי שלח מלאכיה. למה שהיה דניאל יורד אצל האריות ונעשו כבהמה. שנאמר (משלי ל ל) ליש גבור בבהמה. אמר הקב"ה יבוא אריה ויציל אריה מפי אריה. (שם כד) באדין מלכא שגיא טאב עלוהי. (שם כה) והיתיו גובריא די אכלו קרצוהי די דניאל. אמרו לו שבעים הם לכך לא אכלוהו. אמר להם אם הם שבעים לכו ורדו אתם ולינו שם הלילה ונראה אם הם שבעים. כיון שהשליכום מיד נאכלו. שנאמר ויורם אלקים חץ פתאום. לכך נאמר (שם) לגוב אריותא רמו אינון בניהון ונשיהון. כמה הוו. הרי הוא אומר (שם ב) ושפר קדם מלכא והקם על מלכותא לאחשדרפניא מאה ועשרים. (שם ג) ועילא מנהון סרכין תלתא ודניאל חד מנהון. הרי מאה ועשרים ושנים וקכ"ב נשים וקכ"ב בנים. שנאמר אינון בניהון ונשיהון. הרי שס"ו. לכל אחד ואחד ארבע אריות שהיו עושין אותן ארבע ארבע איברים אבר אבר לכל חיה וחיה. שחטפו אותן ולא ירדו לבור. שנאמר (שם כה) לא מטו לארעית גובא. הרי אלף תס"ד. הוי ישמח צדיק כי חזה נקם וגו'. ואומר ישמח צדיק בה' וחסה בו ויתהללו כל ישרי לב:
"A Psalm of David, the conqueror. Hear, O God, my voice in my complaint. As it is written in Amos 3:7, 'Surely the Lord God does nothing, without revealing his secret to his servants the prophets.' The Lord informed David what should be done to Daniel and what those who could have gone up to fight with the Lord in heaven would have done. The sons of Korah also say (Psalm 74:7), 'They have burned your sanctuary with fire, and razed it to the ground.' And if they could have drilled through the firmament, they would have done so, as it is written (Psalm 18:8), 'Smoke went up from his nostrils, and devouring fire from his mouth; glowing coals flamed forth from him.' And because they could not go up, they do it below, as it is written (Psalm 2:2), 'The kings of the earth set themselves, and the rulers take counsel together.' And because they could not go up, they sought counsel from Daniel, as it is written (Daniel 6:8-9), 'All the presidents of the kingdom, the governors, and the princes, the counselors, and the captains, have consulted together to establish a royal statute and to make a firm decree.' They said to him, 'Are you not the king? For all the kings make decrees and issue laws,' as it is written (Esther 1:19), 'According to the law of the Medes and Persians, which cannot be revoked.' When he heard this, he made an agreement with them, as it is written (Daniel 6:10-11), 'Now when Daniel knew that the writing was signed, he went into his house and his windows being open in his chamber toward Jerusalem, he kneeled upon his knees three times a day, and prayed, and gave thanks before his God, as he did aforetime. Then these men assembled and found Daniel praying and making supplication before his God.' When they caught him, he said to them, 'My Lord, the King of the Universe, sees all. Hide me from the plot of evildoers, from the tumult of those who do wrong.' When they found him, they approached him and said (Daniel 6:13-14), 'Then they answered and said before the king, That Daniel, which is of the children of the captivity of Judah, regardeth not thee, O king, nor the decree that thou hast signed, but maketh his petition three times a day. Then the king, when he heard these words, was sore displeased with himself, and set his heart on Daniel to deliver him: and he laboured till the going down of the sun to deliver him.'" As it says (Proverbs 30:30): "A lion, mightiest among beasts, recoils before none." The Holy One, blessed be He, said, "Let a lion come and rescue a lion from the mouth of a lion." (ibid. 30:29) "There is a king who is formidable in his retinue." (ibid. 30:28) "There are three impressive beings that stride forth, four that are stately in gait: a lion, mightiest among beasts, recoils before none." This is exemplified by the story of Daniel, in which seventy powerful men were unable to consume him. They told him that they had not eaten him because they were seventy, but if they were to increase their number, they would be able to overpower him. Daniel challenged them to spend the night with him, and if they could overpower him in the morning, they could eat him. In the end, they were devoured themselves. As it says (Psalms 7:13), "God shoots His arrows suddenly," and as a result, the lions were defeated. Therefore it is said (Proverbs 30:30), "Lions, mightiest among beasts, that retreat before none." How many were there? As it says (Daniel 6:2), "Darius the Mede received the kingdom at the age of sixty-two. There were also one hundred and twenty satraps, of whom Daniel was one." Thus, there were one hundred and twenty-two, as it says, "They were males and females." This teaches that for each person there were four lions, and each lion had four limbs. They tried to throw them into a pit, but the lions did not descend. As it says (ibid. 6:24), "The lions had the mastery over them and broke all their bones in pieces." Therefore, it is said (Psalms 58:11), "The righteous man will rejoice when he sees revenge; he will bathe his feet in the blood of the wicked." And it says (Psalms 64:11), "The righteous man will rejoice in the Lord and take refuge in Him, and all the upright in heart will exult."
למנצח מזמור לדוד. שמע אלקים קולי בשיחי. זה שאמר הכתוב (עמוס ג ז) כי לא יעשה ה' אלקים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים. הודיע הקב"ה לדוד מה עושים לדניאל ואלו היו יכולין לעלות למעלה לעשות עם הקב"ה מלחמה היו עושין. וכן בני קרח אומרים (תהלים עד ז) שלחו באש מקדשך. ואילו היו יכולין לחתור ברקיע היו חותרין. שנאמר (שם ו) בכשיל וכילפות יהלומון. ובשביל שאינם יכולים לעלות למעלה עושין למטה. שנאמר (תהלים ב ב) יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד. ובשביל שלא יכלו למעלה נטלו עצה בדניאל. שנאמר (דניאל ו ח) אתיעטו כל סרכי מלכותא וגו'. (שם ט) כען מלכא תקים אסרא ותרשם כתבא. אמרו לו אי אתה מלך. כל המלכים גוזרין גזירות ונותנין דתין. שנאמר (אסתר א יט) בדתי פרס ומדי. ואתה לא גזרת מימיך. כיון ששמע כן השלים עמהן. שנאמר (דניאל ו ט) כען מלכא תקים וגו'. (שם יא) דניאל כדי ידע די רשים כתבא על לביתיה וכוין פתיחן ליה בעליתיה. ודניאל אומר שמע אלקים קולי בשיחי. היו מבקשין את דניאל מצאו אותו עומד ומתפלל. (שם יב) אדין גובריא אלך הרגישו והשכחו לדניאל בעא. אמר לפניו רבונו של עולם הרי הרגישו. תסתירני מסוד מרעים מרגשת פועלי און. כיון שמצאו ידיהם קרבו אליו. שנאמר (שם יג) באדין קריבו ואמרין קדם מלכא וגו' (שם טו) מלתא שגיא באש עלוהי ועל דניאל שם בל לשיזבותיה. כיון שאמרו עליו אמר להם אין אתם נאמנין והיו דוממין כל היום. כיון שהגיע המנחה התחיל להתפלל. אמר בשביל אלו הרשעים איני מתפלל. לכך נאמר (שם) ועד מעלי שמשא. מה אם בשביל התפלה שאין חייבין לא מיתה ולא כרת עשו כך. שאר המצוות שהן חייבין עליהן מיתה וכרת על אחת כמה וכמה. ואף המלך היה מבקש להצילו ולא היה יכול. אמרו לו ולא אמרת לנו אין אתם נאמנין. הרי ראית בעיניך. לכך נאמר (שם טז) דע מלכא די דת למדי ופרס די כל איסר וקים די מלכא יהקים די לא להשניא. כיון שאמרו לו כן (שם יז) באדין מלכא אמר והיתיו לדניאל ורמו לגובא די אריותא. (שם יח) והיתית אבן חדא ושומת וגו'. וכי מהיכן היו אבנים בבבל. אלא מארץ ישראל פרחה וישבה לה על פי הבאר. רב הונא בשם ר' יוסי אמר מלאך בא בדמות ארי וישב על פי הבאר. שנאמר (שם כג) אלקי שלח מלאכיה וסגר פום אריותא. (שם יט) אדין אזל מלכא להיכליה. אמר מה הצרה הזאת שתבוא על ידי שימות האיש הזה. (שם כ) אדין מלכא בשפרפרא יקום וגו'. ולדניאל בקל עציב זעיק. מצאו שהיה קורא קריאת שמע ולא היה יכול לענות. אמר אלקי שלח מלאכיה. למה שהיה דניאל יורד אצל האריות ונעשו כבהמה. שנאמר (משלי ל ל) ליש גבור בבהמה. אמר הקב"ה יבוא אריה ויציל אריה מפי אריה. (שם כד) באדין מלכא שגיא טאב עלוהי. (שם כה) והיתיו גובריא די אכלו קרצוהי די דניאל. אמרו לו שבעים הם לכך לא אכלוהו. אמר להם אם הם שבעים לכו ורדו אתם ולינו שם הלילה ונראה אם הם שבעים. כיון שהשליכום מיד נאכלו. שנאמר ויורם אלקים חץ פתאום. לכך נאמר (שם) לגוב אריותא רמו אינון בניהון ונשיהון. כמה הוו. הרי הוא אומר (שם ב) ושפר קדם מלכא והקם על מלכותא לאחשדרפניא מאה ועשרים. (שם ג) ועילא מנהון סרכין תלתא ודניאל חד מנהון. הרי מאה ועשרים ושנים וקכ"ב נשים וקכ"ב בנים. שנאמר אינון בניהון ונשיהון. הרי שס"ו. לכל אחד ואחד ארבע אריות שהיו עושין אותן ארבע ארבע איברים אבר אבר לכל חיה וחיה. שחטפו אותן ולא ירדו לבור. שנאמר (שם כה) לא מטו לארעית גובא. הרי אלף תס"ד. הוי ישמח צדיק כי חזה נקם וגו'. ואומר ישמח צדיק בה' וחסה בו ויתהללו כל ישרי לב:
"A Psalm of David, the conqueror. Hear, O God, my voice in my complaint. As it is written in Amos 3:7, 'Surely the Lord God does nothing, without revealing his secret to his servants the prophets.' The Lord informed David what should be done to Daniel and what those who could have gone up to fight with the Lord in heaven would have done. The sons of Korah also say (Psalm 74:7), 'They have burned your sanctuary with fire, and razed it to the ground.' And if they could have drilled through the firmament, they would have done so, as it is written (Psalm 18:8), 'Smoke went up from his nostrils, and devouring fire from his mouth; glowing coals flamed forth from him.' And because they could not go up, they do it below, as it is written (Psalm 2:2), 'The kings of the earth set themselves, and the rulers take counsel together.' And because they could not go up, they sought counsel from Daniel, as it is written (Daniel 6:8-9), 'All the presidents of the kingdom, the governors, and the princes, the counselors, and the captains, have consulted together to establish a royal statute and to make a firm decree.' They said to him, 'Are you not the king? For all the kings make decrees and issue laws,' as it is written (Esther 1:19), 'According to the law of the Medes and Persians, which cannot be revoked.' When he heard this, he made an agreement with them, as it is written (Daniel 6:10-11), 'Now when Daniel knew that the writing was signed, he went into his house and his windows being open in his chamber toward Jerusalem, he kneeled upon his knees three times a day, and prayed, and gave thanks before his God, as he did aforetime. Then these men assembled and found Daniel praying and making supplication before his God.' When they caught him, he said to them, 'My Lord, the King of the Universe, sees all. Hide me from the plot of evildoers, from the tumult of those who do wrong.' When they found him, they approached him and said (Daniel 6:13-14), 'Then they answered and said before the king, That Daniel, which is of the children of the captivity of Judah, regardeth not thee, O king, nor the decree that thou hast signed, but maketh his petition three times a day. Then the king, when he heard these words, was sore displeased with himself, and set his heart on Daniel to deliver him: and he laboured till the going down of the sun to deliver him.'" As it says (Proverbs 30:30): "A lion, mightiest among beasts, recoils before none." The Holy One, blessed be He, said, "Let a lion come and rescue a lion from the mouth of a lion." (ibid. 30:29) "There is a king who is formidable in his retinue." (ibid. 30:28) "There are three impressive beings that stride forth, four that are stately in gait: a lion, mightiest among beasts, recoils before none." This is exemplified by the story of Daniel, in which seventy powerful men were unable to consume him. They told him that they had not eaten him because they were seventy, but if they were to increase their number, they would be able to overpower him. Daniel challenged them to spend the night with him, and if they could overpower him in the morning, they could eat him. In the end, they were devoured themselves. As it says (Psalms 7:13), "God shoots His arrows suddenly," and as a result, the lions were defeated. Therefore it is said (Proverbs 30:30), "Lions, mightiest among beasts, that retreat before none." How many were there? As it says (Daniel 6:2), "Darius the Mede received the kingdom at the age of sixty-two. There were also one hundred and twenty satraps, of whom Daniel was one." Thus, there were one hundred and twenty-two, as it says, "They were males and females." This teaches that for each person there were four lions, and each lion had four limbs. They tried to throw them into a pit, but the lions did not descend. As it says (ibid. 6:24), "The lions had the mastery over them and broke all their bones in pieces." Therefore, it is said (Psalms 58:11), "The righteous man will rejoice when he sees revenge; he will bathe his feet in the blood of the wicked." And it says (Psalms 64:11), "The righteous man will rejoice in the Lord and take refuge in Him, and all the upright in heart will exult."