בראשית ברא אלהים וגו׳ – להגיד כח מעשה בראשית לבריות ולהודיעם אי אפשר, אלא שסתם הכתוב, מכאן אמרו אין דורשין בעריות לשלשה ולא במעשה בראשית לשנים ולא במרכבה ליחיד אלא אם היה חכם ומבין מדעתו (חגיגה פ״ב א׳). כל המסתכל בארבעה דברים דאתוי לו (ראוי לו) כאילו נהפכה שליתו על פניו ולא יצא ולא ראה את העולם לידע מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה לאחור, וכל שלא חס על כבוד קונו, דאתוי לו שלא בא לעולם. מפני מה לא יאמר אדם מה למעלה, משל למי שהיה שותה יין במשתה מים מתוך הקנקן ונמצא יין זה תלוי באויר, כך ברא הקב״ה את העולם ותלאו ברוח, שנאמר כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹורֵא רוּחַ (עמוס ד' י״ג), אפשר לא ברא הקב״ה בעולמו אלא רוח בלבד, והלא את הכל ברא, שנאמר כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא (ירמיה י' ט"ז), ומה ת״ל יוצר הרים ובורא רוח, אלא כך אמר הקב״ה לאדם זה, בני רצונך לדעת עולמי היאך עמד, למד מרוחך ומגופך, שכל זמן שהרוח בגוף – הרוח סובלתו, יצאה הרוח מן הגוף – אחרים סובלים אותו, שנאמר תצא רוחו ישוב לאדמתו וגו׳ (תהילים קמ״ו:ד׳), לכך לא יאמר אדם מה למעלה. ומפני מה לא יאמר אדם מה למטה, משל למלך שהיה לו ביב של בורסקי ובנה על גבו פלטורין (עי׳ ירושלמי חגיגה פי״ב א׳ וב"ר פ״א), אם יאמר אדם לחבירו כמה נאה ומשובחת פלטורין זו אלא שהיא עומדת על גבי ביב של בורסקי, לא נמצא מבזה פלטורין של מלך, כך ברא הקב״ה את עולמו ורקעו על המים שנאמר לרוקע הארץ על המים (תהילים קל״ו:ו׳), למטה מן המים אי אתה יודע מה הוא, ודבר שאין אתה יודע מה הוא אי אתה רשאי לדרשו ולחקרו, לכך לא יאמר אדם מה למטה. ומפני מה לא יאמר אדם מה לפנים, ר״ש בן גמליאל אומר משל למלך שבנה פלטורין ושכללה והיה מקומה של פלטורין לשעבר מקום אשפתות וגלי אבנים. משבנה המלך פלטורין ושכללה אינו רוצה שיזכירו לפניו תחלת פלטורין לשעבר, כך היה העולם מתחלה תהו ובהו, משברא הקב״ה את העולם ושכללו אינו רוצה שיזכירו לפניו תחלת ברייתו של עולם. לכך לא יאמר אדם מה לפנים. ומפני מה לא יאמר אדם מה לאחור, משל למלך שחשב בלבו ואינו רוצה לאמרו בפיו, אם יאמר אדם לחבירו יודע אני מה בלבו של מלך, אין שבחו של מלך בכך. כך ברא הקב״ה [את העולם] ונתנו בלבו שנאמר כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי (ישעיה ס"ג ד'), ואם יאמר אדם לחבירו יודע אני אימתי תדון אימתי הקץ בא אימתי משיח בא אימתי גאולה באה – נתקצרו ימיו, שכבר בקשו אחרים לימוד על הקץ ונטלו נשמתן, לכך לא יאמר אדם מה לאחור.
In the beginning God created etc. - To declare the might of the acts of creation to creatures, and to make it known to them is impossible, so Scripture is vague. From here they said one should not expound on incest before three [people], nor on the acts of creation before two, nor on the Chariot before one individual unless he is wise and understands on his own. Anyone who contemplates four matters, it would be fitting for his innards to spill out over his face, and he did not go out and did not see the world - to know what is above and what is below, what is before and what is behind, and anyone who has no shame for the honor of his Creator, it would be fitting for him not to have come into the wor Why should a person not say what is above? A parable to one who was drinking wine at a feast, water from a jug, and it turns out the wine was suspended in the air. So the Holy One Blessed Be He created the world and suspended it in the wind, as it says "For behold, He who forms mountains and creates the wind" (Amos 4:13). Is it possible the Holy One Blessed Be He created in His world only wind? Behold, He created everything, as it says "For He who made everything, He is the Lord" (Jeremiah 10:16). What is the meaning of "He who forms mountains and creates wind"? Rather, so said the Holy One Blessed Be He to man: My son, you wish to know how My world stands - learn from your wind and body. For as long as the wind is in the body, the wind bears it up. The wind leaves the body - others bear it, as it says "His breath departs, he returns to his dust" (Psalms 146:4). Therefore one should not say what is above. And why should one not say what is below? A parable to a king who had a cesspit for excrement underneath, and built a palace on top of it. If a person were to say to his fellow how beautiful and exalted is this palace, except it stands on a cesspit - would he not be insulting the king's palace? So the Holy One Blessed Be He created His world spread out on the water, as it says "He spread out the earth on the waters" (Psalms 136:6). What is below the water you do not know, and something you do not know what it is, you have no right to expound or investigate. Therefore one should not say what is below. And why should one not say what is before? Rabbi Shimon ben Gamliel said: A parable to a king who built a palace and perfected it, and the previous place of the palace had been a garbage dump and pile of stones. Now that the king built the palace and perfected it, he does not want the beginning of the palace's previous state mentioned before him. So the world was originally tohu vavohu (without form and void). Now that the Holy One Blessed Be He created the world and perfected it, He does not want the beginning of the world's creation mentioned before Him. Therefore one should not say what is before. And why should one not say what is behind? A parable to a king who contemplates in his heart but does not want to say it with his mouth. If a person were to say to his fellow, "I know what is in the king's heart" - does this praise the king? So the Holy One Blessed Be He created the world and put it in His heart, as it says "For the day of vengeance is in my heart" (Isaiah 63:4). And if a person were to say to his fellow "I know when He will judge, when is the end, when the Messiah comes, when the redemption comes" - his days are shortened. For others sought to know the end-time and had their souls taken away. Therefore one should not say what is behind.
4
שאלו המינין את ר׳ שמלאי, אמרו לו כמה אלהות בראו את העולם, אמר להם אני ואתם נשאל לימים ראשונים שנאמר כי שאל נא לימים ראשונים וגו׳ (דברים ד׳ ל״ב) וכו׳ (עי׳ ב"ר פ"ח, וברכות ירושלמי פ״ט, והסיום הוא מי כתיב בראשית ברא אלוה, ברא אלהים כתיב וכו׳).
The heretics asked Rabbi Shmelai: They said to him, "How many gods created the world?" He said to them, "I and you will be asked for the first days", as it says "For ask now regarding the early days" (Deuteronomy 4:32) etc.
5
[קונטרס ב׳] כתוב אחד אומר תורת ה׳ תמימה (תהילים י״ט:ח׳) וכתיב זכרו תורת משה עבדו (מלאכי ג׳:כ״ב) את מוצא בכל... יתרון. שלשה דברים נתן משה נפשו עליהם ונקראו לשמו, על התורה ועל הדינין ועל ישראל. נתן נפשו על הדינין ונקראו על שמו, שנאמר שופטים ושוטרים תתן לך (דברים ט״ז:י״ח), שופטים ושוטרים אין כתיב כאן אלא תתן לך, והרי אינן אלא של מקום, כמו שנאמר כי המשפט לאלהים הוא (שם א׳) אלא שנתן משה נפשו עליהם ונקראו לשמו. נתן נפשו על ישראל ונקראו לשמו, שנאמר אם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג וגו׳ (במדבר י״א:ט״ו), א״ל הקב״ה חייך אתה נתת נפשך עליהן, אני קורא אותן על שמך, שנאמר וידבר ה׳ אל משה לך רד כי שחת עמך (שמות ל״ב:ז׳.), והלא אינן אלא עמו של מקום שנאמר והם עמך (דברים ט׳:י״ב), אלא שמשה נתן נפשו עליהם ונקרא לשמו. נתן נפשו על התורה, שנאמר ויהי שם עם ה׳ ארבעים יום וגו׳ (שמות ל״ד:כ״ח), א״ל המקום חייך איני קורא אותה אלא לשמך, שנאמר זכרו תורת משה עבדי (מלאכי ג׳:כ״ב), והלא התורה של מקום הוא שנאמר תורת ה׳ תמימה, אלא שנתן משה נפשו עליה ונקראת לשמו, שנאמר בכל עצב יהיה מותר (משלי י״ד כ״ג, ועי׳ ילקוט משלי רמז תתק״ן).
One verse says "The Torah of Hashem is perfect" (Psalms 19:8) and it is written "Remember the Torah of Moses My servant" (Malachi 3:22). You find in every... advantage. Moses gave his soul for three matters which were called by his name: For the Torah, for the laws, and for Israel. He gave his soul for the laws and they were called by his name, as it says "Judges and officers shall you place for yourself" (Deuteronomy 16:18). It does not say "shall you place" but "for yourself", and behold they belong only to the Omnipresent, as it says "For judgment is God's" (Deuteronomy 1:17). But Moses gave his soul for them and they were called by his name. He gave his soul for Israel and they were called by his name, as it says "If this is how You treat me, then kill me now" (Numbers 11:15). The Omnipresent said to him, "By your life, you gave your soul for them - I will call them by your name", as it says "Go down, for your people whom you brought up from Egypt have corrupted themselves" (Exodus 32:7). Behold they belong only to the Omnipresent, as it says "But they are Your people" (Deuteronomy 9:12). But Moses gave his soul for them and they were called by his name. He gave his soul for the Torah, as it says "And he was there with Hashem forty days" (Exodus 34:28). The Omnipresent said, "By your life, I will not call it except by your name", as it says "Remember the Torah of Moses My servant" (Malachi 3:22). Behold the Torah belongs to the Omnipresent, as it says "The Torah of Hashem is perfect." But Moses gave his soul for it and it was called by his name...
6
תורה אחת וגו׳ (שמות י״ב:מ״ט), וכתיב לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה (דברים י״ד:כ״א), את מוצא הקב״ה מחבב את הגרים ומצוה עליהם בכל מקום, וכאן הוא אומר ליתן את הנבלה לגר? ר' בניא בשם ר׳ נחמן: בארבעים ושמונה מקומות הזהיר הקב״ה על הגרים, וצוה עליהם [כנגדן] בארבעים ושמונה מקומות על עבודה זרה. אמר ר׳ אנטוכיה בשם יהודה בן סימון, אמר הקב״ה אני מחזיר [לענוש] על... העובד ע״ז וזה פירש ממנה ובא לו [להתגייר], לכך אני מזהיר עליו [את ישראל] כנגד ע״ז. עד איכן? עד עכשיו... משכיל להימן (אזרח הוא אברהם ועי׳ להלן) האזרחי (תהלים פ״ח) וכן קורא ממזרח עיט וגו׳ (ישעיהו מ״ו:י״א). לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננו, אין הכתוב מדבר בגר שנתגייר אלא בגר שהוא מבחוץ (גר תושב)... את מוצא באותו שהוא ספק טומנים להתגייר... לכך נאמר לגר אשר בשעריך, הולך ובא על שעריך. את מוצא ארבעה גרים: אחד מוקש ללוי, ונתת ללוי לגר ליתום ולאלמנה (דברים כ״ו:י״ב), אחד מוקש לעני, שנאמר לעני ולגר תעזוב אותם (ויקרא י״ט:י׳), ואחד מוקש לבהמה, שנאמר ובהמתך וגרך אשר בשעריך (שמות כ׳:י׳), ואחד מוקש לשפחה, שנאמר וינפש בן אמתך והגר (שם כ״ב). למה? שאלו ארבעה גרים מתגיירים כולם לשם דבר אחר, ולפיכך הוא מקיש כל אחד ואחד מהם לאותו הדבר שנתגייר בשבילו. אמר הקב״ה, אין חביב לפני אלא כאותו המתגייר בשמי הקדוש, כשם שבכל השבטים אין חביב לפני אלא שבט לוי, כך בכל הגרים אין חביב לפני כמותך, לפיכך הוא מקישו לאברהם, שנאמר כגר כאזרח (ויקרא כ״ד כ״ב).
One Torah... (Exodus 12:49). And it is written "You shall not eat any carcass; you shall give it to the stranger in your gates and he shall eat it" (Deuteronomy 14:21). You find the Holy One Blessed Be He shows affection for converts and commands about them everywhere. And here He says to give the carcass to the stranger? Rabbi Bunai said in the name of Rabbi Nehorai: In forty-eight places the Holy One Blessed Be He warned about converts, and commanded them [correspondingly] in forty-eight places about idolatry... Rabbi Antonikius said in the name of Yehuda ben Simon: The Holy One Blessed Be He said: I take vengeance upon... the idolater, and this one separated from it and came to convert. Therefore I warn about him [to Israel] corresponding to idolatry. Until now... wise Haman "The stranger" (that is Abraham, see below) (Psalms 88), and similarly "I called an eagle from the east" (Isaiah 46:11). "You shall not eat any carcass; you shall give it to the stranger in your gates and he shall eat it" - the verse does not speak about a convert who converted, but about a stranger who is outside... You find that one who is doubtful about converting... Therefore it says "to the stranger in your gates" - one who comes and goes through your gates. You find four types of converts: One corresponds to the Levite, "And you shall give to the Levite, to the stranger, to the orphan, and to the widow" (Deuteronomy 26:12). One corresponds to the poor, as it says "And you shall leave them for the poor and the stranger" (Leviticus 19:10). And one corresponds to an animal, as it says "Both your animals and the stranger in your gates" (Exodus 20:10). And one corresponds to the maidservant, as it says "so that your manservant and stranger may rest" (Exodus 23:12). Why? For these four converts convert for the sake of something different each. And therefore He compares each one to that thing he converted for the sake of. The Holy One Blessed Be He said: There is nothing beloved before Me like one who converts for the sake of My holy name. Just as among all the tribes there is nothing as beloved to Me as the tribe of Levi, so among all converts there is nothing as beloved before Me as you. Therefore He compares him to Abraham, as it says "The stranger shall be like the native" (Leviticus 24:22).
7
שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד (ישעיה ו׳ ב') וכתיב ארבעה פנים לאחת וארבע כנפים (יחזקאל א׳ ו׳), את מוצא ישעיה ראה כשהיה בית המקדש קיים והיו ישראל בתוכו, וראה אותם שש כנפים, אבל יחזקאל משחרב וגלו ישראל מתוכו, הוא ראה אותם ארבע. ולמה ראה ישעיה שש לכל שרף ושרף? בשתים יכסה פניו כדי שלא יביט בשכינה, שנאמר כי לא יראני האדם (שמות ל״ג:כ׳) – אפילו המלאכים [שנאמר בהם] ודמות פניהם פני אדם, בשתים יכסה רגליו, אלו כף רגליהם שהן ככף עגל שלא יזכירו עונות אבותיכם [בעגל], ובשתים יעופף במה שהן מקלסין למקום – הרי שש. אבל משחרב ביהמ״ק באו לקלס לפני הקב״ה, תופס בהם ואומר, ביתי חרב וגלו בני ואתם מבקשים לקלס לפני, לכך יחזקאל ראה ארבע וישעיה שש.
"Seraphim were standing above Him; each one had six wings" (Isaiah 6:2) and it is written "And each one had four faces and four wings" (Ezekiel 1:6). You find Isaiah saw when the Temple stood and Israel was inside it, and saw them with six wings. But Ezekiel, after it was destroyed and Israel exiled from it, he saw them with four. And why did Isaiah see six for each seraph? With two he covers his face so as not to gaze upon the Divine Presence, as it says "For man cannot see Me [and live]" (Exodus 33:20) - even the angels about whom it says "and the likeness of their faces was human faces" (Ezekiel 1:10), with two he covers his legs - these are their feet which are like a calf's hoof, so they will not mention the sins of your fathers [with the calf], and with two he flies, for with these they praise the Omnipresent - behold six. But after the Temple was destroyed, they came to praise before the Holy One Blessed Be He. He takes hold of them and says "My house lies in ruins, My children are exiled - and you seek to praise before me?" Therefore Ezekiel saw four, and Isaiah saw six.
8
דבר צוה לאלף דור (תהילים ק״ה:ח׳-ט׳), וכתיב ועושה חסד לאלפים (שמות כ׳:ו׳), אתה מוצא לעושה את התורה והמצוה מאהבה מעצמו, ועושה חסד לאלפים לאוהבי שהוא עושה מאהבה, אבל העושה מיראה – לאלף דור, לכך נאמר ולשומרי מצותי לאלף דור (דברים ז׳ ט׳).
"He commanded it as a testimony for a thousand generations" (Psalms 105:8), and it is written "And He performs kindness for two thousand [generations]" (Exodus 20:6). You find that one who performs Torah and mitzvot out of self-motivated love, "performs kindness for two thousand" - for those who love Him do so out of love. But one who performs out of fear - [it endures only] "for a thousand generations." Therefore it says "And for those who keep My commandments for a thousand generations" (Deuteronomy 7:9).
9
אני אמרתי בחפזי כל האדם כוזב (תהילים קט״ז:י״א), וכתיב עיני בנאמני ארץ (שם ק״א), אם יש נאמנים בארץ היאך כל אדם כוזב? את מוצא נאמנים... השאר חסר.
"I said in my haste 'All men are deceitful'" (Psalms 116:11), and it is written "My eyes are on the faithful of the earth" (Psalms 101:6). If there are faithful people on earth, how are all people deceitful? You find the faithful... the rest is missing.
מדרש שני כתובים
Midrash Sheni Ketuvim
[בתי מדרשות ח״ד]
בראשית ברא אלהים וגו׳ – להגיד כח מעשה בראשית לבריות ולהודיעם אי אפשר, אלא שסתם הכתוב, מכאן אמרו אין דורשין בעריות לשלשה ולא במעשה בראשית לשנים ולא במרכבה ליחיד אלא אם היה חכם ומבין מדעתו (חגיגה פ״ב א׳). כל המסתכל בארבעה דברים דאתוי לו (ראוי לו) כאילו נהפכה שליתו על פניו ולא יצא ולא ראה את העולם לידע מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה לאחור, וכל שלא חס על כבוד קונו, דאתוי לו שלא בא לעולם. מפני מה לא יאמר אדם מה למעלה, משל למי שהיה שותה יין במשתה מים מתוך הקנקן ונמצא יין זה תלוי באויר, כך ברא הקב״ה את העולם ותלאו ברוח, שנאמר כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹורֵא רוּחַ (עמוס ד' י״ג), אפשר לא ברא הקב״ה בעולמו אלא רוח בלבד, והלא את הכל ברא, שנאמר כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא (ירמיה י' ט"ז), ומה ת״ל יוצר הרים ובורא רוח, אלא כך אמר הקב״ה לאדם זה, בני רצונך לדעת עולמי היאך עמד, למד מרוחך ומגופך, שכל זמן שהרוח בגוף – הרוח סובלתו, יצאה הרוח מן הגוף – אחרים סובלים אותו, שנאמר תצא רוחו ישוב לאדמתו וגו׳ (תהילים קמ״ו:ד׳), לכך לא יאמר אדם מה למעלה. ומפני מה לא יאמר אדם מה למטה, משל למלך שהיה לו ביב של בורסקי ובנה על גבו פלטורין (עי׳ ירושלמי חגיגה פי״ב א׳ וב"ר פ״א), אם יאמר אדם לחבירו כמה נאה ומשובחת פלטורין זו אלא שהיא עומדת על גבי ביב של בורסקי, לא נמצא מבזה פלטורין של מלך, כך ברא הקב״ה את עולמו ורקעו על המים שנאמר לרוקע הארץ על המים (תהילים קל״ו:ו׳), למטה מן המים אי אתה יודע מה הוא, ודבר שאין אתה יודע מה הוא אי אתה רשאי לדרשו ולחקרו, לכך לא יאמר אדם מה למטה. ומפני מה לא יאמר אדם מה לפנים, ר״ש בן גמליאל אומר משל למלך שבנה פלטורין ושכללה והיה מקומה של פלטורין לשעבר מקום אשפתות וגלי אבנים. משבנה המלך פלטורין ושכללה אינו רוצה שיזכירו לפניו תחלת פלטורין לשעבר, כך היה העולם מתחלה תהו ובהו, משברא הקב״ה את העולם ושכללו אינו רוצה שיזכירו לפניו תחלת ברייתו של עולם. לכך לא יאמר אדם מה לפנים. ומפני מה לא יאמר אדם מה לאחור, משל למלך שחשב בלבו ואינו רוצה לאמרו בפיו, אם יאמר אדם לחבירו יודע אני מה בלבו של מלך, אין שבחו של מלך בכך. כך ברא הקב״ה [את העולם] ונתנו בלבו שנאמר כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי (ישעיה ס"ג ד'), ואם יאמר אדם לחבירו יודע אני אימתי תדון אימתי הקץ בא אימתי משיח בא אימתי גאולה באה – נתקצרו ימיו, שכבר בקשו אחרים לימוד על הקץ ונטלו נשמתן, לכך לא יאמר אדם מה לאחור.
In the beginning God created etc. - To declare the might of the acts of creation to creatures, and to make it known to them is impossible, so Scripture is vague. From here they said one should not expound on incest before three [people], nor on the acts of creation before two, nor on the Chariot before one individual unless he is wise and understands on his own. Anyone who contemplates four matters, it would be fitting for his innards to spill out over his face, and he did not go out and did not see the world - to know what is above and what is below, what is before and what is behind, and anyone who has no shame for the honor of his Creator, it would be fitting for him not to have come into the wor Why should a person not say what is above? A parable to one who was drinking wine at a feast, water from a jug, and it turns out the wine was suspended in the air. So the Holy One Blessed Be He created the world and suspended it in the wind, as it says "For behold, He who forms mountains and creates the wind" (Amos 4:13). Is it possible the Holy One Blessed Be He created in His world only wind? Behold, He created everything, as it says "For He who made everything, He is the Lord" (Jeremiah 10:16). What is the meaning of "He who forms mountains and creates wind"? Rather, so said the Holy One Blessed Be He to man: My son, you wish to know how My world stands - learn from your wind and body. For as long as the wind is in the body, the wind bears it up. The wind leaves the body - others bear it, as it says "His breath departs, he returns to his dust" (Psalms 146:4). Therefore one should not say what is above. And why should one not say what is below? A parable to a king who had a cesspit for excrement underneath, and built a palace on top of it. If a person were to say to his fellow how beautiful and exalted is this palace, except it stands on a cesspit - would he not be insulting the king's palace? So the Holy One Blessed Be He created His world spread out on the water, as it says "He spread out the earth on the waters" (Psalms 136:6). What is below the water you do not know, and something you do not know what it is, you have no right to expound or investigate. Therefore one should not say what is below. And why should one not say what is before? Rabbi Shimon ben Gamliel said: A parable to a king who built a palace and perfected it, and the previous place of the palace had been a garbage dump and pile of stones. Now that the king built the palace and perfected it, he does not want the beginning of the palace's previous state mentioned before him. So the world was originally tohu vavohu (without form and void). Now that the Holy One Blessed Be He created the world and perfected it, He does not want the beginning of the world's creation mentioned before Him. Therefore one should not say what is before. And why should one not say what is behind? A parable to a king who contemplates in his heart but does not want to say it with his mouth. If a person were to say to his fellow, "I know what is in the king's heart" - does this praise the king? So the Holy One Blessed Be He created the world and put it in His heart, as it says "For the day of vengeance is in my heart" (Isaiah 63:4). And if a person were to say to his fellow "I know when He will judge, when is the end, when the Messiah comes, when the redemption comes" - his days are shortened. For others sought to know the end-time and had their souls taken away. Therefore one should not say what is behind.
שאלו המינין את ר׳ שמלאי, אמרו לו כמה אלהות בראו את העולם, אמר להם אני ואתם נשאל לימים ראשונים שנאמר כי שאל נא לימים ראשונים וגו׳ (דברים ד׳ ל״ב) וכו׳ (עי׳ ב"ר פ"ח, וברכות ירושלמי פ״ט, והסיום הוא מי כתיב בראשית ברא אלוה, ברא אלהים כתיב וכו׳).
The heretics asked Rabbi Shmelai: They said to him, "How many gods created the world?" He said to them, "I and you will be asked for the first days", as it says "For ask now regarding the early days" (Deuteronomy 4:32) etc.
[קונטרס ב׳] כתוב אחד אומר תורת ה׳ תמימה (תהילים י״ט:ח׳) וכתיב זכרו תורת משה עבדו (מלאכי ג׳:כ״ב) את מוצא בכל... יתרון. שלשה דברים נתן משה נפשו עליהם ונקראו לשמו, על התורה ועל הדינין ועל ישראל. נתן נפשו על הדינין ונקראו על שמו, שנאמר שופטים ושוטרים תתן לך (דברים ט״ז:י״ח), שופטים ושוטרים אין כתיב כאן אלא תתן לך, והרי אינן אלא של מקום, כמו שנאמר כי המשפט לאלהים הוא (שם א׳) אלא שנתן משה נפשו עליהם ונקראו לשמו. נתן נפשו על ישראל ונקראו לשמו, שנאמר אם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג וגו׳ (במדבר י״א:ט״ו), א״ל הקב״ה חייך אתה נתת נפשך עליהן, אני קורא אותן על שמך, שנאמר וידבר ה׳ אל משה לך רד כי שחת עמך (שמות ל״ב:ז׳.), והלא אינן אלא עמו של מקום שנאמר והם עמך (דברים ט׳:י״ב), אלא שמשה נתן נפשו עליהם ונקרא לשמו. נתן נפשו על התורה, שנאמר ויהי שם עם ה׳ ארבעים יום וגו׳ (שמות ל״ד:כ״ח), א״ל המקום חייך איני קורא אותה אלא לשמך, שנאמר זכרו תורת משה עבדי (מלאכי ג׳:כ״ב), והלא התורה של מקום הוא שנאמר תורת ה׳ תמימה, אלא שנתן משה נפשו עליה ונקראת לשמו, שנאמר בכל עצב יהיה מותר (משלי י״ד כ״ג, ועי׳ ילקוט משלי רמז תתק״ן).
One verse says "The Torah of Hashem is perfect" (Psalms 19:8) and it is written "Remember the Torah of Moses My servant" (Malachi 3:22). You find in every... advantage. Moses gave his soul for three matters which were called by his name: For the Torah, for the laws, and for Israel. He gave his soul for the laws and they were called by his name, as it says "Judges and officers shall you place for yourself" (Deuteronomy 16:18). It does not say "shall you place" but "for yourself", and behold they belong only to the Omnipresent, as it says "For judgment is God's" (Deuteronomy 1:17). But Moses gave his soul for them and they were called by his name. He gave his soul for Israel and they were called by his name, as it says "If this is how You treat me, then kill me now" (Numbers 11:15). The Omnipresent said to him, "By your life, you gave your soul for them - I will call them by your name", as it says "Go down, for your people whom you brought up from Egypt have corrupted themselves" (Exodus 32:7). Behold they belong only to the Omnipresent, as it says "But they are Your people" (Deuteronomy 9:12). But Moses gave his soul for them and they were called by his name. He gave his soul for the Torah, as it says "And he was there with Hashem forty days" (Exodus 34:28). The Omnipresent said, "By your life, I will not call it except by your name", as it says "Remember the Torah of Moses My servant" (Malachi 3:22). Behold the Torah belongs to the Omnipresent, as it says "The Torah of Hashem is perfect." But Moses gave his soul for it and it was called by his name...
תורה אחת וגו׳ (שמות י״ב:מ״ט), וכתיב לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה (דברים י״ד:כ״א), את מוצא הקב״ה מחבב את הגרים ומצוה עליהם בכל מקום, וכאן הוא אומר ליתן את הנבלה לגר? ר' בניא בשם ר׳ נחמן: בארבעים ושמונה מקומות הזהיר הקב״ה על הגרים, וצוה עליהם [כנגדן] בארבעים ושמונה מקומות על עבודה זרה. אמר ר׳ אנטוכיה בשם יהודה בן סימון, אמר הקב״ה אני מחזיר [לענוש] על... העובד ע״ז וזה פירש ממנה ובא לו [להתגייר], לכך אני מזהיר עליו [את ישראל] כנגד ע״ז. עד איכן? עד עכשיו... משכיל להימן (אזרח הוא אברהם ועי׳ להלן) האזרחי (תהלים פ״ח) וכן קורא ממזרח עיט וגו׳ (ישעיהו מ״ו:י״א). לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננו, אין הכתוב מדבר בגר שנתגייר אלא בגר שהוא מבחוץ (גר תושב)... את מוצא באותו שהוא ספק טומנים להתגייר... לכך נאמר לגר אשר בשעריך, הולך ובא על שעריך. את מוצא ארבעה גרים: אחד מוקש ללוי, ונתת ללוי לגר ליתום ולאלמנה (דברים כ״ו:י״ב), אחד מוקש לעני, שנאמר לעני ולגר תעזוב אותם (ויקרא י״ט:י׳), ואחד מוקש לבהמה, שנאמר ובהמתך וגרך אשר בשעריך (שמות כ׳:י׳), ואחד מוקש לשפחה, שנאמר וינפש בן אמתך והגר (שם כ״ב). למה? שאלו ארבעה גרים מתגיירים כולם לשם דבר אחר, ולפיכך הוא מקיש כל אחד ואחד מהם לאותו הדבר שנתגייר בשבילו. אמר הקב״ה, אין חביב לפני אלא כאותו המתגייר בשמי הקדוש, כשם שבכל השבטים אין חביב לפני אלא שבט לוי, כך בכל הגרים אין חביב לפני כמותך, לפיכך הוא מקישו לאברהם, שנאמר כגר כאזרח (ויקרא כ״ד כ״ב).
One Torah... (Exodus 12:49). And it is written "You shall not eat any carcass; you shall give it to the stranger in your gates and he shall eat it" (Deuteronomy 14:21). You find the Holy One Blessed Be He shows affection for converts and commands about them everywhere. And here He says to give the carcass to the stranger? Rabbi Bunai said in the name of Rabbi Nehorai: In forty-eight places the Holy One Blessed Be He warned about converts, and commanded them [correspondingly] in forty-eight places about idolatry... Rabbi Antonikius said in the name of Yehuda ben Simon: The Holy One Blessed Be He said: I take vengeance upon... the idolater, and this one separated from it and came to convert. Therefore I warn about him [to Israel] corresponding to idolatry. Until now... wise Haman "The stranger" (that is Abraham, see below) (Psalms 88), and similarly "I called an eagle from the east" (Isaiah 46:11). "You shall not eat any carcass; you shall give it to the stranger in your gates and he shall eat it" - the verse does not speak about a convert who converted, but about a stranger who is outside... You find that one who is doubtful about converting... Therefore it says "to the stranger in your gates" - one who comes and goes through your gates. You find four types of converts: One corresponds to the Levite, "And you shall give to the Levite, to the stranger, to the orphan, and to the widow" (Deuteronomy 26:12). One corresponds to the poor, as it says "And you shall leave them for the poor and the stranger" (Leviticus 19:10). And one corresponds to an animal, as it says "Both your animals and the stranger in your gates" (Exodus 20:10). And one corresponds to the maidservant, as it says "so that your manservant and stranger may rest" (Exodus 23:12). Why? For these four converts convert for the sake of something different each. And therefore He compares each one to that thing he converted for the sake of. The Holy One Blessed Be He said: There is nothing beloved before Me like one who converts for the sake of My holy name. Just as among all the tribes there is nothing as beloved to Me as the tribe of Levi, so among all converts there is nothing as beloved before Me as you. Therefore He compares him to Abraham, as it says "The stranger shall be like the native" (Leviticus 24:22).
שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד (ישעיה ו׳ ב') וכתיב ארבעה פנים לאחת וארבע כנפים (יחזקאל א׳ ו׳), את מוצא ישעיה ראה כשהיה בית המקדש קיים והיו ישראל בתוכו, וראה אותם שש כנפים, אבל יחזקאל משחרב וגלו ישראל מתוכו, הוא ראה אותם ארבע. ולמה ראה ישעיה שש לכל שרף ושרף? בשתים יכסה פניו כדי שלא יביט בשכינה, שנאמר כי לא יראני האדם (שמות ל״ג:כ׳) – אפילו המלאכים [שנאמר בהם] ודמות פניהם פני אדם, בשתים יכסה רגליו, אלו כף רגליהם שהן ככף עגל שלא יזכירו עונות אבותיכם [בעגל], ובשתים יעופף במה שהן מקלסין למקום – הרי שש. אבל משחרב ביהמ״ק באו לקלס לפני הקב״ה, תופס בהם ואומר, ביתי חרב וגלו בני ואתם מבקשים לקלס לפני, לכך יחזקאל ראה ארבע וישעיה שש.
"Seraphim were standing above Him; each one had six wings" (Isaiah 6:2) and it is written "And each one had four faces and four wings" (Ezekiel 1:6). You find Isaiah saw when the Temple stood and Israel was inside it, and saw them with six wings. But Ezekiel, after it was destroyed and Israel exiled from it, he saw them with four. And why did Isaiah see six for each seraph? With two he covers his face so as not to gaze upon the Divine Presence, as it says "For man cannot see Me [and live]" (Exodus 33:20) - even the angels about whom it says "and the likeness of their faces was human faces" (Ezekiel 1:10), with two he covers his legs - these are their feet which are like a calf's hoof, so they will not mention the sins of your fathers [with the calf], and with two he flies, for with these they praise the Omnipresent - behold six. But after the Temple was destroyed, they came to praise before the Holy One Blessed Be He. He takes hold of them and says "My house lies in ruins, My children are exiled - and you seek to praise before me?" Therefore Ezekiel saw four, and Isaiah saw six.
דבר צוה לאלף דור (תהילים ק״ה:ח׳-ט׳), וכתיב ועושה חסד לאלפים (שמות כ׳:ו׳), אתה מוצא לעושה את התורה והמצוה מאהבה מעצמו, ועושה חסד לאלפים לאוהבי שהוא עושה מאהבה, אבל העושה מיראה – לאלף דור, לכך נאמר ולשומרי מצותי לאלף דור (דברים ז׳ ט׳).
"He commanded it as a testimony for a thousand generations" (Psalms 105:8), and it is written "And He performs kindness for two thousand [generations]" (Exodus 20:6). You find that one who performs Torah and mitzvot out of self-motivated love, "performs kindness for two thousand" - for those who love Him do so out of love. But one who performs out of fear - [it endures only] "for a thousand generations." Therefore it says "And for those who keep My commandments for a thousand generations" (Deuteronomy 7:9).
אני אמרתי בחפזי כל האדם כוזב (תהילים קט״ז:י״א), וכתיב עיני בנאמני ארץ (שם ק״א), אם יש נאמנים בארץ היאך כל אדם כוזב? את מוצא נאמנים... השאר חסר.
"I said in my haste 'All men are deceitful'" (Psalms 116:11), and it is written "My eyes are on the faithful of the earth" (Psalms 101:6). If there are faithful people on earth, how are all people deceitful? You find the faithful... the rest is missing.