פסיקתא דרב כהנא 1

ויהי ביום כלת משה.
[א] באתי לגני אחותי כלה (שה"ש ה, א). ר' עזריה בשם ר' סימון אמר למלך שכעס על מטרונא וטרדה והוציאה מתוך פלטין שלו, לאחר זמן ביקש להחזירה, אמרה יחדש לי דבר ואחר כך הוא מחזירני. כך לשעבר הקב"ה מקבל קורבנות מלמעלה, שנא' וירח י"י את ריח הניחוח (בראשית ח:כא), ועכשו הוא מקבל מלמטה, באתי לגני אחותי כלה (שה"ש). א"ר חנינא לימדתך תורה דרך ארץ שלא יהא החתן נכנס לחופה עד שהכלה נותנת לו רשות, יבא דודי לגנו (שה"ש ד:טז) ואח"כ באתי לגני. ר' תנחום חתניה דר' אלעזר בן אבינא בשם ר' שמעון בן יוסני, באתי לגן אין כתי' כאן אלא באתי לגני, לגנוני, במקום שהיה עיקרה מתחלה, עיקר שכינה בתחתונים היה, הה"ד וישמעו את קול י"י אלהים וגו' (בראשית ג:ח). אמר ר' אבא בר כהנא מהלך אין כתי' כאן אלא מתהלך, מקפץ וסליק. ויתחבא האדם ואשתו (שם), אמ' ר' אייבו באותה שעה גדעה קומתו של אדם הראשון ונעשית של ק' אמה. א"ר יצחק כתי' צדיקים יירשו ארץ וגו' (תהלים לז:כט), והרשעים היכן הן, פורחין באויר, אלא מהו וישכנו לעד עליה (שם), ישכינו שכינה בארץ. עיקר שכינה מתחלה בתחתונים, וכיון שחטא אדם הראשון נסתלקה לרקיע ראשון. עמד דור אנוש וחטא נסתלקה מן הראשון לשני. דור המבול וחטא נסתלקה מן השני לשלישי. דור הפלגה וחטא משלישי לרביעי. מצריים בימי אברהם אבינו וחטאו נסתלקה מרביעי לחמשי. הסדומיים וחטאו מחמשי לששי. מצרים בימי משה מן הששי לשביעי. וכנגדן עמדו ז' צדיקים והורידו אותה לארץ. עמד אברהם אבינו זכה והורידה מן השביעי לששי. עמד יצחק זכה והורידה מן הששי לחמשי. עמד יעקב זכה והורידה מחמשי לרביעי. עמד לוי וזכה והורידה מרביעי לשלישי. עמד קהת וזכה והורידה משלישי לשני. עמד עמרם וזכה והורידה מן השני לראשון. עמד משה וזכה והורידה לארץ, לכך נאמר ויהי ביום כלת משה וגו' (במדבר ז:א).

"And it was on the day that Moses completed (kalot) [establishing the Tabernacle] (Num. 7:1)."^*Thus begins the Torah reading for the first day of Chanukah
"I have come to my garden, my sister, my bride (kalah)" (Songs 5:1). Rabbi Azariah in the name of Rabbi Simon said, [this can be compared] to a king that became angry at the matrona and banished her and removed her from within his palace. Then afterwards, he sought to bring her back, and she said, "He should give me something new, and after that he can have me return." So too in the past, the Holy One Blessed be He received sacrifices from above, as it is said, "And God smelled the pleasing fragrance" (Gen. 8:21.) And now, he receives [them] from below: "I have come to my garden, my sister, my bride."
Said Rabbi Chaninah, this teaches you the proper course of conduct (derech eretz), that the groom should not enter the wedding canopy until the bride gives him permission, [for it first says] "My beloved shall come to his garden" (Songs 4:16), and after that [it says], "I have come to my garden."
Rabbi Tanchum, the son-in-law of Rabbi Elazar ben Avina, in the name of Rabbi Shimon ben Yosnai [says]: It is not written here, "I have come to the garden (l'gan); rather, "I have come to my garden (l'gani)" -- [meaning] to My royal stateroom (l'ganuni), in the place that was preeminent from the beginning. The preeminent dwelling place (Shekhinah) is in the lower regions (i.e., on Earth). That is what is written, "And they heard the sound of the Lord God [moving about in the Garden], etc." (Gen. 3:8).
Said Rabbi Abba bar Kahana, "walking" (m'halech) is not written here; rather, "moving about" (mit'halech), [as in] leaping and ascending (i.e., following Adam's sin).
"And the man and his wife hid themselves" (ibid). Said Rabbi Aivo, at that very moment, Adam's high stature diminished and he became [only] one hundred cubits [tall].
Said Rabbi Yitzchak, it is written, "The righteous will inherit the Earth (or 'the Land'), etc." (Ps. 37:29). And the wicked, where will they be? Will they hover in the air? Rather, what does it [mean], "And they will dwell (v'yish'kenu) forever in it" (ibid.)? [It means that the righteous] will cause the Shekhinah to dwell (yash'kinu) on the Earth. The preeminent dwelling place (Shekhinah) had originally been in the lower regions, but as soon as Adam the First Man (harishon) sinned, it leapt up to the first (harishon) firmament. [When] the generation of Enosh arose and sinned, it leapt from the first to the second. [When] the generation of the Flood [arose] and sinned, it leapt from the second to the third. [When] the generation of the dispersion (i.e., following the Tower of Babel) [arose] and sinned, it leaped from the third to the fourth. [When] the Egyptians in the days of Abraham our Father [arose] and sinned, it leaped from the fourth to the fifth. [When] the Sodomites [arose] and sinned, from the fifth to the sixth. The Egyptians in the days of Moses, from the sixth to the seventh. And corresponding to them arose seven righteous people, and they lowered it back down to the Earth. Abraham our Father arose and merited to lower it from the seventh to the sixth. Isaac arose and merited to lower it from the sixth to the fifth. Jacob arose and merited to lower it from the fifth to the fourth. Levi arose and merited to lower it from the fourth to the third. Kehat arose and merited to lower it from the third to the second. Amram arose and merited to lower it from the second to the first. Moses arose and merited to lower it to the Earth, and therefore it says, "And it was on the day that Moses completed, etc."

[ב] אפריון עשה לו המלך שלמה (שה"ש ג:ט). אפריון, זה אהל מועד. עשה לו המלך שלמה, המלך שהשלום שלו. א"ר יהודה בר אלעאי למלך שהיתה לו בת קטנה, עד שלא הגדילה ובאת לידי סימנין היה רואה אותה בשוק מדבר עמה, במבואות מדבר עמה, כיון שהגדילה ובאת לידי סימנין אמר אין כבודה של בתי שאהא מדבר עמה בפרהסיא, אלא עשו לה פאפיליון ואהא מדבר עמה בתוך פאפיליון. כך מתחלה, כי נער ישראל ואהבהו (הושע יא:א). במצרים ראו אותי, ועברתי בארץ מצרים (שמות יב:יב). בים ראו אותי, וירא ישראל את היד הגדולה (שמות יד:לא). בסיני ראו אותי, פנים בפנים דבר י"י עמכם (דברים ה:ד). וכיון שקיבלו את התורה ונעשו לי לאומה שלימה אמר אין כבודן של בני שאהא מדבר עמם בפרהסי', אלא עשו לי משכן ואהא מדבר מתוך משכן, הה"ד ובבא משה אל אהל מועד וגו' (במדבר ז:פט). מעצי הלבנון (שה"ש שם), עצי שטים עומדים (שמות כו:טו). עמודיו עשה כסף (שה"ש ג:י), ווי העמודים (שמות כז:י). רפידתו זהב (שה"ש שם), ואת הקרשים תצפה זהב (שמות כו:כט). מרכבו ארגמן (שה"ש שם), ועשית פרכת תכלת וארגמן (שמות כו:לא). תוכו רצוף אהבה (שה"ש שם), ר' יודן אומר זו זכות תורה וצדיקים. ר' עזריה בשם ר' יהודה בר' סימון אומ' זו שכינה. א"ר אחא בר כהנא כתי' ונועדתי לך שם (שמות כה:כב), ללמד שאפי' מה שאחורי הכפורת אינו פנוי מן השכינה. גוי אחד שאל את רבן גמליאל, אמ' ליה מפני מה נגלה הב"ה למשה בסנה, א"ל אלו נגלה לו על חרוב אחד או על תאינה אחת מה היית אומ', אלא שאין מקום בארץ פנוי מן השכינה. ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי למה היה אוהל מועד דומה, למערה שהיא נתונה על שפת הים ועלה הים והציף המערה נתמלאת מן הים והים לא חסר. כך אוהל מועד נתמלא מזיו השכינה, לכך נאמר ויהי ביום כלת משה (במדבר ז:א).

"King Solomon made for him a palanquin" (Songs 3:9). "Palanquin" -- that is the Tent of Meeting. "King Solomon (Shlomo) made for him" -- the King to whom the peace (shalom) belongs (i.e., God Himself). Said Rabbi Yehuda bar Ilai: There was a king who had a young daughter. Before she had grown up and developed signs of puberty, he would see her in the marketplace [and] speak with her, in alleyways [and] speak with her. As soon as she grew up and developed signs of puberty, he said, "It is not honorable to my daughter that I speak with her in public; rather, make for her a partition and I will speak with her from within the partition." Thus in the beginning [it says], "When Israel was a youth, then I loved him" (Hos. 11:1). In Egypt they saw Me -- "and I will pass through the land of Egypt [on that night]" (Ex. 12:12). At the Sea they saw Me -- "and Israel saw the great hand [that God had wrought against Egypt]" (Ex. 14:31). At Sinai they saw Me -- "face to face the word of God was with you" (Deut. 5:4). And as soon as they received the Torah and became a full-fledged (sheleimah) nation to Me, I said, "It is not honorable to My children that I should speak with them in public; rather, make for Me a Tabernacle and I will speak from within the Tabernacle." Therefore it says, "When Moses would come to the Tent of Meeting [to speak with Him, he would hear a voice speaking to him from above the cover that was atop the Ark of Testimony]" (Num. 7:89).
"Of wood from Lebanon" (Songs 3:9) -- [those are] "[the boards of] acacia wood, standing upright" (Ex. 26:15); "Its posts he made of silver" -- "the hooks of the columns" (Ex. 27:10); "Its back-support of gold" (Songs 3:10) -- "the boards you shall overlay with gold" (Ex. 26:29). "Its seat of purple gold" (Songs 3:10) -- "and you shall make a curtain of blue and purple" (Ex. 26:31). "Inside it was joined together with love" -- Rabbi Yudan says, that is the merit of Torah and the righteous. Rabbi Azariah in the name of Rabbi Yehuda b'Rabbi Simon says, that is the Shekhinah. Said Rabbi Acha bar Kahana, it is written, "I will meet with you at appointed times there" (Ex. 25:22), to teach that even that which is behind the Ark-cover is not unoccupied by the Shekhinah.
A certain Gentile inquired of Rabban Gamaliel. He said to him, "For what reason did the Holy One Blessed be He conceal Himself from Moses in a bush?" He said to him, "If He would have concealed Himself on a certain carob tree or on a certain fig tree, what would you have said? Rather, [it was to show] that thee is no place on Earth that is unoccupied by the Shekhinah.
Rabbi Yehoshua of Sakhnin in the name of Rabbi Levi: To what can the Tent of Meeting be compared? To a cave that is situated on the seashore, and the sea rose up and overflowed, and the cave became filled up by the sea, but the sea was not lacking. Thus is the Tent of Meeting -- it is filled up by the radiance of the Shekhinah. Therefore it is said, "And it was on the day that Moses completed (or 'fulfilled'), etc."

[ג] צאינה וראינה בנות ציון (שה"ש ג:יא), בנים המצויינין לי במילה ובתגלחת ובציצית. במלך שלמה (שם), במלך שהשלום שלו. ד"א במלך שלמה, המלך שהשלים מעשיו עם בריותיו. השלים אש לאברהם אבינו, השלים חרב לאבינו יצחק, השלים מלאך לאבינו יעקב. ד"א במלך שלמה, המלך שהוא עושה שלום בבריותיו. א"ר יוחנן המשל ופחד (איוב כה:ב), א"ר יעקב דכפר חנן המשל זה מיכאל, ופחד זה גבריאל, עמו (שם), ומשלימים עמו ולא זה מזיק את זה. וא"ר יוחנן מימיה לא ראתה חמה פגימתה של לבנה, ולא מזל קדים לחבריה, ולית מזל חמי מה דקדמוי. אמ' ר' כולהון סלקין כהדין דסליק בסולמא הפיך. כתיב המקרה במים עליותיו וגו' (תהלים קד:ג), תני ר' שמעון בן יוחאי הרקיע של מים והככבים של אש והן דרים זה עם זה ואינן מזיקי' זה את זה. הרקיע של מים והמלאך של אש והם דרים זה עם זה ואינן מזיקין זה את זה. א"ר אבין לא סוף דבר בין מלאך למלאך, אפי' מלאך עצמו חציו אש וחציו מים והוא עושה שלום בם. ואית ביה חמש אפין, וגוייתו כתרשיש וגו' (דניאל י:ו). וכתי' ויהי ברד ואש וגו' (שמות ט:כד), ר' יהודה אומר צלוחית של ברד מלאה אש. רבי נחמיה אמר אש וברד פתוכין זה בזה. אמר ר' חנין טעמיה דר' יודה כהדא פרטתא דרמונא דחרצנייתיה מתחמיה מלגאו. אמר ר' חנין טעמיה דר' נחמיה כהדא שאשתא דקנדילא דמיא ומשחא מערבין כחדא דהיא דלקא מן גביהון. ויהי ברד ואש מתלקחת (שם), מהו מתלקחת, א"ר יודה בר סימון מיתא מתקריא לעשות שליחותיה. א"ר אחא למלך שהיו לו שני ליגיונות קשים והיו דבובין זה בזה, וכיון שהגיעה מלחמתו של מלך עשו שלום ביניהם. כך אש וברד דבובים זה לזה, וכיון שהגיעה מלחמתו של הב"ה במצרים ויהי ברד ואש מתלקחת (שם), נס בתוך נס. בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו (שה"ש ג:יא). א"ר יצחק חיזרנו על כל המקרא ולא מצינו שעשתה בת שבע עטרה לשלמה בנה, אלא זה אוהל מועד שהוא מעוטר בתכלת וארגמן ותולעת שני. א"ר חוניא, שאל ר' שמעון בן יוחאי את ר' אלעזר בר' יוסי, אפשר ששמעת מאביך מהו בעטרה שעטרה לו אמו, א"ל למלך שהיה לו בת והיה אוהבה יותר מדאי, לא זז מחבבה עד שקראה אחותי, לא זז מחבבה עד שקראה אמי. כך בתחלה חיבב הב"ה את ישראל וקראן בתי, שמעי בת וראי (תהלים מה:יא). לא זז מחבבה עד שקרא אותן אחותי, שנא' אחותי רעייתי (שה"ש ה:ב). לא זז מחבבה עד שקרא אותן אמי, שנ' שמעו אלי עמי ולאומי וגו' (ישעיהו נא:ד), ולאמי כתי'. עמד ר' שמעון בן יוחאי ונשקו על ראשו, א"ל אילו לא באתי אלא לשמוע דבר זה דיי. ר' יהושע דסיכנין בשם ר' לוי בשעה שאמ' הקב"ה למשה עשה לי משכן היה לו להביא ד' קונטיסין ולמתוח את המשכן עליהן, אלא מלמד שהראה לו הב"ה למשה למעלה אש אדומה אש ירוקה אש שחורה אש לבנה ואמר לו עשה לי משכן. אמר לו משה להקב"ה רבון העולמים וכי מניין לי אש אדומה אש ירוקה אש שחורה אש לבנה, א"ל בתבניתם אשר אתה מראה בהר (שמות כה:מ). ר' ברכיה בשם ר' לוי למלך שנגלה לבן ביתו בלבוש אולו מרגליטון. א"ל עשה לי כזה. א"ל אדני המלך וכי מניין יש לי לבוש אולו מרגליטון, א"ל אתה בסימננך ואני בכבודי. כך אמר הב"ה למשה, משה אם אתה עושה מה של מעלה למטה אני מניח סנקליטין שלי של מעלן ויורד ומצמצם שכינתי ביניכם למטן. מה למעלה, שרפים עומדים (ישעיה ו:ב), אף למטן, עצי שטים עומדים (שמות כו:טו). מה למעלה ככבים אף למטה קרסים. א"ר חייא בר אבא מלמד שהיו קרסי זהב נראין במשכן ככוכבים הקבועין ברקיע. ביום חתונתו (שה"ש ג:יא), חיתונים היו. וביום שמחת לבו (שם), זה אהל מועד. ד"א ביום חתונתו, זה אהל מועד. וביום שמחת לבו, זה בניין בית העולמים. לכך נאמר ויהי ביום כלות משה (במדבר ז:א).

"Go forth and gaze, daughters of Zion (tziyyon)" (Songs 3:11) -- children who are distinguished (m'tzuyanim) for Me [as opposed to the children of idolators] through circumcision, through haircutting, and through tzitzit. "... upon King Solomon (Shlomo)" (ibid.) -- upon the King to whom the peace (shalom) belongs (i.e., God Himself). Another interpretation: "Upon King Solomon" -- the King who brought peace between (hish'lim) His works with His creatures. He made peace between fire and Abraham our Father (i.e., when Nimrod threw Abraham into a furnace), he made peace between the sword and Isaac our Father (i.e., when intervening to prevent Isaac's sacrifice), [and] he made peace between an angel and Jacob our Father (Gen 32:25-31). Another interpretation: "Upon King Solomon" -- the King who makes peace with His creatures. Said Rabbi Yochanan, "The dominion and the dread [are with Him]" (Job 25:2).^*The continuation of the verse, "He makes peace in His heights" (עשה שלום במרומיו) is incorporated into the daily Kaddish prayer. What follows is a description of the peace that God makes in His heights, which the Kaddish requests be brought down to Earth as well. Said Rabbi Ya'akov of K'far Chanan, "the dominion" -- that is Michael; "and the dread" -- that is Gabriel; "... are with Him" -- and they are made peaceful (mash'limim) with Him, and one does not bring harm upon the other. And Rabbi Yochanan said, in all its days, the sun has never sustained damage by the moon, nor has one zodiacal constellation preceded its fellow (i.e., out of order), nor has a zodiacal constellation ever seen what precedes it. The firmament is made of water, and the angel is made of fire, yet they reside with one another, and one does not bring harm upon the other. Said Rabbi Avin, it is not only that [He brings peace] between angel and angel, but even [within a single] angel itself -- half of it is fire and half of it is water, and He makes peace between them. And [each angel] has five aspects -- "and his body was like beryl, etc." (Dan. 10:6). And it is written, "And there was hail, and fire" (Ex. 9:24). Rabbi Yehuda said, bowls of hail filled with fire. Rabbi Nechemiah said, fire and hail intermingled with one another. Said Rabbi Chanin, the explanation of Rabbi Yuda (Yehuda) is that it is like the seed of a split pomegranate that can be seen from the outside (see Bamidbar Rabbah 12:8 (Sefaria tr.)) The explanation of Rabbi Nechemiah is that it is like is that it is like this lantern of a lamp (candila), in which water and oil are mixed as one, and it is kindled above them (ibid.).
"And there was hail, and fire igniting itself (mitlakachat) [within the hail]" (Ex. 9:24). What is the meaning of "mitlakachat"? Said Rabbi Yuda bar Simon, it perishes (mita) [and] regroups (mit'kariya) to perform its mission. Said Rabbi Acha, [this can be likened] to a king who had two strong legions (ligionot) that hated one another, but as soon as the king's war came upon them, they made peace between themselves. So too fire and hail hate one another but as soon as the war of the Holy One Blessed be He came upon Egypt, "there was hail, and fire igniting itself [within the hail]," a miracle within a miracle.
"With the crown with which his mother adorned him on the day of his wedding" (Songs 3:11). Said Rabbi Yitzchak, we reviewed all of Scripture, and we were unable to find anywhere [where it said that] Bathsheba fashioned a crown for her son Solomon; rather, this [refers to] the Tent of Meeting, which is crowned with blue, and purple, and worm-scarlet. Said Rabbi Chunya, Rabbi Shimon ben Yochai asked Rabbi Elazar b'Rabbi Yosei: "Might you have heard from your father what the meaning is of 'the crown with which his mother adorned him?" He said to him, "Yes." He said to him, "What is it?" He said to him, "It [refers to] a king who had an only daughter and he loved her excessively. He did not move from his love until he called her, 'My sister.' [After that] he did not move from his love until he called her, 'My mother.' Thus at the beginning of the Holy One Blessed be He's love for [the Children of] Israel, He called them 'My daughter' -- 'Listen, daughter, and see' (Ps. 45:11). He did not move from His love until He called them 'My sister,' as it is said, 'My sister, My darling' (Songs 5:2). [After that] He did not move from His love until he called them 'My mother,' as it is said, 'Listen to Me, My people, and to My nation (u'l'umi), etc.' (Is. 51:4). [Although read as u'l'umi,] it is written as 'u'l'ami' ('and to My mother')."^*Note that although Masoretic orthography has ולאומי, it appears that the orthography that Rabbi Yosei had before him was ולאמי, which lends itself to the midrashic reading of "and to My mother." Rabbi Shimon ben Yochai stood up and kissed him on the head, and said, "Even if I came only to hear this one thing from you, it would have sufficed for me."
Rabbi Yehoshua of Sikhnin, in the name of Rabbi Levi, said, at the time that the Holy One Blessed be He said to Moses, "Make for me a dwelling place (mishkan, usually rendered as 'Tabernacle')," he had to bring four poles and stretch out the Tabernacle upon them. Rather, it teaches us that the Holy One Blessed be He showed Moses up on High red fire, green fire, black fire, [and] white fire, and [then] said to him, "Fashion for me a dwelling place." Moses said to the Holy One Blessed be He, "Master of the Universe! And from where can I find red fire, green fire, black fire, [and] white fire?" He said to him, "[Build it] based on the building-pattern which you are shown on the mountain"^*i.e., Moses was to build the Tabernacle with materials that simulated the colors of the heavenly fires, but not with the fires themselves (see Shir HaShirim Rabbah 3:11) (Ex. 25:40). Rabbi Berachya in the name of Rabbi Levi: [This can be likened] to a king who presented himself to a member of his household in a garment completely covered with jewels. He said to him, "Fashion for me the like." He said to him, "My lord king, and from where can I find [the means] to fashion a garment completely covered with jewels?" He said to him, "You with your dyes, and I with my glory." Thus said the Holy One Blessed be He to Moses: "If you fashion for Me below that which I have up above, I will depart from my Heavenly Council and descend and contract (m'tzamtzem, i.e., reduce the infinite size of) my Shekhinah [in order to dwell] among you below." Just as above, [there are] "Seraphs standing in attendance" (Is. 6:2), so too below [there are] "[beams of] acacia wood standing in attendance" (Ex. 26:15). Just as above [there are] stars, so too below [there are] hooks. Said Rabbi Chiyya bar Abba, it teaches that the golden hooks in the Tabernacle resembled the stars that are affixed in the firmament.
"On the day of his wedding (chatunato)" (Songs 3:11) -- that was the wedding ceremony (chitonim, i.e., between God and Israel on Mount Sinai). "And the day of his heart's joy" (ibid.) -- that is the Tent of Meeting. Another interpretation: "On the day of his wedding" -- that is the Tent of Meeting; "And on the day of his heart's joy" -- that is the building of the Eternal House. Therefore it is said, "And it was on the day that Moses completed, etc."

[ד] מי עלה שמים וירד מי אסף רוח בחפניו מי צרר מים בשמלה מי הקים כל אפסי ארץ מה שמו ומה שם בנו כי תדע (משלי ל:ד). מי עלה שמים, זה הב"ה דכתי' בו עלה אלהים בתרועה (תהלים מז:ו). וירד, וירד י"י על הר סיני (שמות יט:כ). מי אסף רוח, אשר בידו נפש כל חי וגו' (איוב יב:י). מי צרר מים, צורר מים בעביו (שם כו:ח). מי הקים כל אפסי ארץ, י"י ממית ומחיה (שמואל א' ב:ו). ומה שמו, צור שמו, שדי שמו, י"י צבאות שמו. ומה שם בנו, בני בכורי ישראל (שמות ד:כב) שמו. ד"א מי עלה שמים (משלי שם), מי הוא זה שתפילתו עולה לשמים ומורידה גשמים, זה שהוא מחלק מעשרותיו בחפניו שהוא מוריד טל ומטר לעולם. מי אסף רוח בחפניו מי צרר מים בשמלה מי הקים כל אפסי ארץ (משלי שם), מי הוא זה שאין תפלתו עולה לשמים ולא מורידה את הגשמים, זה שאינו מחלק מעשרותיו בחפניו שהוא עוצר את השמים מהוריד טל ומטר לעולם. ד"א מי עלה שמים (משלי שם), זה אליהו דכתי' ביה ויעל אליהו בסערה השמים (מלכים ב' ב:יא). וירד, אתו אל תירא (שם א:טו). מי אסף רוח בחפניו, י"י אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו (מלכים א' יז:א). מי צרר מים (משלי שם), ויקח אליהו את אדרתו ויגלום (מלכים ב' ב:ח). מי הקים כל אפסי ארץ (משלי שם), ויאמר אליהו ראי חי בנך (מלכים א' יז:כג). ד"א מי עלה שמים (משלי שם), זה משה דכתי' ביה ומשה עלה אל האלהים (שמות יט:ג). וירד, וירד משה מן ההר (שם שם יד). מי אסף רוח, כצאתי את העיר (שם ט:כט). מי צרר מים (משלי שם), נצבו כמו נד נוזלים (שם טו:ח). מי הקים כל אפסי ארץ, זה אהל מועד, שנא' ויהי ביום כלת משה להקים את המשכן (במדבר ז:א), שהעולם הוקם עמו. ר' יהושע בן לוי בשם ר' שמעון בן יוחאי להקים משכן לא נאמ', אלא להקים את המשכן, מה הוקם עמו, עולם הוקם עמו, שעד שלא הוקם המשכן היה העולם רותת, משהוקם המשכן נתבסס העולם, לכך נאמר ויהי ביום כלות משה (במדבר ז:א).

"Who has ascended to Heaven and come down? Who has gathered the wind in the hollows of his hands? Who has bound water in a mantle?^*Poetic expression for the manner in which rain is enclosed within a cloud (Jastrow); see Job 26:8 (see below) Who established all the extremities of the Earth? What is his name and what is his son's name, if you know?" (Prov. 30:4.) "Who has ascended to Heaven" -- that is the Holy One Blessed be He, as is written in that regard: "God ascended with sounds of exultation (teruah)" (Ps. 47:6). "And come down" -- "And the Lord descended upon Mount Sinai" (Ex. 19:20). "Who gathered wind" -- "He who has the soul of every living being in His hand, etc." (Job 12:10). "Who bound water"-- "He binds water in His clouds" (Job 26:8). "Who established all the extremities of the Earth?" -- "The Lord causes death and brings to life" (1 Sam. 2:6). "And what is his name?" -- Rock is His name, Shaddai is his name, the Lord of Hosts is His name. "And what is the name of His son?" -- "My son, my first born, is Israel" (Ex. 4:22) is His [son's] name.
Another interpretation: "Who has ascended to Heaven?" Who is the one whose prayer ascends to Heaven and causes the rains to fall? He who separates his tithes with the hollows of his hands -- it is he who brings down dew and rainfall eternally. "Who has gathered the wind in the hollows of his hands? Who has bound water in a mantle? Who established all the extremities of the Earth?" Who is the one whose prayer does not ascend to Heaven and does not cause the rains to fall? He who does not separate his tithes with the hollows of his hands -- it is he who stops the Heavens from bringing down dew and rainfall eternally.
Another interpretation: "Who has ascended to Heaven?" -- that is Elijah, about whom it is written, "And Elijah ascended in a whirlwind to Heaven" (2 Kings 2:11). "And come down" -- "[The angel of Hashem said to Elijah,] 'Go down with him, do not be afraid,'" (2 Kings 1:15). Who has gathered the wind in the hollows of his hands?" -- "[Ejijah the Tishbite from the settlers of Gilead, said to Ahab, 'As lives] Hashem, the God of Israel, who I have stood before, [there will be no dew or rain in these years except at my word]'" (1 Kings 17:1). "Who bound up water [in a garment]?" -- "And Elijah took his mantle and rolled it up, [and he struck the waters]" (2 Kings 2:8). "Who established all the extremities of the Earth?" -- "And Elijah said, 'See, your son lives!'" (1 Kings 17:23).^*Commentators note that the Hebrew phrase מי הקים כל אפסי ארץ ("Who established all the extremities of the Earth"), can also be rendered "Who has raised up (hekim) all the nothingness (afsei) of the Earth"; i.e., Elijah raised from death (nothingness) the child of the widow from Tzarphatah.
Another interpretation: "Who has ascended to Heaven?" -- that is Moses, about whom it is written, "And Moses ascended to God" (Ex. 19:3). "And come down" -- "And Moses come down from the mountain" (Ex. 19:14). "Who has gathered the wind?" -- "As soon as I have gone out of the city, [I will spread my hands to Hashem, [and] the thunder will cease and the lightning will be no more]" (Ex. 9:29). "Who has bound water?" -- "The waters stood up in a heap" (Ex. 15:9). "Who has established (hekim) all the extremities of the Earth?" -- that is the Tent of Meeting, as it is said, "And it was on the day that Moses completed [establishing (l'kayem) the Tabernacle]." For the world was established with it.
Rabbi Yehoshua ben Levi, in the name of Rabbi Shimon ben Yochai: "Establishing a tabernacle" is not stated; rather, "Establishing the Tabernacle." Before it was established, the world was wobbling; once the Tabernacle was established, the world had a solid base. Therefore it is said, "And it was on the day that Moses completed, etc."

[ה] ד"א ביום כלות משה (שם), כלת כתי', ביומא דעלת כלתא לגנונא. ר' אלעזר ור' שמואל בר נחמני. ר' אלעזר אומר ביום כלות משה, ביום שכלו הקימותיו. תני בכל יום ויום היה משה מעמיד את המשכן ובכל בקר ובקר מקריב קרבנותיו עליו ומפרקו, ובשמיני העמידו ולא פרקו. א"ר זעירא מכאן שהקמת הלילה פסולה לעבודה ביום. ר' שמואל בר נחמני אמ' אף בשמיני העמידו ופירקו. מנין לפירוקין, דא"ר זעירא ביום כלות משה ביום שכלו הקימותיו. ר' אלעזר ור' יוחנן. ר' אלעזר אמר ביום כלות משה, ביום שכלו המזיקין מן העולם. ומאי טעמא, לא תאונה אליך רעה וגו' (תהלים צא:י), משעה שכלו המזיקין מן העולם. א"ר יוחנן מה לי ללמד ממקום אחר נלמד ממקומו, יברכך י"י וישמרך (במדבר ו:כד), וישמרך מן המזיקין. ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש. ר' יוחנן אמר ביום כלות משה, ביום שכלת איבה מן העולם, שעד שלא הוקם המשכן היתה איבה וקנאה ותחרות ומצותא ומחלוקת בעולם, אבל משהוקם המשכן נתנה אהבה וחיבה וריעות וצדק ושלום בעולם. ומאי טעמא, אשמעה מה ידבר האל וגו' (תהלים פה:ט). אמ' ריש לקיש מה לילמד ממקום אחר נלמד ממקומו, וישם לך שלום (במדבר ו:כו). להקים את המשכן (במדבר ז:א), ר' יהושע בשם ר' שמעון בן יוחאי להקים המשכן אין כתי' כאן אלא להקים את המשכן, מה הוקם עמו, עולם הוקם עמו, שעד שלא הוקם המשכן היה העולם רותת, משהוקם המשכן נתבסס העולם.

Another interpretation: "On the day that Moses completed (kalot)." It is written as kalat (see above) -- [meaning] "on the day that the bride (kalah) entered the wedding canopy." Rabbi Elazar and Rabbi Shmuel bar Nachmani: Rabbi Elazar says, "On the day that Moses completed [establishing (l'kayem)]" -- [meaning] "on the day that his "settings up" (kimotav) stopped (kalu). It was taught that each and every day, Moses erected the Tabernacle, and on each and every morning, he sacrificed offerings upon it and dismantled it, but on the eighth day he erected it but did not dismantle it. Said Rabbi Zeira, from here [we learn] the setting up (kama) at night disqualifies it for service during the day. Rabbi Shmuel bar Nachmani says, even on the eight day he erected it and dismantled it. From where are these "dismantlings" derived? From that which Rabbi Zeira said, "On the day that Moses completed" -- on the day that his settings up stopped.
Rabbi Elazar and Rabbi Yochanan: Rabbi Elazar said, "On the day that Moses completed" -- on the day that the demons were eradicated (kalu) from the world. And what is the meaning of "no harm will befall you, no disease touch your tent" (Ps. 91:10, JPS tr.) -- from the moment that the demons were eradicated from the world (i.e., from that point on, "no harm will befall you, etc."). Said Rabbi Yochanan, why should I learn this from a different place (i.e., the quoted passage from Psalms), when we can learn it from its [original] place -- "Hashem will bless you and He will protect you" (Num. 6:24) -- and He will protect you from the demons.
Rabbi Yochanan and Rabbi Shimon ben Lakish: Rabbi Yochanan said, "On the day that Moses completed" -- on the day that enmity was eradicated (kalat) from the world. For before the Tabernacle had been established, there was enmity, and jealousy, and strife, and quarrel, and division in the world; but once the Tabernacle was established, it emplaced love, and endearment, and neighborliness, and righteousness, and peace in the world. And that is the meaning of, "I will hear what God [the Lord] will speak of; [for He will speak of peace to His people, His pious ones, and they will not return to folly] (Ps. 85:9). Said Reish Lakish, why should I learn this from a different place, when we can learn it from its [original] place -- "and may He grant you peace" (Num. 6:26).
"Establishing the Tabernacle" (Num. 7:1) -- Rabbi Yehoshua in the name of Rabbi Shimon ben Yochai: "Establishing the Tabernacle (i.e., without the word et)" is not written here; rather, "establishing et the Tabernacle."^*According to the rules of exposition, the inclusion of the (untranslatable) "et" must come to include something in addition to what is plainly stated in the text. What was established along with it? The world was established along with it. Before the Tabernacle was established, the world was wobbling; once the Tabernacle was established, the world had a solid base.

[ו] וימשח אותו ויקדש אותו (במדבר ז:א). מכיון דכתי' וימשח אותו ויקדש אותו לאיזה דבר נאמר וימשחם ויקדש אותם (שם), ר' אייבו א"ר תחליפא קיסריא וריש לקיש. חד אמר משהיה מושח כל אחד ואחד היה מושח את כולם כאחת. וחרינא אמר וימשחם, משיחה בעולם הזה ומשיחה לעולם הבא. ודכותה, וחברת את האהל (שמות כו:יא), וחברת את היריעות (שם שם ו). ר' יודן ור' לוי תחליפא קיסריא וריש לקיש. חד אמר משהיה מחבר כולם כאחת היה מחבר כל אחד ואחד. וחרינא אמר וחברת את היריעות והיה המשכן אחד (שם), אחד למדידה ואחד למשיחה.

"... And he anointed [the Tabernacle] and sanctified it" (Num. 7:1).
Since it is written [here], "and he anointed it and sanctified it," to what matter does "and he anointed them and sanctified them" (ibid., the conclusion of the verse) refer? Rabbi Aivo: Said Rabbi Tachalifa the Caesarean and Reish Lakish, one [part of the verse] speaks of when he was anointing each individual [item], and the other [part speaks of when] he was anointing all of them as one. Another said, "and he anointed them" -- anointing in this world and anointing in the world to come. Similarly, "and you shall join the Tent [of Meeting] together [so that it be as one]" (Ex. 26:11), "and you shall join the tapestries ... [so that the Tabernacle may be as one]" (Ex. 26:6). Rabbi Yudan and Rabbi Levi, Tachalifa the Caesarean and Reish Lakish: One [verse] speaks of when he was joining all of them as one, [and the other verse speaks of] joining each and every one [individually]. And similarly it says, "and you shall join the tapestries ... so that the Tabernacle may be as one" (ibid.) -- "one" for measurement and "one" for anointing.

[ז] ויקריבו נשיאי ישראל הם נשיאי המטות (במדבר ז:ב), במצרים. והם העומדים על הפקודים (שם שם), על הדגלים. ויביאו את קרבנם לפני י"י שש עגלות וגו' (שם שם ג), כנגד ששת ימי בראשית. שש כנגד שש ערכי המשנה. שש כנגד שש האימהות. ואלו הן, שרה רבקה רחל ולאה בלהה זלפה. א"ר יוחנן שש כנגד מצות שש שהמלך מצוה עליהן. ואלו הן, לא ירבה לו נשים (דברים יז:יז), ולא ירבה לו סוסים (שם שם טז), וכסף וזהב לא ירבה לו (שם שם יז), לא תטה משפט ולא תכיר פנים ולא תקח שוחד (שם טז:יט). שש כנגד שש המעלות שהיו לכסא. כיצד, עלה לישב על מעלה ראשונה הכרוז יוצא ואומר לא ירבה לו נשים. עלה לישב על מעלה שנייה הכרוז יוצא ואומר לא ירבה לו סוסים. עלה לישב על מעלה שלישית הכרוז יוצא ואומר וכסף וזהב לא ירבה לו מאד. עלה לישב על מעלה רביעית הכרוז יוצא ואומ' לא תטה משפט. עלה לישב על מעלה חמשית הכרוז יוצא ואומר לא תכיר פנים. עלה לישב על מעלה ששית הכרוז יוצא ואומר לא תקח שוחד. בא לישב על מעלה שביעית אומ' לו דע לפני מי אתה יושב. וראש עגל לכסא מאחריו (מלכים א' י:יט), א"ר אחא כהדא קתדרא דמשה. וידות מזה ומזה לכסא אל מקום השבת (שם), הא כיצד, שרביט של זהב נתלה לו מאחוריו ויונה בראשו ועטרה של זהב בפי יונה והוא יושב תחתיה בשבת, ונוגעת ואינה נוגעת. שש כנגד ששה רקיעים. ולא שבעה הן, א"ר אבין הן דמלכא שרי טימיקין.

"And the chieftains of Israel -- they are the chieftains of the tribes -- brought near [their offerings]" (Num. 7:2): This was in Egypt. "And they are those who are presiding over the counting" (ibid.): This was over the [tribal] banners (i.e., in the desert).
"And they brought their offerings before Hashem: Six covered wagons, etc." (Num. 7:3): Corresponding to the six days of Creation. Six corresponding to six orders of the Mishnah. Six corresponding to the six Matriarchs. And who are they? Sarah, Rebecca, Rachel, and Leah, Bilhah, [and] Zilpah.
Said Rabbi Yochanan: Six corresponding to [the six] commandments that were commanded to the king. And which are they? "He shall not multiply wives for himself" (Deut. 17:17); "And he shall not multiply horses for himself" (Deut. 17:16); "And silver and gold he shall not multiply for himself" (Deut. 17:17); "He shall not pervert judgment, nor show favoritism, nor take a bribe" (Deut. 17:19). Six corresponding to the "six steps [that led up] to the throne" (1 Kings 10:19). How so? He ascended to sit, and upon [reaching] the first step, the crier goes out and says, "He shall not multiply wives for himself." He ascended to sit, and upon [reaching] the second step, the crier goes out and says, "He shall not multiple horses for himself." He ascended to sit, and upon [reaching] the third step, the crier goes out and says, "And gold and silver he shall not multiply for himself greatly." He ascended to sit, and upon [reaching] the fourth step, the crier goes out and says, "He shall not pervert judgment." He ascended to sit, and upon [reaching] the fifth step, the crier goes out and says, "Nor show favoritism." He ascended to sit, and upon [reaching] the sixth step, the crier goes out and says, "Nor take a bribe." He comes to sit, and upon [reaching] the seventh step, he says to him, "Know before whom you are sitting" (cf. Avot 3:1). "... And the throne had a back with a rounded top" (1 Kings 10:19). Said Rabbi Acha, like that soft-backed chair of Moses. "... And the throne had armrests on this side and that side of the seat" (ibid.). How so? There was a golden scepter behind it, and a dove on its head, and a golden crown in the dove's mouth, and he would sit under it in the seat [of throne], and it would touch yet not touch.
Six [covered wagons] corresponding to six firmaments. But are they not seven? Said Rabbi Avin, where the king resides (i.e., in the seventh heaven), there is the crown property.

[ח] צב (במדבר ז:ג) דומות לקילקילין, צב מצויינת, צב מטוכסות. תני בשם רבי נחמיא כמין קמרסטא היו. ושני עשר בקר עגלה על שני הנשיאים (שם), מלמד ששני נשיאים הביאו עגלה אחת וכל שבט ושבט הביא פר. ויקריבו אותם לפני המשכן (שם), מלמד שעשאום דמים ומכרום לציבור. ויאמר י"י אל משה לאמר (שם). מה הוא לאמר, תני ר' הושעיא א' לו הקב"ה למשה צא ואמור להם לישר' דברי שבח דברי נחמות. והיה משה מתיירא ואו' תאמר שמא נסתלקה ממני רוח הקודש ושרת על הנשיאים, א' לו הק' משה אילו להם הייתי או' שיביאו קרבנם, לך הייתי או' שתאמר להם, אלא קח מאתם (שם שם ה), מאיתם היה הדבר. ומי נתן להם העיצה, שבטו של יששכר נתן להם את העיצה, הדה היא דכת' ומבני יששכר יודעי בינה לעיתים (דברי הימים א' יב:לג). מה הוא לעיתים, ר' תנחומה א' לקירסין, ור' יוסי בר קצרי א' לעיבורים. ראשיהם מאתים (שם), אלו מאתים ראשי סנהדריות שהיה יששכר מעמיד. וכל אחיהם על פיהם (שם), מלמד שהיו מסכימין הלכה מפיהם. אמרו להם אהל מועד שאתם עושין פורח הוא באויר, אלא עשו לו עגלות ותהו טוענין אותו בהן. והיה משה מתיירא ואו' תאמר שמא אחת מן העגלות נשברת או אחת מן הפרות מתה ונמצא קרבנם של נשיאים פסול, א' לו הקב"ה למשה, והיו לעבד את עבדת אהל מועד (במדבר ז:ה), ניתן להם הוויה שיהו קיימות לעולם. עד היכן היו קיימות, ר' יודן בשם ר' שמואל בר נחמן ר' חוניי' בשם בר קפרה עד בגלגל שורים זבחו (הושע יב:יב). ואיכן היקריבום, ר' אבא בר כהנא אמ' בנוב הקריבום. ר' אבהו א' בגבעון הקריבו'. ר' חמא בר' חנינא א' בבית העולמים הקריבום. א"ר לוי טעמ' דר' חמא בר חנינא, ויזבח שלמה את זבח השלמים אשר זבח לי"י בקר עשרים ושנים אלף וג' (מלכים א' ח:סג). תני בשם ר' מאיר עד עכשיו הן קיימות ולא הזהימו ולא הזקינו ולא הטריפו. והרי הדברים קל וחומ' ומה העגלות שנידבקו במלאכת אהל מועד ניתן להן הוייה שיהו קיימות לעולם, ישר' דבוקים בהקב"ה על אחת כמה וכמה. ואתם הדבקים בי"י אלהיכם חיים כולכם היום (דברים ד:ד). חסילא.

Tzav (Num. 7:3).^*The verse states that the tribal leaders brought six "tzav" wagons (שש עגלת-צב). The midrash now discusses the meaning of this unusual word, often translated (in conjunction with eglot) as "litter-wagons" (see Jastrow), i.e., luxurious cushioned and covered transport for dignitaries, supported by two horizontal poles and carried by servants. However, tzav is susceptible to other meanings as well, which the midrash also explores.
They resembled palanquins -- distinguished with dye (tzeva)^*צב מצויינת; alt., צב מצויירות ("colored with dye"), designed like a turtle (tzav) (i.e., with walls and a rounded covering). It was taught in the name of Rabbi Nechemiah, they were like a type of arched carriage (kamrasta).
"... And twelve oxen, a wagon for every two chieftains [and an ox for each individual]" (ibid.). It teaches that [every] two chieftains brought one wagon, and each and every tribe brought an ox.
"And Hashem said to Moses, saying." (Num. 7:4.)
What is this "saying"? It was taught by Rabbi Hoshaiah: The Holy One Blessed be He said to Moses, "Go out and say to them, to Israel, words of encouragement, words of comfort." And Moses was afraid, and he said, "Say, perhaps, that the Holy Spirit has departed from me and has rested upon the chieftains." The Holy One Blessed be He said to Moses, "Had I wished to tell them to bring forth their offerings, I would have told you to tell that to them. Rather, [I told you to] 'take [these offerings] from them' (Num. 7:5)." This matter was "from them." And who gave them this advice? The tribe of Issachar gave them this advice. There it says, "And from the children of Issachar were those who possessed understanding of the signs (iytim)." (1 Chr. 12:33.) What are "iytim"? Rabbi Tanchuma says, [the signs of the changing] of the seasons. And Rabbi Yosei bar Katzri says, [the signs of the] intercalculation of the years. "Their heads were two hundred." (Ibid.) These were the two hundred heads of the Sanhedrin, who Issachar had caused to arise. "...And all their brethren [followed] their command (pihem; lit., 'their mouths')." (Ibid.) This teaches that they were in agreement with the halacha [that issued] from their mouths. They said to them, "Does the Tent of Meeting that you are fashioning hover in the air? Rather, make wagons for it and load it onto them." And Moses was afraid, and he said, "Say, perhaps, that one of the wagons might break, or one of the oxen may die, and that the chieftains' offerings may become disqualified?" The Holy One Blessed be He said to Moses, "And let them serve for the service [of transporting] the Tent of Meeting." (Num. 7:5.) He granted them existence so that they would endure forever. Until what point did they endure? Rabbi Yudan in the name of Rabbi Shmuel bar Nachman, Rabbi Choneya in the name of Bar Kappara: Until "they sacrificed bulls in Gilgal" (Hos. 12:12). And where did they sacrifice them? Rabbi Abba bar Kahana says, in Nob they sacrificed them. Rabbi Avahu said, in Gibeon they sacrifced them. Said Rabbi Levi, the explanation of Rabbi Chama bar Chanina: "Solomon sacrificed as peace offerings, which were sacrificed for Hashem, twenty-two thousand oxen and one hundred twenty thousand sheep, etc." (1 Kings 8:63.) It was taught in the name of Rabbi Meir, they have endured until now, and they have not become filthy, and they have not aged, and they have not become been rendered tereifot. And behold, these matters are derived from a fortiori reasoning: Just as the carts that were connected (nid'vaku) with the labor of the Tent of Meeting were given an existence that they endured forever, all the more so Israel, who cleave (d'vukim) in unity with the Holy One Blessed be He, as it is stated: “But you, who cleave (had'vaykim) to Hashem your God, all of you are alive today” (Deuteronomy 4:4).

The end [of the chapter].