ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה (במדבר ז' י"ב). ילמדנו רבינו העולה למזבח להיכן הוא הופך פניו כך שנו רבותינו כל העולים למזבח עולים דרך הימין ומקיפים ויורדים דרך השמאל (זבחים פ"ו מ"ד) שהיה לו כבש א"ר יולימנא בן עבדי בשם ר' יצחק בששים קנטרים של זהב היה עומד לכ"ג בכל שנה למה שהמזבח (היה) כפרתם של ישראל הוא אתה מוצא כשאמר הקב"ה שיעשו משכן מיד נזדרזו בו כמו שכתוב ויעשו כל חכם לב וגו' (שמות ל"ו ח') וכיון שהוקם המשכן באו הנשיאים לקרב אמרו לו משה מי יקריב תחלה אמר רשב"י אמר לו הקדוש ברוך הוא מי שקידש (בי) [בים] יקריב תחלה זה היה נחשון ומיד הקריב תחלה מניין ממה שקרינו בענין ויהי המקריב ביום הראשון נחשון בן עמינדב וגו': [ויהי המקריב וגו'] כך פתח רבי תנחומא בי ר' אבא זש"ה (רוח הקודש על) [ברוה"קע"ישלמה] גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמוך כבוד (משלי כ"ט כ"ג) גאות אדם תשפילנו זה היה אדה"ר שעבר על ציוויו של הקב"ה ואכל מן האילן ביקש הקדוש ברוך הוא שיעשה תשובה ופתח לו פתח ולא ביקש אדם ויאמר ה' אלקים הן היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו וגו' (בראשית ג' כ"ב) אמר ר' אבא בר כהנא מהו ועתה אלא שאמר לו הקב"ה אפילו עכשיו עשה תשובה ואני מקבלך ואמר אדם אי אפשי הקדוש ברוך הוא אומר ועתה ואדם אומר פן אי אפשי אמר ר"ש בן לקיש כיון שיצא אדם מן הדין התחיל מחרף ומגדף נאמר כאן כרובים ויגרש את האדם וגו' את הכרובים (שם שם כ"ד) ונאמר בסנחרב ה' צבאות [אלקי ישראל] יושב הכרובים (ישעיה ל"ז ט"ז) מה כרובים להלן חירופים וגידופים [אף כרובים שנאמר כאן חירופים וגידופים] הוי גאות אדם תשפילנו (מי שנתגאה) [משנתגאה] על הקב"ה מעשות תשובה השפיל אותו (ויתגרש) [ונתגרש] מגן עדן ושפל רוח יתמוך כבוד זה אותו האדם הגדול בענקים (יהושע י"ד ט"ו) שהיה גדול מן אדם הראשון שהשפיל עצמו ואמר אנכי עפר ואפר (בראשית י"ח כ"ז) לפיכך קרא הקדוש ברוך הוא אותו אדם הגדול בענקים: ד"א גאות אדם תשפילנו זה פרעה שנתגאה על משה ואמר מי ה' אשר אשמע בקולו (שמות ה' ב') ושפל רוח יתמוך כבוד זה משה למתי אעתיר לך (שם ח' ה') כצאתי את העיר אפרוש כפי וגו' (שם ט' כ"ט): [דבר אחר] גאות אדם תשפילנו זה עמלק שנתגאה על הקב"ה בחירופיו ובגידופיו ובזמורה שהיה נוטל זמורתם (ס"א זכרותם) של ישראל וזרק כלפי מעלה ומחרף ואמר בזו בחרת ושפל רוח יתמוך כבוד זה יהושע ואלעזר: ד"א גאות אדם תשפילנו זה תבור וכרמל שבאו מסוף העולם מתגאים לומר שאנו גבוהים ועלינו הקדוש ברוך הוא נותן את התורה ושפל רוח יתמוך כבוד זה סיני שהשפיל עצמו לומר שאני נמוך ועל ידי כן תמך הקב"ה כבוד עליו וניתנה עליו התורה וזכה שירד עליו הקדוש ברוך הוא ועומד עליו שנאמר וירד ה' (עליו) על הר סיני וגו' (שמות י"ט כ'): ד"א גאות אדם תשפילנו שביל גדול הוא אלא נבא (לענוים) [לענין] זה יהודה שהשפיל עצמו לפני יוסף בשביל בנימין ידבר נא עבדך באזני אדני (בראשית מ"ד י"ח) ועתה ישב נא עבדך תחת הנער (שם שם ל"ג) א"ר ברכיה בשם ר' לוי אמר לו הקב"ה אתה השפלת עצמך לפני אחיך הקטן ממך בשביל אחיך הקטן שבקטן הימך חייך שיוקם המשכן ויבואו השבטים להקריב קרבנות אין אדם מקריב ראשון לפניך הריני חולק לך כבוד ואתה מקריב ראשון ויהי המקריב ביום הראשון נחשון בן עמינדב למטה יהודה הוי ושפל רוח יתמוך כבוד: ד"א ביום הראשון א"ר שמואל בר מתא מהו ביום הראשון מן היום הראשון שברא הקדוש ברוך הוא את העולם נתאוה לדור עם בריותיו בתחתונים ראה מה כתב בבריית יום ראשון ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד (בראשית א' ה') יום ראשון אין כתיב כאן אלא יום אחד וכשם שיאמר יום שני יום שלישי אלא למה אמר יום אחד שעד שהקב"ה יחידי בעולמו נתאווה לדור עם בריותיו בתחתונים (עד) לא עשה אלא כיון שהוקם המשכן והשרה בו הקדוש ברוך הוא את שכינתו ובאו הנשיאים להקריב אמר הקב"ה יכתב שביום הראשון נברא העולם ויהי ביום שהוקם המשכן אין כתיב כאן אלא ביום הראשון מהו הראשון ראשון לבריאת העולם: ד"א ביום הראשון ראשון למעשה בראשית ראשון לכהונה ראשון לנשיאות ראשון ושכנתי בתוך עמי ישראל (שמות כ"ט מ"ה) ראשון לעבודה ראשון לראשי חדשים ראשון לאיסור במה ראשון לשחיטת צפון ראשון לירידת האש: ד"א ויהי א"ר שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן כל מקום שכתב ויהי יש בו שמחה ויש בו צרה ואימתי שהקריבו הנשיאים והיה שמחה למקום כיום שנברא בו העולם למה אומר ויהי מפני שהיה צפוי לפני המקום שהם הולכים עם קרח במחלוקתו לכך נאמר ויהי א"ר יהודה בי רבי סימא בשם ר' לוי בן פרטא לבן פולטומין שגנב במרחץ והיה מתיירא הבלני לומר לו שמו אעפ"כ פרסמו בחור אחד נאה לבוש לבנים כך אעפ"י שלא פירש שמותם של נשיאים שחלקו עם קרח והלכו עמו אלא פרסם ברמז נשיאי עדה קריאי מועד אנשי שם (במדבר ט"ז ב') לכך כתיב ויהי: ד"א [ויהי] המקריב [וגו'] וקרבנו [וגו'] וכולם קרבנו למה (וגו') א"ר ברכיה הכהן בי ר' בשביל יהודה שהקריב ראשון אמר הקדוש ברוך הוא שאם בא להתגאות על אחיו ולומר אני מכובד מכם שאני הקרבתי תחלה הם משיבים אותו ואומרים לו אתה הוא שהקרבת אחרון ד"א למה הראשון כתיב וקרבנו אמר ר' יודן מפני שכולם (קרבו) [קרבנן] כאחת: ד"א ויהי המקריב [וגו'] נחשון למה נחשון הקריב ראשון מפני שקידש שמו של הקב"ה וירד בנחשולו של ים תחלה שכל השבטים היו עומדים על הים כשנקרע ומכולם בנימין נתן נפשו ליכנס בתוכו ולקדש שמו של הקב"ה שם בנימין צעיר רודם (תהלים ס"ח כ"ח) אל תהי קורא אלא רד ים כיון שראה אותו יהודה מה עשה התחילו מרגמים אותו שירד ראשון אמר הקדוש ברוך הוא הואיל ויהודה ירד תחלה לים ושמי קידש הוא יקריב ראשון ויהי המקריב ביום הראשון: ד"א ויהי ביום הראשון זה שאמר הכתוב כולך יפה רעייתי [ומום אין בך] (שה"ש ד' ז') מדבר בישראל היאך אלא כשקיבלו ישראל את התורה היו כולם שלימים שלא היה בהם לא חיגר ולא סומא ולא אילם ולא חרש כיון שחטאו באותו מעשה מיד נעשו כולם זבין ומצורעים כמה שכתב וירא משה את העם כי פרוע הוא (שמות ל"ב כ"ה) והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע וגו' (ויקרא י"ג מ"ה). ד"א כולך יפה רעייתי מדבר בשבטים ואם תאמר הרי יעקב אביהן (קומקנתר) [בירך לשבטים וקמקנתר] לראובן ושמעון ולוי והיאך אתה אומר א"ר אליעזר אעפ"י שבירך את השבטים האחרונים וקינתר את הראשונים אלא חזר וברכם כמה שכתב כל אלה שבטי ישראל שנים עשר (בראשית מ"ט כ"ח) מהו וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם (שם) אמר רבי אלעזר עשה אותם יונקים זה מזה לפיכך אמר רב הונא ורבי לוי שהוא מונה אותם לעצמן בספר אלה שמות ומייחסן אצל משה ואהרן אלה ראשי בית אבותם בני ראובן [וגו'] ובני שמעון [וגו'] ובני לוי (שמות ו' י"ד) כך דרש רבי הונא ורבי לוי ולא פירשו ולמה הוא מייחסם אצל משה ואהרן מה אתה אומר בשביל שקינתרם אביהן ומנה את שלשתן לעצמם הרי יפה ולמה הוא סומכם למשה ולאהרן וידבר ה' אל משה ואל אהרן וגו' (שם שם י"ג) אמר רבי בי רבי סימון בשם רבי שמואל ברבי יצחק לפי שקיבלו תוכחות אביהם זכו להתייחס אצל משה ואהרן לקיים מה שנאמר אזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין (משלי ט"ו ל"א): ד"א כולך יפה רעייתי בא וראה היאך כל השבטים חביבים לפני הקב"ה מן קרבנות את יודע היאך כולם חביבים ושוים יהודה מקריב תחילה והוא אומר וקרבנו ואחר כך הוא אומר קרבנו ולא היה צריך לומר כן אלא שמקריב תחילה יאמר קרבנו ומי שיקריב אחריו יאמר וקרבנו ולמה אין כתב כן א"ר ברכיה הכהן בי רבי שאם בא להתגאות אני שקרבתי ראשון אומרין לו אתה הוא אחרון וכן אתה מוצא בסוף זאת חנוכת המזבח [ביום המשח אתו וגו'] (במדבר ז' פ"ד) אחרי המשח אותו אין כתב כאן אלא ביום המשח אותו כולהם כאלו קירבו ביום אחד למה כולך יפה רעייתי ומום אין בך: ד"א לפי שירמיה אמר כסף נמאס קראו להם (ירמיה ו' ל') ויחזקאל קורא אותם סיגים שנאמר היו לי בית ישראל לסיג (יחזקאל כ"ב י"ח) בא זכריה ואמר והנה מנורת זהב כולה (זכריה ד' ב') כולה של זהב היא למה כולך יפה רעייתי ומום אין בך:
And the one who offered his sacrifice on the first day was Nachshon ben Aminadab of the tribe of Judah (Numbers 7:12). Our Rabbi, the one who offered the sacrifice to the altar, taught us which way he turned his face. Thus our Rabbis taught that all those who offered the altar ascended through the right and circled around and descended through the left (Zebachim 16:44). He had a lamb named Rabbi Yulimna ben Abdi, named Rabbi Yitzchak, worth sixty canter of gold, which he would offer for 23 times every year. Why was the altar (the atonement) for Israel? You find out when the Blessed One, Blessed be He, said to them: “When the tabernacle was built, they immediately hastened to it, as it is written, and every wise-hearted person made it, etc.” (Exodus 36:8). And when the tabernacle was erected, the leaders came to the assembly and said to Moses: “Who will offer first?” The Rashbi said to him: “The Holy One, blessed be He, who sanctified the sea, will offer first.” This was Nachshon. And he immediately offered first, according to what we have read in the matter. And so on: [And the sacrificer, etc.] Thus began Rabbi Tanchuma in me, Rabbi Abba, the Holy Spirit, [in the Holy Spirit] [in the Holy Spirit] The pride of man will humble him, and the lowliness of spirit will support honor (Proverbs 29:23). The pride of man will humble him. This was Adhar who transgressed the commandment of the Holy One, Blessed be He, and ate from the tree. The Holy One, Blessed be He, asked him to repent and opened an opening for him, and he did not ask Adam, and he said, "The Lord God, if he were as one of you, knowing good and evil, and now lest he stretch out his hand, etc." (Genesis 3:22) Rabbi Abba bar Kahana said, "What is the meaning of The hosts [of God of Israel] sitteth upon the cherubim (Isaiah 37:16). What are cherubim? Here are taunts and insults [even cherubim, as it is said here taunts and insults] O the pride of man, you will bring us down (whoever is proud) [who is proud] against the Blessed One, by repenting, he humbled him (and was divorced) [and was divorced] from the Garden of Eden, and the lowly in spirit will support the glory. This is the same man who is greater than the giants (Joshua 14:15), who was greater than the first man who humbled himself and said, "I am dust and ashes" (Genesis 18:27). Therefore, the Holy One, blessed be He, called the same man who is greater than the giants: Isa. The pride of man, you will bring us down. This is Pharaoh who was proud against Moses and said, "Who is the Lord that I should obey his voice" (Exodus 5:2). And the lowly in spirit will support the glory. This is Moses, for when shall I plead with you (Isa. 8:5). When I go out of the city, I will spread out my hands, etc. (Isa. 9:29): [Another thing] The pride of man Humiliate us, this Amalek, who was proud of the Blessed One, with his insults and blasphemies and slander, who took the slanders (sa memory) of Israel and threw them upward and scorned and said, "This is what you have chosen, and humility of spirit will support honor." This is Joshua and Eleazar: i.e., the pride of man, humble us, this is Tabor and Carmel, who came from the ends of the earth, boasting that we are high and above us, the Holy One, blessed be He, gives the Torah, and humility of spirit will support honor. This is Sinai, who humbled himself, saying that I am low, and through this, the Blessed One supported honor upon him, and the Torah was given upon him, and he merited that the Holy One, blessed be He, descended upon him and stood upon him, as it is said, "And the Lord descended upon him (upon him) on Mount Sinai," etc. (Exodus 19:20): i.e., the pride of man, humble us, for it is a great path, but a prophet (for the humble) [in the matter] this is Judah, who humbled himself before Joseph for Benjamin's sake. Please speak to your servant in the ears of my lord (Genesis 44:18), and now, please, sit under the boy (ibid., ibid.) 33) Rabbi Barachiah in the name of Rabbi Levi said to him, "You humbled yourself before your younger brother for the sake of your younger brother, who in the short time of your life, may the Tabernacle be built and the tribes come to offer sacrifices. No one offers first before you. I will give you honor and you offer first. And the one who offers on the first day is Nahshon son of Aminadab from the tribe of Judah. May the humble spirit sustain honor. On the first day, Rabbi Shmuel bar Mata said, "What is the first day? From the first day that the Holy One, blessed be He, created the world, He desired to dwell with His creatures in the lower parts. See what is written in Genesis: "The first day was the first day. And there was evening and there was morning. One day (Genesis 1:5) The first day is not written here but one day, and as if it were to say, "Monday, Tuesday." But why did he say "one day"? Until the Holy One, blessed be He, alone in His world, desired to dwell with His creatures in the lower parts. (Until) He did nothing except when the Tabernacle was built and the Holy One, blessed be He, poured out His Shekhinah in it, and the leaders came to offer sacrifices. The Blessed One will write that on the first day the world was created, and on the day the Tabernacle was erected, it is not written here, but on the first day, what is the first? First of the creation of the world: i.e. on the first day, the first in the act of creation, the first for the priesthood, the first for the presidency, and I will dwell among the people of Israel (Exodus 29:45), the first for work, the first for the beginning of the months, the first for the prohibition, the first for the slaughter of the north, the first for the descent of the fire: i.e. and it was that Ar Rabbi Shimon bar Abba in the name of Rabbi Yochanan, every place he wrote, and there was joy in it, and there was sorrow in it, and when the presidents sacrificed, and there was joy in the place on the day in which the world was created, why does he say, and because it was expected before the place that they would go with Korah in his dispute, for this reason it is said. And Ar Rabbi Yehuda in the name of Rabbi Sima, in the name of Rabbi Levi ben Parta, a son of Pultumin, who stole in the bathhouse, and the Babylonian was afraid to tell his name. However, they published a handsome young man dressed in white in this way, although he did not explain the names of the presidents who shared with Korah and went with him, but rather published by implication, the presidents of the congregation, the calligraphers of the assembly, the people of the name (Numbers 16:2). Therefore it is written: And it was Nachshon, the one who sacrificed, and he offered, and they all offered, why (and he offered) Rabbi Barachiah the priest, in the name of Judah, who offered first, said, The Holy One, blessed be He, if he comes to boast about his brother and say, "I am more honorable than you because I offered first," they answer him and say to him, "You are the one who offered last." Why is it written, "The first one offered," Rabbi Yodan said, because they all offered together: And it was Nachshon, the one who offered, and he offered first, because he sanctified the name of the Lord, blessed be He, and he went down in the waves of the sea. First, all the tribes were standing on the sea when it was torn away. And from all of them, Benjamin gave his life to enter within it and sanctify the name of the Lord, blessed be He. There was Benjamin, a young man who was drowning (Psalms 68:28). Do not be a reader, but rather went down to the sea. When Judah saw him, what did he do? They began to stone him, saying, "He went down first." The Holy One, blessed be He, since Judah went down to the sea first and sanctified my name, he will offer first, and the offering will be on the first day: 1. And on the first day, it was this that was spoken of in the Scripture: “You are all beautiful, my wife, and there is no blemish in you” (Sh. 4:7). This is speaking of Israel, except that when Israel received the Torah, they were all of them, and there was not a cripple among them, nor a blind man, nor a mute, nor a deaf man. Since they sinned in that act, they immediately became all of them lepers and lepers, as it is written. And Moses saw the people, for they were wild (Exodus 32:25). And the leper who has the plague shall have his clothes torn and his head uncovered, etc. (Leviticus 13:45). You are all beautiful, my wife, speaking of the tribes. And if you say, "Jacob, their father, blessed the tribes and blessed the first" to Reuben, Simeon, and Levi, and you say, "Rabbi Eliezer, even though he blessed the last tribes and blessed the first, but he returned and blessed them as much as he wrote, "All these are the twelve tribes of Israel" (Genesis 49:28). What is this and what their father spoke to them and blessed them (ibid.)?" Rabbi Elazar said, "He made them sucklings one from another." Therefore, Rav Huna and Rabbi Levi said that he counted them for themselves in the book of Exodus and attributed them to Moses and Aaron. These are the heads of their ancestral houses, the sons of Reuben [and] the sons of Simeon [and] the sons of Levi (Exodus 6:14). Thus did Rabbi Huna and Rabbi Levi teach, but they did not explain, and why did he attribute them to Moses and Aaron? What do you say about the fact that their father blessed them and counted the three of them for himself? It is beautiful, and why did he assign them to Moses and Aaron? And the Lord spoke. To Moses and Aaron, etc. (ibid. 13), Rabbi B. Rabbi Simon said in the name of Rabbi Shmuel, son of Rabbi Yitzchak, since they received their father's reproof, they were entitled to refer to Moses and Aaron to fulfill what is said: "The ear hears the reproof of life among the sages." (Proverbs 15:31): "You are all beautiful, my wife, come and see how all the tribes are beloved before the Holy One, blessed be He, in sacrifices. You know how all of them are beloved and equal. Judah offers first, and he says, 'And our offering,' and afterwards, he says, 'Our offering.' And there was no need to say so, but the one who offers first should say, 'Our offering,' and whoever offers after him should say, 'Our offering.' And why is it not written so? Rabbi Barachiah the priest B. Rabbi, if he comes to boast that I came first, they say to him, 'You are the last.' And so you find at the end, this is the dedication of the altar [on the day of anointing it, etc.]" (Numbers 7:44). After anointing him, it is not written here except on the day of anointing him, as if they all offered it on one day. Why are you all beautiful? My wife, and there is no blemish in you: According to Jeremiah, he said, "They are full of silver." They called them (Jeremiah 6:30). And Ezekiel calls them dross, as it is said, "The house of Israel was to me as dross." (Ezekiel 22:18). Zechariah came and said, "Behold, a lampstand all of gold." (Zechariah 4:2) It is all of gold. Why are you all beautiful, my wife, and there is no blemish in you?
ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה (במדבר ז' י"ב). ילמדנו רבינו העולה למזבח להיכן הוא הופך פניו כך שנו רבותינו כל העולים למזבח עולים דרך הימין ומקיפים ויורדים דרך השמאל (זבחים פ"ו מ"ד) שהיה לו כבש א"ר יולימנא בן עבדי בשם ר' יצחק בששים קנטרים של זהב היה עומד לכ"ג בכל שנה למה שהמזבח (היה) כפרתם של ישראל הוא אתה מוצא כשאמר הקב"ה שיעשו משכן מיד נזדרזו בו כמו שכתוב ויעשו כל חכם לב וגו' (שמות ל"ו ח') וכיון שהוקם המשכן באו הנשיאים לקרב אמרו לו משה מי יקריב תחלה אמר רשב"י אמר לו הקדוש ברוך הוא מי שקידש (בי) [בים] יקריב תחלה זה היה נחשון ומיד הקריב תחלה מניין ממה שקרינו בענין ויהי המקריב ביום הראשון נחשון בן עמינדב וגו': [ויהי המקריב וגו'] כך פתח רבי תנחומא בי ר' אבא זש"ה (רוח הקודש על) [ברוה"קע"ישלמה] גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמוך כבוד (משלי כ"ט כ"ג) גאות אדם תשפילנו זה היה אדה"ר שעבר על ציוויו של הקב"ה ואכל מן האילן ביקש הקדוש ברוך הוא שיעשה תשובה ופתח לו פתח ולא ביקש אדם ויאמר ה' אלקים הן היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו וגו' (בראשית ג' כ"ב) אמר ר' אבא בר כהנא מהו ועתה אלא שאמר לו הקב"ה אפילו עכשיו עשה תשובה ואני מקבלך ואמר אדם אי אפשי הקדוש ברוך הוא אומר ועתה ואדם אומר פן אי אפשי אמר ר"ש בן לקיש כיון שיצא אדם מן הדין התחיל מחרף ומגדף נאמר כאן כרובים ויגרש את האדם וגו' את הכרובים (שם שם כ"ד) ונאמר בסנחרב ה' צבאות [אלקי ישראל] יושב הכרובים (ישעיה ל"ז ט"ז) מה כרובים להלן חירופים וגידופים [אף כרובים שנאמר כאן חירופים וגידופים] הוי גאות אדם תשפילנו (מי שנתגאה) [משנתגאה] על הקב"ה מעשות תשובה השפיל אותו (ויתגרש) [ונתגרש] מגן עדן ושפל רוח יתמוך כבוד זה אותו האדם הגדול בענקים (יהושע י"ד ט"ו) שהיה גדול מן אדם הראשון שהשפיל עצמו ואמר אנכי עפר ואפר (בראשית י"ח כ"ז) לפיכך קרא הקדוש ברוך הוא אותו אדם הגדול בענקים: ד"א גאות אדם תשפילנו זה פרעה שנתגאה על משה ואמר מי ה' אשר אשמע בקולו (שמות ה' ב') ושפל רוח יתמוך כבוד זה משה למתי אעתיר לך (שם ח' ה') כצאתי את העיר אפרוש כפי וגו' (שם ט' כ"ט): [דבר אחר] גאות אדם תשפילנו זה עמלק שנתגאה על הקב"ה בחירופיו ובגידופיו ובזמורה שהיה נוטל זמורתם (ס"א זכרותם) של ישראל וזרק כלפי מעלה ומחרף ואמר בזו בחרת ושפל רוח יתמוך כבוד זה יהושע ואלעזר: ד"א גאות אדם תשפילנו זה תבור וכרמל שבאו מסוף העולם מתגאים לומר שאנו גבוהים ועלינו הקדוש ברוך הוא נותן את התורה ושפל רוח יתמוך כבוד זה סיני שהשפיל עצמו לומר שאני נמוך ועל ידי כן תמך הקב"ה כבוד עליו וניתנה עליו התורה וזכה שירד עליו הקדוש ברוך הוא ועומד עליו שנאמר וירד ה' (עליו) על הר סיני וגו' (שמות י"ט כ'): ד"א גאות אדם תשפילנו שביל גדול הוא אלא נבא (לענוים) [לענין] זה יהודה שהשפיל עצמו לפני יוסף בשביל בנימין ידבר נא עבדך באזני אדני (בראשית מ"ד י"ח) ועתה ישב נא עבדך תחת הנער (שם שם ל"ג) א"ר ברכיה בשם ר' לוי אמר לו הקב"ה אתה השפלת עצמך לפני אחיך הקטן ממך בשביל אחיך הקטן שבקטן הימך חייך שיוקם המשכן ויבואו השבטים להקריב קרבנות אין אדם מקריב ראשון לפניך הריני חולק לך כבוד ואתה מקריב ראשון ויהי המקריב ביום הראשון נחשון בן עמינדב למטה יהודה הוי ושפל רוח יתמוך כבוד: ד"א ביום הראשון א"ר שמואל בר מתא מהו ביום הראשון מן היום הראשון שברא הקדוש ברוך הוא את העולם נתאוה לדור עם בריותיו בתחתונים ראה מה כתב בבריית יום ראשון ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד (בראשית א' ה') יום ראשון אין כתיב כאן אלא יום אחד וכשם שיאמר יום שני יום שלישי אלא למה אמר יום אחד שעד שהקב"ה יחידי בעולמו נתאווה לדור עם בריותיו בתחתונים (עד) לא עשה אלא כיון שהוקם המשכן והשרה בו הקדוש ברוך הוא את שכינתו ובאו הנשיאים להקריב אמר הקב"ה יכתב שביום הראשון נברא העולם ויהי ביום שהוקם המשכן אין כתיב כאן אלא ביום הראשון מהו הראשון ראשון לבריאת העולם: ד"א ביום הראשון ראשון למעשה בראשית ראשון לכהונה ראשון לנשיאות ראשון ושכנתי בתוך עמי ישראל (שמות כ"ט מ"ה) ראשון לעבודה ראשון לראשי חדשים ראשון לאיסור במה ראשון לשחיטת צפון ראשון לירידת האש: ד"א ויהי א"ר שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן כל מקום שכתב ויהי יש בו שמחה ויש בו צרה ואימתי שהקריבו הנשיאים והיה שמחה למקום כיום שנברא בו העולם למה אומר ויהי מפני שהיה צפוי לפני המקום שהם הולכים עם קרח במחלוקתו לכך נאמר ויהי א"ר יהודה בי רבי סימא בשם ר' לוי בן פרטא לבן פולטומין שגנב במרחץ והיה מתיירא הבלני לומר לו שמו אעפ"כ פרסמו בחור אחד נאה לבוש לבנים כך אעפ"י שלא פירש שמותם של נשיאים שחלקו עם קרח והלכו עמו אלא פרסם ברמז נשיאי עדה קריאי מועד אנשי שם (במדבר ט"ז ב') לכך כתיב ויהי: ד"א [ויהי] המקריב [וגו'] וקרבנו [וגו'] וכולם קרבנו למה (וגו') א"ר ברכיה הכהן בי ר' בשביל יהודה שהקריב ראשון אמר הקדוש ברוך הוא שאם בא להתגאות על אחיו ולומר אני מכובד מכם שאני הקרבתי תחלה הם משיבים אותו ואומרים לו אתה הוא שהקרבת אחרון ד"א למה הראשון כתיב וקרבנו אמר ר' יודן מפני שכולם (קרבו) [קרבנן] כאחת: ד"א ויהי המקריב [וגו'] נחשון למה נחשון הקריב ראשון מפני שקידש שמו של הקב"ה וירד בנחשולו של ים תחלה שכל השבטים היו עומדים על הים כשנקרע ומכולם בנימין נתן נפשו ליכנס בתוכו ולקדש שמו של הקב"ה שם בנימין צעיר רודם (תהלים ס"ח כ"ח) אל תהי קורא אלא רד ים כיון שראה אותו יהודה מה עשה התחילו מרגמים אותו שירד ראשון אמר הקדוש ברוך הוא הואיל ויהודה ירד תחלה לים ושמי קידש הוא יקריב ראשון ויהי המקריב ביום הראשון: ד"א ויהי ביום הראשון זה שאמר הכתוב כולך יפה רעייתי [ומום אין בך] (שה"ש ד' ז') מדבר בישראל היאך אלא כשקיבלו ישראל את התורה היו כולם שלימים שלא היה בהם לא חיגר ולא סומא ולא אילם ולא חרש כיון שחטאו באותו מעשה מיד נעשו כולם זבין ומצורעים כמה שכתב וירא משה את העם כי פרוע הוא (שמות ל"ב כ"ה) והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע וגו' (ויקרא י"ג מ"ה). ד"א כולך יפה רעייתי מדבר בשבטים ואם תאמר הרי יעקב אביהן (קומקנתר) [בירך לשבטים וקמקנתר] לראובן ושמעון ולוי והיאך אתה אומר א"ר אליעזר אעפ"י שבירך את השבטים האחרונים וקינתר את הראשונים אלא חזר וברכם כמה שכתב כל אלה שבטי ישראל שנים עשר (בראשית מ"ט כ"ח) מהו וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם (שם) אמר רבי אלעזר עשה אותם יונקים זה מזה לפיכך אמר רב הונא ורבי לוי שהוא מונה אותם לעצמן בספר אלה שמות ומייחסן אצל משה ואהרן אלה ראשי בית אבותם בני ראובן [וגו'] ובני שמעון [וגו'] ובני לוי (שמות ו' י"ד) כך דרש רבי הונא ורבי לוי ולא פירשו ולמה הוא מייחסם אצל משה ואהרן מה אתה אומר בשביל שקינתרם אביהן ומנה את שלשתן לעצמם הרי יפה ולמה הוא סומכם למשה ולאהרן וידבר ה' אל משה ואל אהרן וגו' (שם שם י"ג) אמר רבי בי רבי סימון בשם רבי שמואל ברבי יצחק לפי שקיבלו תוכחות אביהם זכו להתייחס אצל משה ואהרן לקיים מה שנאמר אזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין (משלי ט"ו ל"א): ד"א כולך יפה רעייתי בא וראה היאך כל השבטים חביבים לפני הקב"ה מן קרבנות את יודע היאך כולם חביבים ושוים יהודה מקריב תחילה והוא אומר וקרבנו ואחר כך הוא אומר קרבנו ולא היה צריך לומר כן אלא שמקריב תחילה יאמר קרבנו ומי שיקריב אחריו יאמר וקרבנו ולמה אין כתב כן א"ר ברכיה הכהן בי רבי שאם בא להתגאות אני שקרבתי ראשון אומרין לו אתה הוא אחרון וכן אתה מוצא בסוף זאת חנוכת המזבח [ביום המשח אתו וגו'] (במדבר ז' פ"ד) אחרי המשח אותו אין כתב כאן אלא ביום המשח אותו כולהם כאלו קירבו ביום אחד למה כולך יפה רעייתי ומום אין בך: ד"א לפי שירמיה אמר כסף נמאס קראו להם (ירמיה ו' ל') ויחזקאל קורא אותם סיגים שנאמר היו לי בית ישראל לסיג (יחזקאל כ"ב י"ח) בא זכריה ואמר והנה מנורת זהב כולה (זכריה ד' ב') כולה של זהב היא למה כולך יפה רעייתי ומום אין בך:
And the one who offered his sacrifice on the first day was Nachshon ben Aminadab of the tribe of Judah (Numbers 7:12). Our Rabbi, the one who offered the sacrifice to the altar, taught us which way he turned his face. Thus our Rabbis taught that all those who offered the altar ascended through the right and circled around and descended through the left (Zebachim 16:44). He had a lamb named Rabbi Yulimna ben Abdi, named Rabbi Yitzchak, worth sixty canter of gold, which he would offer for 23 times every year. Why was the altar (the atonement) for Israel? You find out when the Blessed One, Blessed be He, said to them: “When the tabernacle was built, they immediately hastened to it, as it is written, and every wise-hearted person made it, etc.” (Exodus 36:8). And when the tabernacle was erected, the leaders came to the assembly and said to Moses: “Who will offer first?” The Rashbi said to him: “The Holy One, blessed be He, who sanctified the sea, will offer first.” This was Nachshon. And he immediately offered first, according to what we have read in the matter. And so on: [And the sacrificer, etc.] Thus began Rabbi Tanchuma in me, Rabbi Abba, the Holy Spirit, [in the Holy Spirit] [in the Holy Spirit] The pride of man will humble him, and the lowliness of spirit will support honor (Proverbs 29:23). The pride of man will humble him. This was Adhar who transgressed the commandment of the Holy One, Blessed be He, and ate from the tree. The Holy One, Blessed be He, asked him to repent and opened an opening for him, and he did not ask Adam, and he said, "The Lord God, if he were as one of you, knowing good and evil, and now lest he stretch out his hand, etc." (Genesis 3:22) Rabbi Abba bar Kahana said, "What is the meaning of The hosts [of God of Israel] sitteth upon the cherubim (Isaiah 37:16). What are cherubim? Here are taunts and insults [even cherubim, as it is said here taunts and insults] O the pride of man, you will bring us down (whoever is proud) [who is proud] against the Blessed One, by repenting, he humbled him (and was divorced) [and was divorced] from the Garden of Eden, and the lowly in spirit will support the glory. This is the same man who is greater than the giants (Joshua 14:15), who was greater than the first man who humbled himself and said, "I am dust and ashes" (Genesis 18:27). Therefore, the Holy One, blessed be He, called the same man who is greater than the giants: Isa. The pride of man, you will bring us down. This is Pharaoh who was proud against Moses and said, "Who is the Lord that I should obey his voice" (Exodus 5:2). And the lowly in spirit will support the glory. This is Moses, for when shall I plead with you (Isa. 8:5). When I go out of the city, I will spread out my hands, etc. (Isa. 9:29): [Another thing] The pride of man Humiliate us, this Amalek, who was proud of the Blessed One, with his insults and blasphemies and slander, who took the slanders (sa memory) of Israel and threw them upward and scorned and said, "This is what you have chosen, and humility of spirit will support honor." This is Joshua and Eleazar: i.e., the pride of man, humble us, this is Tabor and Carmel, who came from the ends of the earth, boasting that we are high and above us, the Holy One, blessed be He, gives the Torah, and humility of spirit will support honor. This is Sinai, who humbled himself, saying that I am low, and through this, the Blessed One supported honor upon him, and the Torah was given upon him, and he merited that the Holy One, blessed be He, descended upon him and stood upon him, as it is said, "And the Lord descended upon him (upon him) on Mount Sinai," etc. (Exodus 19:20): i.e., the pride of man, humble us, for it is a great path, but a prophet (for the humble) [in the matter] this is Judah, who humbled himself before Joseph for Benjamin's sake. Please speak to your servant in the ears of my lord (Genesis 44:18), and now, please, sit under the boy (ibid., ibid.) 33) Rabbi Barachiah in the name of Rabbi Levi said to him, "You humbled yourself before your younger brother for the sake of your younger brother, who in the short time of your life, may the Tabernacle be built and the tribes come to offer sacrifices. No one offers first before you. I will give you honor and you offer first. And the one who offers on the first day is Nahshon son of Aminadab from the tribe of Judah. May the humble spirit sustain honor. On the first day, Rabbi Shmuel bar Mata said, "What is the first day? From the first day that the Holy One, blessed be He, created the world, He desired to dwell with His creatures in the lower parts. See what is written in Genesis: "The first day was the first day. And there was evening and there was morning. One day (Genesis 1:5) The first day is not written here but one day, and as if it were to say, "Monday, Tuesday." But why did he say "one day"? Until the Holy One, blessed be He, alone in His world, desired to dwell with His creatures in the lower parts. (Until) He did nothing except when the Tabernacle was built and the Holy One, blessed be He, poured out His Shekhinah in it, and the leaders came to offer sacrifices. The Blessed One will write that on the first day the world was created, and on the day the Tabernacle was erected, it is not written here, but on the first day, what is the first? First of the creation of the world: i.e. on the first day, the first in the act of creation, the first for the priesthood, the first for the presidency, and I will dwell among the people of Israel (Exodus 29:45), the first for work, the first for the beginning of the months, the first for the prohibition, the first for the slaughter of the north, the first for the descent of the fire: i.e. and it was that Ar Rabbi Shimon bar Abba in the name of Rabbi Yochanan, every place he wrote, and there was joy in it, and there was sorrow in it, and when the presidents sacrificed, and there was joy in the place on the day in which the world was created, why does he say, and because it was expected before the place that they would go with Korah in his dispute, for this reason it is said. And Ar Rabbi Yehuda in the name of Rabbi Sima, in the name of Rabbi Levi ben Parta, a son of Pultumin, who stole in the bathhouse, and the Babylonian was afraid to tell his name. However, they published a handsome young man dressed in white in this way, although he did not explain the names of the presidents who shared with Korah and went with him, but rather published by implication, the presidents of the congregation, the calligraphers of the assembly, the people of the name (Numbers 16:2). Therefore it is written: And it was Nachshon, the one who sacrificed, and he offered, and they all offered, why (and he offered) Rabbi Barachiah the priest, in the name of Judah, who offered first, said, The Holy One, blessed be He, if he comes to boast about his brother and say, "I am more honorable than you because I offered first," they answer him and say to him, "You are the one who offered last." Why is it written, "The first one offered," Rabbi Yodan said, because they all offered together: And it was Nachshon, the one who offered, and he offered first, because he sanctified the name of the Lord, blessed be He, and he went down in the waves of the sea. First, all the tribes were standing on the sea when it was torn away. And from all of them, Benjamin gave his life to enter within it and sanctify the name of the Lord, blessed be He. There was Benjamin, a young man who was drowning (Psalms 68:28). Do not be a reader, but rather went down to the sea. When Judah saw him, what did he do? They began to stone him, saying, "He went down first." The Holy One, blessed be He, since Judah went down to the sea first and sanctified my name, he will offer first, and the offering will be on the first day: 1. And on the first day, it was this that was spoken of in the Scripture: “You are all beautiful, my wife, and there is no blemish in you” (Sh. 4:7). This is speaking of Israel, except that when Israel received the Torah, they were all of them, and there was not a cripple among them, nor a blind man, nor a mute, nor a deaf man. Since they sinned in that act, they immediately became all of them lepers and lepers, as it is written. And Moses saw the people, for they were wild (Exodus 32:25). And the leper who has the plague shall have his clothes torn and his head uncovered, etc. (Leviticus 13:45). You are all beautiful, my wife, speaking of the tribes. And if you say, "Jacob, their father, blessed the tribes and blessed the first" to Reuben, Simeon, and Levi, and you say, "Rabbi Eliezer, even though he blessed the last tribes and blessed the first, but he returned and blessed them as much as he wrote, "All these are the twelve tribes of Israel" (Genesis 49:28). What is this and what their father spoke to them and blessed them (ibid.)?" Rabbi Elazar said, "He made them sucklings one from another." Therefore, Rav Huna and Rabbi Levi said that he counted them for themselves in the book of Exodus and attributed them to Moses and Aaron. These are the heads of their ancestral houses, the sons of Reuben [and] the sons of Simeon [and] the sons of Levi (Exodus 6:14). Thus did Rabbi Huna and Rabbi Levi teach, but they did not explain, and why did he attribute them to Moses and Aaron? What do you say about the fact that their father blessed them and counted the three of them for himself? It is beautiful, and why did he assign them to Moses and Aaron? And the Lord spoke. To Moses and Aaron, etc. (ibid. 13), Rabbi B. Rabbi Simon said in the name of Rabbi Shmuel, son of Rabbi Yitzchak, since they received their father's reproof, they were entitled to refer to Moses and Aaron to fulfill what is said: "The ear hears the reproof of life among the sages." (Proverbs 15:31): "You are all beautiful, my wife, come and see how all the tribes are beloved before the Holy One, blessed be He, in sacrifices. You know how all of them are beloved and equal. Judah offers first, and he says, 'And our offering,' and afterwards, he says, 'Our offering.' And there was no need to say so, but the one who offers first should say, 'Our offering,' and whoever offers after him should say, 'Our offering.' And why is it not written so? Rabbi Barachiah the priest B. Rabbi, if he comes to boast that I came first, they say to him, 'You are the last.' And so you find at the end, this is the dedication of the altar [on the day of anointing it, etc.]" (Numbers 7:44). After anointing him, it is not written here except on the day of anointing him, as if they all offered it on one day. Why are you all beautiful? My wife, and there is no blemish in you: According to Jeremiah, he said, "They are full of silver." They called them (Jeremiah 6:30). And Ezekiel calls them dross, as it is said, "The house of Israel was to me as dross." (Ezekiel 22:18). Zechariah came and said, "Behold, a lampstand all of gold." (Zechariah 4:2) It is all of gold. Why are you all beautiful, my wife, and there is no blemish in you?