Sefer HaYashar (midrash) · Book of Genesis, Vayera, Chapter 1
1
וירא אליו ה׳ באלוני ממרא, וישלח אליו שלושה מלאכים ממשרתיו לבקרו. ויהי הוא יושב פתח אהלו וישא עיניו וירא והנה שלושה אנשים באים מרחוק, ויקם וירץ לקראתם וישתחו להם ויביאם אל ביתו. ויאמר אליהם אל נא אם מצאתי חן בעיניכם, סורו נא ואכלו פת לחם. ויפצר בם ויסורו אליו ויתן מים וירחצו רגליהם, ויושיבם תחת העץ פתח האוהל. וירץ אברהם ויקח עגל בן בקר רך וטוב, וימהר וישחטהו ויתנהו אל עבדו אליעזר לעשותו. ויבוא אברם אל האוהל אל שרה ויאמר אליה, מהרי שלוש סאים ועשי קמח סולת לושי ועשי עוגות לכסות ציר הבשר ותעש כן. וימהר אברהם ויבא לפניהם חמאת בקר וחלב צאן, ויתן לפניהם לאכול טרם בישל את בשר העגל ויאכלו. ואחרי כן הביא את בשר העגל אשר עשה, וישם לפניהם ויאכלו. ויהי כאשר כלו לאכול ויאמרו אליו שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אישתך, ואחרי עם קמו משם האנשים וילכו להם לדרכם אשר נשלחו אליה. בימים ההם היו כל אנשי סדום ועמורה וכל חמשת הערים האל רעים וחטאים לה׳ מאוד, ויכעיסו את ה׳ בכל תועבותיהם. ויגבהו ויעשו תועבות ונאצות לפני ה׳, ותגדל רעתם וצעקתם מאוד לפני ה׳ בימים ההם. ותהי להם בקעה בארצם רחבה מאוד כמהלך יום וחצי, ובה עינות מים ודשאים הרבה על המים. והלכו שמה כל אנשי סדום ועמורה ארבעה ימים בשנה הם ונשיהם ובניהם וכל אשר להם, ושמחו שמה בתופים ובמחולות. ויהי בעת שמחתם ועמדו יחד והחזיקו איש באשת רעהו ואיש בבת רעהו הבתולה והתעללו בהן ושכבו אתהן, וראה כל איש את אישתו ואת בתו ביד רעהו ואין אומר דבר. ויעשו להם ככה המבוקר עד הערב ושבו אחרי כן איש לביתו ואשה לאהלה בערב, ככה יעשו להם כל הימים קבעה ימים בשנה. גם כאשר יבוא איש נכרי בעריהם והביא את סחורתו אשר יקנה אותה או אשר יחפוץ למוכרה, התקבצו עליו כל אנשי הערים האלה אנשים נשים וטף נערים וזקנים. וניגשו כולם אל האיש ולקחו בחוזקה מכל הסחורה מעט מעט לאחד, עד תום כל הסחורה מיד בעלה אשר הביאה בארץ. והיה כאשר יריב בעל הסחורה איתם לאמור מה המעשה הזה אשר עשיתם לי, וניגשו כולם אליו אחד אחד והראה לו אחד אחד את המעט אשר לקח ויאמר לא לקחתי מאיתך מאומה כי אם מעט אשר נתת לי. ובשמוע הסוחר את הדבר הזה וקם והלך מאיתם בעצב ובמר נפש, ועמדו כולם עליו והלכו אחריו וגרשו אותו והוציאוהו מן העיר בצעקה ומהומה רבה. ויהי איש אחד מארץ עילם, ויבוא בדרך ללכת אל חפצו. ועמו חמור אחד חבוש נושא שמיכה אחת טובה צבועה בכל מין ממיני הצבע, והשמיכה קשורה בחבל על החמור. ויעבור האיש לדרכו ותבוא לו השמש בערב כרחוב סדום וישב שמה ללון, ואין איש מאסף אותן הביתה. ושם היה בסדום בימים ההם איש רע ובליעל וערום לרע ושמו הידור.
And the Lord appeared unto Abraham in the grove of Mamre and the Lord sent three of his ministering angels to visit him. And while sitting in the door of his tent Abraham lifted up his eyes and behold, three men coming from the distance. And Abraham rose and hastened to meet them, and he bowed down before them and brought them unto his house. And he said unto them: Not so my, lords, but if I have found grace in your eyes, turn ye in and eat a morsel of bread. And after pressing them they turned in and he brought water to wash their feet, and then he seated them under a tree before the door of the tent. And Abraham ran and took a calf tender and good, and he slaughtered it hastily and gave it to his servant Eliezer to do it up. And Abraham came unto the tent to Sarah and said unto her: Take quickly three measures of fine meal, knead it and make cakes to cover up the pots, and she did accordingly. And Abraham brought before them butter and milk and beef and mutton and he placed it before them to eat, ere the other meats were done, and they ate. And when they had finished their eating one of them said: I will certainly return unto thee according to the time of life; and lo, Sarah thy wife will have a son. And after that, the men arose and went their way where they were sent to. And at that time all the people of Sodom and Gomorrah, and of all these five cities, were very sinful and wicked before the Lord and they provoked the Lord with all their abominations. And they increased their abominations and acted spitefully against the Lord, and their wickedness grew exceedingly before the eyes of the Lord in those days. And they had in their land a very spacious valley about half a day’s journey, and it was supplied with springs of water and with rich vegetation around the water. And all the people of Sodom and Gomorrah assembled there four days in every year, they and their wives and children and all belonging unto them, and they rejoiced there with music and dancing. And in the midst of their jollification they would rise one and all and take hold upon the wives of their neighbors and their virgin-maidens, and enjoy their company and then they returned them again. And they saw their wives and daughters in the hands of other men, yet they would not say a word. So they carried it on from morning even unto evening, and then they returned every man to his house and every woman to her tent, and that festival lasted four days in each year. And when a stranger came to their city with goods, which he had bought, or if he had some goods for sale, they would gather themselves around him, all the men, women and children, young and old, and they took by force everyone a little of his goods until all of the merchant's property was gone. And when the owner of the merchandise would quarrel with them saying: What mode of dealing is that you have done with me? Then each separately would approach him and show him the little he had in his hand saying: Behold I have not taken of thee but the little which thou hast given unto me. And hearing the same words spoken by every one of them, the poor man would arise and leave in sorrow and bitterness of soul, and then all the people followed him and drove him out of the city midst hooting and yelling. And a certain man was journeying from the land of Elam and he had with him an ass richly caparisoned, and it carried a costly mantle of many colors, and the mantle was fastened with a beautiful cord to the back of the ass. And passing on his way the day darkened over him in Sodom, and he sat down in the street to tarry overnight, for nobody cared to take him into his house. And at that time there was living in Sodom a man especially wicked and cunning to do all things of evil, and his name was Hidod.
וירא אליו ה׳ באלוני ממרא, וישלח אליו שלושה מלאכים ממשרתיו לבקרו. ויהי הוא יושב פתח אהלו וישא עיניו וירא והנה שלושה אנשים באים מרחוק, ויקם וירץ לקראתם וישתחו להם ויביאם אל ביתו. ויאמר אליהם אל נא אם מצאתי חן בעיניכם, סורו נא ואכלו פת לחם. ויפצר בם ויסורו אליו ויתן מים וירחצו רגליהם, ויושיבם תחת העץ פתח האוהל. וירץ אברהם ויקח עגל בן בקר רך וטוב, וימהר וישחטהו ויתנהו אל עבדו אליעזר לעשותו. ויבוא אברם אל האוהל אל שרה ויאמר אליה, מהרי שלוש סאים ועשי קמח סולת לושי ועשי עוגות לכסות ציר הבשר ותעש כן. וימהר אברהם ויבא לפניהם חמאת בקר וחלב צאן, ויתן לפניהם לאכול טרם בישל את בשר העגל ויאכלו. ואחרי כן הביא את בשר העגל אשר עשה, וישם לפניהם ויאכלו. ויהי כאשר כלו לאכול ויאמרו אליו שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אישתך, ואחרי עם קמו משם האנשים וילכו להם לדרכם אשר נשלחו אליה. בימים ההם היו כל אנשי סדום ועמורה וכל חמשת הערים האל רעים וחטאים לה׳ מאוד, ויכעיסו את ה׳ בכל תועבותיהם. ויגבהו ויעשו תועבות ונאצות לפני ה׳, ותגדל רעתם וצעקתם מאוד לפני ה׳ בימים ההם. ותהי להם בקעה בארצם רחבה מאוד כמהלך יום וחצי, ובה עינות מים ודשאים הרבה על המים. והלכו שמה כל אנשי סדום ועמורה ארבעה ימים בשנה הם ונשיהם ובניהם וכל אשר להם, ושמחו שמה בתופים ובמחולות. ויהי בעת שמחתם ועמדו יחד והחזיקו איש באשת רעהו ואיש בבת רעהו הבתולה והתעללו בהן ושכבו אתהן, וראה כל איש את אישתו ואת בתו ביד רעהו ואין אומר דבר. ויעשו להם ככה המבוקר עד הערב ושבו אחרי כן איש לביתו ואשה לאהלה בערב, ככה יעשו להם כל הימים קבעה ימים בשנה. גם כאשר יבוא איש נכרי בעריהם והביא את סחורתו אשר יקנה אותה או אשר יחפוץ למוכרה, התקבצו עליו כל אנשי הערים האלה אנשים נשים וטף נערים וזקנים. וניגשו כולם אל האיש ולקחו בחוזקה מכל הסחורה מעט מעט לאחד, עד תום כל הסחורה מיד בעלה אשר הביאה בארץ. והיה כאשר יריב בעל הסחורה איתם לאמור מה המעשה הזה אשר עשיתם לי, וניגשו כולם אליו אחד אחד והראה לו אחד אחד את המעט אשר לקח ויאמר לא לקחתי מאיתך מאומה כי אם מעט אשר נתת לי. ובשמוע הסוחר את הדבר הזה וקם והלך מאיתם בעצב ובמר נפש, ועמדו כולם עליו והלכו אחריו וגרשו אותו והוציאוהו מן העיר בצעקה ומהומה רבה. ויהי איש אחד מארץ עילם, ויבוא בדרך ללכת אל חפצו. ועמו חמור אחד חבוש נושא שמיכה אחת טובה צבועה בכל מין ממיני הצבע, והשמיכה קשורה בחבל על החמור. ויעבור האיש לדרכו ותבוא לו השמש בערב כרחוב סדום וישב שמה ללון, ואין איש מאסף אותן הביתה. ושם היה בסדום בימים ההם איש רע ובליעל וערום לרע ושמו הידור.
And the Lord appeared unto Abraham in the grove of Mamre and the Lord sent three of his ministering angels to visit him. And while sitting in the door of his tent Abraham lifted up his eyes and behold, three men coming from the distance. And Abraham rose and hastened to meet them, and he bowed down before them and brought them unto his house. And he said unto them: Not so my, lords, but if I have found grace in your eyes, turn ye in and eat a morsel of bread. And after pressing them they turned in and he brought water to wash their feet, and then he seated them under a tree before the door of the tent. And Abraham ran and took a calf tender and good, and he slaughtered it hastily and gave it to his servant Eliezer to do it up. And Abraham came unto the tent to Sarah and said unto her: Take quickly three measures of fine meal, knead it and make cakes to cover up the pots, and she did accordingly. And Abraham brought before them butter and milk and beef and mutton and he placed it before them to eat, ere the other meats were done, and they ate. And when they had finished their eating one of them said: I will certainly return unto thee according to the time of life; and lo, Sarah thy wife will have a son. And after that, the men arose and went their way where they were sent to. And at that time all the people of Sodom and Gomorrah, and of all these five cities, were very sinful and wicked before the Lord and they provoked the Lord with all their abominations. And they increased their abominations and acted spitefully against the Lord, and their wickedness grew exceedingly before the eyes of the Lord in those days. And they had in their land a very spacious valley about half a day’s journey, and it was supplied with springs of water and with rich vegetation around the water. And all the people of Sodom and Gomorrah assembled there four days in every year, they and their wives and children and all belonging unto them, and they rejoiced there with music and dancing. And in the midst of their jollification they would rise one and all and take hold upon the wives of their neighbors and their virgin-maidens, and enjoy their company and then they returned them again. And they saw their wives and daughters in the hands of other men, yet they would not say a word. So they carried it on from morning even unto evening, and then they returned every man to his house and every woman to her tent, and that festival lasted four days in each year. And when a stranger came to their city with goods, which he had bought, or if he had some goods for sale, they would gather themselves around him, all the men, women and children, young and old, and they took by force everyone a little of his goods until all of the merchant's property was gone. And when the owner of the merchandise would quarrel with them saying: What mode of dealing is that you have done with me? Then each separately would approach him and show him the little he had in his hand saying: Behold I have not taken of thee but the little which thou hast given unto me. And hearing the same words spoken by every one of them, the poor man would arise and leave in sorrow and bitterness of soul, and then all the people followed him and drove him out of the city midst hooting and yelling. And a certain man was journeying from the land of Elam and he had with him an ass richly caparisoned, and it carried a costly mantle of many colors, and the mantle was fastened with a beautiful cord to the back of the ass. And passing on his way the day darkened over him in Sodom, and he sat down in the street to tarry overnight, for nobody cared to take him into his house. And at that time there was living in Sodom a man especially wicked and cunning to do all things of evil, and his name was Hidod.