והתודו את חטאתם אשר עשו לא על מה שעשה אביו שאם אמר לו תן לי פקדון שהפקדתי אצל אביך והוא אומר לא הפקדת משביעך אני ואמר אמן לאחר מכאן נזכר, שומע אני שיהא חייב תלמוד לומר את חטאתם אשר עשו ולא על מה שעשה אביו: והשיב את אשמו בראשו למה נאמר לפי שהוא אומר ושלם אותו בראשו אין לי אלא (עקר דמים חומש) [דמים, עקר] מנין תלמוד לומר והשי'ב את אשמו בראשו וחמישתו יוסף עליו עד שיהיה (חומש וחומשה) [הוא וחומשו חמשה] משום ר' יאשיה אמרו חמשה שלם לעולם: ונתן לאשר אשם לו למה נאמר לפי שהוא אומר לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו אין לי אלא לו ולשלוחו. מנין לרבות שליח בית דין והיורש תלמוד לומר ונתן לאשר אשם לו. הרי שהיה חייב לחברו מנה ובא בבית דין ולא הספיק לתתו לו עד שבא בעל חוב של נגזל, מנין שמוציאין מיד הגזלן ונותנים לבעל חוב של נגזל תלמוד לומר ונתן לאשר אשם לו מכל מקום:
(Bamidbar 5:7) "and they confess their sins which they have done": and not for what his father has done. So that if one says to him: Give me the pledge that I deposited with your father and he says: You did not deposit (any pledge), and the other says: I beswear you (to that effect), and he says "Amen," I might think that (if he confesses) he is liable; it is, therefore, written (Vayikra 5:5) "then he shall confess wherein he has sinned," and not for what his father has done. "then he shall restore his guilt at its head": Why is this stated? Because it is written (Ibid. 5:24) "and he shall pay it at its head," I might think that this applies to monetary payment (of the principal). Whence is it derived that he may return the theft itself? From "then he shall restore." (Bamidbar 5:7) "and its fifth shall he add to it": so that it and its fifth make five (equal parts). These are the words of R. Yoshiah. R. Yonathan says: a fifth of the principal. "and he shall give it to the one to whom he is liable": Why is this stated? Because it is written (Vayikra 5:24) "To whom it belongs shall he give it on the day of (the acknowledgement of) his guilt," I might think that he must give it either to him or to his messenger. Whence do I derive (that he may also give it to) the messenger of beth-din or to the heir (of the one to whom he is liable)? From "and he shall give it to the one to whom he is liable." R. Nathan says: If one stole a maneh from his neighbor, and he came to beth-din, and he did not manage to pay it before the debtor of the robbed one arrived — Whence is it derived that beth-din may take it from the robber and give it to the debtor? From "and he shall give it to the one to whom he is liable" — in any manner.
והתודו את חטאתם אשר עשו לא על מה שעשה אביו שאם אמר לו תן לי פקדון שהפקדתי אצל אביך והוא אומר לא הפקדת משביעך אני ואמר אמן לאחר מכאן נזכר, שומע אני שיהא חייב תלמוד לומר את חטאתם אשר עשו ולא על מה שעשה אביו: והשיב את אשמו בראשו למה נאמר לפי שהוא אומר ושלם אותו בראשו אין לי אלא (עקר דמים חומש) [דמים, עקר] מנין תלמוד לומר והשי'ב את אשמו בראשו וחמישתו יוסף עליו עד שיהיה (חומש וחומשה) [הוא וחומשו חמשה] משום ר' יאשיה אמרו חמשה שלם לעולם: ונתן לאשר אשם לו למה נאמר לפי שהוא אומר לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו אין לי אלא לו ולשלוחו. מנין לרבות שליח בית דין והיורש תלמוד לומר ונתן לאשר אשם לו. הרי שהיה חייב לחברו מנה ובא בבית דין ולא הספיק לתתו לו עד שבא בעל חוב של נגזל, מנין שמוציאין מיד הגזלן ונותנים לבעל חוב של נגזל תלמוד לומר ונתן לאשר אשם לו מכל מקום:
(Bamidbar 5:7) "and they confess their sins which they have done": and not for what his father has done. So that if one says to him: Give me the pledge that I deposited with your father and he says: You did not deposit (any pledge), and the other says: I beswear you (to that effect), and he says "Amen," I might think that (if he confesses) he is liable; it is, therefore, written (Vayikra 5:5) "then he shall confess wherein he has sinned," and not for what his father has done. "then he shall restore his guilt at its head": Why is this stated? Because it is written (Ibid. 5:24) "and he shall pay it at its head," I might think that this applies to monetary payment (of the principal). Whence is it derived that he may return the theft itself? From "then he shall restore." (Bamidbar 5:7) "and its fifth shall he add to it": so that it and its fifth make five (equal parts). These are the words of R. Yoshiah. R. Yonathan says: a fifth of the principal. "and he shall give it to the one to whom he is liable": Why is this stated? Because it is written (Vayikra 5:24) "To whom it belongs shall he give it on the day of (the acknowledgement of) his guilt," I might think that he must give it either to him or to his messenger. Whence do I derive (that he may also give it to) the messenger of beth-din or to the heir (of the one to whom he is liable)? From "and he shall give it to the one to whom he is liable." R. Nathan says: If one stole a maneh from his neighbor, and he came to beth-din, and he did not manage to pay it before the debtor of the robbed one arrived — Whence is it derived that beth-din may take it from the robber and give it to the debtor? From "and he shall give it to the one to whom he is liable" — in any manner.