ילקוט שמעוני על התורה 41

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּלָשׁוֹן אֲרַמִּי סִפֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלט, יז) "וְלִי מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל" וְהַיְנוּ דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, מַאי דִּכְתִיב זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם, מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם הָרִאשׁוֹן דּוֹר דּוֹר וְדוֹרְשָׁיו וְכוּ' כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְדוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא שָׂמַח בְּתוֹרָתוֹ וְנִתְעַצֵּב בְּמִיתָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלִי מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל".

דָּבָר אַחֵר, זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם. הֶעֱבִיר לְפָנָיו כָּל הַדּוֹרוֹת, הֶרְאָהוּ דָּוִד חַיִּים חֲקוּקִין לוֹ שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לֹא תְּהֵא תַּקָּנָה לָזֶה, אָמַר כָּךְ עָלְתָה בְּמַחֲשָׁבָה לְפָנַי. אָמַר לֵיהּ כַּמָּה שְׁנֵי חַיַּי, אָמַר לֵיהּ אֶלֶף שָׁנִים. אָמַר לֵיהּ יֵשׁ מַתָּנָה בָּרָקִיעַ, אָמַר לֵיהּ הֵן. אָמַר לֵיהּ, שִׁבְעִים שָׁנִים מִשְּׁנוֹתַי יִהְיוּ לְמַזָּל זֶה מַה עָשָׂה אָדָם, הֵבִיא אֶת הַשְּׁטָר וְכָתַב עָלָיו שְׁטַר מַתָּנָה, וְחָתַם עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְטַטְרוֹן וְאָדָם. אָמַר אָדָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יָפִיּוּת זוֹ מַלְכוּת וּזְמִירוֹת הַלָּלוּ נְתוּנוֹת לוֹ בְּמַתָּנָה שִׁבְעִים שָׁנָה שֶׁיִּחְיֶה, וִיהֵא מְזַמֵר לְפָנֶיךָ, וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שם מ, ח) "הִנֵּה בָאתִי בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי".

Another thing, the Book of Adam's Descendants was passed before him. He saw David's portion of life would be three hours. He said, "Master of the world, this should not be decreed! A thought has come to me." He [Adam] said to him, "How many are my years?" God said, "1,000 years." Adam said, "Can I give some as a gift?" God said, "Yes." Adam said, "I will give him 70 years to be his fate." What did Adam do? He brought a contract and wrote on it a contract of gift; and it was executed by God, Metatron, and Adam. Adam said, "Master of the World, good looks are his, kingship, and songs of praise have I given him in my gift of 70 years of his life; and he will sing before you. And this is written where it says "behold I have come" in the book I have written [Tehillim 92].

דָּבָר אַחֵר, זֶה סֵפֶר. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִבֵּר אֶת הַשָּׁנָה וְאַחַר כַּךְ מָסַר לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם אָדָם הָרִאשׁוֹן מָסַר לַחֲנוֹךְ, וְנִכְנַס בְּסוֹד הָעִבּוּר וְעִבֵּר אֶת הַשָּׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק כד) "וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים" חֲנוֹךְ מָסַר לְנֹחַ וְעִבֵּר אֶת הַשָּׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר "עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ" וְגוֹ'. נֹחַ מָסַר לְשֵׁם, וְעִבֵּר אֶת הַשָּׁנָה וְנִקְרָא כֹּהֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קי, ד) "נִשְׁבַּע ה' וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק, "וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם" וְגוֹ', וְכִי כֹּהֵן הָיָה, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהָיָה בְּכוֹר וְהָיָה מְשָׁרֵת לֵאלֹהָיו בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה נִקְרָא כֹּהֵן. וְשֵׁם מָסַר לְאַבְרָהָם, וְעִבֵּר אֶת הַשָּׁנָה, וְנִקְרָא כֹּהֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) "וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן" אַבְרָהָם מָסַר לְיִצְחָק וְעִבֵּר אֶת הַשָּׁנָה לְאַחַר מִיתָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כה, יא) "וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ" וְגוֹ', עַל יְדֵי שֶׁנִּכְנַס בְּסוֹד הָעִבּוּר בֵּרְכוֹ בִּרְכַּת עוֹלָם. יִצְחָק מָסַר לְיַעֲקֹב יָצָא יַעֲקֹב לְחוּצָה לָאָרֶץ וּבִקֵּשׁ לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב, אֵין לְךָ לְעַבֵּר, הֲרֵי יִצְחָק אָבִיךָ יְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד", לָמָּה "עוֹד", שֶׁפַּעַם רִאשׁוֹנָה נִגְלָה עָלָיו וּמְנָעוֹ מִלְּעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה בְּחוּץ לָאָרֶץ, וּכְשֶׁבָּא לָאָרֶץ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, קוּם עַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה, וְעַל שֶׁנִּכְנַס בְּסוֹד הָעִבּוּר בֵּרְכוֹ בִּרְכַּת עוֹלָם. יַעֲקֹב מָסַר לְיוֹסֵף וְאֶחָיו, וְהָיוּ מְעַבְּרִים אֶת הַשָּׁנָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מֵת יוֹסֵף וְאֶחָיו נִתְמַעֲטוּ הָעִבּוּרִים, וְכָךְ עֲתִידִין לְהִתְמַעֵט בְּסוֹף מַלְכוּת רְבִיעִית וּכְשֵׁם שֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כָּךְ עָתִיד לְהִגָּלוֹת עַל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.