"For the land, into which thou goest to possess it" (Deuteronomy 11:10) – it is written "Then will I remember my covenant with Ya'akov... and I will remember the land" (Leviticus 26:42). From this verse you learn two things: that Eretz Yisrael is weighed against [i.e. equal to] circumcision, [since just as] circumcision overrides the Sabbath, so too conquering Eretz Yisrael overrides the Sabbath. And it is also weighed against [i.e. equal to] all that which was created during the six days of creation. [The midrash explains:] Of the first day it written "And God saw the light, that it was good" (Genesis 1:4), and of the land it is written "For Hashem thy God brings thee into a good land" (Deuteronomy 8:7). Of the second day it is written "And God said, Let there be a firmament in the midst of the waters" (Genesis 1:6), and of the land it is written "a land of water courses" (Deuteronomy 8:7). Of the third day it is written "And God said, Let the earth bring forth grass..." (Genesis 1:11), and of the land it is written "a land of wheat, and barley" (Deuteronomy 8:8). Of the fourth day it is written "Let there be lights" (Genesis 1:14), and of the land it is written "a land in which... thou shalt not lack any thing in it״ (Deuteronomy 8:9). Of the sixth day it is written "And God said, Let us make man", and of the land it is written "for is the tree of the field a man". Of the seventh day it is written "And God blessed the seventh day", and of the land it is written "when thou hast eaten and art replete, then thou shalt bless". See [with] what fondness the Holy one, blessed be he, fonded Eretz Yisrael, for it is weighed against all of the creations which he created in his world. Moshe told Israel: The Holy one, blessed be he, has not fonded any nation in the world like he has fonded you, as it says "Hashem thy God has chosen thee to be a special people to himself" (Deuteronomy 7:6); and he has not fonded any of the land besides for Eretz Yisrael, as it says "a land which Hashem thy God cares for", and you are entering it due to the care, as it says "and gave them the lands of the nations...that they might observe his statutes etc." (Psalms 105:42-43)
(דברים י יב) אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ. וְכִי אוֹתָהּ בִּלְבַד דּוֹרֵשׁ, וַהֲלֹא כָּל הָאֲרָצוֹת כֻּלָּן הוּא דּוֹרֵשׁ שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לח, כו) "לְהַמְטִיר עַל אֶרֶץ לֹא אִישׁ מִדְבָּר לֹא אָדָם בּוֹ" וְאוֹמֵר "לְהַשְׁבִּיעַ שׁ(וֹ)אָה וּמְשׁ(וֹ)אָה" וְגוֹ' וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ". כִּבְיָכוֹל אֵין דּוֹרֵשׁ אֶלָּא אוֹתָהּ, וּבִשְׁבִיל דְּרִישָׁה שֶׁדּוֹרְשָׁהּ דּוֹרֵשׁ כָּל הָאֲרָצוֹת עִמָּהּ. כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר (תהלים קכא, ד) "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל" [וְכִי] יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד הוּא שׁוֹמֵר וַהֲלֹא שׁוֹמֵר הוּא אֶת הַכֹּל שֶׁנֶּאֱמַר "אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי" וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל", בִּשְׁבִיל שֶׁשּׁוֹמְרָן שׁוֹמֵר אֶת הַכֹּל עִמָּהֶם. כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר (מלכים א ט, ג) "וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים" [וְכִי שָׁם בִּלְבַד הֵם] וַהֲלֹא נֶאֱמַר (זכריה ד, י) "עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ", כִּבְיָכוֹל אֵין עֵינַי וְלִבִּי אֶלָּא שָׁם [וּבִשְׁבִיל שֶׁהֵם שָׁם הֵם בְּכָל מָקוֹם]. כַּיּוֹצֵא בוֹ "קוֹל ה' יָחִיל מִדְבָּר" וְגוֹ'.
דֹּרֵשׁ אֹתָהּ. אוֹתָהּ נִתְּנָה לִדְרִישָׁה לְהַפְרִישׁ מִמֶּנָּה חַלָּה תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, אוֹ יָכוֹל אַף שְׁאָר אֲרָצוֹת נִתְּנוּ לִדְרִישָׁה, תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹתָהּ", אוֹתָהּ נִתְּנָה לִדְרִישָׁה וְלֹא שְׁאָר אֲרָצוֹת נִתְּנוּ לִדְרִישָׁה. דָּבָר אַחֵר "דֹּרֵשׁ אֹתָהּ". מַגִּיד שֶׁנִּתְנָה בִּשְׂכַר דְּרִישָׁה שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק יט-כא) "וְלִמַּדְתֶּם וְגוֹ' לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם" וְגוֹ' וְאוֹמֵר (תהלים קה, מד-מה) "וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם וְגוֹ' בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו" וְגוֹ'.
תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שם קד, לב) "הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד", כְּשִׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ וְאֵינָן נִזּוֹקִין, וּכְשֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם "הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד", לְעִנְיַן טוֹבָה הוּא אוֹמֵר תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ, לְעִנְיַן רָעָה הוּא אוֹמֵר "הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד". לְעִנְיַן טוֹבָה כֵּיצַד, הָיוּ רְשָׁעִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְגָזְרוּ עֲלֵיהֶם גְּשָׁמִים מוּעָטִין וְחָזְרוּ בָהֶם, לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶן אִי אֶפְשָׁר, [שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה גְּזֵרָה], אֶלָּא תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מוֹרִידָן בִּזְמַנָּן וְשׁוֹלֵחַ בָּהֶם בְּרָכָה וּמוֹרִידָן עַל הָאָרֶץ שֶׁצְּרִיכָה לָהֶם. לְעִנְיַן רָעָה כֵּיצַד, הֲרֵי שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְגָזְרוּ עֲלֵיהֶן גְּשָׁמִים מְרֻבִּין וְסָרְחוּ לָהֶן, לִפְחוֹת מֵהֶם אִי אֶפְשָׁר אֶלָּא תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ, מוֹרִידָן שֶׁלֹּא בִזְמַנָּן וְשׁוֹלֵחַ בָּהֶן אֶת הַמְּאֵרָה וּמוֹרִידָן עַל הָאָרֶץ שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לָהֶן, לְיַמִּים וּלְמִדְבָּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "צִיָּה גַם חֹם יִגְזְלוּ מֵימֵי שֶׁלֶג", מַעֲשִׂים שֶׁעֲשִׂיתֶם עִמִּי בִּימוֹת הַחַמָּה שֶׁלֹּא הִפְרַשְׁתֶּם תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת הֶם מָנְעוּ מִכֶּם אֶת הַגְּשָׁמִים.
אֲמַר רַב יְהוּדָה, שְׁלֹשָׁה צְרִיכִין רַחֲמִים, מֶלֶךְ טוֹב דִּכְתִיב (משלי כא, א) "פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ בְּיַד ה' עַל כָּל אֲשֶׁר יַחֲפֹּץ", יַטֶּנּוּ שָׁנָה טוֹבָה דִּכְתִיב "תָּמִיד עֵינֵי ה' אלֹהֶיךָ בָּהּ" וְגוֹ', חֲלוֹם טוֹב דִּכְתִיב "וְתַחְלִימֵנִי וְהַחֲיֵינִי". אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן, שְׁלֹשָׁה דְבָרִים מַכְרִיז עֲלֵיהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ וְאֵלּוּ הֵן, רָעָב דִּכְתִיב (מלכים ב ח, א) "כִּי קָרָא ה' לָרָעָב", ששׂבַע דִּכְתִיב (יחזקאל לו, כט) "וְקָרָאתִי אֶל הַדָּגָן וְהִרְבִּיתִי א(וֹ)תוֹ", פַּרְנָס דִּכְתִיב "רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם".
בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָׁנִים לְמַאי הִלְכָתָא. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אֲמַר, לְדִין, שֶׁנֶּאֱמַר "מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה", מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה נִּדּוֹן מַה יְּהא בְסוֹפָהּ. וּמִמַּאי דְּתִשְׁרֵי הוּא. דִּכְתִיב (תהלים פא, ד) "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר" וְגוֹ', אֵיזֶהוּ חַג שֶׁהַחֹדֶשׁ מִתְכַּסֶּה בוֹ הֱוֵי אוֹמֵר זֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וּכְתִיב (שם ה) "כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט".
מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה. מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁמֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִגְזָר עֲלֵיהֶן כַמָּה גְּשָׁמִים כַּמָּה טְלָלִים יֵרְדוּ עָלֶיהָ כַּמָּה חַמָּה תִּזְרַח עָלֶיהָ כַּמָּה רוּחַ נוֹשֶׁבֶת עָלֶיהָ.
דָּבָר אַחֵר "מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". אֲבָרֵךְ אֶתְכֶם בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בְּבִנְיָן וּבִנְטִיעָה בְּאֵרוּסִין וּבְנִשּׂוּאִין, וּבְכָל מָה שֶׁאַתֶּם שׁוֹלְחִין בּוֹ יֶדְכֶם אֲנִי אֲבָרֵךְ אֶתְכֶם דָּבָר אַחֵר "מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". וְכִי יֵשׁ פֵּרוֹת בַּשָּׂדֶה מִתְּחִלַּת הַשָּׁנָה וְעַד סוֹף הַשָּׁנָה, אֶלָּא הֵן בִּרְשׁוּתִי לִתֵּן בָּהֶן בְּרָכָה בַּבַּיִת כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי נוֹתֵן בָּהֶן בְּרָכָה בַּשָּׂדֶה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כח, ח) "יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ" וְאוֹמֵר "הַעוֹד הַזֶּרַע בַּמְּגוּרָה" וְגוֹ'. וּמִנַּיִן אַף בָּאוֹצָר. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כח, ג) "בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר". וּמִנַּיִן אַף בָּעִסָּה. תַּלְמוּד לוֹמַר "בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ". וּמִנַּיִן אַף בַּכְּנִיסָה וּבַיְצִיאָה. שֶׁנֶּאֱמַר (שם ט) ["בָּרוּךְ אַתָּה בְּב(וֹ)אֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ". וּמִנַּיִן אַף בַּאֲכִילָה. שֶׁנֶּאֱמַר] (דברים ח, י) "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ". וּמִנַּיִן אַף כְּשֶׁיֵּרֵד לְתוֹךְ מֵעָיִם. תַּלְמוּד לוֹמַר "וַהֲסִיר(וֹ)תִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ", הֵן בִּרְשׁוּתִי לִתֵּן בָּהֶן בְּרָכָה בַּבַּיִת כְּשֵׁם שֶׁנִּתַּן בָּהֶם בְּרָכָה בַּשָּׂדֶה, וְלֹא כְנִימָה וְרַקְבּוּבִית תִּכָּנֵס בַּפֵּרוֹת וְלֹא יַיִן מַחֲמִיץ וְלֹא שֶׁמֶן מַבְאִישׁ וְלֹא דְבָשׁ מַדְבִּישׁ. אוֹ לְפִי שֶׁמִּדַּת טוֹבָה מְרֻבָּה מִמִּדַּת פֻּרְעָנוּת יָכוֹל לֹא יִהְיֶה בִרְשׁוּתִי לִתֵּן בָּהֶן מְאֵרָה בַבַּיִת כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי נוֹתֵן בַּשָּׂדֶה. תַּלְמוּד לוֹמַר (חגי א, ט) "וַהֲבֵאתֶם הַבַּיִת (וְהָפַכְתִּי) [וְנָפַחְתִּי] בוֹ" וְאוֹמֵר (דברים כח, כ) "יְשַׁלַּח ה' בְּךָ אֶת הַמְּאֵרָה אֶת הַמְּהוּמָּה וְאֶת הַמִּגְעֶרֶת". וּמִנַּיִן אַף בָּאוֹצָר. תַּלְמוּד לוֹמַר (שם טז) "אָרוּר אַתָּה בָּעִיר". וּמִנַיִן אַף בָּעִ(י)סָּה. תַּלְמוּד לוֹמַר "אָרוּר טַנְאֲךָ" וְגוֹ'. וּמִנַּיִן אַף בַּכְּנִיסָה וּבַיְצִיאָה. תַּלְמוּד לוֹמַר (שם יט) "אָרוּר אַתָּה בְּב(וֹ)אֶךָ וְאָרוּר אַתָּה בְּצֵאתֶךָ". וּמִנַּיִן אַף בַּאֲכִילָה וּשְׂבִיעָה. תַּלְמוּד לוֹמַר "וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא תִשְׂבָּעוּ". וּמִנַּיִן לִכְשֶׁיֵּרְדוּ בְּתוֹךְ מֵעָיִם. תַּלְמוּד לוֹמַר (וַהֲסִירוֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ) (מיכה ו, יד) ["וְיֶשְׁחַךָ בְּקִרְבֶּךָ"], הֵן בִּרְשׁוּתִי לִתֵּן בָּהֶם מְאֵרָה בַּבַּיִת כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי נוֹתֵן בָּהֶן בַּשָּׂדֶה, כְּנִימָה וְרַקְבּוּבִית בַּפֵּרוֹת וְיַיִן מַחֲמִיץ וְשֶׁמֶן מַבְאִישׁ וּדְבָשׁ מַדְבִּישׁ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ בָנִים וַעֲבָדִים הַרְבֵּה, וְהָיוּ נִזּוֹנִין וּמִתְפַּרְנְסִין מִתַּחַת יָדוֹ וּמַפְתֵּחַ שֶׁל אוֹצָר בְּיָדוֹ, כְּשֶׁהֵן עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ הוּא פּוֹתֵחַ אֶת הָאוֹצָר וְהֵן אוֹכְלִין וּשְׂבֵעִין וּכְשֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ הוּא נוֹעֵל אֶת הָאוֹצָר וְהֵן מֵתִים בָּרָעָב, כָּךְ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁעוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקּוֹם מַהוּ אוֹמֵר, (דברים כח, יב) "יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמָיִם", וּכְשֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם מַהוּ אוֹמֵר "וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם". רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר, כִּכָּר וּמַקֵל יָרְדוּ כְרוּכִין מִן הַשָּׁמָיִם, אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם עֲשִׂיתֶם אֶת הַתּוֹרָה הֲרֵי כִּכָּר לֶאֱכֹל וְאִם לָאו הֲרֵי מַקֵּל לִלְקוֹת בּוֹ, וְהֵיכָן פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר, (ישעיה א, יט-כ) "אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם חֶרֶב תְּאֻכֵּלוּ". רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר, סֵפֶר וְסַיִף יָרְדוּ כְּרוּכִין מִן הַשָּׁמַיִם, אָמַר לָהֶם אִם עֲשִׂיתֶם אֶת הַתּוֹרָה הַכְּתוּבָה בַּזֶּה הֲרֵי אַתֶּם נִצּוֹלִין מִזֶּה וְאִם לָאו אַתֶּם לוֹקִין בּוֹ, הֵיכָן פֵּרוּשׁוֹ, (בראשית ג, כד) "וַיְגָרֵשׁ אֶת הָאָדָם וְגוֹ' וְאֶת לַהַט הַחֶרֶב" וְגוֹ'.
כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. כְּתִיב (ויקרא כו, מב) "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְגוֹ' וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר". מִן הַפָּסוּק הַזֶּה אַתָּה לָמֵד שְׁנֵי דְבָרִים, שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד הַמִּילָה, כְּשֵׁם שֶׁמִּילָה דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת כָּךְ כִּבּוּשָׁהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, וְעוֹד שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל מַה שֶׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, בְּיוֹם רִאשׁוֹן כְּתִיב "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב" וּבָאָרֶץ כְּתִיב (דברים ח, ז) "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה", בַּשֵּׁנִי כְתִיב "יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם" וּבָאָרֶץ כְּתִיב (דברים ח, ז) "אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם", בַּשְּׁלִישִׁי כְתִיב (בראשית א, יא) "תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא" וְגוֹ' וּבָאָרֶץ כְּתִיב "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה", בָּרְבִיעִי כְתִיב (בראשית א, יד) "יְהִי מְאֹרֹת" וּבָאָרֶץ כְּתִיב (דברים ח, ח) "אֶרֶץ וְגוֹ' לֹא תֶּחְסַר כֹּל בָּהּ", בַּשִׁשִּׁי נִבְרָא אָדָם וְחַוָּה שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, כו) "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם" וּבָאָרֶץ כְּתִיב "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה", בַּשְּׁבִיעִי כְתִיב (בראשית ב, ג) "וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי" וּבָאָרֶץ כְּתִיב "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ", רְאֵה מַה חִבָּה חִבֵּב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁבָּרָא בְּעוֹלָמוֹ. אָמַר מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, לֹא חִבֵּב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאֻמָּה בָעוֹלָם כְּשֵׁם שֶׁחִבֵּב אֶתְכֶם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז, ו) "וּבְךָ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה" וְלֹא חִבֵּב מִכָּל הָאֲרָצוֹת אֶלָּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר "אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ", הֲרֵי אַתֶּם נִכְנָסִין לְתוֹכָהּ עַל מְנַת הַדְּרִישָׁה שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קה, מד-מה) "וַיִתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם... בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹר(וֹ)תָיו" וְגוֹ'.
"For the land, into which thou goest to possess it" (Deuteronomy 11:10) – it is written "Then will I remember my covenant with Ya'akov... and I will remember the land" (Leviticus 26:42). From this verse you learn two things: that Eretz Yisrael is weighed against [i.e. equal to] circumcision, [since just as] circumcision overrides the Sabbath, so too conquering Eretz Yisrael overrides the Sabbath. And it is also weighed against [i.e. equal to] all that which was created during the six days of creation. [The midrash explains:] Of the first day it written "And God saw the light, that it was good" (Genesis 1:4), and of the land it is written "For Hashem thy God brings thee into a good land" (Deuteronomy 8:7). Of the second day it is written "And God said, Let there be a firmament in the midst of the waters" (Genesis 1:6), and of the land it is written "a land of water courses" (Deuteronomy 8:7). Of the third day it is written "And God said, Let the earth bring forth grass..." (Genesis 1:11), and of the land it is written "a land of wheat, and barley" (Deuteronomy 8:8). Of the fourth day it is written "Let there be lights" (Genesis 1:14), and of the land it is written "a land in which... thou shalt not lack any thing in it״ (Deuteronomy 8:9). Of the sixth day it is written "And God said, Let us make man", and of the land it is written "for is the tree of the field a man". Of the seventh day it is written "And God blessed the seventh day", and of the land it is written "when thou hast eaten and art replete, then thou shalt bless". See [with] what fondness the Holy one, blessed be he, fonded Eretz Yisrael, for it is weighed against all of the creations which he created in his world. Moshe told Israel: The Holy one, blessed be he, has not fonded any nation in the world like he has fonded you, as it says "Hashem thy God has chosen thee to be a special people to himself" (Deuteronomy 7:6); and he has not fonded any of the land besides for Eretz Yisrael, as it says "a land which Hashem thy God cares for", and you are entering it due to the care, as it says "and gave them the lands of the nations...that they might observe his statutes etc." (Psalms 105:42-43)