כתב החכם לבנו. שלום לך בני בחירי. הבן כתבי ותן לבך לעצתי הטובה. ותוכחתי אל תמאס . והט אזניך לאמרתי:
412. THE sage thus addressed his son: Peace be with thee, my son. Ponder on this mine epistle, and direct thine heart to my good counsel; despise not mine instructions, and incline thine ear to my words.
2
ועשה מה. שאתה רואה בכתבי. ותשכיל ותצליח בכל דרכיך ואל. תשתדל בזולתו. ואל תתעסק בבלעדו. ואל תחשוב בבלתו:
413. Practise that which I have written, thou wilt then succeed and prosper; and let naught else occupy thy mind, nor engross thine attention.
3
ודע כי החכמה בלמוד. והלמוד בהבנה. והתמדה. ובחריצות. כי הרואות אינן עורות. אבל הלבבות עורים:
414. Know then, that wisdom is based on study, study on reflection, perseverance, and diligence; for blindness is not of the eyes, but of the heart.
4
על כן עיין בכתבי. ותן לבך במה שיש בו. כי לא תועיל פתיחת העין כאשר יהיה הלב עור. ולא יועיל גודל הגוף וארכו. כאשר יהיה הלב רק משכל:
415. Therefore reflect on mine epistle and on its contents; for what availeth the open eye, if the heart be blind and obdurate? Or, what gain is there, if the ear listen and is attentive, or what boots the beauty of external appearance, if the heart be void of understanding?
5
הלא שמעת חכם אומר אין ראות העין מועילו כשהלב עור. [ולא יעוז כריית האזן] כאשר הלב עור. וכמה יש מבני אדם שירהיבך מראהו. וכאשר ידבר יחשב אלם:
416, Has not the sage often declared that vision is dimmed, if the heart be blind? Many there are whose appearance may influence thee, but listen to their words, and thou wilt number them amongst the dumb.
6
ודע כי המוכיח את מי שאינו נוכח. והלומד את מי שאינו למד. כמנגן אל המתים או כצועק אל הצלמים:
417. Again, He who would correct the untoward and instruct the grossly ignorant resembles him who would play music to the dead or invoke idols.
7
והמשכיל [הנלבב] יספיק לו המעט מהתוכחת. והמלה האחת מן החכמה יקבענה לחובה. וישים הדברים דמיונים. וישקול קצתם בקצתם:
418. But the least admonition suffices for the intelligent; a word will impress him with the important duties which wisdom enjoins, and will teach him to infer, to weigh, and to compare;
424. Anger perplexes the pleader; forwardness enfeebles counsel, feeble counsel deteriorates morals; the deterioration of morals engenders disgrace and promotes strife.
14
ורוב השחוק סימן שוטה. ומי שהראה שיניו נתמעט מוראו:
425. Excessive laughter denotes folly, and he who exposes his teeth lessens his respect.
15
והשקר מעשה הקצור:
426. The reign of falsehood is but brief.
16
ומבוא הרע חשד. וחברת הרעים מפסדת האמונה. וחברת הטובים מוסיפה השכל ומחיה הלב ומזכרת הדעת ומאירה. הפנים ומפרסמת הטוב:
427. Questionable resorts excite suspicion, evil associates destroy religious principles, but the society of the virtuous increases intelligence, exhilarates the heart, sustains knowledge, brightens the countenance, and is the herald of virtue.
17
והמוסר מוסיף בזריזות המשכיל. וכמה איש שכל מבלי מוסר בזו לו בשכלו. ולא הועיל השכל מבלי מוסר. ואשר קנה מוסר מוסיף מעלת שכל וזריזות:
428. Morality develops the acumen of the discreet; hut the intelligent often subject themselves to contempt from the want of morality, for intellect without morality is utterly useless, whilst their union tends to enhance station, distinction, and diligence.
18
ולולי המוסר היו בני אדם שוים. אבל יתרון קצתם על קצתם במוסר הטוב:
429. Were it not for morality, there would have been no distinction between man and man, but good morals confer pre-eminence.
19
ואודיעך כי השוטה אין לו רפואה. והוא מדוה שאין לו תקנה:
430. Know further, my son, that there is no remedy for folly, for it is an incurable disease.
20
והמשכיל פאר לעצמו וברכה לנפשו וכבוד לביתו ותפארת לחברו ויקר למשפחתו. והוא מנשא נפשו ומכניעה כאשר יחפוץ:
431. The discreet reflects glory and blessing on himself, honour on his house, is an ornament to his friends, a credit to his kindred, and knows when to assume dignity or meekness.
21
ואם יהיה המשכיל רש ויהיה לו לדבר אל מלך ישב עם הגדולים ויכנס עם השרים וישבחוהו בני אדם ויתאווהו מכיריו ויתפארו בו אוהביו ויראו אותו שונאיו. והוא מיסר את נפשו ורועה אותה:
432. The intelligent, however humble, will find ready access to the presence of kings, be seated with the great, introduced amongst princes, mankind will praise him, his acquaintance will be coveted, his friendship valued, his enmity dreaded, and he will remain his own monitor and guide.
22
ואמר החכם אין למשכיל מוכיח כנפשו. ואין לכסיל מוכיח כמשכיל:
433. The wise man is his own best monitor, but the most useful moral guide to the untutored is the learned.
23
ואין מנהיג לבני אדם כבעל הנסיונות המשכיל. ואין אוהב נאמן כנדיב:
434. The intelligent and experienced are the fittest guides, and none deserves implicit friendship more than a benevolent disposition.
24
ולחכם לב יקרא נבון. ולא למד האדם אלא שידע. והימים יחכמוהו במה שלא ידע. ולא יועיל המוסר למי שאינו מבין.
435. The wise of heart may be termed acute and penetrating. Man learns in order to attain knowledge, time confers experience and enlightenment, but morality without intelligence is unproductive.
25
ואמר החכם כשתשאל על האדם שאל מי רעהו. כי כל מעשה האדם כמעשה רעהו. על כן כשתהיה בתוך עם. התרע לטוב שבהם ואל תתרע לרע פן תהיה כמוהו:
436. To ascertain a character, learn his companion, for man imitates his associates; therefore, in all thy relations, join the virtuous and shun the wicked, lest thou be contaminated.
26
ודע כי האויל אם יהיה נמצא. לא ישאלו עצתו. ואם יפקד לא יפקד ולא יהיה נכבד כל ימיו:
437. Know further, my son, that the presence of the ignorant will never be regarded, his absence regretted, nor will he ever acquire respect.
27
ואם יהיה במושב החכמים ישמע הדברים ולא יבין ויראה הענינים ולא ירגיש:
438. In the assembly of the wise he will hear and see that which he can neither understand nor appreciate.
28
[השמר לך בני מהתעלם מן החכמה ומגעול בה]: והזהר מהדבור הרע במושבות. ומן השיחה לפני חכמי התורה ומן השחוק לפני החכמים:
439. Take heed, my son, that wisdom be ever present before thee; slight it not; beware of coarse expressions in society; avoid loquacity in the presence of the wise in the holy law, and frivolity before the learned men.
29
ושמע לחכמי התורה. והכנע לחכם וכבד את הגדול [ורפה כנפיך לקטן] ועזוב את את החנף והגאוה. כי הם מזיקים לאדם והם מן השגעון וקלות הדעת:
440. Hearken to the learned in the holy law, be submissive to the wise, respect the great, be condescending to the lowly, and abandon hypocrisy and pride, for they are injurious to mankind and are akin to madness and levity.
30
ודע כי מדות הנדיבים אוהב בני אדם והתעלם ממומיהם. ועזיבת הנטירה לחוטא. והמחילה למריע. והסברת פנים לדל וכבוד האוהבים:
441. Be aware, my son, that the characteristic of the liberal and noble-minded is, to love mankind, to overlook their faults, to bear no grudge to those who offend him, to pardon injuries, to be affable to the poor, and devoted to his friends.
31
ואל תחפש על ענייני בני אדם ואל תחקור על הדברים. והסתכל במה שצויתיך. וצורך יעזרך:
442. My son, intermeddle not with the affairs of others, nor pry into their concerns; reflect well on my injunction, and the Eternal will assist thee.
כתב החכם לבנו. שלום לך בני בחירי. הבן כתבי ותן לבך לעצתי הטובה. ותוכחתי אל תמאס . והט אזניך לאמרתי:
412. THE sage thus addressed his son: Peace be with thee, my son. Ponder on this mine epistle, and direct thine heart to my good counsel; despise not mine instructions, and incline thine ear to my words.
ועשה מה. שאתה רואה בכתבי. ותשכיל ותצליח בכל דרכיך ואל. תשתדל בזולתו. ואל תתעסק בבלעדו. ואל תחשוב בבלתו:
413. Practise that which I have written, thou wilt then succeed and prosper; and let naught else occupy thy mind, nor engross thine attention.
ודע כי החכמה בלמוד. והלמוד בהבנה. והתמדה. ובחריצות. כי הרואות אינן עורות. אבל הלבבות עורים:
414. Know then, that wisdom is based on study, study on reflection, perseverance, and diligence; for blindness is not of the eyes, but of the heart.
על כן עיין בכתבי. ותן לבך במה שיש בו. כי לא תועיל פתיחת העין כאשר יהיה הלב עור. ולא יועיל גודל הגוף וארכו. כאשר יהיה הלב רק משכל:
415. Therefore reflect on mine epistle and on its contents; for what availeth the open eye, if the heart be blind and obdurate? Or, what gain is there, if the ear listen and is attentive, or what boots the beauty of external appearance, if the heart be void of understanding?
הלא שמעת חכם אומר אין ראות העין מועילו כשהלב עור. [ולא יעוז כריית האזן] כאשר הלב עור. וכמה יש מבני אדם שירהיבך מראהו. וכאשר ידבר יחשב אלם:
416, Has not the sage often declared that vision is dimmed, if the heart be blind? Many there are whose appearance may influence thee, but listen to their words, and thou wilt number them amongst the dumb.
ודע כי המוכיח את מי שאינו נוכח. והלומד את מי שאינו למד. כמנגן אל המתים או כצועק אל הצלמים:
417. Again, He who would correct the untoward and instruct the grossly ignorant resembles him who would play music to the dead or invoke idols.
והמשכיל [הנלבב] יספיק לו המעט מהתוכחת. והמלה האחת מן החכמה יקבענה לחובה. וישים הדברים דמיונים. וישקול קצתם בקצתם:
418. But the least admonition suffices for the intelligent; a word will impress him with the important duties which wisdom enjoins, and will teach him to infer, to weigh, and to compare;
יחכימהו הנסיונות לרוחב לבב הדעות. והרגש לדברים הנעלמים:
419. Experience will make him wise, enlarge his mind, and reveal to him, that which was concealed.
וכבר אמר החכם לבנו. דע בני כי המוסר ראש השכל. והשתיקה כוללת החכמות:
420. For, as it was observed by a sage to his son, Know that morality is the summit of discretion, and silence the crown of wisdom.
ובקשות החכמה. פתח הטובה. ומלבוש האהבה. ובקשת האולת פתח הרעה ומלבוש השנאה:
421. The pursuit of wisdom leads to happiness and to the protection of friendship, whilst in the train of folly follow misery and hatred.
והמחילה טובה. והאמונה תפארת לאדם. והיושר הטוב שבחברים:
422. Forgiveness yields felicity; faithfulness is the ornament of mankind, and uprightness the best of associates.
והחכמה נחלה טובה. והכזב מפתח האשמים. והחונף גורם רעה. וחגורת שנאה:
423. Wisdom is a goodly inheritance; falsehood is the key to guilt; hypocrisy causes evil and encircles with hatred.
והעברת משכחת הטענה. והמהירות מחלשת העצה מרוע מוסר. ורוע המוסר מוריש הבזיון. ומצמיח התגרה:
424. Anger perplexes the pleader; forwardness enfeebles counsel, feeble counsel deteriorates morals; the deterioration of morals engenders disgrace and promotes strife.
ורוב השחוק סימן שוטה. ומי שהראה שיניו נתמעט מוראו:
425. Excessive laughter denotes folly, and he who exposes his teeth lessens his respect.
והשקר מעשה הקצור:
426. The reign of falsehood is but brief.
ומבוא הרע חשד. וחברת הרעים מפסדת האמונה. וחברת הטובים מוסיפה השכל ומחיה הלב ומזכרת הדעת ומאירה. הפנים ומפרסמת הטוב:
427. Questionable resorts excite suspicion, evil associates destroy religious principles, but the society of the virtuous increases intelligence, exhilarates the heart, sustains knowledge, brightens the countenance, and is the herald of virtue.
והמוסר מוסיף בזריזות המשכיל. וכמה איש שכל מבלי מוסר בזו לו בשכלו. ולא הועיל השכל מבלי מוסר. ואשר קנה מוסר מוסיף מעלת שכל וזריזות:
428. Morality develops the acumen of the discreet; hut the intelligent often subject themselves to contempt from the want of morality, for intellect without morality is utterly useless, whilst their union tends to enhance station, distinction, and diligence.
ולולי המוסר היו בני אדם שוים. אבל יתרון קצתם על קצתם במוסר הטוב:
429. Were it not for morality, there would have been no distinction between man and man, but good morals confer pre-eminence.
ואודיעך כי השוטה אין לו רפואה. והוא מדוה שאין לו תקנה:
430. Know further, my son, that there is no remedy for folly, for it is an incurable disease.
והמשכיל פאר לעצמו וברכה לנפשו וכבוד לביתו ותפארת לחברו ויקר למשפחתו. והוא מנשא נפשו ומכניעה כאשר יחפוץ:
431. The discreet reflects glory and blessing on himself, honour on his house, is an ornament to his friends, a credit to his kindred, and knows when to assume dignity or meekness.
ואם יהיה המשכיל רש ויהיה לו לדבר אל מלך ישב עם הגדולים ויכנס עם השרים וישבחוהו בני אדם ויתאווהו מכיריו ויתפארו בו אוהביו ויראו אותו שונאיו. והוא מיסר את נפשו ורועה אותה:
432. The intelligent, however humble, will find ready access to the presence of kings, be seated with the great, introduced amongst princes, mankind will praise him, his acquaintance will be coveted, his friendship valued, his enmity dreaded, and he will remain his own monitor and guide.
ואמר החכם אין למשכיל מוכיח כנפשו. ואין לכסיל מוכיח כמשכיל:
433. The wise man is his own best monitor, but the most useful moral guide to the untutored is the learned.
ואין מנהיג לבני אדם כבעל הנסיונות המשכיל. ואין אוהב נאמן כנדיב:
434. The intelligent and experienced are the fittest guides, and none deserves implicit friendship more than a benevolent disposition.
ולחכם לב יקרא נבון. ולא למד האדם אלא שידע. והימים יחכמוהו במה שלא ידע. ולא יועיל המוסר למי שאינו מבין.
435. The wise of heart may be termed acute and penetrating. Man learns in order to attain knowledge, time confers experience and enlightenment, but morality without intelligence is unproductive.
ואמר החכם כשתשאל על האדם שאל מי רעהו. כי כל מעשה האדם כמעשה רעהו. על כן כשתהיה בתוך עם. התרע לטוב שבהם ואל תתרע לרע פן תהיה כמוהו:
436. To ascertain a character, learn his companion, for man imitates his associates; therefore, in all thy relations, join the virtuous and shun the wicked, lest thou be contaminated.
ודע כי האויל אם יהיה נמצא. לא ישאלו עצתו. ואם יפקד לא יפקד ולא יהיה נכבד כל ימיו:
437. Know further, my son, that the presence of the ignorant will never be regarded, his absence regretted, nor will he ever acquire respect.
ואם יהיה במושב החכמים ישמע הדברים ולא יבין ויראה הענינים ולא ירגיש:
438. In the assembly of the wise he will hear and see that which he can neither understand nor appreciate.
[השמר לך בני מהתעלם מן החכמה ומגעול בה]: והזהר מהדבור הרע במושבות. ומן השיחה לפני חכמי התורה ומן השחוק לפני החכמים:
439. Take heed, my son, that wisdom be ever present before thee; slight it not; beware of coarse expressions in society; avoid loquacity in the presence of the wise in the holy law, and frivolity before the learned men.
ושמע לחכמי התורה. והכנע לחכם וכבד את הגדול [ורפה כנפיך לקטן] ועזוב את את החנף והגאוה. כי הם מזיקים לאדם והם מן השגעון וקלות הדעת:
440. Hearken to the learned in the holy law, be submissive to the wise, respect the great, be condescending to the lowly, and abandon hypocrisy and pride, for they are injurious to mankind and are akin to madness and levity.
ודע כי מדות הנדיבים אוהב בני אדם והתעלם ממומיהם. ועזיבת הנטירה לחוטא. והמחילה למריע. והסברת פנים לדל וכבוד האוהבים:
441. Be aware, my son, that the characteristic of the liberal and noble-minded is, to love mankind, to overlook their faults, to bear no grudge to those who offend him, to pardon injuries, to be affable to the poor, and devoted to his friends.
ואל תחפש על ענייני בני אדם ואל תחקור על הדברים. והסתכל במה שצויתיך. וצורך יעזרך:
442. My son, intermeddle not with the affairs of others, nor pry into their concerns; reflect well on my injunction, and the Eternal will assist thee.