ושלשים יום ושלשת ימים תשב (ויקרא יב, ד). מבואר בזוהר (ח"ג מג, ב) הנשמה היורדת מלמעלה אינו מתיישבת בגוף כי אם אחר ל"ג ימים. וטמאה שבעת ימים שכל ז' ימים הולך רוח הנשמה בגוף הולד לתור לו מקום בגופו, ואז נאמר (ויקרא יב, ג) והיה שבעת ימים תחת אמו וביום השמיני ימול. ומה שצריכין ל"ג ימים, היינו ל' יום ליישב הרוח בגוף, ושלשת ימים הוא ג' ימים של מילה שכואבת להילד, והקליפה החיצונית אין לה אז כח לשלוט בו כבשאר ימים. ולכן ל"ג ימים תשב בדמי טהרה בתחילה, ולאח"כ ימי טהרה דמי טהרה אלו מילה כל שלשה ימים ולכן אינו מפיק ה"א לפי שקאי על דמי הזכר הנולד ממנה, וימי טהרה קאי על עצמה לכן הוא במפיק ה"א:
ושלשים יום ושלשת ימים תשב . She may remain (without becoming a menstruant) in a state of purification for thirty-three days." The Zohar (Sullam edition Tazria page 10) explains that the soul which descends from the Celestial Regions does not "settle down" in the body until thirty-three days have elapsed. Although thirty days normally are considered adequate for acclimatization, in this case the three days of pain experienced by the male after circumcision are also allowed for. When the body is in pain the spirit is not as dominant as usual. During the first seven days the soul is considered like a tourist, exploring the body, looking for a suitable place to establish its residence. This is analogous to the first seven days of an animal's life when it is not yet fit to be offered as a sacrifice (22,27), and has to remain under the care of its mother. After the foreskin, symbolic of the כחות חצוניות or קליפות has been removed, and the baby has suffered three days of pain, these forces have lost their influence over him. The Torah first refers to these days as תשב בדמי טהרה, she experiences purity even whilst she is bleeding. In verse 6, the Torah speaks of "after completion of the days of her purity." The first reference is to the bleeding for three days after the circumcision. In that instance the word טהרה does not conclude with a מפיק ה, which would indicate that this purity is specifically hers, whereas in verse 6 the מפיק ה indicates that the Torah speaks about a period of thirty days which is specifically accounted for as days of purity for this mother.
ושלשים יום ושלשת ימים תשב (ויקרא יב, ד). מבואר בזוהר (ח"ג מג, ב) הנשמה היורדת מלמעלה אינו מתיישבת בגוף כי אם אחר ל"ג ימים. וטמאה שבעת ימים שכל ז' ימים הולך רוח הנשמה בגוף הולד לתור לו מקום בגופו, ואז נאמר (ויקרא יב, ג) והיה שבעת ימים תחת אמו וביום השמיני ימול. ומה שצריכין ל"ג ימים, היינו ל' יום ליישב הרוח בגוף, ושלשת ימים הוא ג' ימים של מילה שכואבת להילד, והקליפה החיצונית אין לה אז כח לשלוט בו כבשאר ימים. ולכן ל"ג ימים תשב בדמי טהרה בתחילה, ולאח"כ ימי טהרה דמי טהרה אלו מילה כל שלשה ימים ולכן אינו מפיק ה"א לפי שקאי על דמי הזכר הנולד ממנה, וימי טהרה קאי על עצמה לכן הוא במפיק ה"א:
ושלשים יום ושלשת ימים תשב . She may remain (without becoming a menstruant) in a state of purification for thirty-three days." The Zohar (Sullam edition Tazria page 10) explains that the soul which descends from the Celestial Regions does not "settle down" in the body until thirty-three days have elapsed. Although thirty days normally are considered adequate for acclimatization, in this case the three days of pain experienced by the male after circumcision are also allowed for. When the body is in pain the spirit is not as dominant as usual. During the first seven days the soul is considered like a tourist, exploring the body, looking for a suitable place to establish its residence. This is analogous to the first seven days of an animal's life when it is not yet fit to be offered as a sacrifice (22,27), and has to remain under the care of its mother. After the foreskin, symbolic of the כחות חצוניות or קליפות has been removed, and the baby has suffered three days of pain, these forces have lost their influence over him. The Torah first refers to these days as תשב בדמי טהרה, she experiences purity even whilst she is bleeding. In verse 6, the Torah speaks of "after completion of the days of her purity." The first reference is to the bleeding for three days after the circumcision. In that instance the word טהרה does not conclude with a מפיק ה, which would indicate that this purity is specifically hers, whereas in verse 6 the מפיק ה indicates that the Torah speaks about a period of thirty days which is specifically accounted for as days of purity for this mother.