האשה שהכניסה נדוניא לבעלה כתבים פסולים ומסרתם לידו ומת האיש ועתה אומרי' יורשין אלו הם נכסי צאן ברזל ומה שהותירו הותירו לו הלכך הרבית שעלה עליהם שלנו הוא כולו, אע"פ דאין זה לדמות לכתב לה פירות כסות וכלים דפ' נערה שנתפתתה (ד' מ"ז) שפי' ר"ת שאעפ"י שנישאת לא זכה הבעל כת"ק דר' נתן דאזלין בתר אומדנא ולא נתכוין האב אלא כדי שגם בתו תהנה דה"מ בנדוניא שהאב פוסק וכותב אבל מה שהיא עצמה מכנסת בחיבת חופה וביאה מתחייבת כמו תוספת דכתובה שהוא מתחייב לה בכך מ"מ אעפ"י שנתחייבה בכך ליתן לו כל אשר כתבה מ"מ הרי לא נתנה לו ולא בא לידו כי במסירת כתבים הפסולים לידו לא נקנו לו החובות דאין אותיות נקנות במסירה (ב"ב ד' ע"ו) עד דאמרי ליה כשמוסרם לו קני לך איהו וכל שיעבודיה לפירוש רשב"ם, ולפי' ר"ת עד דכתב ליה ואמר ליה, וכאן שלא אמרה לו כן בשעה שמסרתם לו לא קנו לו החובות ואיך נאמר בזה אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לו וע"כ היה נראה שלא זכו היורשין ברבית אלא יחזירו לה אשר הכניסה דהיינו הכתבים.
Q - A woman presented her husband a dowry of interest bearing notes (the notes were drawn up by a non-Jewish notary). The husband died, and his heirs claim that these notes became his property, and even though the woman is entitled to receive them back as part of her Ketubah, nevertheless the interest accrued in his lifetime belongs entirely to them. The woman disputes their claim. A - The notes and accrued interest belong to the woman, since the mere handing over of notes to the husband did not transfer to him the indebtedness contained therein; for she did not recite the formula, "acquire this and all obligations therein".
האשה שהכניסה נדוניא לבעלה כתבים פסולים ומסרתם לידו ומת האיש ועתה אומרי' יורשין אלו הם נכסי צאן ברזל ומה שהותירו הותירו לו הלכך הרבית שעלה עליהם שלנו הוא כולו, אע"פ דאין זה לדמות לכתב לה פירות כסות וכלים דפ' נערה שנתפתתה (ד' מ"ז) שפי' ר"ת שאעפ"י שנישאת לא זכה הבעל כת"ק דר' נתן דאזלין בתר אומדנא ולא נתכוין האב אלא כדי שגם בתו תהנה דה"מ בנדוניא שהאב פוסק וכותב אבל מה שהיא עצמה מכנסת בחיבת חופה וביאה מתחייבת כמו תוספת דכתובה שהוא מתחייב לה בכך מ"מ אעפ"י שנתחייבה בכך ליתן לו כל אשר כתבה מ"מ הרי לא נתנה לו ולא בא לידו כי במסירת כתבים הפסולים לידו לא נקנו לו החובות דאין אותיות נקנות במסירה (ב"ב ד' ע"ו) עד דאמרי ליה כשמוסרם לו קני לך איהו וכל שיעבודיה לפירוש רשב"ם, ולפי' ר"ת עד דכתב ליה ואמר ליה, וכאן שלא אמרה לו כן בשעה שמסרתם לו לא קנו לו החובות ואיך נאמר בזה אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לו וע"כ היה נראה שלא זכו היורשין ברבית אלא יחזירו לה אשר הכניסה דהיינו הכתבים.
Q - A woman presented her husband a dowry of interest bearing notes (the notes were drawn up by a non-Jewish notary). The husband died, and his heirs claim that these notes became his property, and even though the woman is entitled to receive them back as part of her Ketubah, nevertheless the interest accrued in his lifetime belongs entirely to them. The woman disputes their claim.
A - The notes and accrued interest belong to the woman, since the mere handing over of notes to the husband did not transfer to him the indebtedness contained therein; for she did not recite the formula, "acquire this and all obligations therein".