ראובן שהפקיד פקדון ביד שמעון ומת והניח בן ואחר כך נשתמד הבן, ודאי הממון הוא של המשומד כי מיד כשמת אביו זכה במה שהניח אפילו לדברי הגאונים שפסקו שמשומד אינו יורש את אביו והנפקד לא יחזיר למשומד דאין להחזיר אבידתו ואפילו מטא לידיה אלא ישמרהו אולי יחזור דקיימא לן ממון מסור אסור לאבדו ביד וה"ה ממון משומד דכי הדדי ננהו ותרווייהו שייך בהו טעמא דיכין רשע וצדיק ילבש, מיהו אם שלח בו יד או שזכה בו לעצמו השיב רש"י ז"ל שאין כח בדיינין להוציא מיד כיון דלא איפסק הילכתא להדיא (ב"ק קי"ט א') כמ"ד אסור לאבדו ביד דלמא קיימא לן דמותר לאבדו ביד והוי הפקר ק"ו מגופו ולכך זכה הנפקד בו מן ההפקר אבל לכתחלה אין אנו מתירין לשלוח בו יד וללוקחו לעצמו דדילמא קיימא לן דאסור לאבדו ביד כי יש לפרש כאשר פי' ר"י זצ"ל, והראיה של האלפסי ושל ר"ח שמא יש לדחות דהכי בעי אמימר (שם ס"ב א') אם אחד תפס ממון המסור והנמסר תובעו אי נמי במסור הכשר לשבועה כגון שאנסוהו להראות או להביא ונשא ונתן ביד אפילו שהוא חייב לשלם אינו רשע אלא בן תשלומין בלבד ומשביעין אותו כשאר כל הכשירים, כך כתב רבינו משה ב"ר מיימון ז"ל בעי' דאמימר כגון שהמסור אינו יודע כמה הפסידו אעפ"י שנשא ונתן ביד משכחת לה שלא ידע דטעניה מרגניתא בכוספסתא, ומעתה אין ראיה לפסוק כמ"ד אסור ע"כ נראה כאשר כתבתי בשם רש"י ז"ל דאי תפס כבר וזכה בו לעצמו או שלח בו יד לא מפקינן מיניה כי גזלו אבל אי לא תפס עדיין לא אמרינן ליה תפיס דדילמא קיימא לן כמ"ד אסור לאבדו ולא הוי הפקר אלא ישמור הממון אולי יחזור ואם לא יחזור וימות יתן אותו לקרוביו הראוים ליורשו כי הישראל יורש את המשומד לכ"ע ואפילו אם יוליד בנים בגיות אין להם בממון זה כלום אפילו אם נתגיירו כי נכרית ולדה כמוהו כך נ"ל אבל לצאת ידי שמים נ"ל אפילו אם שלח בו יד או זכה בו לעצמו צריך להחזיר לקרוביו הראוין לאחר שימות המשומד ועד אותה העת ישמרוהו.
Q - A deposited money with B for safekeeping. A died and was survived by a son C, who later apostatized. Must B return the money to C? A - There is a difference of opinion regarding property of an apostate. I maintain, however, that A should continue to safeguard it, awaiting the time that C might repent and return to the fold. It is not directly permissible for B to spend the money or seize it for his personal use. However, if B had already done so, it can no longer be exacted by judicial process. If C had never returned to Judaism, but died, the money should be returned to his Jewish heirs, since it is the unanimous opinion of the Rabbis, that an apostate retains the power to transmit his property to his Jewish heirs. If B wants to act with equity, he should return the money to C's Jewish heirs, after C's death, even if B had spent the money or seized it for his personal use.
ראובן שהפקיד פקדון ביד שמעון ומת והניח בן ואחר כך נשתמד הבן, ודאי הממון הוא של המשומד כי מיד כשמת אביו זכה במה שהניח אפילו לדברי הגאונים שפסקו שמשומד אינו יורש את אביו והנפקד לא יחזיר למשומד דאין להחזיר אבידתו ואפילו מטא לידיה אלא ישמרהו אולי יחזור דקיימא לן ממון מסור אסור לאבדו ביד וה"ה ממון משומד דכי הדדי ננהו ותרווייהו שייך בהו טעמא דיכין רשע וצדיק ילבש, מיהו אם שלח בו יד או שזכה בו לעצמו השיב רש"י ז"ל שאין כח בדיינין להוציא מיד כיון דלא איפסק הילכתא להדיא (ב"ק קי"ט א') כמ"ד אסור לאבדו ביד דלמא קיימא לן דמותר לאבדו ביד והוי הפקר ק"ו מגופו ולכך זכה הנפקד בו מן ההפקר אבל לכתחלה אין אנו מתירין לשלוח בו יד וללוקחו לעצמו דדילמא קיימא לן דאסור לאבדו ביד כי יש לפרש כאשר פי' ר"י זצ"ל, והראיה של האלפסי ושל ר"ח שמא יש לדחות דהכי בעי אמימר (שם ס"ב א') אם אחד תפס ממון המסור והנמסר תובעו אי נמי במסור הכשר לשבועה כגון שאנסוהו להראות או להביא ונשא ונתן ביד אפילו שהוא חייב לשלם אינו רשע אלא בן תשלומין בלבד ומשביעין אותו כשאר כל הכשירים, כך כתב רבינו משה ב"ר מיימון ז"ל בעי' דאמימר כגון שהמסור אינו יודע כמה הפסידו אעפ"י שנשא ונתן ביד משכחת לה שלא ידע דטעניה מרגניתא בכוספסתא, ומעתה אין ראיה לפסוק כמ"ד אסור ע"כ נראה כאשר כתבתי בשם רש"י ז"ל דאי תפס כבר וזכה בו לעצמו או שלח בו יד לא מפקינן מיניה כי גזלו אבל אי לא תפס עדיין לא אמרינן ליה תפיס דדילמא קיימא לן כמ"ד אסור לאבדו ולא הוי הפקר אלא ישמור הממון אולי יחזור ואם לא יחזור וימות יתן אותו לקרוביו הראוים ליורשו כי הישראל יורש את המשומד לכ"ע ואפילו אם יוליד בנים בגיות אין להם בממון זה כלום אפילו אם נתגיירו כי נכרית ולדה כמוהו כך נ"ל אבל לצאת ידי שמים נ"ל אפילו אם שלח בו יד או זכה בו לעצמו צריך להחזיר לקרוביו הראוין לאחר שימות המשומד ועד אותה העת ישמרוהו.
Q - A deposited money with B for safekeeping. A died and was survived by a son C, who later apostatized. Must B return the money to C?
A - There is a difference of opinion regarding property of an apostate. I maintain, however, that A should continue to safeguard it, awaiting the time that C might repent and return to the fold. It is not directly permissible for B to spend the money or seize it for his personal use. However, if B had already done so, it can no longer be exacted by judicial process.
If C had never returned to Judaism, but died, the money should be returned to his Jewish heirs, since it is the unanimous opinion of the Rabbis, that an apostate retains the power to transmit his property to his Jewish heirs. If B wants to act with equity, he should return the money to C's Jewish heirs, after C's death, even if B had spent the money or seized it for his personal use.