שאלה: בן נכרית מישראל שהניחו אביו לימול ואין אנו יודעין אם גם נטבל, והוא אין שומר מצוה גם מחלל שבת אך הוחזק ליהודי ומשלם גם מס לקופת הקהלה ועתה רוצה לישא אשה ישראלית וא"א להטבילו בקבלת המצות כיון שאינו שומר מצות לא ירצה לקבל אם מותר לסדר לו קידושין, כאשר שיש לחוש שאם לא יסדרו לו ישא אשתו בציפילעהע.
Question: The son of a gentile woman from a Jewish man—whose father brought him to be circumcised, but it is not known whether he was also immersed—does not observe the commandments, and he desecrates Shabbat, but he is established to be Jewish and he pays tax to the communal fund. Now he wants to marry a Jewish woman, and it is impossible for him to immerse while accepting the commandments, since he does not observe the commandments and does not wish to accept them. Is it permitted to officiate at his wedding, given the concern that if we do not officiate for him, he will marry his wife civilly?
2
תשובה. מה שרוצה מר לומר בתחילה דאם נחשוב אותו כנכרי צריך הטפת דם ברית לענ"ד זה אינו כיון דנימול לשם מצות מילה א"צ הטפת דם ברית וכבר הוכחתי בזה לעיל, וכן משמע בספר מנחת חינוך על מצות מילה, הובא בס' "וכתורה יעשה" הוספה ד' כ"ט ע"ב.
Answer: That which you wished to say initially, namely, that if we consider him a gentile, he would need to have a drop of blood drawn for the circumcision covenant (hatafat dam brit), is incorrect, in my opinion. Since he was circumcised for the sake of the mitzva of circumcision, there is no need to draw a drop of blood. I proved this above. This is also implied in Minhat Hinukh on the mitzva of circumcision, cited in U-kheTorah Ye’aseh, Appendix D, p. 29b.
3
אמנם מה שרוצה הרה"ג מו"ה יוסף נאבעל לסמוך על מה שהביא ר"מ משום א"ז (אה"ע סי' קנ"ו) דבנו מן הנכרית הוי בנו מדרבנן, עכשיו שזכינו לס' א"ז נקל לראות דראי' זו אינה דהא"ז לא כתב רק דאפשר דיש לחוש להחמיר, וכבר כתב בזה הה"ג מו"ה שלום קוטנא בספרו הנ"ל (קונטרס וכתורה יעשה דף י' ע"ב) באריכות ויעיי"ש, ועכ"פ נ"ל דבנ"ד אם נימול ונטבל בב"ד הוי גר דמסתמא האב הביאו לימול בהסכמת אמו, דהא זכות היה לה אם ולדה נשאר אצל האב והוא מפרנסו.
However, regarding R. Yosef Nobel’s attempt to base his position on Darkhei Moshe’s citation of Or Zaru’a (Even Ha-ezer §156), namely, that a Jewish man’s son by a gentile woman is considered his son on the rabbinic level, now that we have merited to see the original Or Zaru’a, it is easy to see that this is no proof. Or Zaru’a states only that it is possible that there are grounds to be stringent out of concern. This has already been addressed by my teacher and master, the eminent Rabbi Shalom Kutna, in his aforementioned book (U-kheTorah Ye’aseh p. 10b), at great length. Nevertheless, it seems to me that in the present case, if he was circumcised and immersed in the presence of the rabbinical court, he is a convert, because presumably the father brought him to be circumcised with his mother’s consent, for it is beneficial to her if her child remains with his father, who provides for him.
4
ועוד לדעת הר"ן מהני אם ב"ד גיירו אפילו בלא הסכמת אב ואם.
Moreover, according to Ran, it is effective if the court converts him, even without the consent of the father and mother.
5
שלישית כבר כ' מו"ר מהר"ם שיק י"ד סי' רמ"ח ראיה מתוס' סנהדרין ס"ח דמהני גירות קטן בדיעבד, ומה שאין מגיירין לכתחילה היינו משום גזל גוי, וכאן שעפ"י דינא דמלכותא יש לאב רשות על בנו מנכרית אף שעפ"י דין תורה אינו בנו כלל, מ"מ לא מיקרי גזל, ואפשר דאפילו לכתחילה מגיירין, ועכ"פ בדיעבד מהני.
Third, my master and teacher R. Moshe Schick, in [Responsa Maharam Schick] Yoreh De’ah §248, proved from Tosafot on Sanhedrin 68 that the conversion of a minor is effective ex post facto (be’-di’avad); that we do not do so ab initio is because it constitutes stealing from a gentile. But here, where under the prevailing law (dina de-malkhuta), the father has control over his son from a gentile woman, even though he is not his son at all according to Torah law, it is nonetheless not considered stealing. Thus, it is possible that we would even convert ab initio, and it is certainly effective ex post facto.
6
אמנם דא עקא דלא ידעינן אי נטבל כראוי ומ"ש בשם הרה"ג מו"ה יוסף נאבעל לסמוך על חזקה שנעשה הכל כדין לענ"ד יש לגמגם בזה עפ"י מ"ש מו"ר מהר"ם שיק באה"ע סי' ל"ז וקנ"ה ובי"ד סי' רמ"ט דנכרי לישראלית הוי אסור מדאורייתא והוי ספק דאורייתא, ואף אי יש חזקה שנעשה הכל כדין מ"מ הרי הנולד מן הנכרים יש לו חזקת איסור דהא היה גוי כשנולד והוי חזקה נגד חזקה וצריך להחמיר בספק דאורייתא.
Yet the problem remains: we do not know whether he was properly immersed. Regarding what you wrote in the name of the eminent R. Josef Nobel, namely, that one may rely on the presumption (hazaka) that all was done properly; in my humble opinion, one should be hesitant about this, based on what my master and teacher Maharam Schick wrote in [Responsa Maharam Schick] Even Ha-ezer §§37 and 155 and Yoreh De’ah §249 that a gentile and a Jewish woman are forbidden to each other under Torah low, so the present case is an uncertainty pertaining to Torah law (safek de-Orayta). Even if there is a presumption that everything (i.e., the immersion) was done properly, one who is born to a gentile nevertheless is presumed to be forbidden [to marry a Jew], because he was a gentile at birth. Thus, there are conflicting presumptions, and we must be stringent in a case of uncertainty that pertains to Torah law.
7
ואף דרוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן מהני נגד בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת אף דהוא ספק דאורייתא, מ"מ אף אם נימא דרוב מצויין אצל מילה מומחין הן, זה לא מהני אלא לומר דודאי נימול כדין, אבל על הטבילה אינה רק חזקה חלשה דהמוהל לא יעשה דבר שיוכל להביא לידי תקלה, ומי יודע אם חזקה זו טובה כמו חזקה על חבר שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן דמהני להוציא מידי חזקת איסור, ובפרט בזמן הזה דאיכא הרבה מוהלים דלא גמירי דין גירות. וע"כ נלע"ד דמידי ספיקא לא נפקא. וכבר כ' הרמב"ם פי"ג מה' איסורי ביאה ה"ט דאם בא גר לישא ישראלית צריך שיטבול בפנינו וכ"פ בי"ד סי' רס"ח ס"י.
Even though the fact that most ritual slaughterers are skilled is effective to permit an animal despite its presumed forbidden status, which persists from when it was alive [and certainly forbidden], even in a case of uncertainty pertaining to Torah law, nevertheless, though we can say that most circumcisers are skilled, it is still no help in this case except to posit that the circumcision was certainly done properly. The immersion, however, there is only a weak presumption that the circumciser would not do anything that would lead to problems later on. Who knows whether this presumption is as good as the presumption that a member of the rabbinic class (haver) would not let out any untithed produce—a presumption that effectively removes the produce from its presumed forbidden state—especially nowadays, when there are many circumcisers who have not studied the laws of conversion. Thus, in my opinion, we have still not removed ourselves from the throes of this uncertainty. And Maimonides has written in the Laws of Forbidden Sexual Relations 13:9 that if a convert comes to marry a Jewish woman, he must immerse in our presence. This is also the ruling in [Shulhan Arukh] Yoreh De’ah 268:10.
8
ועתה ניחזי אנן אי מהני כשטובלין אותו עכשיו בלא קבלת מצוות. הנה בי"ד סי' רס"ח סעיף ג' כ' דקבלת מצות אפילו בדיעבד מעכב אם אינה ביום ובשלשה, וא"כ מכש"כ דמעכב אם לא קבל כלל המצות, ואף שבסוף סי' רס"ח כ' דבדיעבד הוי גר אף שלא הודיעוהו שכר המצות ועונשן מ"מ קבלת המצוות מעכב אפילו בדיעבד וכ"כ בקונטרס ובתורה יעשה דף י"ב ע"א בשם בעל בית יצחק.
Let us now consider whether his immersion at present, without the acceptance of the commandments, would be effective. Yoreh De’ah 268:10 states that the acceptance of the commandments, if it is not done in the presence of three [judges] or during the day, prevents the conversion from taking effect, even ex post facto. Certainly, then, if he does not accept the commandments at all, the conversion does not take effect. Even though it is stated at the end of §268 that the conversion is accepted ex post facto even if the convert was not notified of the reward and punishment of the commandments, nevertheless, the acceptance of the commandments prevents the conversion from taking effect. This is also written on p. 12a of U-keTorah Ye’aseh in the name of the author of Beit Yitzhak.
9
אמנם לי אכתי הדבר צריך עיון דהא כתב ה"ה פי"ג מה' א"ב הי"ז זה פשוט דאין הודעת המצות מעכב, ואיך יקבל המצות אם אינו יודע המצות, וא"כ משמע דגם קבלת המצות אינו מעכב בדיעבד, ואין לי פנאי לעיין כעת בזה.
Yet for me this matter merits further scrutiny, for Maggid Mishneh comments on Laws of Forbidden Sexual Relations 13:17 that informing one of the commandments does not prevent the effectiveness of the conversion, and how can one accept the commandments if he does not know the commandments? This implies that even the acceptance of the commandments does not prevent the effectiveness [of the conversion] ex post facto. I have no time to delve into this at present.
10
אך נ"ל דבנ"ד דיש ספק אי כבר נעשה גר ע"י מילה וטבילה או לא וא"כ מצד ספק זה כבר נתחייב במצוות מדאורייתא דהא קיי"ל ספק דאורייתא מן התורה לחומרא, ואין מאכילין אותו איסור משום לפני עור, א"כ הרי כבר מושבע ועומד מדאורייתא לקיים המצוות, בנידון זה אף דאם היה אפשר היו עושין על צד היותר טוב שיקבל המצוות עוד הפעם, אבל מ"מ כיון דאי אפשר לעשות טבילה בקבלת המצוות די בטבילה בלא קבלת המצוות.
However, it seems to me that in the present case, where it is uncertain whether one has already converted by means of circumcision and immersion or not, and due to that uncertainty he has already become obligated to perform Torah commandments, for we maintain that the Torah requires stringency in cases of uncertainty regarding Torah law—he may not be fed non-kosher food because it places a stumbling block before the blind—he is thus already beholden by oath, under Torah law, to uphold the commandments. In such a case, even though, if possible, it would be best if he would accept the commandments again, nevertheless, since it is impossible for him to immerse while accepting the commandments, it is sufficient if he immerses without accepting the commandments.
11
ועוד דאפשר לומר דאבותיו קבלו המצוות כבר בשבילו כשהיה קטן כיון שמלוהו לשם גירות, ואף שלא הטבילוהו מפני שלא ידעו שצריך ג"כ טבילה מ"מ מהני קבלת המצוות דקטנותו שהיה קודם מילה דודאי מי שקבל המצות קודם מילה ע"מ להתגייר ואח"כ נימול אף שעברו שנים בין מילה לטבילה מפני שלא ידע שצריך ג"כ טבילה אין סברא דיעכב אי לא קבל המצוות עוד הפעם קודם טבילה.
Moreover, we can contend that his fathers accepted the commandments on his behalf while he was a minor, since they circumcised him for the purpose of conversion. Even though they did not immerse him because they did not know that immersion is required as well, this acceptance of the commandments in his childhood, prior to his circumcision, is nevertheless effective, for certainly one who accepts the commandments prior to circumcision in order to convert, and then is circumcised, even though many years elapsed between the circumcision and the immersion. Just because he did not know that immersion is required as well, it does not stand to reason that the conversion would be rendered ineffective if he did not re-accept the commandments prior to the immersion.
12
וע"כ נ"ל מפני טעמים הנ"ל דאם נטבל בפני שלשה הוי גר גמור בדיעבד אף שלא קיבל המצות, ובנידון דידן דא"א בענין אחר כדיעבד דמי. ועל צד היותר טוב יודיעו לו המצות שבודאי רוצה לקבל דהיינו ע"ז וגילוי עריות ושפיכות דמים מצות צדקה וכבוד אב ואם ואהבת רע וכדומה, ויאמר אח"כ סתם שמקבל עליו מצוות היהודים, ומ"מ כל זה אינו מעכב. ואם יטבלוהו כדין נ"ל דמותר לסדר לו קידושין אפילו בברכה.
It therefore seems to me, given these reasons, that if he immerses before [a court of] three, he is a full-fledged convert, even if he does not accept the commandments; the present case, where there is no alternative, is comparable to a post facto (di’avad) case. It would be best to inform him of those commandments that he would certainly want to accept: the prohibitions on paganism, sexual immorality, and bloodshed; the mitzva of charity; honoring one’s parents; loving one’s neighbor; etc. He should then state simply that he accepts the commandments of the Jews. Nevertheless, this is not a sine qua non. If he is properly immersed, I believe that it is permissible to officiate at his wedding and to recite the blessings.
13
ואם לא ירצה אפילו לטבול ויש לחוש שאם לא יסדרו לו קידושין ישא אשתו בציפילעהע, וכיון דהוא ספק גר הוא והיא יעשו איסור זנות יותר משאם יהיו יחדיו ע"י קידושין נ"ל דשרי לסדר להן קידושין בלא ברכה, ואפשר לומר הברכות בלא שם ומלכות כגון: נברך אשר יצר את האדם בצלמו וכו' נברך יוצר האדם. אך טוב שהרב בעצמו לא יסדר הקידושין משום לעז שיאמרו שמסדרין קידושין לספק גוי, וטוב להשתמט בזה ולהניח לסדר הקידושין מאיש אחר אם אפשר. ויש לעשות כן גם משום היכר שידעו שהחתן עושה שלא כדת שאינו רוצה לטבול את עצמו, ובתו תהי' פסולה לכהונה.–
If he does not even wish to immerse, and there is concern that if we do not officiate a Jewish marriage (kiddushin) for him he will marry his wife civilly, and since he might be a convert, he and she would be violating the prohibitions on sexual impropriety to a greater degree than if they would be brought together in a Jewish marriage, I maintain that it is permitted to officiate a Jewish marriage for them, though without the blessings. One may recite the blessings without God’s name, for example: “Let us bless He Who shaped man in His image…” “Let us bless the Shaper of man.” Yet it would be better if the rabbi himself does not officiate the Jewish wedding, because they will slander him by saying he officiates Jewish marriages of those who might be gentiles. It would be better to avoid this and leave someone else to officiate the wedding, if possible. This should also be done to demarcate—so that it will be known that the groom is not acting lawfully as he does not wish to immerse, and that his daughter will be disqualified from marrying a kohen.
14
מה שכתבתי לעיל דבנ"ד הספק גר חייב מן התורה במצות לכאורה זה אינו דהרי כתבו תוס' בכתובות י"א ע"א דגר קטן לא הוי גר אלא מדרבנן ויש כח ביד חכמים לעקור עיי"ש, וא"כ כל החיוב אינו אלא מדרבנן ובספק יש לילך לקולא. אך נ"ל דכל הפוסקים חולקים על זה דהא אנן פסקינן דאין כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה אלא בשב ואל תעשה ולא בקום ועשה, וא"כ האיך פסקו הרמב"ם והטוש"ע כרב הונא בגר קטן, אלא ודאי דס"ל דהוי גר מדאורייתא, ועל קושי' התוס' יש תירוצים אחרים ע' בראשונים ובש"מ.
What I wrote above, that in the present case, the uncertain convert is obligated by Torah law to perform the commandments, is not accurate. Tosafot on Ketubot 11a state that a minor convert is a valid convert by rabbinic law only, because the Sages have the power to uproot Torah law. If so, his entire obligation is under rabbinic law, and in a case of uncertainty, the lenient position should be followed. Nevertheless, it seems to me that all authorities disagree with this [position of Tosafot], since we rule that the Sages do not have the power to uproot Torah law except by omission, not by commission. If so, how could Maimonides, Tur, and Shulhan Arukh rule in accordance with Rav Huna in the case of a minor convert? It must be that they maintain that a minor convert is a valid convert under Torah law as well. There are other answers to the question of Tosafot
שאלה: בן נכרית מישראל שהניחו אביו לימול ואין אנו יודעין אם גם נטבל, והוא אין שומר מצוה גם מחלל שבת אך הוחזק ליהודי ומשלם גם מס לקופת הקהלה ועתה רוצה לישא אשה ישראלית וא"א להטבילו בקבלת המצות כיון שאינו שומר מצות לא ירצה לקבל אם מותר לסדר לו קידושין, כאשר שיש לחוש שאם לא יסדרו לו ישא אשתו בציפילעהע.
Question: The son of a gentile woman from a Jewish man—whose father brought him to be circumcised, but it is not known whether he was also immersed—does not observe the commandments, and he desecrates Shabbat, but he is established to be Jewish and he pays tax to the communal fund. Now he wants to marry a Jewish woman, and it is impossible for him to immerse while accepting the commandments, since he does not observe the commandments and does not wish to accept them. Is it permitted to officiate at his wedding, given the concern that if we do not officiate for him, he will marry his wife civilly?
תשובה. מה שרוצה מר לומר בתחילה דאם נחשוב אותו כנכרי צריך הטפת דם ברית לענ"ד זה אינו כיון דנימול לשם מצות מילה א"צ הטפת דם ברית וכבר הוכחתי בזה לעיל, וכן משמע בספר מנחת חינוך על מצות מילה, הובא בס' "וכתורה יעשה" הוספה ד' כ"ט ע"ב.
Answer: That which you wished to say initially, namely, that if we consider him a gentile, he would need to have a drop of blood drawn for the circumcision covenant (hatafat dam brit), is incorrect, in my opinion. Since he was circumcised for the sake of the mitzva of circumcision, there is no need to draw a drop of blood. I proved this above. This is also implied in Minhat Hinukh on the mitzva of circumcision, cited in U-kheTorah Ye’aseh, Appendix D, p. 29b.
אמנם מה שרוצה הרה"ג מו"ה יוסף נאבעל לסמוך על מה שהביא ר"מ משום א"ז (אה"ע סי' קנ"ו) דבנו מן הנכרית הוי בנו מדרבנן, עכשיו שזכינו לס' א"ז נקל לראות דראי' זו אינה דהא"ז לא כתב רק דאפשר דיש לחוש להחמיר, וכבר כתב בזה הה"ג מו"ה שלום קוטנא בספרו הנ"ל (קונטרס וכתורה יעשה דף י' ע"ב) באריכות ויעיי"ש, ועכ"פ נ"ל דבנ"ד אם נימול ונטבל בב"ד הוי גר דמסתמא האב הביאו לימול בהסכמת אמו, דהא זכות היה לה אם ולדה נשאר אצל האב והוא מפרנסו.
However, regarding R. Yosef Nobel’s attempt to base his position on Darkhei Moshe’s citation of Or Zaru’a (Even Ha-ezer §156), namely, that a Jewish man’s son by a gentile woman is considered his son on the rabbinic level, now that we have merited to see the original Or Zaru’a, it is easy to see that this is no proof. Or Zaru’a states only that it is possible that there are grounds to be stringent out of concern. This has already been addressed by my teacher and master, the eminent Rabbi Shalom Kutna, in his aforementioned book (U-kheTorah Ye’aseh p. 10b), at great length. Nevertheless, it seems to me that in the present case, if he was circumcised and immersed in the presence of the rabbinical court, he is a convert, because presumably the father brought him to be circumcised with his mother’s consent, for it is beneficial to her if her child remains with his father, who provides for him.
ועוד לדעת הר"ן מהני אם ב"ד גיירו אפילו בלא הסכמת אב ואם.
Moreover, according to Ran, it is effective if the court converts him, even without the consent of the father and mother.
שלישית כבר כ' מו"ר מהר"ם שיק י"ד סי' רמ"ח ראיה מתוס' סנהדרין ס"ח דמהני גירות קטן בדיעבד, ומה שאין מגיירין לכתחילה היינו משום גזל גוי, וכאן שעפ"י דינא דמלכותא יש לאב רשות על בנו מנכרית אף שעפ"י דין תורה אינו בנו כלל, מ"מ לא מיקרי גזל, ואפשר דאפילו לכתחילה מגיירין, ועכ"פ בדיעבד מהני.
Third, my master and teacher R. Moshe Schick, in [Responsa Maharam Schick] Yoreh De’ah §248, proved from Tosafot on Sanhedrin 68 that the conversion of a minor is effective ex post facto (be’-di’avad); that we do not do so ab initio is because it constitutes stealing from a gentile. But here, where under the prevailing law (dina de-malkhuta), the father has control over his son from a gentile woman, even though he is not his son at all according to Torah law, it is nonetheless not considered stealing. Thus, it is possible that we would even convert ab initio, and it is certainly effective ex post facto.
אמנם דא עקא דלא ידעינן אי נטבל כראוי ומ"ש בשם הרה"ג מו"ה יוסף נאבעל לסמוך על חזקה שנעשה הכל כדין לענ"ד יש לגמגם בזה עפ"י מ"ש מו"ר מהר"ם שיק באה"ע סי' ל"ז וקנ"ה ובי"ד סי' רמ"ט דנכרי לישראלית הוי אסור מדאורייתא והוי ספק דאורייתא, ואף אי יש חזקה שנעשה הכל כדין מ"מ הרי הנולד מן הנכרים יש לו חזקת איסור דהא היה גוי כשנולד והוי חזקה נגד חזקה וצריך להחמיר בספק דאורייתא.
Yet the problem remains: we do not know whether he was properly immersed. Regarding what you wrote in the name of the eminent R. Josef Nobel, namely, that one may rely on the presumption (hazaka) that all was done properly; in my humble opinion, one should be hesitant about this, based on what my master and teacher Maharam Schick wrote in [Responsa Maharam Schick] Even Ha-ezer §§37 and 155 and Yoreh De’ah §249 that a gentile and a Jewish woman are forbidden to each other under Torah low, so the present case is an uncertainty pertaining to Torah law (safek de-Orayta). Even if there is a presumption that everything (i.e., the immersion) was done properly, one who is born to a gentile nevertheless is presumed to be forbidden [to marry a Jew], because he was a gentile at birth. Thus, there are conflicting presumptions, and we must be stringent in a case of uncertainty that pertains to Torah law.
ואף דרוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן מהני נגד בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת אף דהוא ספק דאורייתא, מ"מ אף אם נימא דרוב מצויין אצל מילה מומחין הן, זה לא מהני אלא לומר דודאי נימול כדין, אבל על הטבילה אינה רק חזקה חלשה דהמוהל לא יעשה דבר שיוכל להביא לידי תקלה, ומי יודע אם חזקה זו טובה כמו חזקה על חבר שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן דמהני להוציא מידי חזקת איסור, ובפרט בזמן הזה דאיכא הרבה מוהלים דלא גמירי דין גירות. וע"כ נלע"ד דמידי ספיקא לא נפקא. וכבר כ' הרמב"ם פי"ג מה' איסורי ביאה ה"ט דאם בא גר לישא ישראלית צריך שיטבול בפנינו וכ"פ בי"ד סי' רס"ח ס"י.
Even though the fact that most ritual slaughterers are skilled is effective to permit an animal despite its presumed forbidden status, which persists from when it was alive [and certainly forbidden], even in a case of uncertainty pertaining to Torah law, nevertheless, though we can say that most circumcisers are skilled, it is still no help in this case except to posit that the circumcision was certainly done properly. The immersion, however, there is only a weak presumption that the circumciser would not do anything that would lead to problems later on. Who knows whether this presumption is as good as the presumption that a member of the rabbinic class (haver) would not let out any untithed produce—a presumption that effectively removes the produce from its presumed forbidden state—especially nowadays, when there are many circumcisers who have not studied the laws of conversion. Thus, in my opinion, we have still not removed ourselves from the throes of this uncertainty. And Maimonides has written in the Laws of Forbidden Sexual Relations 13:9 that if a convert comes to marry a Jewish woman, he must immerse in our presence. This is also the ruling in [Shulhan Arukh] Yoreh De’ah 268:10.
ועתה ניחזי אנן אי מהני כשטובלין אותו עכשיו בלא קבלת מצוות. הנה בי"ד סי' רס"ח סעיף ג' כ' דקבלת מצות אפילו בדיעבד מעכב אם אינה ביום ובשלשה, וא"כ מכש"כ דמעכב אם לא קבל כלל המצות, ואף שבסוף סי' רס"ח כ' דבדיעבד הוי גר אף שלא הודיעוהו שכר המצות ועונשן מ"מ קבלת המצוות מעכב אפילו בדיעבד וכ"כ בקונטרס ובתורה יעשה דף י"ב ע"א בשם בעל בית יצחק.
Let us now consider whether his immersion at present, without the acceptance of the commandments, would be effective. Yoreh De’ah 268:10 states that the acceptance of the commandments, if it is not done in the presence of three [judges] or during the day, prevents the conversion from taking effect, even ex post facto. Certainly, then, if he does not accept the commandments at all, the conversion does not take effect. Even though it is stated at the end of §268 that the conversion is accepted ex post facto even if the convert was not notified of the reward and punishment of the commandments, nevertheless, the acceptance of the commandments prevents the conversion from taking effect. This is also written on p. 12a of U-keTorah Ye’aseh in the name of the author of Beit Yitzhak.
אמנם לי אכתי הדבר צריך עיון דהא כתב ה"ה פי"ג מה' א"ב הי"ז זה פשוט דאין הודעת המצות מעכב, ואיך יקבל המצות אם אינו יודע המצות, וא"כ משמע דגם קבלת המצות אינו מעכב בדיעבד, ואין לי פנאי לעיין כעת בזה.
Yet for me this matter merits further scrutiny, for Maggid Mishneh comments on Laws of Forbidden Sexual Relations 13:17 that informing one of the commandments does not prevent the effectiveness of the conversion, and how can one accept the commandments if he does not know the commandments? This implies that even the acceptance of the commandments does not prevent the effectiveness [of the conversion] ex post facto. I have no time to delve into this at present.
אך נ"ל דבנ"ד דיש ספק אי כבר נעשה גר ע"י מילה וטבילה או לא וא"כ מצד ספק זה כבר נתחייב במצוות מדאורייתא דהא קיי"ל ספק דאורייתא מן התורה לחומרא, ואין מאכילין אותו איסור משום לפני עור, א"כ הרי כבר מושבע ועומד מדאורייתא לקיים המצוות, בנידון זה אף דאם היה אפשר היו עושין על צד היותר טוב שיקבל המצוות עוד הפעם, אבל מ"מ כיון דאי אפשר לעשות טבילה בקבלת המצוות די בטבילה בלא קבלת המצוות.
However, it seems to me that in the present case, where it is uncertain whether one has already converted by means of circumcision and immersion or not, and due to that uncertainty he has already become obligated to perform Torah commandments, for we maintain that the Torah requires stringency in cases of uncertainty regarding Torah law—he may not be fed non-kosher food because it places a stumbling block before the blind—he is thus already beholden by oath, under Torah law, to uphold the commandments. In such a case, even though, if possible, it would be best if he would accept the commandments again, nevertheless, since it is impossible for him to immerse while accepting the commandments, it is sufficient if he immerses without accepting the commandments.
ועוד דאפשר לומר דאבותיו קבלו המצוות כבר בשבילו כשהיה קטן כיון שמלוהו לשם גירות, ואף שלא הטבילוהו מפני שלא ידעו שצריך ג"כ טבילה מ"מ מהני קבלת המצוות דקטנותו שהיה קודם מילה דודאי מי שקבל המצות קודם מילה ע"מ להתגייר ואח"כ נימול אף שעברו שנים בין מילה לטבילה מפני שלא ידע שצריך ג"כ טבילה אין סברא דיעכב אי לא קבל המצוות עוד הפעם קודם טבילה.
Moreover, we can contend that his fathers accepted the commandments on his behalf while he was a minor, since they circumcised him for the purpose of conversion. Even though they did not immerse him because they did not know that immersion is required as well, this acceptance of the commandments in his childhood, prior to his circumcision, is nevertheless effective, for certainly one who accepts the commandments prior to circumcision in order to convert, and then is circumcised, even though many years elapsed between the circumcision and the immersion. Just because he did not know that immersion is required as well, it does not stand to reason that the conversion would be rendered ineffective if he did not re-accept the commandments prior to the immersion.
וע"כ נ"ל מפני טעמים הנ"ל דאם נטבל בפני שלשה הוי גר גמור בדיעבד אף שלא קיבל המצות, ובנידון דידן דא"א בענין אחר כדיעבד דמי. ועל צד היותר טוב יודיעו לו המצות שבודאי רוצה לקבל דהיינו ע"ז וגילוי עריות ושפיכות דמים מצות צדקה וכבוד אב ואם ואהבת רע וכדומה, ויאמר אח"כ סתם שמקבל עליו מצוות היהודים, ומ"מ כל זה אינו מעכב. ואם יטבלוהו כדין נ"ל דמותר לסדר לו קידושין אפילו בברכה.
It therefore seems to me, given these reasons, that if he immerses before [a court of] three, he is a full-fledged convert, even if he does not accept the commandments; the present case, where there is no alternative, is comparable to a post facto (di’avad) case. It would be best to inform him of those commandments that he would certainly want to accept: the prohibitions on paganism, sexual immorality, and bloodshed; the mitzva of charity; honoring one’s parents; loving one’s neighbor; etc. He should then state simply that he accepts the commandments of the Jews. Nevertheless, this is not a sine qua non. If he is properly immersed, I believe that it is permissible to officiate at his wedding and to recite the blessings.
ואם לא ירצה אפילו לטבול ויש לחוש שאם לא יסדרו לו קידושין ישא אשתו בציפילעהע, וכיון דהוא ספק גר הוא והיא יעשו איסור זנות יותר משאם יהיו יחדיו ע"י קידושין נ"ל דשרי לסדר להן קידושין בלא ברכה, ואפשר לומר הברכות בלא שם ומלכות כגון: נברך אשר יצר את האדם בצלמו וכו' נברך יוצר האדם. אך טוב שהרב בעצמו לא יסדר הקידושין משום לעז שיאמרו שמסדרין קידושין לספק גוי, וטוב להשתמט בזה ולהניח לסדר הקידושין מאיש אחר אם אפשר. ויש לעשות כן גם משום היכר שידעו שהחתן עושה שלא כדת שאינו רוצה לטבול את עצמו, ובתו תהי' פסולה לכהונה.–
If he does not even wish to immerse, and there is concern that if we do not officiate a Jewish marriage (kiddushin) for him he will marry his wife civilly, and since he might be a convert, he and she would be violating the prohibitions on sexual impropriety to a greater degree than if they would be brought together in a Jewish marriage, I maintain that it is permitted to officiate a Jewish marriage for them, though without the blessings. One may recite the blessings without God’s name, for example: “Let us bless He Who shaped man in His image…” “Let us bless the Shaper of man.” Yet it would be better if the rabbi himself does not officiate the Jewish wedding, because they will slander him by saying he officiates Jewish marriages of those who might be gentiles. It would be better to avoid this and leave someone else to officiate the wedding, if possible. This should also be done to demarcate—so that it will be known that the groom is not acting lawfully as he does not wish to immerse, and that his daughter will be disqualified from marrying a kohen.
מה שכתבתי לעיל דבנ"ד הספק גר חייב מן התורה במצות לכאורה זה אינו דהרי כתבו תוס' בכתובות י"א ע"א דגר קטן לא הוי גר אלא מדרבנן ויש כח ביד חכמים לעקור עיי"ש, וא"כ כל החיוב אינו אלא מדרבנן ובספק יש לילך לקולא. אך נ"ל דכל הפוסקים חולקים על זה דהא אנן פסקינן דאין כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה אלא בשב ואל תעשה ולא בקום ועשה, וא"כ האיך פסקו הרמב"ם והטוש"ע כרב הונא בגר קטן, אלא ודאי דס"ל דהוי גר מדאורייתא, ועל קושי' התוס' יש תירוצים אחרים ע' בראשונים ובש"מ.
What I wrote above, that in the present case, the uncertain convert is obligated by Torah law to perform the commandments, is not accurate. Tosafot on Ketubot 11a state that a minor convert is a valid convert by rabbinic law only, because the Sages have the power to uproot Torah law. If so, his entire obligation is under rabbinic law, and in a case of uncertainty, the lenient position should be followed. Nevertheless, it seems to me that all authorities disagree with this [position of Tosafot], since we rule that the Sages do not have the power to uproot Torah law except by omission, not by commission. If so, how could Maimonides, Tur, and Shulhan Arukh rule in accordance with Rav Huna in the case of a minor convert? It must be that they maintain that a minor convert is a valid convert under Torah law as well. There are other answers to the question of Tosafot