תרצד. בחזקת הבתים (מ"ד ע"ב) רב זביד אמר אפי' נמצא שאינו שלו אינו חזור עליו והלכתא כותי' אמימר אמר אפי' [ליכא כל הני] נמי לא והלכה כותי'. [הלכך] האי ישראל דזבין חמרא לישראל חברי' [ואו] גוי קאניס לי' לא מחייב לפצויי אפי' אינו מכיר בה [שהיא] בת חמורו אפי' אניס לי' בלא אוכפא דמידע ידע דסתם גוי אנס הוא ואפי' זבני באחריות. מעשה היה בגוי שמשכן משכונו לישראל והוצרך מן המעות והלך ומשכן את המשכון לישראל חבירו והפסיד את המשכון ופדה הגוי את המשכון ותבע משכונו והשיב לו ישראל אפרענו לך כי המשכון נפסד ותבע הגוי כפלים מדמי שויו ואמר ישראל ראושן לשני שהפסיד המשכון סלקני מן הגוי והשיב אפרע לך המשכון ומה שהגוי שואל כפלים איי חושש ולא אפרע לך אלא שויו יש שאמרו דצריך לפרוע הכל דלא גרע מדינא דגרמי ורבי הביא מכאן ראי' דישראל השני שהפסיד המשכון לא יפרע אלא שוה המשכון וישראל הראושן יפרע המותר לגוי אשר פיו דבר שוא ותובע שלא כדין.
Q. A loaned money to a Gentile and received a pledge as security. Being in need of money he rehypothecated the Gentile's pledge with B. B lost the pledge. When the Gentile repaid his debt he demanded for his lost pledge double its actual value. A demanded that B indemnify him for the loss he suffered because of his obligation to the Gentile, since the pledge was lost while in B's possession. A. B is responsible for the actual value of the pledge only. Whatever the Gentile demanded in excess of that amount is illegal extortion and must be suffered by A. SOURCES: Pr. 694.
תרצד. בחזקת הבתים (מ"ד ע"ב) רב זביד אמר אפי' נמצא שאינו שלו אינו חזור עליו והלכתא כותי' אמימר אמר אפי' [ליכא כל הני] נמי לא והלכה כותי'. [הלכך] האי ישראל דזבין חמרא לישראל חברי' [ואו] גוי קאניס לי' לא מחייב לפצויי אפי' אינו מכיר בה [שהיא] בת חמורו אפי' אניס לי' בלא אוכפא דמידע ידע דסתם גוי אנס הוא ואפי' זבני באחריות. מעשה היה בגוי שמשכן משכונו לישראל והוצרך מן המעות והלך ומשכן את המשכון לישראל חבירו והפסיד את המשכון ופדה הגוי את המשכון ותבע משכונו והשיב לו ישראל אפרענו לך כי המשכון נפסד ותבע הגוי כפלים מדמי שויו ואמר ישראל ראושן לשני שהפסיד המשכון סלקני מן הגוי והשיב אפרע לך המשכון ומה שהגוי שואל כפלים איי חושש ולא אפרע לך אלא שויו יש שאמרו דצריך לפרוע הכל דלא גרע מדינא דגרמי ורבי הביא מכאן ראי' דישראל השני שהפסיד המשכון לא יפרע אלא שוה המשכון וישראל הראושן יפרע המותר לגוי אשר פיו דבר שוא ותובע שלא כדין.
Q. A loaned money to a Gentile and received a pledge as security. Being in need of money he rehypothecated the Gentile's pledge with B. B lost the pledge. When the Gentile repaid his debt he demanded for his lost pledge double its actual value. A demanded that B indemnify him for the loss he suffered because of his obligation to the Gentile, since the pledge was lost while in B's possession.
A. B is responsible for the actual value of the pledge only. Whatever the Gentile demanded in excess of that amount is illegal extortion and must be suffered by A.
SOURCES: Pr. 694.