תרצח. אב סגני כהונה, ידיו אמונה, חכמה קנה שמלאכתן בונה, אבן פינה, יתד תקועה, במקום נאמן שם טוב קנה, הודעתיך נאמנה אלופי ומיודעי הר' אליעזר כהן. וקרובי חביב הר' אליעזר בנן דמוריין בר אבהון ובר אוריין על אודות ראובן שבנה בנין בחצר אלמנה אחת בלא ידיעתה ומיחתה בו שלא לבנות ועתה אומרת לו לסתור בנינו ולתת לה שכר הקרקע ממה שדר בו כבר. הדבר ידוע [בחצר] דקיימא לאגרא ואפי' בגברא דלא עביד [למיגר] צרך להעלות לו שכר כיון שחסרו והזיקו ובהא כל אפיא שוי' וליכא מאן דפליג. ומה שאמר ראובן שהשכיר הקרקע מבנה וחתנה לעשר שנים והם שלחו לה כתב ושלחה להם שהיתה חפיצה בזה שהשכירו לו קרקע. והיא כופרת ואומרת להד"ם שמעולם לא נתרציתי אם אינו יכול לברר בעדים שצותה להם לכתוב שברצונה היו משכירי' לו הקרקע אז ודאי הו"ל יורד לתוך חורבתו של חבירו שלא ברשות ובנאה דאין לו אלא עציו ואבניו (ב"מ ק"א ע"א) כ"ש כא שמיחתה בו מתחלה וגליא בדעתה דלא ניחא [לה] ונראה אפי' אם הכתב לפנינו שנכתב בשמה והיא כופרת ואומרת שלא ציותה לכותבו נאמנת דקרקע בחזקת בעליה קיימ' כדקאמר ר"נ בפ' השואל (ק"ב ע"ב) וא"כ נאמנת בלא שבועה שהרי אינו טוען טענת ברי שהיא ציותה לכותבו ואין נשבעי' טענת שמא אלא הנך דפ' כל הנשבעי'. ואם יש ע"א שציותה לכותבו והיא כופרת אז תשבע להכחיש העד דאע"ג דאין נשבעי' על הקרקעות מדרבנן נשבעי' כמ"ש רב האי גאון זצ"ל מההוא [דהכותב פ"ז ע"ב]. ואם יש עדי' שציותה לכותבו להשכיר לו הקרקע לי' שנים ולתת לכל שני י' דינר שכירות קרקע נקנה בכסף בשטר ובחזקה ואע"פ שלא [שלם] דמי כל העשר שנים דאפי' היכא דהוי זמן הפרעון מיד קיי"ל כרבי יוחנן דאמר (ב"מ מ"ח ע"ב) ערבון כנגד כולו הוא קונה כ"ש הכא שלא היה זמנו לתן אלא י' דינר לשנה ואע"פ שלא זכרה לבנה [ולחתנה] פה אל פה להשכיר לו הקרקע אלא בכתב ואנו קיי"ל דאין משלחין מעות בדיוקני (ב"ק ק"ד ע"ב) דלא סכמי' אכתבי' וסימני' מ"מ בכתב כ' באלפס דמשלחין דהכי נהיגי תגרי דקיי"ל בכה"ג דמנהג מלתא היא ושלום לכם ולכל כניסתכם כנ' שוחר טובתכם מאיר ב"ר ברוך.
Q. A erected a building on premises owned by a widow in spite of the latter's protests and warnings not to do so. She now demands that A remove his building and that he pay her rent for the time the building stood on her premises. A claims that he rented the space for his building, for ten years (at an annual rental of ten denarii, one-half pound*The rental price given above is mentioned in the answer only, and may represent. therefore, a mere arbitrary sum assumed by R. Meir instead of the actual rental.), from the widow's son and son-in-law; that the latter two informed the widow of the transaction, and that the widow sent them her written consent thereto. The widow denies that she ever gave her consent to lease her courtyard to A. A. Even A's producing a written consent from the widow would be of no avail unless he can also prove through witnesses that the widow instructed and ordered the writing of the instrument. Should he not be able to do so, he will have to remove the building from the widow's premises and pay her rent for the time his building stood thereon. Should A produce such witnesses, his contract with the widow's son and son-in-law will be non-voidable even though A did not yet pay the rent for the full ten years. Although the widow did not personally instruct her son and son-in-law to rent her premises to A, but sent such instructions in writing — such manner of sending instructions not being acceptable in talmudic law — nevertheless the son and son-in-law became the widow's agents, since it is the usual custom of merchants to accept as valid written instruments, and since the custom of merchants prevails in business transactions. This Resp. is addressed to R. Eliezer ha-Kohen, and R. Eliezer. SOURCES: Pr. 698.
תרצח. אב סגני כהונה, ידיו אמונה, חכמה קנה שמלאכתן בונה, אבן פינה, יתד תקועה, במקום נאמן שם טוב קנה, הודעתיך נאמנה אלופי ומיודעי הר' אליעזר כהן. וקרובי חביב הר' אליעזר בנן דמוריין בר אבהון ובר אוריין על אודות ראובן שבנה בנין בחצר אלמנה אחת בלא ידיעתה ומיחתה בו שלא לבנות ועתה אומרת לו לסתור בנינו ולתת לה שכר הקרקע ממה שדר בו כבר. הדבר ידוע [בחצר] דקיימא לאגרא ואפי' בגברא דלא עביד [למיגר] צרך להעלות לו שכר כיון שחסרו והזיקו ובהא כל אפיא שוי' וליכא מאן דפליג. ומה שאמר ראובן שהשכיר הקרקע מבנה וחתנה לעשר שנים והם שלחו לה כתב ושלחה להם שהיתה חפיצה בזה שהשכירו לו קרקע. והיא כופרת ואומרת להד"ם שמעולם לא נתרציתי אם אינו יכול לברר בעדים שצותה להם לכתוב שברצונה היו משכירי' לו הקרקע אז ודאי הו"ל יורד לתוך חורבתו של חבירו שלא ברשות ובנאה דאין לו אלא עציו ואבניו (ב"מ ק"א ע"א) כ"ש כא שמיחתה בו מתחלה וגליא בדעתה דלא ניחא [לה] ונראה אפי' אם הכתב לפנינו שנכתב בשמה והיא כופרת ואומרת שלא ציותה לכותבו נאמנת דקרקע בחזקת בעליה קיימ' כדקאמר ר"נ בפ' השואל (ק"ב ע"ב) וא"כ נאמנת בלא שבועה שהרי אינו טוען טענת ברי שהיא ציותה לכותבו ואין נשבעי' טענת שמא אלא הנך דפ' כל הנשבעי'. ואם יש ע"א שציותה לכותבו והיא כופרת אז תשבע להכחיש העד דאע"ג דאין נשבעי' על הקרקעות מדרבנן נשבעי' כמ"ש רב האי גאון זצ"ל מההוא [דהכותב פ"ז ע"ב]. ואם יש עדי' שציותה לכותבו להשכיר לו הקרקע לי' שנים ולתת לכל שני י' דינר שכירות קרקע נקנה בכסף בשטר ובחזקה ואע"פ שלא [שלם] דמי כל העשר שנים דאפי' היכא דהוי זמן הפרעון מיד קיי"ל כרבי יוחנן דאמר (ב"מ מ"ח ע"ב) ערבון כנגד כולו הוא קונה כ"ש הכא שלא היה זמנו לתן אלא י' דינר לשנה ואע"פ שלא זכרה לבנה [ולחתנה] פה אל פה להשכיר לו הקרקע אלא בכתב ואנו קיי"ל דאין משלחין מעות בדיוקני (ב"ק ק"ד ע"ב) דלא סכמי' אכתבי' וסימני' מ"מ בכתב כ' באלפס דמשלחין דהכי נהיגי תגרי דקיי"ל בכה"ג דמנהג מלתא היא ושלום לכם ולכל כניסתכם כנ' שוחר טובתכם מאיר ב"ר ברוך.
Q. A erected a building on premises owned by a widow in spite of the latter's protests and warnings not to do so. She now demands that A remove his building and that he pay her rent for the time the building stood on her premises. A claims that he rented the space for his building, for ten years (at an annual rental of ten denarii, one-half pound*The rental price given above is mentioned in the answer only, and may represent. therefore, a mere arbitrary sum assumed by R. Meir instead of the actual rental.), from the widow's son and son-in-law; that the latter two informed the widow of the transaction, and that the widow sent them her written consent thereto. The widow denies that she ever gave her consent to lease her courtyard to A.
A. Even A's producing a written consent from the widow would be of no avail unless he can also prove through witnesses that the widow instructed and ordered the writing of the instrument. Should he not be able to do so, he will have to remove the building from the widow's premises and pay her rent for the time his building stood thereon. Should A produce such witnesses, his contract with the widow's son and son-in-law will be non-voidable even though A did not yet pay the rent for the full ten years. Although the widow did not personally instruct her son and son-in-law to rent her premises to A, but sent such instructions in writing — such manner of sending instructions not being acceptable in talmudic law — nevertheless the son and son-in-law became the widow's agents, since it is the usual custom of merchants to accept as valid written instruments, and since the custom of merchants prevails in business transactions.
This Resp. is addressed to R. Eliezer ha-Kohen, and R. Eliezer.
SOURCES: Pr. 698.