תתכז. ראובן נתן לשמעון מ' אוקיאות למחצית שכר לסוף נתן לו י' אוקיאות וא"ל שהן ריוח ושוב נתן לו ליטר' ורצה לחשוב לו אותן י' אוקיאות בקרן ואמר ראובן הלא בריוח נתתם א"ל שמעון כן הוא אבל לא היה ריוח באותו עסק כלל ומה שאמרתי פיתוי דברים בעלמא [הוא] כדי שלא [תקח] העסק מידי נראה שיכול שמעון לחזור בו מאותן י' אוקיאות שנתן לראובן בחזקת ריוח ולחשבו לו כקרן הואיל ועדיין יש בידו מאותו עסק כנגדו דמתוך שיכול לומר להד"ם בין מן הקרן בין מן הריוח בשבועה נאמן.
Q. A advanced forty ounces (of silver) to B for purposes of investment to share equally in the profits. After the lapse of some time, B gave A ten ounces, telling him that it was his share of the profits. Subsequently, B gave A a pound and told him that the first ten ounces he gave him were part of the principal; that his transactions brought in no profits, and that, for fear lest A would immediately demand his money, he had originally lied to him by telling him that the ten ounces were profit. A. Since B still owes money to A, and since B could have denied owing anything to him, B is to be believed upon the taking of an oath that his transactions with A's money brought no profit. Therefore, if B takes such an oath, the ten ounces B has given A as profit, are to be considered as part of the principal. SOURCES: Pr. 827.
תתכז. ראובן נתן לשמעון מ' אוקיאות למחצית שכר לסוף נתן לו י' אוקיאות וא"ל שהן ריוח ושוב נתן לו ליטר' ורצה לחשוב לו אותן י' אוקיאות בקרן ואמר ראובן הלא בריוח נתתם א"ל שמעון כן הוא אבל לא היה ריוח באותו עסק כלל ומה שאמרתי פיתוי דברים בעלמא [הוא] כדי שלא [תקח] העסק מידי נראה שיכול שמעון לחזור בו מאותן י' אוקיאות שנתן לראובן בחזקת ריוח ולחשבו לו כקרן הואיל ועדיין יש בידו מאותו עסק כנגדו דמתוך שיכול לומר להד"ם בין מן הקרן בין מן הריוח בשבועה נאמן.
Q. A advanced forty ounces (of silver) to B for purposes of investment to share equally in the profits. After the lapse of some time, B gave A ten ounces, telling him that it was his share of the profits. Subsequently, B gave A a pound and told him that the first ten ounces he gave him were part of the principal; that his transactions brought in no profits, and that, for fear lest A would immediately demand his money, he had originally lied to him by telling him that the ten ounces were profit.
A. Since B still owes money to A, and since B could have denied owing anything to him, B is to be believed upon the taking of an oath that his transactions with A's money brought no profit. Therefore, if B takes such an oath, the ten ounces B has given A as profit, are to be considered as part of the principal.
SOURCES: Pr. 827.