תתל. ראובן נתן לשמעון פרקמטיא באשראי והראה ממנו חפץ ללוי ויהודה למוכרו להם וראובן עומד שם ואמר שמעון ללוי ויהודה תנו כסף לזה ראובן והלך ראובן לדרכו וסחרו לוי ויהודה עם שמעון א"ל שמעון הכסף שאני [אמרתי] אליכם לתן לראובן [אל תתנו] אלא לי בידי בא ראובן ותובע הכסף מלוי ושמעון גם הוא תובע מהם כמו כן כי אמר אחרי שאמרתי לכם [לתנו לראובן] אמרתי שלא לתנו הדין עם מי. ועוד יורינו רב ראובן נתן פרקמטיא לשמעון בשאראי עד זמן פלוני בתוך הזמן בא ראובן אצל שמעון ובקש ממנו להחזיר לו מכירתו כי אמר רואה אני שהפרקמטיא אינה מתבקשת כל כך ולא תוכל לפרוע [בזמנו] ולא אבה להחזיר לו אבה עד אשר א"ל קח הצינ"ברש של בכר"ונש והמותר פרע [לי] ונתרצה שמעון בדבר והחזיר לו כל השאר ועתה תובע [ראובן ואמר תן] לי הבכר"ונש כי אמר אנוס הייתי והטעתיך הדין עם מי. כך דעתי נוטה שלא קנה ראובן הסף מלוי ויהודה דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ופלוגתא [היא] ביבמות (צ"ג ע"א) וקידושין (ס"ב ע"א) מיהו קיי"ל דאין אדם מקנה כו' הלכך דבריו של שמעון קיימי' וגובה כספו מלוי ויהודה. ועל דבר הבכר"ונש נראה דזכה שמעון במה שבידו וכי האי לא [שייך אונס דידע ראובן] דלא מטי זמן פרעון של [שמעון] וכיון דאמר קנה לך קנה ותו לא צריך דאיתנהו ברשותי'.
Q. A sold merchandise to B on credit. From this merchandise B sold one article to C and D in A's presence and told them to pay A for the article. After A left, B told C and D not to pay anything to A but to give the price of the article to himself. Whom should C and D pay for the article? A. B could not have given the money for the article to A before he received the money from C and D, for as yet he had no possession of it. Therefore, B was entitled to change his mind before payment was made to A; and now C and D must pay the money to B. Q. A sold merchandise to B on credit. Before payment was due A asked B to give him back his merchandise since B found difficulty in selling it and would therefore not be able to pay on time. B refused to do so, and further refused A's second demand to make a partial payment of one ounce of gold. A, then, allowed B to keep one article of clothing (צינבר"ש של בכרונ"ש) for himself on condition that he return the rest of the merchandise. B did so; but now A demands the article of clothing from B, claiming that he did not intend to give it to B as a gift but used it as a ruse in order to get his merchandise back. A. B may keep the article of clothing. SOURCES: Pr. 830.
תתל. ראובן נתן לשמעון פרקמטיא באשראי והראה ממנו חפץ ללוי ויהודה למוכרו להם וראובן עומד שם ואמר שמעון ללוי ויהודה תנו כסף לזה ראובן והלך ראובן לדרכו וסחרו לוי ויהודה עם שמעון א"ל שמעון הכסף שאני [אמרתי] אליכם לתן לראובן [אל תתנו] אלא לי בידי בא ראובן ותובע הכסף מלוי ושמעון גם הוא תובע מהם כמו כן כי אמר אחרי שאמרתי לכם [לתנו לראובן] אמרתי שלא לתנו הדין עם מי. ועוד יורינו רב ראובן נתן פרקמטיא לשמעון בשאראי עד זמן פלוני בתוך הזמן בא ראובן אצל שמעון ובקש ממנו להחזיר לו מכירתו כי אמר רואה אני שהפרקמטיא אינה מתבקשת כל כך ולא תוכל לפרוע [בזמנו] ולא אבה להחזיר לו אבה עד אשר א"ל קח הצינ"ברש של בכר"ונש והמותר פרע [לי] ונתרצה שמעון בדבר והחזיר לו כל השאר ועתה תובע [ראובן ואמר תן] לי הבכר"ונש כי אמר אנוס הייתי והטעתיך הדין עם מי. כך דעתי נוטה שלא קנה ראובן הסף מלוי ויהודה דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ופלוגתא [היא] ביבמות (צ"ג ע"א) וקידושין (ס"ב ע"א) מיהו קיי"ל דאין אדם מקנה כו' הלכך דבריו של שמעון קיימי' וגובה כספו מלוי ויהודה. ועל דבר הבכר"ונש נראה דזכה שמעון במה שבידו וכי האי לא [שייך אונס דידע ראובן] דלא מטי זמן פרעון של [שמעון] וכיון דאמר קנה לך קנה ותו לא צריך דאיתנהו ברשותי'.
Q. A sold merchandise to B on credit. From this merchandise B sold one article to C and D in A's presence and told them to pay A for the article. After A left, B told C and D not to pay anything to A but to give the price of the article to himself. Whom should C and D pay for the article?
A. B could not have given the money for the article to A before he received the money from C and D, for as yet he had no possession of it. Therefore, B was entitled to change his mind before payment was made to A; and now C and D must pay the money to B.
Q. A sold merchandise to B on credit. Before payment was due A asked B to give him back his merchandise since B found difficulty in selling it and would therefore not be able to pay on time. B refused to do so, and further refused A's second demand to make a partial payment of one ounce of gold. A, then, allowed B to keep one article of clothing (צינבר"ש של בכרונ"ש) for himself on condition that he return the rest of the merchandise. B did so; but now A demands the article of clothing from B, claiming that he did not intend to give it to B as a gift but used it as a ruse in order to get his merchandise back.
A. B may keep the article of clothing.
SOURCES: Pr. 830.