תתקכה. ראובן טוטען על שמעון שיש בידו ס"ת אשר שמתי בארון הקודש שמשכנתי להקדש וקנה [אותה] שלא מדעתי ובלא רשותי ועוד אמר בפני עדים אם היא עדיין כאן בעיר הזאת יהי' שלך [כן] אמר לי שמעון ועוד היתה כאן ע"כ אני שואל ממנו שיניח לי [ספר תורה] מן הדין כי לא הודיע לי בשעת המכירה והייתי מזומן לתת להקדש בכוס ברכה נדבתי ובגזל לקחו הפרנסים ממני ונתנו לו וקנה אותה בדמי' שלא כדין ע"כ ישיב אותה למקומה ושמעון משיב אין לי עמו לא דין ולא דברים על אותה ס"ת כי קניתיה כנגד ראשי קהלך במעמד הרב והשמש הוציאה מן הארון ונתנו בידי והגבאי קבל כסף מקנתה ממני והושבתי הקהל פעמים ושלש ובקשתי למכור לי ס"ת ולא רצו לפחות לי מה' ליטרי' וחצי ואני אמרתי להם פחתו לי מאותו חצי ליטר' ואקננה ע"מ שאני רוצה להקדישה לבני עירי שאני דר בה ונתפייס לי הקהל והקדשתי לבני עירי ועכשיו רשות קהלי עליה כי להם הקדשיה וגם קניתיה בקנייה גמורה [ולא בגזל] באת לידי ומורי לא [נטפל] בדין [זה] וגם [לא] היינו מקבלי טענות משום הא דאמר בפ' חזקת הבתים (בבא בתרא מ"ג ע"א) [בני] העיר [שנגנב] ס"ת וכו'. ומורי הר"ר ידידיה אמר לקהל יש לכם להודיעו לראובן בשעת מעשה ולא עשו ומאחר שלא זרזו אותו נראה למורי הר"ר ידידיה שהקנייה אינה קנייה משום דאמרי' מזרזי' את האדם קודם מעשה וחוזרי' ומזרזי' בשעת מעשה והצנועין מושכין ידיהן בדבר זה שהוא פחות מביעתא בכותהא. דבר פשוט הוא שאין לו לראובן על שמעון כלום שהרי לא יצא לו שם גניבה וגזילה בעיר ושאר מילי טובא דמצריך בגמרא בהגוזל בתרא (קי"ד ע"ב) דאע"פ שמיחה בו אל תקנה אותה כי שלי היא אחרי שלא קנאה מגנב מפורסם אלא מבני אדם כשרים ומן טובי העיר אין בדברי ראובן כלום. ומה שטוען ראובן ששמעון אמר לו אם היא בעיר צתהא שלך במה יקנה בלא משיכה ובלא קנין ובחנם פזרתם מעות ולית דין צריך בשש ואם תוכלו לעשות שיחזיר שמעון ס"ת לבעלים דרך בקה ויטול מה שהוציא טוב היה שלא יהא כחוטף מצוה מן השוק.
Q. A claims: (1) that he pledged a Scroll of the Law with the synagogue, as security for money he owed to a holy cause; (2) that without his knowledge or permission the trustees sold the Scroll to B; (3) that when he learned about the sale, he protested to B who said to him: "If the Scroll is still in the city, it is yours;" and (4) that the Scroll was in the city at the time. A, therefore, demands that B return the Scroll to him. B, however, claims: (1) that he bought the Scroll for five pounds from the leaders of the community in the presence of the Rabbi; (2) that the beadle delivered possession of the Scroll to him; (3) that while buying the Scroll, he specified that he was donating it to his community and thus received it for half a pound less than the price asked for; and (4) that he had already donated it to his community and it was thus out of his hands. A. Since B bought the Scroll from reliable people, the sale is valid. B, however, would do a praiseworthy deed were he to return the Scroll to A and take his money back, since this method of acquiring a Mitzvah, by depriving one of the opportunity to redeem his property, is not commendable. SOURCES: Pr. 925.
תתקכה. ראובן טוטען על שמעון שיש בידו ס"ת אשר שמתי בארון הקודש שמשכנתי להקדש וקנה [אותה] שלא מדעתי ובלא רשותי ועוד אמר בפני עדים אם היא עדיין כאן בעיר הזאת יהי' שלך [כן] אמר לי שמעון ועוד היתה כאן ע"כ אני שואל ממנו שיניח לי [ספר תורה] מן הדין כי לא הודיע לי בשעת המכירה והייתי מזומן לתת להקדש בכוס ברכה נדבתי ובגזל לקחו הפרנסים ממני ונתנו לו וקנה אותה בדמי' שלא כדין ע"כ ישיב אותה למקומה ושמעון משיב אין לי עמו לא דין ולא דברים על אותה ס"ת כי קניתיה כנגד ראשי קהלך במעמד הרב והשמש הוציאה מן הארון ונתנו בידי והגבאי קבל כסף מקנתה ממני והושבתי הקהל פעמים ושלש ובקשתי למכור לי ס"ת ולא רצו לפחות לי מה' ליטרי' וחצי ואני אמרתי להם פחתו לי מאותו חצי ליטר' ואקננה ע"מ שאני רוצה להקדישה לבני עירי שאני דר בה ונתפייס לי הקהל והקדשתי לבני עירי ועכשיו רשות קהלי עליה כי להם הקדשיה וגם קניתיה בקנייה גמורה [ולא בגזל] באת לידי ומורי לא [נטפל] בדין [זה] וגם [לא] היינו מקבלי טענות משום הא דאמר בפ' חזקת הבתים (בבא בתרא מ"ג ע"א) [בני] העיר [שנגנב] ס"ת וכו'. ומורי הר"ר ידידיה אמר לקהל יש לכם להודיעו לראובן בשעת מעשה ולא עשו ומאחר שלא זרזו אותו נראה למורי הר"ר ידידיה שהקנייה אינה קנייה משום דאמרי' מזרזי' את האדם קודם מעשה וחוזרי' ומזרזי' בשעת מעשה והצנועין מושכין ידיהן בדבר זה שהוא פחות מביעתא בכותהא. דבר פשוט הוא שאין לו לראובן על שמעון כלום שהרי לא יצא לו שם גניבה וגזילה בעיר ושאר מילי טובא דמצריך בגמרא בהגוזל בתרא (קי"ד ע"ב) דאע"פ שמיחה בו אל תקנה אותה כי שלי היא אחרי שלא קנאה מגנב מפורסם אלא מבני אדם כשרים ומן טובי העיר אין בדברי ראובן כלום. ומה שטוען ראובן ששמעון אמר לו אם היא בעיר צתהא שלך במה יקנה בלא משיכה ובלא קנין ובחנם פזרתם מעות ולית דין צריך בשש ואם תוכלו לעשות שיחזיר שמעון ס"ת לבעלים דרך בקה ויטול מה שהוציא טוב היה שלא יהא כחוטף מצוה מן השוק.
Q. A claims: (1) that he pledged a Scroll of the Law with the synagogue, as security for money he owed to a holy cause; (2) that without his knowledge or permission the trustees sold the Scroll to B; (3) that when he learned about the sale, he protested to B who said to him: "If the Scroll is still in the city, it is yours;" and (4) that the Scroll was in the city at the time. A, therefore, demands that B return the Scroll to him. B, however, claims: (1) that he bought the Scroll for five pounds from the leaders of the community in the presence of the Rabbi; (2) that the beadle delivered possession of the Scroll to him; (3) that while buying the Scroll, he specified that he was donating it to his community and thus received it for half a pound less than the price asked for; and (4) that he had already donated it to his community and it was thus out of his hands.
A. Since B bought the Scroll from reliable people, the sale is valid. B, however, would do a praiseworthy deed were he to return the Scroll to A and take his money back, since this method of acquiring a Mitzvah, by depriving one of the opportunity to redeem his property, is not commendable.
SOURCES: Pr. 925.