תתרז. על יורשי ראובן התובעי' משמעון חומש שהיה בידו שהיה של אביהם ושמעון משיב כי הוא ממושכן מאביהם בב' זקוקי' ושאלתם אם ראוהו עדים בידו מי הוי דברים העשויי' להשאיל ולהשכיר הלא ידעתם שבמלכותינו נוהגין כרש"י דלא מקרי כל ספרים עשויי' להשאיל ולהשכיר אלא ספרו דאגדתא אבל לא תורה נביאים וכתובים שנתנו לכתוב ולא כל שאר ספרים שנתנו לכתוב עתה ואפי' לפר"ת הכא ודאי לאו בתורת שאלה ושכירות אתא [לידו] לדברי מקצת [שאמרו] ששמעו כן מפי [המוריש] שבשעת מיתת [אמר] שבתורת משכון אתא לידיה ונהי דלגבי שארלא מהימני כמו זה אחי אינו נאמן גבי שאר אחין (ב"ב קל"ד ע"א) מ"מ לגבי נפשיהו מהימני הני יורשי' כדאמרי' נוטל עמו בחלקו (שם) מיהו סוף סוף גבי כולהו נאמן בשבועה [שעל] כך ממושכן כפי' רש"י דשאר ספרים אינם עשויי' להשאיל ולהשכיר וכן נוהגין בכל מלכותינו ושמעון יזהר היאך ישבע כי אם נדר ב' זקוקים ע"מ שישלים בינו לבין בנו לא הוי מחוייב לתן לו ב' זקוקים אלא שכר פעולה ואין לו אלא שכרו כדאמרי' פ' הגוזל (בבא קמא קט"ו ע"ב) גבי זה בא בחביתו וכו' עד אם אמר [אציל] את שלך [ואתה נותן לי את שלי חייב לתן לו ופרכי'] בגמרא לימא ליה משטה אני בך מי לא תניא מי שהיה בורח מן בית האסורים והיה לו מעבורת לפניו ואמר טול דינר והעבירני אין לו אלא שכרו והכי אמרי' ס"פ מצות חליצה (יבמות ק"ו ע"א) גבי חולץ לה ע"מ שתתן לך מאתים זוז וכן אני אומר על כל שאר השדכנים ואין להאריך מאיר בר' ברוך זלה"ה.
Q. A's heirs demand from B A's Humash (one book of the Pentateuch) which witnesses saw in B's possession. B claims that A deposited the book with him as security for the two marks A owed him. Some of A's heirs admit having heard A say before his death that the book was deposited with B as a pledge. Is a Humash classified as an object which is usually borrowed or hired and regarding which a person is, therefore, not believed when he claims to have received it as a pledge? A. Throughout the kingdom, Rashi's view is accepted that a Humash is not an object that is usually borrowed or hired. B therefore may take an oath that the book was pledged with him for two marks. However, B should be careful in taking his oath; for, if A did not actually owe him two marks, but promised to give B two marks if the latter effect a reconciliation between A and his son, A became indebted to B only for the latter's wages for the time and effort expended, but not for full two marks. SOURCES: Pr. 1007.
תתרז. על יורשי ראובן התובעי' משמעון חומש שהיה בידו שהיה של אביהם ושמעון משיב כי הוא ממושכן מאביהם בב' זקוקי' ושאלתם אם ראוהו עדים בידו מי הוי דברים העשויי' להשאיל ולהשכיר הלא ידעתם שבמלכותינו נוהגין כרש"י דלא מקרי כל ספרים עשויי' להשאיל ולהשכיר אלא ספרו דאגדתא אבל לא תורה נביאים וכתובים שנתנו לכתוב ולא כל שאר ספרים שנתנו לכתוב עתה ואפי' לפר"ת הכא ודאי לאו בתורת שאלה ושכירות אתא [לידו] לדברי מקצת [שאמרו] ששמעו כן מפי [המוריש] שבשעת מיתת [אמר] שבתורת משכון אתא לידיה ונהי דלגבי שארלא מהימני כמו זה אחי אינו נאמן גבי שאר אחין (ב"ב קל"ד ע"א) מ"מ לגבי נפשיהו מהימני הני יורשי' כדאמרי' נוטל עמו בחלקו (שם) מיהו סוף סוף גבי כולהו נאמן בשבועה [שעל] כך ממושכן כפי' רש"י דשאר ספרים אינם עשויי' להשאיל ולהשכיר וכן נוהגין בכל מלכותינו ושמעון יזהר היאך ישבע כי אם נדר ב' זקוקים ע"מ שישלים בינו לבין בנו לא הוי מחוייב לתן לו ב' זקוקים אלא שכר פעולה ואין לו אלא שכרו כדאמרי' פ' הגוזל (בבא קמא קט"ו ע"ב) גבי זה בא בחביתו וכו' עד אם אמר [אציל] את שלך [ואתה נותן לי את שלי חייב לתן לו ופרכי'] בגמרא לימא ליה משטה אני בך מי לא תניא מי שהיה בורח מן בית האסורים והיה לו מעבורת לפניו ואמר טול דינר והעבירני אין לו אלא שכרו והכי אמרי' ס"פ מצות חליצה (יבמות ק"ו ע"א) גבי חולץ לה ע"מ שתתן לך מאתים זוז וכן אני אומר על כל שאר השדכנים ואין להאריך מאיר בר' ברוך זלה"ה.
Q. A's heirs demand from B A's Humash (one book of the Pentateuch) which witnesses saw in B's possession. B claims that A deposited the book with him as security for the two marks A owed him. Some of A's heirs admit having heard A say before his death that the book was deposited with B as a pledge. Is a Humash classified as an object which is usually borrowed or hired and regarding which a person is, therefore, not believed when he claims to have received it as a pledge?
A. Throughout the kingdom, Rashi's view is accepted that a Humash is not an object that is usually borrowed or hired. B therefore may take an oath that the book was pledged with him for two marks. However, B should be careful in taking his oath; for, if A did not actually owe him two marks, but promised to give B two marks if the latter effect a reconciliation between A and his son, A became indebted to B only for the latter's wages for the time and effort expended, but not for full two marks.
SOURCES: Pr. 1007.