תתריו. עיר שאין בה אלא י' בני אדם ואחד מהם רוצה לצאת מן התפלה אם יכולי' לכופו שישאר נראה ודאי דאם אין להם [מנין] אלא עמו דכופי' אותו או לישאר או להשכיר במקומו דאמרי' בתוספתא דב"מ (פי"א) כופי' בני העיר זא"ז לבנות להם בית הכנסת ולקנות להת ס"ת כו' אלמא דכופי' אותו לכל שיש להם צורך גדול ה"נ כיון שהמנהג הוא בכל [תפוצת] הגולה במקום שיש להם אפי' א' או ב' פחות ממנין שמשכירי' להשלים מנינם בימי הנוראים שאין דרכן לצאת מבתיהם יכולי' לכופו לישאר או להשכיר בהריקיה ודמיא ממש להא דתניא נמי התם (תוספתא שם) מי שהיה בלן לרבים ואין [שם אחר] אלא הוא והגיע שעת הרגל ומבקש לצאת לביתו יכולי' לעכב על ידו עד שיעמוד אחר תחתיו אבל [אם] יש שם [עשרה בלא] הוא אין יכולי' לכופו שישאר או שישכיר אחר במקומו ולא חיישי' שמא יצטרך אחד לנקביו או יארענו אונס אחר ויצטרכו להמתין עד שיעבור אונסו דא"כ אין לדבר סוף כדאמרי' בפ"ק דיומא (ב' ע"א) [הכא] נמי אי חיישי' לאונס דחדניחוש נמי לאונס דתרי או דתלתא ואע"ג דחיישי' כה"ג בפ' י' יוחסין (קידושין פ"א ע"א) ובפ"ק דסוטה (ז' ע"א) דאמר רב יהודה אמר רב ל"ש אלא בעיר אבל בדרך עד דאיכא תלתא שמא יצטרך אחד לנקביו ונמצא מתייחד עם הערוה בעלמא לא חיישי' להכי אלא בעריות דוקא דבעריות החמירו תדע דהא בההוא דתוספתא גבי בלן וספר לרבים לא מחייבי' לישאר או להעמיד אחר במקומו אלא כשאין שם אחר אלא הוא אבל יש שם אחר [בלא] הוא לא מחייבי' ליה לישאר דלמא יארע בו אונס באוו אחר אלמא להא לא חיישי' [ה"נ הכא] לא חיישי'. ועוד דאפי' אם הוצרך א' מהם לנקביו ואין יכול להעמיד עצמו רשאי לצאת ואין ש"ץ רשאי לשתוק עד שיחזור [כיון דהתחילו בי'] כדאמרי' בירושלמי (מגילה פ"ד ה"ד) אין פורסין על שמע פחות מי' ואם התחילו בי' והלכו מקצתן גומרי' ועל כולם הוא אומר ועזבי ד' יכלו ורבינו נסים גאון ז"ל הביא ירושלמי זה במגילת סתרים שלו ואם ילך עוד אחד מן הקהל ולא ישארו אלא ט' אלו שנים שיצאו ישכירו אחר במקומו. ושכר החזן על היוצאים כמו על הנשארים למאי [דפרישית].
Q. Ten Jewish adult males were inhabitants of the town of T. One of them wanted to leave [temporarily for the holidays]. His leaving would disrupt congregational prayers. Could the other members compel him to remain? A. It is an accepted custom throughout the Diaspora for small communities to hire one or two adult males whenever it is necessary to complete a minyan (quorum) for the high holidays. Therefore, if there are exactly ten adult males in the community, the other remaining members can compel the member seeking to leave either to remain in town or to hire somebody else in his stead. But, if there are eleven adult males in the community, no single member can be restrained from leaving; for he does not have to provide for the possibility of another member becoming sick or indisposed. However, if two out of the eleven want to leave, both have to share the expenses of hiring a person to complete the minyan. Q. When nine Jews have to hire a tenth in order to complete the minyan (quorum), or when they have to hire a cantor for the holidays, do the members share equally in expenses, or do they pay in proportion to their wealth? A. Since the members do not join a large community for the high-holyday prayers because they do not want to leave their homes, their possessions, and their investments, the forming of the local minyan is dependent upon monetary considerations, and the expenses thereof should be shared by the members in proportion to their wealth. SOURCES: Pr. 1016; Mord. B. B. 878–9; Hag. Maim. to Tefilah, 11, 1. Cf. Agudah B. B. 15; Maharil, Responsa 107b; Israel Bruno, Responsa 163; Isserlein, Pesakim 243; Judah Minz, Responsa 7.
2
וששאלתם אם גובי' לפי ממון או לפי נפשות נ"ל דגובי' לפי ממון עשיר בעשרו עני בעניו תדע דאמ' בפ"ק דב"ב (ז' ע"ב) כופי' אותו לבנות לעיר חומה דלתים וכו' ואמרי' בגמ' [כשהן] גובי' לפי שבח ממון הן גובי' ולא לפי נפשות והא לתא נמי להא דמיא שהרי מה שאינו הולכי' חוץ לעירם למנין לעיר אחרת לפי שיש להם טורח להניח את בתיהם ריקם וממונם וחובותיהם. סוף דבר כל דבר [שתלוי] בממון ולא בסכנת נפשות אינם מחשבי' אלא לפי ממון כי ההיא דפ"ק דב"ב ודפ' הגוזל בתרא (בבא קמא קי"ו ע"ב) שיירא שהיתה מהלכת במדבר ועמד עליה גייס לטורפה מחשבין לפי ממון.
תתריו. עיר שאין בה אלא י' בני אדם ואחד מהם רוצה לצאת מן התפלה אם יכולי' לכופו שישאר נראה ודאי דאם אין להם [מנין] אלא עמו דכופי' אותו או לישאר או להשכיר במקומו דאמרי' בתוספתא דב"מ (פי"א) כופי' בני העיר זא"ז לבנות להם בית הכנסת ולקנות להת ס"ת כו' אלמא דכופי' אותו לכל שיש להם צורך גדול ה"נ כיון שהמנהג הוא בכל [תפוצת] הגולה במקום שיש להם אפי' א' או ב' פחות ממנין שמשכירי' להשלים מנינם בימי הנוראים שאין דרכן לצאת מבתיהם יכולי' לכופו לישאר או להשכיר בהריקיה ודמיא ממש להא דתניא נמי התם (תוספתא שם) מי שהיה בלן לרבים ואין [שם אחר] אלא הוא והגיע שעת הרגל ומבקש לצאת לביתו יכולי' לעכב על ידו עד שיעמוד אחר תחתיו אבל [אם] יש שם [עשרה בלא] הוא אין יכולי' לכופו שישאר או שישכיר אחר במקומו ולא חיישי' שמא יצטרך אחד לנקביו או יארענו אונס אחר ויצטרכו להמתין עד שיעבור אונסו דא"כ אין לדבר סוף כדאמרי' בפ"ק דיומא (ב' ע"א) [הכא] נמי אי חיישי' לאונס דחדניחוש נמי לאונס דתרי או דתלתא ואע"ג דחיישי' כה"ג בפ' י' יוחסין (קידושין פ"א ע"א) ובפ"ק דסוטה (ז' ע"א) דאמר רב יהודה אמר רב ל"ש אלא בעיר אבל בדרך עד דאיכא תלתא שמא יצטרך אחד לנקביו ונמצא מתייחד עם הערוה בעלמא לא חיישי' להכי אלא בעריות דוקא דבעריות החמירו תדע דהא בההוא דתוספתא גבי בלן וספר לרבים לא מחייבי' לישאר או להעמיד אחר במקומו אלא כשאין שם אחר אלא הוא אבל יש שם אחר [בלא] הוא לא מחייבי' ליה לישאר דלמא יארע בו אונס באוו אחר אלמא להא לא חיישי' [ה"נ הכא] לא חיישי'. ועוד דאפי' אם הוצרך א' מהם לנקביו ואין יכול להעמיד עצמו רשאי לצאת ואין ש"ץ רשאי לשתוק עד שיחזור [כיון דהתחילו בי'] כדאמרי' בירושלמי (מגילה פ"ד ה"ד) אין פורסין על שמע פחות מי' ואם התחילו בי' והלכו מקצתן גומרי' ועל כולם הוא אומר ועזבי ד' יכלו ורבינו נסים גאון ז"ל הביא ירושלמי זה במגילת סתרים שלו ואם ילך עוד אחד מן הקהל ולא ישארו אלא ט' אלו שנים שיצאו ישכירו אחר במקומו. ושכר החזן על היוצאים כמו על הנשארים למאי [דפרישית].
Q. Ten Jewish adult males were inhabitants of the town of T. One of them wanted to leave [temporarily for the holidays]. His leaving would disrupt congregational prayers. Could the other members compel him to remain?
A. It is an accepted custom throughout the Diaspora for small communities to hire one or two adult males whenever it is necessary to complete a minyan (quorum) for the high holidays. Therefore, if there are exactly ten adult males in the community, the other remaining members can compel the member seeking to leave either to remain in town or to hire somebody else in his stead. But, if there are eleven adult males in the community, no single member can be restrained from leaving; for he does not have to provide for the possibility of another member becoming sick or indisposed. However, if two out of the eleven want to leave, both have to share the expenses of hiring a person to complete the minyan.
Q. When nine Jews have to hire a tenth in order to complete the minyan (quorum), or when they have to hire a cantor for the holidays, do the members share equally in expenses, or do they pay in proportion to their wealth?
A. Since the members do not join a large community for the high-holyday prayers because they do not want to leave their homes, their possessions, and their investments, the forming of the local minyan is dependent upon monetary considerations, and the expenses thereof should be shared by the members in proportion to their wealth.
SOURCES: Pr. 1016; Mord. B. B. 878–9; Hag. Maim. to Tefilah, 11, 1. Cf. Agudah B. B. 15; Maharil, Responsa 107b; Israel Bruno, Responsa 163; Isserlein, Pesakim 243; Judah Minz, Responsa 7.
וששאלתם אם גובי' לפי ממון או לפי נפשות נ"ל דגובי' לפי ממון עשיר בעשרו עני בעניו תדע דאמ' בפ"ק דב"ב (ז' ע"ב) כופי' אותו לבנות לעיר חומה דלתים וכו' ואמרי' בגמ' [כשהן] גובי' לפי שבח ממון הן גובי' ולא לפי נפשות והא לתא נמי להא דמיא שהרי מה שאינו הולכי' חוץ לעירם למנין לעיר אחרת לפי שיש להם טורח להניח את בתיהם ריקם וממונם וחובותיהם. סוף דבר כל דבר [שתלוי] בממון ולא בסכנת נפשות אינם מחשבי' אלא לפי ממון כי ההיא דפ"ק דב"ב ודפ' הגוזל בתרא (בבא קמא קי"ו ע"ב) שיירא שהיתה מהלכת במדבר ועמד עליה גייס לטורפה מחשבין לפי ממון.