רבינו אבי העזרי היה אוסר להלוות מעות של צדקה בריבית וראייתו מס"פ החובל (בבא קמא דף צ"ג.) ההוא ארנקי של צדקה דאתאי לפומבדיתא אפקדי' רב יוסף בהדיה ההוא גברא ופשע בה חייבי' רב יוסף לשלומי א"כ הרי אתה רואה דדין הדיוט יש להם למעות של צדקה דאלו דין הקדש אמרינן במשנה בהזהב (דף נו.) נושא שכר אינו משלם שומר חנם אינו נשבע והקדש מותר להלוות בריבית כדאמ' פ' הזהב (בבא מציעא דף נ"ז:) אין דין ריבית ואונאה להקדש והואיל דדין הדיוט יש לה לצדקה אסור להלוותם בריבית ולי אני המחבר נראה דמותר וההיא דפ' החובל דחייביה רב יוסף לשלומי מיירי בדקייץ להו לעניים כדמוקי לה התם במסקנא אז יש לו דין הדיוט וראיה מירושלמי דמועד קטן (פ"ב הל' ג'.) ופ' בן סורר ומורה (הל' ב'.) לוין בריבית לחבורת מצוה ולקידוש החודש ועתה הואיל ולוין בשביל לעשות מצוה וכ"ש לגוף מצוה דמותרת והאי דנקט לחבורת מצוה ולא מעות של צדקה משום דקאי אדר' יוחנן דאמר לעיל מיני' גנב לאביו ולאמובצ"ל אכל. אבל בחבורת מצוה אין נעשה בן סורר ומורה ועוד התם איירי בריבית דאורייתא דאי בריבית דרבנן הוה לי' למימר לוין בחבורת מצוה קרוב לשכר ורחוק להפסד דהיינו כדאמר פ' איזהו נשך (בבא מציעא דף ע'.) גבי מעות יתומים ועוד נראה מדנקט התם ריבית ריבית משמע אפי' קצוצה וא"ת והא דאמרי בערכין (דף כב.) ומייתי פ' ד' וה' (דף לט.) במשנת שור של פקח אין נזקקין לנכסי יתומים ומוקי ר' יוחנן לשטר שיש בו ריבית נזקקין וההוא שטרא אוקי לה בערכין כשלוה מן העכו"ם אביהן א"כ לוקמא כשלון הן עצמן ממעות של צדקה הואיל ומותר נר' דלרווחא דמילתא נקיט מן העכו"ם. אור זרוע:
Q. Is it permissible to lend charity-funds at a definite rate of interest? A. This is undoubtedly prohibited. But since the lending of charity-funds at a definite rate of interest became such a widespread custom throughout the Kingdom that the prohibition of the practice would not be heeded even if the law became known we refrain from publicising this prohibition. This opinion is expressed, however, in order to urge the compliance with this prohibition in the future (but R. Meir would express no opinion as to the necessity of repaying the interest already collected). SOURCES: Pr. 73; L. 478. Cf. L 234; Cr. 101, 109; Tesh. Maim. Mishpatim, 14; R. Asher, Responsa 13, 8; Agudah B.M. 73.
2
גארוכות סי' ע"ג: תשובת מוה"ר מאיר אשר שאלת על הלואת מעות של צדקה בריבית קצוצה אומר אני כי היא מצוה הבאה בעבירה נתכיון לדבר מצוה ועלה בידו כמה עבירות למלוה ללוה לערב ולעדים דס"פ החובל משמע דאסור גבי ארנקי של צדקה אתא לפומבדיתא עד לשמור ולא לחלק לעניים ולא קממעט מעות צדקה מדכתיב רעהו כי יתן איש אל רעהו אלא מלשמור ש"מ דקרי לעניים רעהו ואחיו קרינא בהו. וא"כ הוו נמי בכלל לא תשיך לאחיך נשך כסף וגו' אמנם ידעתי כי בעונותינו שרבו פשט הדבר להיתר בכל המלכות והגבאין חוטאין ולא להם וחטאת כל הקהלות היא ואין בי כח למחות כ"ש שקשה גזל הנאכל ומוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין וכו' וכשם שאסור מלהמנע כך אסור להוכיח בדבר שאינו נשמע ואפי' זה שכתבתי לך לא הייתי כותב לאחר אך חיבתך עלי החליפה השורה ועוד לאפרושי מאיסורא מכאן ולהבא שלא יעשה עוד אך לענין להשיב הריבית לא אשתדל להשיב כדפרישית. ושלום מאיר בר' ברוך זלה"ה:
רבינו אבי העזרי היה אוסר להלוות מעות של צדקה בריבית וראייתו מס"פ החובל (בבא קמא דף צ"ג.) ההוא ארנקי של צדקה דאתאי לפומבדיתא אפקדי' רב יוסף בהדיה ההוא גברא ופשע בה חייבי' רב יוסף לשלומי א"כ הרי אתה רואה דדין הדיוט יש להם למעות של צדקה דאלו דין הקדש אמרינן במשנה בהזהב (דף נו.) נושא שכר אינו משלם שומר חנם אינו נשבע והקדש מותר להלוות בריבית כדאמ' פ' הזהב (בבא מציעא דף נ"ז:) אין דין ריבית ואונאה להקדש והואיל דדין הדיוט יש לה לצדקה אסור להלוותם בריבית ולי אני המחבר נראה דמותר וההיא דפ' החובל דחייביה רב יוסף לשלומי מיירי בדקייץ להו לעניים כדמוקי לה התם במסקנא אז יש לו דין הדיוט וראיה מירושלמי דמועד קטן (פ"ב הל' ג'.) ופ' בן סורר ומורה (הל' ב'.) לוין בריבית לחבורת מצוה ולקידוש החודש ועתה הואיל ולוין בשביל לעשות מצוה וכ"ש לגוף מצוה דמותרת והאי דנקט לחבורת מצוה ולא מעות של צדקה משום דקאי אדר' יוחנן דאמר לעיל מיני' גנב לאביו ולאמובצ"ל אכל. אבל בחבורת מצוה אין נעשה בן סורר ומורה ועוד התם איירי בריבית דאורייתא דאי בריבית דרבנן הוה לי' למימר לוין בחבורת מצוה קרוב לשכר ורחוק להפסד דהיינו כדאמר פ' איזהו נשך (בבא מציעא דף ע'.) גבי מעות יתומים ועוד נראה מדנקט התם ריבית ריבית משמע אפי' קצוצה וא"ת והא דאמרי בערכין (דף כב.) ומייתי פ' ד' וה' (דף לט.) במשנת שור של פקח אין נזקקין לנכסי יתומים ומוקי ר' יוחנן לשטר שיש בו ריבית נזקקין וההוא שטרא אוקי לה בערכין כשלוה מן העכו"ם אביהן א"כ לוקמא כשלון הן עצמן ממעות של צדקה הואיל ומותר נר' דלרווחא דמילתא נקיט מן העכו"ם. אור זרוע:
Q. Is it permissible to lend charity-funds at a definite rate of interest?
A. This is undoubtedly prohibited. But since the lending of charity-funds at a definite rate of interest became such a widespread custom throughout the Kingdom that the prohibition of the practice would not be heeded even if the law became known we refrain from publicising this prohibition. This opinion is expressed, however, in order to urge the compliance with this prohibition in the future (but R. Meir would express no opinion as to the necessity of repaying the interest already collected).
SOURCES: Pr. 73; L. 478. Cf. L 234; Cr. 101, 109; Tesh. Maim. Mishpatim, 14; R. Asher, Responsa 13, 8; Agudah B.M. 73.
גארוכות סי' ע"ג: תשובת מוה"ר מאיר אשר שאלת על הלואת מעות של צדקה בריבית קצוצה אומר אני כי היא מצוה הבאה בעבירה נתכיון לדבר מצוה ועלה בידו כמה עבירות למלוה ללוה לערב ולעדים דס"פ החובל משמע דאסור גבי ארנקי של צדקה אתא לפומבדיתא עד לשמור ולא לחלק לעניים ולא קממעט מעות צדקה מדכתיב רעהו כי יתן איש אל רעהו אלא מלשמור ש"מ דקרי לעניים רעהו ואחיו קרינא בהו. וא"כ הוו נמי בכלל לא תשיך לאחיך נשך כסף וגו' אמנם ידעתי כי בעונותינו שרבו פשט הדבר להיתר בכל המלכות והגבאין חוטאין ולא להם וחטאת כל הקהלות היא ואין בי כח למחות כ"ש שקשה גזל הנאכל ומוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין וכו' וכשם שאסור מלהמנע כך אסור להוכיח בדבר שאינו נשמע ואפי' זה שכתבתי לך לא הייתי כותב לאחר אך חיבתך עלי החליפה השורה ועוד לאפרושי מאיסורא מכאן ולהבא שלא יעשה עוד אך לענין להשיב הריבית לא אשתדל להשיב כדפרישית. ושלום מאיר בר' ברוך זלה"ה: