Teshuvot Maharam · Berlin Edition, Part I, Chapter 125
1
על נרות שמדליקין בביהכ"נ ביו"ט שחרית יש שרצו לאסור שהרי שרגא בטיהרא מאי מהני והוי כמו נר של אבטלה ונראה בעיני עד שאתה קורא תגר על המדליקי' שחרית ביו"ט תמה על עצמך היאך מדליקי' אפי' יו"ט שחל להיות ע"ש שמדליקי' מבע"י ולאחר התפלה הולכים הצבור לבתיהם מבע"י נמצא לדבריך שהדליקו נר של אבטלה שאין בהם צורך לגבוה ועוד הכתיב לכם ולא לגבוה (ביצה כ' ע"ב) אע"כ לכם קרינן ביה ול"ד לנר של אבטלה דאלו נרות עשוי' לכבוד שמים לטפויי שמחת יו"ט דברוב אורה איכא שמחה טפי ונר של אבטלה מקרי כגון שמדליקי' נר במקום אחד שאין סבור שיהא לו צורך להשתמש בו אלא על הספק ההיא ודאי מקרי נר של אבטלה שעל חנם הדליקו ולא היה להם להקדים ולהדליקו על הספק דאפשר לו להמתין עד שיצטרך לו ולא יעלה על לב איש לקרות אלו נרות של אבטלה ניהו דשרגא בטיהרא לא מהני כולי האי מ"מ קצת ודאי מהני דאי לא תימא הכי היכי שרי אפי' בלילה להדליק ביו"ט כמה נרות כיון דאפשר להשתמש לאורו של נר אחד א"כ הו"ל כל הנך נרות של אבטלה חוץ מאותה שצריך לאורה. מאיר בר' ברוך שיחיה.
Q. Many candles are usually lit in the synagogue on the morning of a holiday. Some persons want to forbid such a practice on the ground that the light of a candle is useless in the daytime, and one is not permitted on a holiday to light a candle the light of which serves no use. A. The light of many candles in the synagogue, whether in daytime or at night, enhances the spirit of festivity and rejoicing. Were it not for this reason, the practice of lighting many candles in the synagogue for Friday evening services, when a holiday falls on Friday, would be forbidden, since services are usually over before dark and the candles are not needed for their light; and the lighting of many candles on a holiday night would be forbidden, since a single candle dispels darkness. The practice referred to is, therefore, perfectly in order. R. Meir added: Please forgive me for not having answered your questions. I was very busy and forgot to answer. I even lost your letter. I could find no one who travelled regularly to your parts, and I did not often inquire from travelers about persons who might travel to your locality. SOURCES: L. 125; P. 125; Am. I, 47; Berl. p. 295 no. 387; Mordecai Hagadol, p. 94a. Cf. Maharil, Responsa 53.
על נרות שמדליקין בביהכ"נ ביו"ט שחרית יש שרצו לאסור שהרי שרגא בטיהרא מאי מהני והוי כמו נר של אבטלה ונראה בעיני עד שאתה קורא תגר על המדליקי' שחרית ביו"ט תמה על עצמך היאך מדליקי' אפי' יו"ט שחל להיות ע"ש שמדליקי' מבע"י ולאחר התפלה הולכים הצבור לבתיהם מבע"י נמצא לדבריך שהדליקו נר של אבטלה שאין בהם צורך לגבוה ועוד הכתיב לכם ולא לגבוה (ביצה כ' ע"ב) אע"כ לכם קרינן ביה ול"ד לנר של אבטלה דאלו נרות עשוי' לכבוד שמים לטפויי שמחת יו"ט דברוב אורה איכא שמחה טפי ונר של אבטלה מקרי כגון שמדליקי' נר במקום אחד שאין סבור שיהא לו צורך להשתמש בו אלא על הספק ההיא ודאי מקרי נר של אבטלה שעל חנם הדליקו ולא היה להם להקדים ולהדליקו על הספק דאפשר לו להמתין עד שיצטרך לו ולא יעלה על לב איש לקרות אלו נרות של אבטלה ניהו דשרגא בטיהרא לא מהני כולי האי מ"מ קצת ודאי מהני דאי לא תימא הכי היכי שרי אפי' בלילה להדליק ביו"ט כמה נרות כיון דאפשר להשתמש לאורו של נר אחד א"כ הו"ל כל הנך נרות של אבטלה חוץ מאותה שצריך לאורה. מאיר בר' ברוך שיחיה.
Q. Many candles are usually lit in the synagogue on the morning of a holiday. Some persons want to forbid such a practice on the ground that the light of a candle is useless in the daytime, and one is not permitted on a holiday to light a candle the light of which serves no use.
A. The light of many candles in the synagogue, whether in daytime or at night, enhances the spirit of festivity and rejoicing. Were it not for this reason, the practice of lighting many candles in the synagogue for Friday evening services, when a holiday falls on Friday, would be forbidden, since services are usually over before dark and the candles are not needed for their light; and the lighting of many candles on a holiday night would be forbidden, since a single candle dispels darkness. The practice referred to is, therefore, perfectly in order.
R. Meir added: Please forgive me for not having answered your questions. I was very busy and forgot to answer. I even lost your letter. I could find no one who travelled regularly to your parts, and I did not often inquire from travelers about persons who might travel to your locality.
SOURCES: L. 125; P. 125; Am. I, 47; Berl. p. 295 no. 387; Mordecai Hagadol, p. 94a. Cf. Maharil, Responsa 53.