Teshuvot Maharam · Berlin Edition, Part I, Chapter 514
1
אשיב לרבותי אחרי שר' משה אין לו אלא ע"א כשר אע"פ שנוהגים אתם להכשיר בישוב ע"א כשר ע"פ מוהר' יצק זצ"ל ופסולי עדות אינכם מכשירי' וא"כ בעדי' כשרי' של קהל קוטלינבורק לא הוי מוכחש מ"מ אם יחרימו קהל קטלינבורק ויעידו ע"פ החרם שלא שמעו מעולם שהי' לו ישוב שם לר' משה אז אין לו ישוב כיון שישביעו להכחיש את העד והכחשת העדים אפי' שלא בפניהם הוי הכחשה כדאי' פ"ב דכתו' (כ' ע"א) ול"ל כיון דלא מצי לשבע שבועה ודאית שבודאי אין לו ישוב ואיכא ע"א מתך שאינו יכול לשבע משלם ה"מ היכא דהו"ל לידע כמו מנה לי בידך ויש לי ע"א והלה אומר איני יודע אבל הכא אין להם לידע אם הותר הישוב ע"פ מוהר' יצחק ז"ל ומי יודע אם הותר מה שהיה פני שנה ואין שבועה מוטלת ודאי עליהם אלא כדפרי' וסגי בהא שיאמרו ע"פ החרם שלא שמעו ולא ידעו מעולם שהי' לו לר' משה הישוב וכ"ש אם מקצת בני הישוב יאמרו ע"פ החרם ששמעו ומקובלים מאבותיהם שבברור אין לו ישוב לר' משה אפי' אם שאר הקהל לא הי' אומרי' כלל די בשבועות אלו כי איך יכנוס בישוב שיש לאלו חלק המכחישים את עדו בטענה ברורה ובשבועה ודאית. ונראה דאפי' מקצת הקהל אומרי' שמענו שיש לו ישוב ומקצתם נשבעו שקבלו מאבותיהם שאין לו חלק אם יכול לגור שם מפני חלק של אלו שנשבעו שאין לו כיון שנהגת' שלא להכשיר פסולי עדות א"כ עדות הקהל המסייעי' אותו לא מהני מידי אפי' להצטרף לרוב דיעות וכיון שנשבעו להכחיש את העד הכשר לא יוכל להכניס בגבולם וכ"ש אם גם שאר הקהל אין מסייעים לו אלא אומרי' שלא שמעו שיש לו ישוב ועוד ע"א בישוב שמעתי שהקהילות של רינוס אינם מכשירי' אותו כלל. וכל מה שכתבתי לא כתבתי אלא לפי מנהגכם. ומה שכתבתי בכתבי הראשון והשני דהיכא דמכחישי' ב' פסולי עדות לעד כשר דהו"ל כפלגא ופלא אפי' אי אתא העד כשר מעיקרא לא כתבתי אלא אם מנהגם להכשיר פסולי עדות בעדות הישוב אז אפי' ב' פסולי עדות כנגד האחד הכשר כפלגא ולגא דמי אבל אם לא נהגת' להכשיר פסולי עדות אז לא מהימנא פסולי עדות בתורת עדות כלל אמנם קהל קטלינבורק נאמנים ע"פ החרם כמ"ש להכחיש את העד. ושלום מאיר בר' ברך שיחי'.
Q. R. Moses maintained that he had settling-rights in the town of Quedlinburg. This claim was supported by the testimony of a single, qualified, witness, who subsequently died. R. Moses, therefore, demanded his rights. The members of the Q. community, however, disclaimed any knowledge of the existence of such settling-rights. Rabbi Isaac, of blessed memory, had instituted the custom of Q. of accepting the testimony of a single witness as evidence, in matters appertaining to settling-rights, and of disregarding testimony of disqualified witnesses. A. Although the members of the Q. community are disqualified as witnesses in this case, they may take an oath (as litigants) to rebut the testimony of the single witness. Therefore, if the community will pronounce the ban (against anyone who will make false statements) and the inhabitants of Q. will declare in accordance with this ban that they had never heard that R. Moses had obtained settling-rights in Q., R. Moses will then have no right to settle there. If some of the inhabitants testify that they had heard, or had been told by their parents definitely, that R. Moses had no settling-rights in Q. — even if the rest of the inhabitants are silent on the matter — R. Moses will not be permitted to settle in Q. because it would constitute an infringement of the rights of these few. Statements of some of the inhabitants in R. Moses' favor, would, then, not affect the situation, since they are disqualified as witnesses. SOURCES: P. 514; Pr. 231.
אשיב לרבותי אחרי שר' משה אין לו אלא ע"א כשר אע"פ שנוהגים אתם להכשיר בישוב ע"א כשר ע"פ מוהר' יצק זצ"ל ופסולי עדות אינכם מכשירי' וא"כ בעדי' כשרי' של קהל קוטלינבורק לא הוי מוכחש מ"מ אם יחרימו קהל קטלינבורק ויעידו ע"פ החרם שלא שמעו מעולם שהי' לו ישוב שם לר' משה אז אין לו ישוב כיון שישביעו להכחיש את העד והכחשת העדים אפי' שלא בפניהם הוי הכחשה כדאי' פ"ב דכתו' (כ' ע"א) ול"ל כיון דלא מצי לשבע שבועה ודאית שבודאי אין לו ישוב ואיכא ע"א מתך שאינו יכול לשבע משלם ה"מ היכא דהו"ל לידע כמו מנה לי בידך ויש לי ע"א והלה אומר איני יודע אבל הכא אין להם לידע אם הותר הישוב ע"פ מוהר' יצחק ז"ל ומי יודע אם הותר מה שהיה פני שנה ואין שבועה מוטלת ודאי עליהם אלא כדפרי' וסגי בהא שיאמרו ע"פ החרם שלא שמעו ולא ידעו מעולם שהי' לו לר' משה הישוב וכ"ש אם מקצת בני הישוב יאמרו ע"פ החרם ששמעו ומקובלים מאבותיהם שבברור אין לו ישוב לר' משה אפי' אם שאר הקהל לא הי' אומרי' כלל די בשבועות אלו כי איך יכנוס בישוב שיש לאלו חלק המכחישים את עדו בטענה ברורה ובשבועה ודאית. ונראה דאפי' מקצת הקהל אומרי' שמענו שיש לו ישוב ומקצתם נשבעו שקבלו מאבותיהם שאין לו חלק אם יכול לגור שם מפני חלק של אלו שנשבעו שאין לו כיון שנהגת' שלא להכשיר פסולי עדות א"כ עדות הקהל המסייעי' אותו לא מהני מידי אפי' להצטרף לרוב דיעות וכיון שנשבעו להכחיש את העד הכשר לא יוכל להכניס בגבולם וכ"ש אם גם שאר הקהל אין מסייעים לו אלא אומרי' שלא שמעו שיש לו ישוב ועוד ע"א בישוב שמעתי שהקהילות של רינוס אינם מכשירי' אותו כלל. וכל מה שכתבתי לא כתבתי אלא לפי מנהגכם. ומה שכתבתי בכתבי הראשון והשני דהיכא דמכחישי' ב' פסולי עדות לעד כשר דהו"ל כפלגא ופלא אפי' אי אתא העד כשר מעיקרא לא כתבתי אלא אם מנהגם להכשיר פסולי עדות בעדות הישוב אז אפי' ב' פסולי עדות כנגד האחד הכשר כפלגא ולגא דמי אבל אם לא נהגת' להכשיר פסולי עדות אז לא מהימנא פסולי עדות בתורת עדות כלל אמנם קהל קטלינבורק נאמנים ע"פ החרם כמ"ש להכחיש את העד. ושלום מאיר בר' ברך שיחי'.
Q. R. Moses maintained that he had settling-rights in the town of Quedlinburg. This claim was supported by the testimony of a single, qualified, witness, who subsequently died. R. Moses, therefore, demanded his rights. The members of the Q. community, however, disclaimed any knowledge of the existence of such settling-rights. Rabbi Isaac, of blessed memory, had instituted the custom of Q. of accepting the testimony of a single witness as evidence, in matters appertaining to settling-rights, and of disregarding testimony of disqualified witnesses.
A. Although the members of the Q. community are disqualified as witnesses in this case, they may take an oath (as litigants) to rebut the testimony of the single witness. Therefore, if the community will pronounce the ban (against anyone who will make false statements) and the inhabitants of Q. will declare in accordance with this ban that they had never heard that R. Moses had obtained settling-rights in Q., R. Moses will then have no right to settle there. If some of the inhabitants testify that they had heard, or had been told by their parents definitely, that R. Moses had no settling-rights in Q. — even if the rest of the inhabitants are silent on the matter — R. Moses will not be permitted to settle in Q. because it would constitute an infringement of the rights of these few. Statements of some of the inhabitants in R. Moses' favor, would, then, not affect the situation, since they are disqualified as witnesses.
SOURCES: P. 514; Pr. 231.