Teshuvot Maharam · Berlin Edition, Part II, Chapter 138
1
שאלה טוביינא דחכימי מרגניתא דלית בי' טימי מן שמיא ליפשי לך חיי ורחימי מורי הר' אשר שי' שני נפישתא כמה וכמה כי נפשי לאהבת הומה, ולשמוע שלותך שואף צמא, ומצוף דבש נופת צופיך לתאוה יגמא.
2
על ראובן המכיר ספרו ביד שמעון ויש עדים שהי' שלו ויצא לו שם גזילה או גניבה בעיר וראובן הוא בעה"ב שאינו עשוי למכור ספר דליכא למיחש דלמא זבניה ואיהו ניהו דקא מפיק שמא וכבר נשבע שמעון כמה הוציא וראובן דוחהו בדמים רשאי' ב"ד להחליט הספר ביד שמעון בשיויו דלא גרע מאלו הי' עדיין ביד ראובן והי' חייב מעות לשמעון שליח ב"ד מנתח נתוחי משל ראובן ויהיב לשמעון כ"ש האי דכבר אתא ליד שמעון ושכתבת דשמעון קנאו מלוי ולוי קנאו מן הגוי הא דינא דמי לדינא נרשאה (ב"ק קט"ו ע"א) גנב ספרא זבניה לפפונאה בתמנן זוזי ופפונאה לבר מחוז אבק"כ ועיי"ש. ואם לוי קנאו בפחות ממה שמכרו לשמעון יחזיר לראובן המותר ואתה ותורתך שלום כנפש סר למשמעתך מאיר בר' ברוך שיחי'.
Q. A's house was robbed and he reported this in town. Subsequently, he recognized one of his books in B's possession B had bought the book from C who had bought it from a Gentile. Moreover, A does not usually sell his books. B, therefore, stated under oath the price he paid for the book; but A constantly deferred payment of that amount. A. A owes that amount to B. Since the court has a right to distrain a debtor's article for the benefit of the creditor, the court may surely confirm B in the possession of the book after the latter pays to A the difference between its actual value and the price he had originally paid. If B paid C for the book more than the latter paid to the Gentile, C must return the difference to A. SOURCES: Am II. 138.
שאלה טוביינא דחכימי מרגניתא דלית בי' טימי מן שמיא ליפשי לך חיי ורחימי מורי הר' אשר שי' שני נפישתא כמה וכמה כי נפשי לאהבת הומה, ולשמוע שלותך שואף צמא, ומצוף דבש נופת צופיך לתאוה יגמא.
על ראובן המכיר ספרו ביד שמעון ויש עדים שהי' שלו ויצא לו שם גזילה או גניבה בעיר וראובן הוא בעה"ב שאינו עשוי למכור ספר דליכא למיחש דלמא זבניה ואיהו ניהו דקא מפיק שמא וכבר נשבע שמעון כמה הוציא וראובן דוחהו בדמים רשאי' ב"ד להחליט הספר ביד שמעון בשיויו דלא גרע מאלו הי' עדיין ביד ראובן והי' חייב מעות לשמעון שליח ב"ד מנתח נתוחי משל ראובן ויהיב לשמעון כ"ש האי דכבר אתא ליד שמעון ושכתבת דשמעון קנאו מלוי ולוי קנאו מן הגוי הא דינא דמי לדינא נרשאה (ב"ק קט"ו ע"א) גנב ספרא זבניה לפפונאה בתמנן זוזי ופפונאה לבר מחוז אבק"כ ועיי"ש. ואם לוי קנאו בפחות ממה שמכרו לשמעון יחזיר לראובן המותר ואתה ותורתך שלום כנפש סר למשמעתך מאיר בר' ברוך שיחי'.
Q. A's house was robbed and he reported this in town. Subsequently, he recognized one of his books in B's possession B had bought the book from C who had bought it from a Gentile. Moreover, A does not usually sell his books. B, therefore, stated under oath the price he paid for the book; but A constantly deferred payment of that amount.
A. A owes that amount to B. Since the court has a right to distrain a debtor's article for the benefit of the creditor, the court may surely confirm B in the possession of the book after the latter pays to A the difference between its actual value and the price he had originally paid. If B paid C for the book more than the latter paid to the Gentile, C must return the difference to A.
SOURCES: Am II. 138.