ואשר שאלתם על ראובן ושמעון שביררו שני פשרנים על עסקי ריבם. ועוד ביררו אחר להכריע בין הפשרנים אם יצטרך. ושמו ערבונות ביד המכריע על תנאי שמי שמעכב הפשרה יתחייב לתת לצורך בית הקברות או לבית הכנסת ה' זקוקין והקנו בקניין גמור בב"ד חשוב. והמכריע יהא נאמן על מי שיעכב. והנה המכריע תבע את ראובן ה' זקוקין על שעיכב את הפשרה. ולקח שמעון ערבונותיו. והרי לא הודיעו את הפשרה קודם אם שני. והשליש אומר שלא היה שום תנאי בקניין וכן העידו עידי הקניין. וראובן הביא עד אחד שהיה תנאי בשעת קניין. ועד השני לא ידע אם היה תנאי בשעת קניין. או קודם. אי אחר כך. וחייבתם את ראובן מן ה"ה זקו'. יפה עשיתם שחייבתם אותו דעד אחד דאמר איני יודע דהוה תנאי בשעת קניין. ושנים אומרים שלא היה תנאי בההיא שעתא האי דקאמר איני יודע כמאן דליתיה דמי. ואין דבריו של אחד במקום שנים. מאיר בר ברוך:
Q. A and B placed their dispute in the hands of two mediators subject to a final decision between the two, of C, the third mediator. They agreed before an authoritative court, that should one party refuse to abide by the decision of the mediators, that party was to pay five marks to the cemetery fund or to the synagogue. They deposited valuable pledges with C to enforce their agreement. The mediators reached a decision on the second day. A, however, refused to abide thereby claiming that, at the time of the making of the agreement, it was understood by both parties that the decision of the mediators was not to be postponed till the second day. A brought two witnesses, one of whom testified that such was the understanding; the other witness was not sure whether the condition was made at the time of the agreement or subsequent thereto. C and the subscribing two witnesses denied A's allegation that such a condition was made at the time of the agreement. The Rabbis, therefore, decided that A must pay the five marks fine. A, then, changed his mind and expressed his desire to be bound by the decision of the mediators. Must he still pay the fine? A. As soon as A refused to accept the decision of the mediators, he became obliged to pay five marks to the sacred cause. Therefore, A must pay the five marks fine. SOURCES: Pr. 975; Cr. 289; Agudah Sanh. 5.
ואשר שאלתם על ראובן ושמעון שביררו שני פשרנים על עסקי ריבם. ועוד ביררו אחר להכריע בין הפשרנים אם יצטרך. ושמו ערבונות ביד המכריע על תנאי שמי שמעכב הפשרה יתחייב לתת לצורך בית הקברות או לבית הכנסת ה' זקוקין והקנו בקניין גמור בב"ד חשוב. והמכריע יהא נאמן על מי שיעכב. והנה המכריע תבע את ראובן ה' זקוקין על שעיכב את הפשרה. ולקח שמעון ערבונותיו. והרי לא הודיעו את הפשרה קודם אם שני. והשליש אומר שלא היה שום תנאי בקניין וכן העידו עידי הקניין. וראובן הביא עד אחד שהיה תנאי בשעת קניין. ועד השני לא ידע אם היה תנאי בשעת קניין. או קודם. אי אחר כך. וחייבתם את ראובן מן ה"ה זקו'. יפה עשיתם שחייבתם אותו דעד אחד דאמר איני יודע דהוה תנאי בשעת קניין. ושנים אומרים שלא היה תנאי בההיא שעתא האי דקאמר איני יודע כמאן דליתיה דמי. ואין דבריו של אחד במקום שנים. מאיר בר ברוך:
Q. A and B placed their dispute in the hands of two mediators subject to a final decision between the two, of C, the third mediator. They agreed before an authoritative court, that should one party refuse to abide by the decision of the mediators, that party was to pay five marks to the cemetery fund or to the synagogue. They deposited valuable pledges with C to enforce their agreement. The mediators reached a decision on the second day. A, however, refused to abide thereby claiming that, at the time of the making of the agreement, it was understood by both parties that the decision of the mediators was not to be postponed till the second day. A brought two witnesses, one of whom testified that such was the understanding; the other witness was not sure whether the condition was made at the time of the agreement or subsequent thereto. C and the subscribing two witnesses denied A's allegation that such a condition was made at the time of the agreement. The Rabbis, therefore, decided that A must pay the five marks fine. A, then, changed his mind and expressed his desire to be bound by the decision of the mediators. Must he still pay the fine?
A. As soon as A refused to accept the decision of the mediators, he became obliged to pay five marks to the sacred cause. Therefore, A must pay the five marks fine.
SOURCES: Pr. 975; Cr. 289; Agudah Sanh. 5.