Teshuvot Maharam · Berlin Edition, Part III, Chapter 387
1
ואשר תמהת שמדליקין נרות ביו"ט שחרית שרגא בטיהרא מאי מהני ודמיתן לנר של אבטלה לא דמי דאלו הנרות עשויות לכבוד שמים לטפויי שמחת יו"ט וברוב אורה איכא שמחה כדכתיב ליהודים היתה אורה ושמחה וכתיב נמי אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה וכתיב והשבתי מערי יהודה קול ששון וקול שמחה קול ריחיים ואור נר אלמא דאורה יתירה עבידי לרבויי שמחה וכיו"ב איכא טובא. ונרות של הקדש היו מדליקין מבע"י גדול ואע"ג דהיו חולקים ודולקים כל הלילה מ"מ א"צ באותה אורה לגבוה כי לא לאורה הוא צריך והלא כל באי עולם אין הולכים אלא לאורו ואדרבא נראה וניכר יותר שמדליקין נרות לכבוד שמים ביום מבלילה ובלבד שיהו בני אדם מצויים בביהכ"נ ונר חנוכה נמי מדליקין מבע"י משתשקע החמה כל זמן שפני המזרח מאדימים ואע"ג דאכתי הן עוד היום גדול וא"צ לאותה אורה סוף דבר נרות שמדליקין שם מצוה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות לא מקרי כלל של אבטלה ומותר להדליק ביו"ט ומתוך שהותרה לצורך הותרה נמי שלא לצורך ובלבד שתהא לצורך שמחת יו"ט קצת אע"ג דלאו אוכל נפש הוא וה"נ איכא שמחת יו"ט דברבוי אורה איכא שמחה וכ"ש הכא דאיכא נמי מצוה ונר של אבטלה מקרי כגון שמדליק נר במקום אחד שאינו סבור שיהא לו צורך להשתמש שם אלא מדליקו על הספק ונמצא שלא נשתמש שם ההוא נקרא נר של אבטלה. ומה שנודרים ונודבים נרות המערכות להתנאות לפני בוראינו אין אלו קרויים נרות של אבטלה כלל נהי דשרגא בטיהרה לא מהני כולי האי מ"מ מהני קצת דאינו דומה אורה של ק' לאורה של ק"א דאלת"ה היכי שרי אפילו בלילה להדליק ביו"ט [כמה] נרות כיון דאפשר להשתמש לאורה של נר אחד א"כ הו"ל כל אינך אחריני של אבטלה אלא י"ל כדפי' ועוד [דאיכא] כבוד קהל ריבוי נרות אפילו ביום כדאיתא בפ' אלו דברים (ברכות נ"ג ע"א) שכל שמוציאין לפניו ביום וכו'.
Q. Many candles are usually lit in the synagogue on the morning of a holiday. Some persons want to forbid such a practice on the ground that the light of a candle is useless in the daytime, and one is not permitted on a holiday to light a candle the light of which serves no use. A. The light of many candles in the synagogue, whether in daytime or at night, enhances the spirit of festivity and rejoicing. Were it not for this reason, the practice of lighting many candles in the synagogue for Friday evening services, when a holiday falls on Friday, would be forbidden, since services are usually over before dark and the candles are not needed for their light; and the lighting of many candles on a holiday night would be forbidden, since a single candle dispels darkness. The practice referred to is, therefore, perfectly in order. R. Meir added: Please forgive me for not having answered your questions. I was very busy and forgot to answer. I even lost your letter. I could find no one who travelled regularly to your parts, and I did not often inquire from travelers about persons who might travel to your locality. SOURCES: L. 125; P. 125; Am. I, 47; Berl. p. 295 no. 387; Mordecai Hagadol, p. 94a. Cf. Maharil, Responsa 53.
ואשר תמהת שמדליקין נרות ביו"ט שחרית שרגא בטיהרא מאי מהני ודמיתן לנר של אבטלה לא דמי דאלו הנרות עשויות לכבוד שמים לטפויי שמחת יו"ט וברוב אורה איכא שמחה כדכתיב ליהודים היתה אורה ושמחה וכתיב נמי אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה וכתיב והשבתי מערי יהודה קול ששון וקול שמחה קול ריחיים ואור נר אלמא דאורה יתירה עבידי לרבויי שמחה וכיו"ב איכא טובא. ונרות של הקדש היו מדליקין מבע"י גדול ואע"ג דהיו חולקים ודולקים כל הלילה מ"מ א"צ באותה אורה לגבוה כי לא לאורה הוא צריך והלא כל באי עולם אין הולכים אלא לאורו ואדרבא נראה וניכר יותר שמדליקין נרות לכבוד שמים ביום מבלילה ובלבד שיהו בני אדם מצויים בביהכ"נ ונר חנוכה נמי מדליקין מבע"י משתשקע החמה כל זמן שפני המזרח מאדימים ואע"ג דאכתי הן עוד היום גדול וא"צ לאותה אורה סוף דבר נרות שמדליקין שם מצוה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות לא מקרי כלל של אבטלה ומותר להדליק ביו"ט ומתוך שהותרה לצורך הותרה נמי שלא לצורך ובלבד שתהא לצורך שמחת יו"ט קצת אע"ג דלאו אוכל נפש הוא וה"נ איכא שמחת יו"ט דברבוי אורה איכא שמחה וכ"ש הכא דאיכא נמי מצוה ונר של אבטלה מקרי כגון שמדליק נר במקום אחד שאינו סבור שיהא לו צורך להשתמש שם אלא מדליקו על הספק ונמצא שלא נשתמש שם ההוא נקרא נר של אבטלה. ומה שנודרים ונודבים נרות המערכות להתנאות לפני בוראינו אין אלו קרויים נרות של אבטלה כלל נהי דשרגא בטיהרה לא מהני כולי האי מ"מ מהני קצת דאינו דומה אורה של ק' לאורה של ק"א דאלת"ה היכי שרי אפילו בלילה להדליק ביו"ט [כמה] נרות כיון דאפשר להשתמש לאורה של נר אחד א"כ הו"ל כל אינך אחריני של אבטלה אלא י"ל כדפי' ועוד [דאיכא] כבוד קהל ריבוי נרות אפילו ביום כדאיתא בפ' אלו דברים (ברכות נ"ג ע"א) שכל שמוציאין לפניו ביום וכו'.
Q. Many candles are usually lit in the synagogue on the morning of a holiday. Some persons want to forbid such a practice on the ground that the light of a candle is useless in the daytime, and one is not permitted on a holiday to light a candle the light of which serves no use.
A. The light of many candles in the synagogue, whether in daytime or at night, enhances the spirit of festivity and rejoicing. Were it not for this reason, the practice of lighting many candles in the synagogue for Friday evening services, when a holiday falls on Friday, would be forbidden, since services are usually over before dark and the candles are not needed for their light; and the lighting of many candles on a holiday night would be forbidden, since a single candle dispels darkness. The practice referred to is, therefore, perfectly in order.
R. Meir added: Please forgive me for not having answered your questions. I was very busy and forgot to answer. I even lost your letter. I could find no one who travelled regularly to your parts, and I did not often inquire from travelers about persons who might travel to your locality.
SOURCES: L. 125; P. 125; Am. I, 47; Berl. p. 295 no. 387; Mordecai Hagadol, p. 94a. Cf. Maharil, Responsa 53.