לו. וששאלתם על ראובן הטוען על שמעון לוי הי' חייב לי ב' דינרים ולא הי' ציית דינא והי' רוצה לילך חוץ לעיר וקבלתי לשופט עליו שהי' מעכב מעותיו עד שיעשה לו דין ישראל וכן עשה ונכנסת עבורו בערבות שהייתי מניח המשכנות והוא ירד עמי לדין ויעשה לי דין ישראל ואם אין תחזירם לי וזה נדרת לי בתקיעות כף וסברוני שיש לי עדים מזה ושמעון משיב נכנסתי בערבות שאם לא יבא לוי תוך זמן פלוני שאחזור לך המשכנות וכבר בא [לוי] תוך הזמן ונפטרתי מכל וכל מן הערבות עכל [הטוענין נ"ל] אם יש עדי' שתקע כפו יבאו ויעידו ויש לו לקיים כל מה אשר נדר בתקיעת כף שיש בידי תשו' רבינו יצחק בר' מנחם ז"ל שכתב בשם רבינו יצחק בר' יוסף ז"ל שמוציאי' ממון ע"י תקיעת כף [אם] הוא מודה לו שתקע לו את כפו צריך לתן לו כך וכך ממון [או אם יש עליו] עדי' אבל אם אין עדי' וגם הוא אינו מודה שתקע כפו שיעשה לו ציוי ב"ד אלא רק שיבא תוך זמן שיהא פטור בלא שבועה כ"כ באותה תשובה. ומטעם ערבות אין לחייב אותו דאפי' אי איכא סהדי דשנתערב או הודאת פיו לא משתעבד בלא קנין דמסיק בסוף ב"ב (קע"ו ע"א) דחנוק לא משתעבד בלא קנין שלא על אמונתו הלוהו כיון שלא נתערב בשעת מתן מעות וא"כ שמעון פטור בלא שבועה דמטעם ערבות אין לחייב כלל כדפי' ומטעם תקיעת מכף נמי לא כיון שכופר שלא תקע כפו אלא על תנאי וזה קיים נאמן בלא שבועה כדפי'.
Q. A claimed that C owed him two denarii (Cr. reads: one pound), and that he refused to go to the Jewish court. When C wanted to leave the city, A complained to the judge,*Probably a Gentile judge. who retained C's money until he would appear before the Jewish court and comply with its decision. B then interposed in C's behalf, became surety for him, took pledges from A (and, probably from C) and promised A by solemn hand-clasp that should C fail to appear in court and to comply with its decision, B would return the pledges to A. A believes he has witnesses to this effect, and demands the pledges from B. B, however, claims that he only guaranteed that C would return to the city before a certain date, that C did come to the city before that date, and that he (B) was thereby released from his obligation. A. If A, through the testimony of his witnesses, can prove his claim regarding B's promise by solemn hand-clasp, then B must fulfill his promise, since promises made by solemn handclasp must be fulfilled. But, if A has no witnesses, B is free from obligation and does not even have to take an oath. Furthermore, B's suretyship was of no value, since a suretyship entered into after the original transaction had been completed, is not binding. SOURCES: Cr. 187; Pr. 36; S. A. Wertheimer, Ginzei Jerushalaim 1; cf. Hag. Maim, Shebuoth 11,3.
לו. וששאלתם על ראובן הטוען על שמעון לוי הי' חייב לי ב' דינרים ולא הי' ציית דינא והי' רוצה לילך חוץ לעיר וקבלתי לשופט עליו שהי' מעכב מעותיו עד שיעשה לו דין ישראל וכן עשה ונכנסת עבורו בערבות שהייתי מניח המשכנות והוא ירד עמי לדין ויעשה לי דין ישראל ואם אין תחזירם לי וזה נדרת לי בתקיעות כף וסברוני שיש לי עדים מזה ושמעון משיב נכנסתי בערבות שאם לא יבא לוי תוך זמן פלוני שאחזור לך המשכנות וכבר בא [לוי] תוך הזמן ונפטרתי מכל וכל מן הערבות עכל [הטוענין נ"ל] אם יש עדי' שתקע כפו יבאו ויעידו ויש לו לקיים כל מה אשר נדר בתקיעת כף שיש בידי תשו' רבינו יצחק בר' מנחם ז"ל שכתב בשם רבינו יצחק בר' יוסף ז"ל שמוציאי' ממון ע"י תקיעת כף [אם] הוא מודה לו שתקע לו את כפו צריך לתן לו כך וכך ממון [או אם יש עליו] עדי' אבל אם אין עדי' וגם הוא אינו מודה שתקע כפו שיעשה לו ציוי ב"ד אלא רק שיבא תוך זמן שיהא פטור בלא שבועה כ"כ באותה תשובה. ומטעם ערבות אין לחייב אותו דאפי' אי איכא סהדי דשנתערב או הודאת פיו לא משתעבד בלא קנין דמסיק בסוף ב"ב (קע"ו ע"א) דחנוק לא משתעבד בלא קנין שלא על אמונתו הלוהו כיון שלא נתערב בשעת מתן מעות וא"כ שמעון פטור בלא שבועה דמטעם ערבות אין לחייב כלל כדפי' ומטעם תקיעת מכף נמי לא כיון שכופר שלא תקע כפו אלא על תנאי וזה קיים נאמן בלא שבועה כדפי'.
Q. A claimed that C owed him two denarii (Cr. reads: one pound), and that he refused to go to the Jewish court. When C wanted to leave the city, A complained to the judge,*Probably a Gentile judge. who retained C's money until he would appear before the Jewish court and comply with its decision. B then interposed in C's behalf, became surety for him, took pledges from A (and, probably from C) and promised A by solemn hand-clasp that should C fail to appear in court and to comply with its decision, B would return the pledges to A. A believes he has witnesses to this effect, and demands the pledges from B. B, however, claims that he only guaranteed that C would return to the city before a certain date, that C did come to the city before that date, and that he (B) was thereby released from his obligation.
A. If A, through the testimony of his witnesses, can prove his claim regarding B's promise by solemn hand-clasp, then B must fulfill his promise, since promises made by solemn handclasp must be fulfilled. But, if A has no witnesses, B is free from obligation and does not even have to take an oath. Furthermore, B's suretyship was of no value, since a suretyship entered into after the original transaction had been completed, is not binding.
SOURCES: Cr. 187; Pr. 36; S. A. Wertheimer, Ginzei Jerushalaim 1; cf. Hag. Maim, Shebuoth 11,3.