צט. אלמנה שתבעה משמעון להשיב לה פקדון שהפקיד בעלה בידו והשיב שמעון שבעלה צוהו לתתן לבתו שהיתה עמו בשעה שהפקיד אם ימות [והיא אמרה] שאותה הבת מתה קודם שמת הוא והנפקד אמר שאין את יודע איזה מהן מת קודם כי שמא מת הוא תחלה וזכתה היא וכשמתה היא זכו בניה והשיב מהר"ם דנראה דהאשה גובה כתובתה או מזונותיה מן הפקדון ואפי' אם היתה הבת עדין בחיים אין לה בפקדון כלום דכיון דהוא לא נתן לבת אלא במתנת שכ"מ [אם] ימות הו"ל מתנת שכ"מ וכמו מצוה מחמת מיתה ואע"פ שבריא הי' באותה שעה שציוה כן כדאמר פ' יש נוחלין (בבא בתרא קל"ח ע"ב) איזה מתנת בריא שהיא כמתנת שכ"מ כל שכתב בה מהיום ולאחר מיתה וכו' וכ"ש היכא דלא אמר מהיום כגון הכא דלא אמר אלא לכשימות וכיון דהוי מתנת שכ"מ אשה גובה פורנא ממתנת שכ"מ כדמשמע פ' נושאין (צ"ט ע"א) גבי יש מוכר את אביו להגבות לאמו כתובתה ולכל הפחות איכא לאוקמי במתנת שכ"מ ואפי' ממתנת בריא מספקא לר"י אם גובה ממנה. ומיהו הכי הוי מסקנא דממתנת בריא אינה גובה וממתנת שכ"מ גובה ושלום מאיר בר' ברוך זלה"ה.
Q. A entrusted valuables to B to be given to A's daughter upon A's death. A and his daughter died at the same time. A's widow claims that the daughter died first and demands the valuables in payment of her ketubah. B claims that A died first, and therefore wishes to give the valuables to the daughter's heirs. A. Even if A died first, his widow is entitled to the valuables in payment of her ketubah. A widow is entitled to the payment of her ketubah out of all gifts made by the husband which were to become effective after his death, even though he was in good health at the time that he made the gift. SOURCES: Pr. 99.
צט. אלמנה שתבעה משמעון להשיב לה פקדון שהפקיד בעלה בידו והשיב שמעון שבעלה צוהו לתתן לבתו שהיתה עמו בשעה שהפקיד אם ימות [והיא אמרה] שאותה הבת מתה קודם שמת הוא והנפקד אמר שאין את יודע איזה מהן מת קודם כי שמא מת הוא תחלה וזכתה היא וכשמתה היא זכו בניה והשיב מהר"ם דנראה דהאשה גובה כתובתה או מזונותיה מן הפקדון ואפי' אם היתה הבת עדין בחיים אין לה בפקדון כלום דכיון דהוא לא נתן לבת אלא במתנת שכ"מ [אם] ימות הו"ל מתנת שכ"מ וכמו מצוה מחמת מיתה ואע"פ שבריא הי' באותה שעה שציוה כן כדאמר פ' יש נוחלין (בבא בתרא קל"ח ע"ב) איזה מתנת בריא שהיא כמתנת שכ"מ כל שכתב בה מהיום ולאחר מיתה וכו' וכ"ש היכא דלא אמר מהיום כגון הכא דלא אמר אלא לכשימות וכיון דהוי מתנת שכ"מ אשה גובה פורנא ממתנת שכ"מ כדמשמע פ' נושאין (צ"ט ע"א) גבי יש מוכר את אביו להגבות לאמו כתובתה ולכל הפחות איכא לאוקמי במתנת שכ"מ ואפי' ממתנת בריא מספקא לר"י אם גובה ממנה. ומיהו הכי הוי מסקנא דממתנת בריא אינה גובה וממתנת שכ"מ גובה ושלום מאיר בר' ברוך זלה"ה.
Q. A entrusted valuables to B to be given to A's daughter upon A's death. A and his daughter died at the same time. A's widow claims that the daughter died first and demands the valuables in payment of her ketubah. B claims that A died first, and therefore wishes to give the valuables to the daughter's heirs.
A. Even if A died first, his widow is entitled to the valuables in payment of her ketubah. A widow is entitled to the payment of her ketubah out of all gifts made by the husband which were to become effective after his death, even though he was in good health at the time that he made the gift.
SOURCES: Pr. 99.