רמו. תשובה רפה היום לערוב, ויום השבת הגדול והנורא קרוב, ועת לקצר שכבר נפתח בגדולים בב"ד הגדול של הר' אהרן והב"ד עצמו גדולי הדור ואין לפקפק אחריהם דבי דינא בתר בי דינא לא דייקי ועוד אפי' לפי דברי היורש שהביא עדי' שכך צוה אביו מה בכך הלא כתובה ותנאי כתו' נגבית ממתנת שכ"מ כדמשמע פ' יש נוחלין (בבא בתרא קל"ב ע"א) ואף אם הי' כך שחלק כל נכסיו בפניה ושתקה וכתב לה קרקע כל שהוא הרי היא טוענת שנתנה לו יותר מל' ליטר' שגדלתו ופרנסתו ומה שטוען היורש מה שפטרוה אז בב"ד משבועה של אותם ל' ליטר' לי שלא טעננו אז טענת ברי אלא שמענו מפי קרובי' או נשים או פסולי עדות שהיו בשעת הצואה ולא הי' לנו עדים כשרים ולא רצו להשביעה בטענת שמא אבל עכשיו יש לי עדים כשרים ששמעו הצואה שחלק בפניה כל נכסיו ושייר לה קרקע כל שהוא ונתן לנו לכל א' ל' ליטר' ואותם לא פרעה עדיין יש להשביעה שפרעה. ומה שהוא תובע שתקעה כפה לזוגתו והיא ואמרת להד"מ אינ צריכה לשבע על כככה חדא דטענת שמא היא ואין נשבעי' בטענת שמא אלא הנהו דפ' כל הנשבעי' (מ"ד ע"ב) דמורו התירא אבל אחרים לא וכ"ש נדון זה דגריע מטענת שמא דהתם ודאי אם תקעה כפה לעוזרה בכך וכך והוא הי' בא מכח אשתו לזכות בדבר שנתנה לו זו היתה טענה אבל עכשיו אינה טענה שהוא עצמו אינו יודע ואין לו עדים ולא ע"א אין ממש בדבריו ועוד אפי' אם הי' טוען טענת ברי תקעת כפיך לתת לי כך וכך ממון והיא אומרת להד"ם אע"פ שיש תשו' רבינו יצחק ברבינו מנחם שהעיד על רבינו יוסף ב"ר יצחק שהוציא ממון ע"י תקיעת כף ה"מ כשנתבע מודה שתקע את כפו אבל אם כופר לא נתקנה שבועת היסת על ככה וכן סיים בתשובתו וכ"כ ר"י פ"ק דב"מ.
A. No court is allowed to review the decisions of another court; therefore, the decision of R. Aaron must prevail. But, since A claims that at the time of the first trial the heirs had no reliable witnesses to support their claims, and that now he has found two reliable witnesses who support his claim, the testimony of these witnesses must be taken into consideration, and A's mother must take an oath that she spent at least thirty pounds on A's education and upbringing. The court cannot impose an oath on A's mother regarding the promise, accompanied by a solemn hand-clasp, that she is alleged to have made to A's wife, since the mother denies having made such a promise. SOURCES: Pr. 245, 246, 247; cf. Agudah B. M. 27; ibid. B. B. 168; Hag. Maim. Shebuot 11, 3; Isserlein, Pesakim 86.
רמו. תשובה רפה היום לערוב, ויום השבת הגדול והנורא קרוב, ועת לקצר שכבר נפתח בגדולים בב"ד הגדול של הר' אהרן והב"ד עצמו גדולי הדור ואין לפקפק אחריהם דבי דינא בתר בי דינא לא דייקי ועוד אפי' לפי דברי היורש שהביא עדי' שכך צוה אביו מה בכך הלא כתובה ותנאי כתו' נגבית ממתנת שכ"מ כדמשמע פ' יש נוחלין (בבא בתרא קל"ב ע"א) ואף אם הי' כך שחלק כל נכסיו בפניה ושתקה וכתב לה קרקע כל שהוא הרי היא טוענת שנתנה לו יותר מל' ליטר' שגדלתו ופרנסתו ומה שטוען היורש מה שפטרוה אז בב"ד משבועה של אותם ל' ליטר' לי שלא טעננו אז טענת ברי אלא שמענו מפי קרובי' או נשים או פסולי עדות שהיו בשעת הצואה ולא הי' לנו עדים כשרים ולא רצו להשביעה בטענת שמא אבל עכשיו יש לי עדים כשרים ששמעו הצואה שחלק בפניה כל נכסיו ושייר לה קרקע כל שהוא ונתן לנו לכל א' ל' ליטר' ואותם לא פרעה עדיין יש להשביעה שפרעה. ומה שהוא תובע שתקעה כפה לזוגתו והיא ואמרת להד"מ אינ צריכה לשבע על כככה חדא דטענת שמא היא ואין נשבעי' בטענת שמא אלא הנהו דפ' כל הנשבעי' (מ"ד ע"ב) דמורו התירא אבל אחרים לא וכ"ש נדון זה דגריע מטענת שמא דהתם ודאי אם תקעה כפה לעוזרה בכך וכך והוא הי' בא מכח אשתו לזכות בדבר שנתנה לו זו היתה טענה אבל עכשיו אינה טענה שהוא עצמו אינו יודע ואין לו עדים ולא ע"א אין ממש בדבריו ועוד אפי' אם הי' טוען טענת ברי תקעת כפיך לתת לי כך וכך ממון והיא אומרת להד"ם אע"פ שיש תשו' רבינו יצחק ברבינו מנחם שהעיד על רבינו יוסף ב"ר יצחק שהוציא ממון ע"י תקיעת כף ה"מ כשנתבע מודה שתקע את כפו אבל אם כופר לא נתקנה שבועת היסת על ככה וכן סיים בתשובתו וכ"כ ר"י פ"ק דב"מ.
A. No court is allowed to review the decisions of another court; therefore, the decision of R. Aaron must prevail. But, since A claims that at the time of the first trial the heirs had no reliable witnesses to support their claims, and that now he has found two reliable witnesses who support his claim, the testimony of these witnesses must be taken into consideration, and A's mother must take an oath that she spent at least thirty pounds on A's education and upbringing. The court cannot impose an oath on A's mother regarding the promise, accompanied by a solemn hand-clasp, that she is alleged to have made to A's wife, since the mother denies having made such a promise.
SOURCES: Pr. 245, 246, 247; cf. Agudah B. M. 27; ibid. B. B. 168; Hag. Maim. Shebuot 11, 3; Isserlein, Pesakim 86.