תלד. ועל ראובן ושמעון ששכרו לוי ללמוד בניהם והקדימו לו שכר תקופה אחת ולאחר ה' שבועות מתבנו של ראובן ותובעו לוי לתן לו שכרו כי בלא"ה צריך ללמוד נער השני וראובן תובע שיחזור לו העודף [ממה] שלימד ועוד אמר שמחל לו בימי אבלו כשבא לנחמו ועוד אמר לו להחזיר לו מה שנתן לו יותר מהמגיע [לה'] שבועות ולוי הוה לו תחלה שמחל לו אבל בלא קנין ואח"כ חזר וטען שלא מחל לו כלום. נראה דאם לוי לא מחל לו דחייב ראובן לתן שכרו משלם כיון שהעכבה אינו מלוי אלא [מראובן] ודמי' להא דאמר פ' האומני' (ע"ט ע"א) השוכר את הספינה וטבעה וכו' היכי דמי אי בספינה סתם ויין זה אם לא נתן אמאי לא יתן לימא ליה אנא מייתינא ספינתא [הב] חמרא ה"נ המלמד יאמר אנא קאימנא להשלים תנאי אפי' לא השכיר [עצמו] אלא לאותו נער שמת היה צריך לתן לו כל שכרו משלם ולא [דמים] כפועל [בטל] דדמי להא דאמרי' ר"פ האומני' (ע"ז ע"א) האי מאן דאגר עבידתא ליומא ושלים עבידתא בפלגא דיומא כו' עד דפדיך וליתיב ליה כפועל בטל ומשני באוכלוסא דמחוזא וכן פסק מורי זצ"ל. מיהו אם יכול למצוא נער אחד שלומד כל כך בטוב כמו אותו שמת יתן ליה בחריק' כדאמר עלה דההוא דשלים עבדתי' דכותי' או דניחה מינה [מפקד להו] גבייהו וכו' כך הדין הי' אם לא הי' מוכל לו אבל עתה דמחל לו והודה דמחל לו מה שקיבל לא יחזור כיון דלא הקנה לו אלא מה שלא קבל עדיין להא אהני מחילה בלא קנין דמחילה א"צ קנין כמו שהוכיח ר"י מכח ראיות הרבה ואין לי להאריך.
Q. A and B hired a tutor for their sons [for several terms] and paid him for one term in advance. Five weeks after the term began, A's son died. Since the tutor had to continue to teach B's son, he demanded that A pay him for the remaining term (or terms). A, however, claimed that when the tutor came to console him, after his son's death, he told him that he forwent the balance of his fee and that he would even repay him whatever he had received in excess of the fee for five weeks. A, therefore, demanded that amount from the tutor. At first the tutor admitted that he had forgone the balance of his fee, but claimed that his act was not valid since it was merely a verbal statement without a formal act of transference. Later, however, he completely denied ever having relinquished his claim. A. If the tutor definitely admitted A's claim, and later retracted his admission, A is free from obligation to the tutor. However, he cannot collect anything he has already paid, since the tutor's promise of a refund was not accompanied by a formal act of transference. But, if the tutor's denial followed immediately upon his admission, or if the denial merely explained that the admission was really no admission, or if the admission was only implied but not definitely stated, A must pay the tutor his fee for the whole year. A, however, may bring another pupil to the teachr to be taught in place of his son. SOURCES: Pr. 434–435. Cf. Agudah B. M. 118.
תלד. ועל ראובן ושמעון ששכרו לוי ללמוד בניהם והקדימו לו שכר תקופה אחת ולאחר ה' שבועות מתבנו של ראובן ותובעו לוי לתן לו שכרו כי בלא"ה צריך ללמוד נער השני וראובן תובע שיחזור לו העודף [ממה] שלימד ועוד אמר שמחל לו בימי אבלו כשבא לנחמו ועוד אמר לו להחזיר לו מה שנתן לו יותר מהמגיע [לה'] שבועות ולוי הוה לו תחלה שמחל לו אבל בלא קנין ואח"כ חזר וטען שלא מחל לו כלום. נראה דאם לוי לא מחל לו דחייב ראובן לתן שכרו משלם כיון שהעכבה אינו מלוי אלא [מראובן] ודמי' להא דאמר פ' האומני' (ע"ט ע"א) השוכר את הספינה וטבעה וכו' היכי דמי אי בספינה סתם ויין זה אם לא נתן אמאי לא יתן לימא ליה אנא מייתינא ספינתא [הב] חמרא ה"נ המלמד יאמר אנא קאימנא להשלים תנאי אפי' לא השכיר [עצמו] אלא לאותו נער שמת היה צריך לתן לו כל שכרו משלם ולא [דמים] כפועל [בטל] דדמי להא דאמרי' ר"פ האומני' (ע"ז ע"א) האי מאן דאגר עבידתא ליומא ושלים עבידתא בפלגא דיומא כו' עד דפדיך וליתיב ליה כפועל בטל ומשני באוכלוסא דמחוזא וכן פסק מורי זצ"ל. מיהו אם יכול למצוא נער אחד שלומד כל כך בטוב כמו אותו שמת יתן ליה בחריק' כדאמר עלה דההוא דשלים עבדתי' דכותי' או דניחה מינה [מפקד להו] גבייהו וכו' כך הדין הי' אם לא הי' מוכל לו אבל עתה דמחל לו והודה דמחל לו מה שקיבל לא יחזור כיון דלא הקנה לו אלא מה שלא קבל עדיין להא אהני מחילה בלא קנין דמחילה א"צ קנין כמו שהוכיח ר"י מכח ראיות הרבה ואין לי להאריך.
Q. A and B hired a tutor for their sons [for several terms] and paid him for one term in advance. Five weeks after the term began, A's son died. Since the tutor had to continue to teach B's son, he demanded that A pay him for the remaining term (or terms). A, however, claimed that when the tutor came to console him, after his son's death, he told him that he forwent the balance of his fee and that he would even repay him whatever he had received in excess of the fee for five weeks. A, therefore, demanded that amount from the tutor. At first the tutor admitted that he had forgone the balance of his fee, but claimed that his act was not valid since it was merely a verbal statement without a formal act of transference. Later, however, he completely denied ever having relinquished his claim.
A. If the tutor definitely admitted A's claim, and later retracted his admission, A is free from obligation to the tutor. However, he cannot collect anything he has already paid, since the tutor's promise of a refund was not accompanied by a formal act of transference. But, if the tutor's denial followed immediately upon his admission, or if the denial merely explained that the admission was really no admission, or if the admission was only implied but not definitely stated, A must pay the tutor his fee for the whole year. A, however, may bring another pupil to the teachr to be taught in place of his son.
SOURCES: Pr. 434–435. Cf. Agudah B. M. 118.