תלו. והשומע ביום שלשים כ' בה"ג נוהג ז' ול' והארכתי בהלכות אבילות וזה צויתי להעתיק לך. שמועה קרובה ברגל [פי' ביום שלשים ולמוצאי הרגל נעשית רחוקה] וכן שמע שמועה קרובה בשבת ולמוצאי שבת נעשית רחוקה עולה לו ואינו נוהגת אלא יום אחד ואע"ג [דשבת עולה לו למנין] אבילות אפ"ה לא אמרי' כששמע בשבת כאלו שמע בחול דה"ט כיון דאלו שמע למחר לא חיילא עליה אבילות דהוי יום ל"א ה"נ כששמע בשבת [כיון דלא נהיג ביה אבילות ממש די לו לעשותו כיום מחר אבל שמע בשבת שהוא יום כ"ט אז ודאי נוהג אחר שבת ז' ול' כמו ששמע למחר ואלו שמע למחר ביום ל' נוהג ז' ול' ה"נ כששמע בשבת] יום כ"ט וע"כ איירי הכא ששמע בשבת שהוא [יום ל' דאלו הי' שבת יום כ"ט היכא קאמר ולמ"ד נעשית רחוקה והא אכתי לא הוי רחוקה עד יום] ל' בעיצומו [של יום] כדאמר לעיל דלא אמר מקצת היום ככולו לענין ל' של אבילות ולפי מה שהוכחתי ניחא מ"ש בה"ג אם שמע ביום ל' דנוהג ז' ול' והביא ראי' מכאן דדוקא שמע בשבת ביום ל' אינו נוהגת אלא יום א' [הא] בחול כה"ג נוהגת ז' ול' וכתב רב אלפס וז"ל איכא [מרבוותא] אמרי דהוי כיום ל"א ומתלו בהא דאמר בפ' יש בכור (בכורות מ"ט ע"א) אמר רב אשי הכל מודים לענין אבילות דיום ל' כיום שלפניו דאמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבל וגמרי' מינה לענין שמועה וכן פר"ח וליתא דלענין נפל קאמר וכן פרש"י ורשב"ג אמר (שבת קל"ח ע"ב) כל ששהא שלשים יום באדם אינו נפל וקאמר ר"א שאם מת ביום ל' כנפל חשוב דהוי כיום כ"ט והיינו קולא ועוד לפי דבריהם הי' לו לומר כיום שלאחריו דהיינו כיום ל"א אבל מדקאמר כיום שלפניו היינו כ"ט כדפר"י.
If a man heard about the death of his parent on the thirtieth day after such death, he must observe the seven days of strict mourning and the thirty days of mourning. But if he heard on the thirtieth day which was a Sabbath day or a holiday, he must observe only one day. SOURCES: Pr. 436; Mord. M.K. 883; Hag. Maim. to Abel, 7, 1, 2.
תלו. והשומע ביום שלשים כ' בה"ג נוהג ז' ול' והארכתי בהלכות אבילות וזה צויתי להעתיק לך. שמועה קרובה ברגל [פי' ביום שלשים ולמוצאי הרגל נעשית רחוקה] וכן שמע שמועה קרובה בשבת ולמוצאי שבת נעשית רחוקה עולה לו ואינו נוהגת אלא יום אחד ואע"ג [דשבת עולה לו למנין] אבילות אפ"ה לא אמרי' כששמע בשבת כאלו שמע בחול דה"ט כיון דאלו שמע למחר לא חיילא עליה אבילות דהוי יום ל"א ה"נ כששמע בשבת [כיון דלא נהיג ביה אבילות ממש די לו לעשותו כיום מחר אבל שמע בשבת שהוא יום כ"ט אז ודאי נוהג אחר שבת ז' ול' כמו ששמע למחר ואלו שמע למחר ביום ל' נוהג ז' ול' ה"נ כששמע בשבת] יום כ"ט וע"כ איירי הכא ששמע בשבת שהוא [יום ל' דאלו הי' שבת יום כ"ט היכא קאמר ולמ"ד נעשית רחוקה והא אכתי לא הוי רחוקה עד יום] ל' בעיצומו [של יום] כדאמר לעיל דלא אמר מקצת היום ככולו לענין ל' של אבילות ולפי מה שהוכחתי ניחא מ"ש בה"ג אם שמע ביום ל' דנוהג ז' ול' והביא ראי' מכאן דדוקא שמע בשבת ביום ל' אינו נוהגת אלא יום א' [הא] בחול כה"ג נוהגת ז' ול' וכתב רב אלפס וז"ל איכא [מרבוותא] אמרי דהוי כיום ל"א ומתלו בהא דאמר בפ' יש בכור (בכורות מ"ט ע"א) אמר רב אשי הכל מודים לענין אבילות דיום ל' כיום שלפניו דאמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבל וגמרי' מינה לענין שמועה וכן פר"ח וליתא דלענין נפל קאמר וכן פרש"י ורשב"ג אמר (שבת קל"ח ע"ב) כל ששהא שלשים יום באדם אינו נפל וקאמר ר"א שאם מת ביום ל' כנפל חשוב דהוי כיום כ"ט והיינו קולא ועוד לפי דבריהם הי' לו לומר כיום שלאחריו דהיינו כיום ל"א אבל מדקאמר כיום שלפניו היינו כ"ט כדפר"י.
If a man heard about the death of his parent on the thirtieth day after such death, he must observe the seven days of strict mourning and the thirty days of mourning. But if he heard on the thirtieth day which was a Sabbath day or a holiday, he must observe only one day.
SOURCES: Pr. 436; Mord. M.K. 883; Hag. Maim. to Abel, 7, 1, 2.