אדוני שאל על היתומה שקדשת אמה ונהרג ארוסה ביום טבוח ביום עברה. צרה כמבכירה. ונשאר לו אח קטן כבן שנה והיא בת י"א שנים ע"פ נשים ועוד בעדות ברורה ושאלת אם יכולה למאן ביבם אף לזיקתו לפטר אף מן החליצה יפה כתבת דהלכה כעולא דאמר בפרק בית שמאי (יבמות דף קז) ממאנת אף לזיקתו ו"כן פס"ק האלפ"ס ואע"פ שרבינו זרחי' הלוי זצ"ל מלוניי"ל כת' בספר המאור שלו הלכה כר' אושעיא אין הלכה כר' אושעיא דכיון דלא אתמר הילכתא לא כמר ולא כמר עבדינן לחומרא אסורא לעלמא כר' אושעיא. ואפי' בחד יבם. ואסורה לו כרבי יוחנן וכמ"ד לא הודו לו רב אסי. ונר' לו דרב ושמואל ור' יוחנן לית להו לא דרבי אושעיא ולא דעולא דמשמע מדבריהם דוקא מיאנה בזה בהא פליגי אי מותרת לזה אי לא. אבל מיאנה בזה ובזה אסורה לזה ולזה. ואסורה נמי לעלמא דהא ודאי דמי' לבעלת הגט לגמרי דהא אמרה לא צבינא ולא רעינא לא בך ולא בחברך. והא דלא כר' אושעיא ולא כעולא ורב אסי. דאילו לר' אושעיא אינה ממאנת לזיקתו כלל ואילו לעולא ורב אסי כיון דעקרה לה כולה זיקא נישואי קמאי קעקרא ומותרת להם ומותרת נמי לעלמא והיינו דאמרינן לרב אסי בחד יבם הכא נמי דמציא עקרא. כלומר ומותרת נמי אפילו לעלמא. וא"כ ה"ה נמי בשני יבמין כשמיאנה בשניהם שהרי מיאנה בכל הזיקה כולה. הלכך לא מחוורן שמעתא מאחר דפליגי אמוראי אהדדי כולהו או רובייהו. ולא איפסיקא עבדינן לחומרא. אסורה לעלמא ומותרת לאחיו כשמיאנה באחד מהם אבל מיאנה בשניהם אסורה לשניהם ואסורה נמי לעלמא דהא ודאי מיחלפא בבעלת גט ע"כ שורש דברי אפילו הכי נרא' כדברי האלפסי שכל דבריו דברי קבלה הן וכן כתב רבי אברהם בר דוד מלונייל וסברא גדולה היא דבשל סופרים הלך אחר המיקל. וכן רבי' שמחה זצ"ל. ואפילו ליכא עדות אלא ע"פ נשים סמכינן עלייהו והא דאמר ר"פ בא סימן (נדה דף מח) נאמנת אשה להחמיר אבל לא להקל ומוקי לה כר' יהודא ומתוך הפרק היינו דוקא לומר גדולה היא ותחלוץ משום דלא סמכינן אנשים כנגד הרוב דרובא לא מייתי שערות תוך הפרק. אבל לומר קטנה היא ולא הביאה שתי שערות עדיין מהימנינן להו ואף בלא עדותם הוה מחזקינן ליה בקטנה תוך הפרק כיון דליכא חזקה דרובא וא"כ הכא נמי מהימנינן להו מחשבון שנותיהם כיון דמדיבורייהו לא סתרי לא רובא ולא חזקה. עד אחד נאמן באיסורין אפילו עבד אפילו אשה. וכן משמע בר"פ האשה רבה (דף פו) דעד אחד אפילו שפחה או עבד נאמן באיסורין היכא דלא אתחזק איסורא כגון חתיכ' ספק חלב ספק של שומן והכא נמי לא איתחזק אסורא אפילו באיסורא דאורייתא.
Q. L, an orphan, was betrothed by her mother to A. Subsequently A was killed on a day of rioting and massacre leaving a year-old brother. L is eleven years old according to the testimony of women, and has no symptoms of pubescence. May L sever her dependence upon A's brother by "Refusal"? A. We follow Alfasi (Yeb. 107b) who rules that a minor may sever her dependency upon her levir by "Refusal". In this case we accept the testimony of the aforesaid women regarding her age and condition. This Responsum is addressed to Rabbi Yakar haLevi. SOURCES: Cr. 81.
אדוני שאל על היתומה שקדשת אמה ונהרג ארוסה ביום טבוח ביום עברה. צרה כמבכירה. ונשאר לו אח קטן כבן שנה והיא בת י"א שנים ע"פ נשים ועוד בעדות ברורה ושאלת אם יכולה למאן ביבם אף לזיקתו לפטר אף מן החליצה יפה כתבת דהלכה כעולא דאמר בפרק בית שמאי (יבמות דף קז) ממאנת אף לזיקתו ו"כן פס"ק האלפ"ס ואע"פ שרבינו זרחי' הלוי זצ"ל מלוניי"ל כת' בספר המאור שלו הלכה כר' אושעיא אין הלכה כר' אושעיא דכיון דלא אתמר הילכתא לא כמר ולא כמר עבדינן לחומרא אסורא לעלמא כר' אושעיא. ואפי' בחד יבם. ואסורה לו כרבי יוחנן וכמ"ד לא הודו לו רב אסי. ונר' לו דרב ושמואל ור' יוחנן לית להו לא דרבי אושעיא ולא דעולא דמשמע מדבריהם דוקא מיאנה בזה בהא פליגי אי מותרת לזה אי לא. אבל מיאנה בזה ובזה אסורה לזה ולזה. ואסורה נמי לעלמא דהא ודאי דמי' לבעלת הגט לגמרי דהא אמרה לא צבינא ולא רעינא לא בך ולא בחברך. והא דלא כר' אושעיא ולא כעולא ורב אסי. דאילו לר' אושעיא אינה ממאנת לזיקתו כלל ואילו לעולא ורב אסי כיון דעקרה לה כולה זיקא נישואי קמאי קעקרא ומותרת להם ומותרת נמי לעלמא והיינו דאמרינן לרב אסי בחד יבם הכא נמי דמציא עקרא. כלומר ומותרת נמי אפילו לעלמא. וא"כ ה"ה נמי בשני יבמין כשמיאנה בשניהם שהרי מיאנה בכל הזיקה כולה. הלכך לא מחוורן שמעתא מאחר דפליגי אמוראי אהדדי כולהו או רובייהו. ולא איפסיקא עבדינן לחומרא. אסורה לעלמא ומותרת לאחיו כשמיאנה באחד מהם אבל מיאנה בשניהם אסורה לשניהם ואסורה נמי לעלמא דהא ודאי מיחלפא בבעלת גט ע"כ שורש דברי אפילו הכי נרא' כדברי האלפסי שכל דבריו דברי קבלה הן וכן כתב רבי אברהם בר דוד מלונייל וסברא גדולה היא דבשל סופרים הלך אחר המיקל. וכן רבי' שמחה זצ"ל. ואפילו ליכא עדות אלא ע"פ נשים סמכינן עלייהו והא דאמר ר"פ בא סימן (נדה דף מח) נאמנת אשה להחמיר אבל לא להקל ומוקי לה כר' יהודא ומתוך הפרק היינו דוקא לומר גדולה היא ותחלוץ משום דלא סמכינן אנשים כנגד הרוב דרובא לא מייתי שערות תוך הפרק. אבל לומר קטנה היא ולא הביאה שתי שערות עדיין מהימנינן להו ואף בלא עדותם הוה מחזקינן ליה בקטנה תוך הפרק כיון דליכא חזקה דרובא וא"כ הכא נמי מהימנינן להו מחשבון שנותיהם כיון דמדיבורייהו לא סתרי לא רובא ולא חזקה. עד אחד נאמן באיסורין אפילו עבד אפילו אשה. וכן משמע בר"פ האשה רבה (דף פו) דעד אחד אפילו שפחה או עבד נאמן באיסורין היכא דלא אתחזק איסורא כגון חתיכ' ספק חלב ספק של שומן והכא נמי לא איתחזק אסורא אפילו באיסורא דאורייתא.
Q. L, an orphan, was betrothed by her mother to A. Subsequently A was killed on a day of rioting and massacre leaving a year-old brother. L is eleven years old according to the testimony of women, and has no symptoms of pubescence. May L sever her dependence upon A's brother by "Refusal"?
A. We follow Alfasi (Yeb. 107b) who rules that a minor may sever her dependency upon her levir by "Refusal". In this case we accept the testimony of the aforesaid women regarding her age and condition.
This Responsum is addressed to Rabbi Yakar haLevi.
SOURCES: Cr. 81.