תרטו. ושאל אדוני ששמעת דאני נוהג שלא לאכול בשר בהמה וחיה אחר גבינה ומיקל בשר עוף. בימי חורפי הייתי מתלוצץ בבני אדם שהיו עושי' כן ואדרבא שרא לי מורי היה נראה בעיני כמו מינות עד שפעם אחת מסעודה לסעודה מצאתי גבינה בין שיני [גזרתי] להחמיר [על] עצמי בבשר אחר גבינה כמו גבינה אחר בשר ואין בדבר זה כחולק על התלמוד ולא כמוסיף שהוא גורע בפ' כל הבשר (חולין ק"ה ע"א) אנא להא מלתא כחלא בר חמרא דאלו אבא כדהוי אכל בישרא האידנא לא הוי אכיל גבינתא עד למחר כו' דכל חד מצי לאחמורי אנפשי' לעשות משמרת ובשר עוף אני מיקל כיון דבשר עוף וגבינה נאכלי' באפקורן (שם ק"ד ע"ב) ושלום מאיר ב"ר ברוך זלה"ה.
Q. We have heard that you refrain from eating meat after cheese for the same interval as cheese after meat, and that you do eat poultry-meat after cheese. Is this report true? A. Yes, one may conduct oneself more strictly than required by the Law in order to make sure that one be not exposed to sin, without being guilty of the sin of adding anything to the Law. R. Meir adds that in his youth he used to scoff at those persons who were so meticulous. He even considered their practice heretical, until he once found small particles of cheese between his teeth hours after he ate it. He, therefore, decided to be more careful. SOURCES: Pr. 615; L. 500; Mord., Hulin, 68; cf. Tashbetz, 355.
תרטו. ושאל אדוני ששמעת דאני נוהג שלא לאכול בשר בהמה וחיה אחר גבינה ומיקל בשר עוף. בימי חורפי הייתי מתלוצץ בבני אדם שהיו עושי' כן ואדרבא שרא לי מורי היה נראה בעיני כמו מינות עד שפעם אחת מסעודה לסעודה מצאתי גבינה בין שיני [גזרתי] להחמיר [על] עצמי בבשר אחר גבינה כמו גבינה אחר בשר ואין בדבר זה כחולק על התלמוד ולא כמוסיף שהוא גורע בפ' כל הבשר (חולין ק"ה ע"א) אנא להא מלתא כחלא בר חמרא דאלו אבא כדהוי אכל בישרא האידנא לא הוי אכיל גבינתא עד למחר כו' דכל חד מצי לאחמורי אנפשי' לעשות משמרת ובשר עוף אני מיקל כיון דבשר עוף וגבינה נאכלי' באפקורן (שם ק"ד ע"ב) ושלום מאיר ב"ר ברוך זלה"ה.
Q. We have heard that you refrain from eating meat after cheese for the same interval as cheese after meat, and that you do eat poultry-meat after cheese. Is this report true?
A. Yes, one may conduct oneself more strictly than required by the Law in order to make sure that one be not exposed to sin, without being guilty of the sin of adding anything to the Law.
R. Meir adds that in his youth he used to scoff at those persons who were so meticulous. He even considered their practice heretical, until he once found small particles of cheese between his teeth hours after he ate it. He, therefore, decided to be more careful.
SOURCES: Pr. 615; L. 500; Mord., Hulin, 68; cf. Tashbetz, 355.