Skip to the daf
טוען את הדף…
Skip to the text

תשובות מהרש"ל 59

Teshuvot Maharshal · Chapter 59

‹›
  1. 1

    ראה ראיתי העדות שהוגבה על ר' יקר בר שמעון איך שהלחיש באזנה של בעולת בעל מרת רחנא אשת רבי אליעזר דברים של דופי וניבול ולולי שתורה היא להשיב לחוטא כפי ענשו לא הייתי מזכירו אפי' ע"י עט.

    Evidence was taken against a man of Novogrodek (Russia: Province of Minsk), that he said to a woman who had refused to dance with him: "I know why you refuse me; it is because I do not want to pay you three guldens. You act likewise, I was told, towards your own husband; you would not let him come near you unless he paid you three guldens."

  2. 2

    וז"ל בל"א דורום ווילשטו מיט מיר ניט טנצן דאז דייני איז איבר גילט דוא נעמשט צו דרייא גלאד גילדן דערנון עכ"ל הרע.

    Q. What punishment should be meted out for such vile language?

  3. 3

    וכל זאת עשה כדי להכלימה ולפוגמ' ובמע' שגדול עונו מנשו' הלוא הזהיר רבותינו על ככה במסכת כתובות שאפי' במקום מצוה כגון לשמח חתן וכלה אסור כו' הכל יודעין כו' ואמרו כל המנבל פיו אפי' גזר דין של שבעי' שנ' נהפך לרע ק"ו ניבולי של קלון ודופי הלבנת פני רעהו עד בכי ואשרי לה שבכת' על גודל צערה מרו' צניעו' וכשירות' אבל לאותו יקר היה ראוי שיבכה על נפשו ועל רוב עונו. גם מה שאמר שהיא לוקחת מן הבעילה ג' זהובים אדומים הדבור יורה שדימה אותה למטרונ' זונה ח"ו ואף שמתרץ דיבורו שעל הבעל קמכוון ס"ס ש"ר של קלון יחס לזר' דאברה' אבינו הו' שהאשה תמנע תשמיש המיטה מבעלה עד שיתן מוהר וק"ו עם הטבילה שהרי טבילה בזמנה מצוה וכן צוה ר' שמעון ז"ל להטביל בתו אפילו בחורף ובעלה לא היה אצלה כ"ש כשבעלה אצלה וכזאת לא תהא בישראל. ולכן אני אומר שאותו יק"ר נבלה עשה בישראל הכזונה יעשה את אחותינו ויקר בעניו המות לחסדיו כי גנה מקור חסד.

    A. Were it even true that the woman in question said that she would not take the ritual bath before her husband gave her three guldens as the defendant attempts to prove, he should escape no punishment, because such talk by a woman should be taken with a grain of salt. It is a psychological fact that women seek to exalt themselves when they are prating and babbling among their own sex, and their greatest satisfaction is to speak of their husbands and of their commanding influence over them. But no significance should be given to such gossip.

  4. 4

    והנה אבא בקצרה כי מדת הדין וק"ו המשפט נותן שיעמוד בכניסה ראשונ' לפני הארון ויקח שתי נירו' דולקו' בידו ויבקש מחיל' בלשון זה הנני יק' חטאתי והנני מבק' מאת הי"ז ואח"כ ממר' רחנא ובעל' ר' אליעז' שימחלו על ניבול פי כי חטאתי ונתחרטתי ואחר המחילה ישב ד' שבועו' באבל אחורי הפתח בב"ה ואולי שב ורפ' לו ואני גוזר בחרם ב"ד העליון ובחרם ב"ד התחתון על כל הקהל שיכופו אותו יקר לקיי' האיגר' ההיא והפס' הלז ואם יסרב אותו יקר יהיה מוחרם מפי עליוני' ושרפי' ופתגמ' מאמרין קדישין ואם ישמע יונעם לו.

    Therefore, the congregation should compel the man to stand before the ark in the synagogue with lighted candles in his hands and beg of God, of the woman, and of her husband to be pardoned for his scurrility; then he should be ordered to sit at the door outside the synagogue for four weeks as a mourner. And he must pay all the expenses incurred by the husband in connection with this trial. In case the delinquent refuses to comply with this decision, he should be excommunicated.

  5. 5

    והנה מקרוב שמעתי שאותו יקר רוצה להוסיף רשעה על רשעתו ולהביא עדות איך שהיתה משבחת עצמה בין הנשי' איך שבעלה הוכרח ליתן ג' זהובים אדומים שתטבול ואף א"כ הוא לא יצא זכאי מבית דיני כי כן דרך הנשי' לשבח את עצמן כשמספרות זו עם זו דרך שחוק ושמחה ואין לאיש טענה ביניהם ומה לו להשגיח בדברי הנשים ודברת בם אמרה התורה ולא בשיחת ילדים וקלות ראש ולכן לא ימלט כי אם יקיים פסק דינו כנ"ל.

  6. 6

    וגם גוזרני על אותו יקר הנ"ל שישלם לר' אליעזר כל הוצאותיו שהוציא שהוציא על הב"ד והפסק כאשר יברר לפניכם ואת קהלא קדישא נאוויהורודק גוזרני עליכם בכל העונשי' הנ"ל שתגזרו עליו שישל' ויקיים פסק הנ"ל ואל יפול מדברי ארצה. וגזורני על הש"ץ בחרם ב"ד העליון ובחרם ב"ד התחתון שיקרא הכתב שנית בקול רם ויזהיר בעונש הגדול על אותו היקר ועל הקהל שיקיימו האיגרת הנ"ל בכלל ופרט:

    The hazan of the congregation should read this decision in the synagogue before the members of the community.

Hebrew: Teshuvot Maharshal, Lublin, 1574 · Public Domain

English: The Responsa of Solomon Luria, by Simon Hurwitz, N.Y., 1938 · Public Domain

Texts from Sefaria.