Q. Which is the correct formula of the benediction for searching the leaven, al biur or le-baer?
2
ברכת ביעור חמץ בלילה: מסקינן בגמרא מאי מברך רב פפי משמיה דרב אמר על ביעור חמץ רב פפא אמר לבער חמץ והי' כתא על ביעור חמץ פי' גם על ביעור חמץ אע"ג דלבער חמץ כ"ע מודי ובעל ביעור פליגי משום דאמר כן במסכת ברכות מברכו' של אדם ניכר שת"ח הוא ויודע אם ת"ח והמברך על ביעור ניכר שת"ח הוא ויודע דעל ביעור נמי להבא משמע כדאמרינן בפרק כיצד מברכי' משתבח רבא לרבי זיר' בר רב ברב זבי' דאדם גדולה הוא ובקי בברכות א"ל לכשיב' לידכם הביאו לידי כי אתא קריבו ליה תכא א"ל לטעום מר מידי א"ל לישרו לן מר מידי פתח ואמר מוציא לחם מן הארץ אמרו זהו שאומרים עליו אדם גדול הוא בשלמא אי אמר לן המוצי' וא"ל טעמ' דק"מל הלכתא אלא אמר מוציא מאי קמ"ל במוצי' כ"ע לא פליגי אלמא שצריך להשמיענו חידוש בברכותיו ולכך נהגו לברך על ביעור חמץ לאשמועינ' דגם זה להבא משמ' ושלא יטעה לומר דעל ביעור לשעב' ואם בירך כך לא יצא ומה שחלקו חכמים במטבע ברכות יש מהן שתיקנו בעל ויש מהן שתקנו בלמ"ד רת"ם ז"ל היה נותן טעם לדבר כו' אשרי פ"ק: וקודש אשר ידבוק יטהר ידיו אפי' בלא שפשוף ואין זה מגסי רוח מאחר שבדיקת החמץ היא באה לטהרת הרגל שהרי סמכינן אזמן שמברכין ברגל א"כ מצוה חשובה הוא וראויה להיותה בנקיות וכן פסק מהרי"ל מ"מ ע"י היסך ושפשוף עדיף נ"ל ש"ל:
A. Either formula is correct, because either one expresses the future tense. However, al biur was accepted in practice in order to correct the wrong impression of the people, who thought that al biur expresses the past tense.
הילכות ביעור חמץ:
Q. Which is the correct formula of the benediction for searching the leaven, al biur or le-baer?
ברכת ביעור חמץ בלילה: מסקינן בגמרא מאי מברך רב פפי משמיה דרב אמר על ביעור חמץ רב פפא אמר לבער חמץ והי' כתא על ביעור חמץ פי' גם על ביעור חמץ אע"ג דלבער חמץ כ"ע מודי ובעל ביעור פליגי משום דאמר כן במסכת ברכות מברכו' של אדם ניכר שת"ח הוא ויודע אם ת"ח והמברך על ביעור ניכר שת"ח הוא ויודע דעל ביעור נמי להבא משמע כדאמרינן בפרק כיצד מברכי' משתבח רבא לרבי זיר' בר רב ברב זבי' דאדם גדולה הוא ובקי בברכות א"ל לכשיב' לידכם הביאו לידי כי אתא קריבו ליה תכא א"ל לטעום מר מידי א"ל לישרו לן מר מידי פתח ואמר מוציא לחם מן הארץ אמרו זהו שאומרים עליו אדם גדול הוא בשלמא אי אמר לן המוצי' וא"ל טעמ' דק"מל הלכתא אלא אמר מוציא מאי קמ"ל במוצי' כ"ע לא פליגי אלמא שצריך להשמיענו חידוש בברכותיו ולכך נהגו לברך על ביעור חמץ לאשמועינ' דגם זה להבא משמ' ושלא יטעה לומר דעל ביעור לשעב' ואם בירך כך לא יצא ומה שחלקו חכמים במטבע ברכות יש מהן שתיקנו בעל ויש מהן שתקנו בלמ"ד רת"ם ז"ל היה נותן טעם לדבר כו' אשרי פ"ק: וקודש אשר ידבוק יטהר ידיו אפי' בלא שפשוף ואין זה מגסי רוח מאחר שבדיקת החמץ היא באה לטהרת הרגל שהרי סמכינן אזמן שמברכין ברגל א"כ מצוה חשובה הוא וראויה להיותה בנקיות וכן פסק מהרי"ל מ"מ ע"י היסך ושפשוף עדיף נ"ל ש"ל:
A. Either formula is correct, because either one expresses the future tense. However, al biur was accepted in practice in order to correct the wrong impression of the people, who thought that al biur expresses the past tense.