הא לך סדר חליצה וקביעתו ועשיית המנעל אשר הועתק מחיבו' הגדול הנקרא ים של שלמה:
Luria quoted from his comprehensive work "Yam Shel Shelomoh" concerning the procedure of chalitzah:
2
קביעת מקום: טוב לקבוע מקום החליצה בגובה של עיר במקום פרסום דהיינו בעזרה שלפני בית הכנסת או בבית המדרש בין מנחה למערב:
The ceremony of chalitzah must be enacted in a public place; a synagogue is preferable. The ceremony of chalitzah must take place between the afternoon prayer and the evening prayer.
3
וקובעין מקום מערב כל החמשה ג' דיינים וב' הנוספים וראש הדיינים יאמר להם נקבע מקו' לחליצה וכשיגיעו לשם יסדר אות' איך ישבו ויאמר למחר נשב בזו לחלוץ וישבו מעט ואם החליצה ביום הראשון קובעין מקום בע"ש קודם ברכו: ואותם החמשה לא יהיו קרובים לא לייבם ולא יבמה ולא זה לזה ולא שום פסול בעולם חוץ מנשואי שתי בנות אחים או אמה ובתה דזהו פסול כה"ג בדיינים וכשר בשניים הנוספים בין זה לזה או עם הדיינים ושני בג' אפי' כה"ג דיינים כשרים וג' בראשון אפי' בהשנים לא ישב והג' יהיו יודעים ולומדין לכל הפחות שיודעי' להקרות לפניהם בטוב והשניים אפי' הן בני עמי הארץ אינו חשש: וגר אין ראוי להיות בשום חליצה אפי' בחליצת גרים בין לג' בין להצטרף לה' וסומא אפי' באחד מעיניו לא ישב באותם ג' אבל יכול לסדר הב"ד:
The place must be reserved a day before the ceremony by the five judges who will act at the chalitzah. The chief judge must then declare the place legal for the occasion by saying: Here is the place where the chalitzah will be performed tomorrow. Then he must rehearse with the others the order in which they are to sit at the ceremony. There must be five judges to perform the chalitzah ceremony; three of them must be ordained rabbis and the other two may be laymen. They must not be related to one another nor to the parties concerned. A man who is blind in one eye cannot act as judge among the three ordained, but he may be one of the other two.
4
למחר כשבאין לחלוץ ישב ראש הדיין ויושיב אחד מימינו ואחד משמאלו ויושיב הב' הנוספים על ספסל אחד מן הצד להכיר' ושאר העם לא ישבו כלל א"ל שירחיקו הרבה מאותה החמשה ומנהג להושיב ספסל קטן ליבם וליבמה וישבו עליו והיבמה מנהג לכסו' פיה בצעיף כדי שלא תריק עד שיצוה לה הראש לרוק ואם יש לה אונס תבלענה בבגדה או תתהפך למקום אחר חוץ למקום ב"ד לשם תרוק:
On the day of the chalitzah the chief judge should sit at one end of the room and the other two ordained judges should sit near him, one to the right and the other to the left. The other judges should be seated on a separate bench nearby. The audience remains standing at the other end of the room. A small bench should be placed for the yabam and the widow. Her face must be covered with a veil, and she should not spit until told by the judges.
5
ושואל ראש הדייני' מה אתם חפצים משיבין לחלוץ באנו ואז משיב הראש תעמדו וספרו טענותיכם לפנינו ואז עומדים ושואל ראש הדיינים להם ולכל העומדים אם יש ג' חדשים ממיתת הבעל ואין צריך עדות ברורה אלא בחזקה בעלמא וכן כה"ג אם היא אשתו של מת והוא אחיו:
On being questioned by the presiding judge they must stand up. The question whether they would like to marry each other must be answered in the negative. They must assert that their refusal to marry comes of their free will. Should they have vowed not to marry one another the vow must be dissolved. Upon questioning the widow whether or not she has been fasting that day, she must answer that she did not fast.
6
ובדיקת היבם והיבמה אם הגיעו לפרקן תמצא בסימן כ"ד וכ"ה אבל מ"מ שואל ג"כ להם בפני כל אם הגיעו לי"ב שנים ויום אחד והוא לי"ג שנים ויום אחד:
The yabam must not be younger than thirteen years and one day, and the widow not younger than twelve years and one day. The ceremony cannot take place before three months after the death of her husband.
7
ואז אומר הראש להיבם בין אין לו אשה בין יש לו יבמתך העומדת אצלך אם תרצה ליבמה ומשיב אין דעתי ליבמה ואז אומר לו שמא יש לך אונס אחר או כפייה או שבוע שמוכרח אתה לחלוץ ומשיב לא כי אלא ברצון טוב אני חולץ ואז אומר לו שמא אמרת מעולם שום דבר על החליצה שהוא נראה ממנו שאין החליצה ברצונך כל כל זאת תבטל בפנינו שלא יהא באותו דבור שום כח ומשיב לו בטוב אני מבטל ואח"כ אומר אליו שיבטל כל מודעות כמו גבי גט: ואחר כך שואל להיבמה אם לא אכלה ושתתה היום ותאמר כן ובתענית ציבור אין צריכין לשאול אותה:
A shoe for the right foot made from the leather of a clean animal is then given to the yabam and he raises it in order to gain possession thereof. The sexton then washes the right foot of the yabam and puts the shoe on his foot and ties it. The yabam then stands up against the wall and the chief judge teaches him to say: Lo hafazti (I do not desire to marry her:—Deuteronomy, 25-8), and the widow he teaches to say: Lo abah (He will not perform the duty of a husband's brother unto me:—ib., 25-7), and then he should read with her: Maen yebami le-hakim le-ahiw shem be-lsrael (My husband's brother refuseth to raise up unto his brother a name in Israel:—ib.). The widow then lowers herself to the floor and unties the lace and removes the shoe, from his foot with her right hand. If she lacks one arm she may use her teeth to untie the shoe. She dashes the shoe on the floor and the judge tells her to spit on the floor in front of the yabam.
8
ואחר כך לוקח הראש המנעל ומקניהו ליבם בהגבהה גמורה אם הוא של ב"ד ואם הוא של אדם אחר אז מקניהו להראש ואח"כ הוא מקנה אל היבם: אחר כך אומר הראש אל היבם שיכוין דעתו להתירה לכל אדם בחליצה זו וכן יאמר לה כה"ג וטוב לחזור ולומר אם עדיין אתה עומד בעת הראשון לחלוץ או לא ויאמר רק לחלוץ:
The judge then reads: "So should it be done to the man that doth not build up his brother's house. And his name shall be called in Israel: The house of him who had his shoe loosed." The phrase "who had his shoe loosed" is repeated three times by all three judges. The ceremony is then finished with a benediction by the presiding judge: Baruk Hu asher kideshanu be-mizwotaw we-hukaw shel Abraham abinu, omitting Adonai Elohenu melek ha-olam.
9
אח"כ מנסין את היבם שילך מעט ורואין באיזה רגל הוא עוקר תחילה אם בימין כדרך כל אדם הרי טוב: ואם לאו עושין לו ב' מנעלים לימין שלו ושמאל שלו רק שבמנעל ימין של כל אדם חולצין תחילה:
He then tells her that she is allowed to marry and hands her a bill of chalitzah. In Poland no such document is given her.
10
אח"כ בא שליח ב"ד ומוליך אותו חוץ לב"ד ופושט ממנו בתי שוקיים ואנפלאות ורוחץ רגלו בחמין שלא יהא שום טיט עליו ומנגבו וכרכו אותו במפה והולך בה אל הדיינים שלא לטנף את הרגל ואח"כ מושיבו אותו על הספסל ולוק' המכה ומנגבו יפה ולוקח המנעל ובוד' בו שאין בו שום דב' המפסי' חתיכ' בגד או טיט ונועלו ומכניס הקשרים בלולאות ואח"כ לוקח הרצועות ארוכות ומשליך הרצועות של ימין בשל שמאל והשמאל לימין וכורך סביב המנעל מלמעל' תוך הג' קרסי' עד למטה על גב הרגל הרחב שהוא פתוח ושם קושר קשר ועניב' בחוז' ומצוה אל היבם לילך בו ג' או ד' פסיעות לראות שהוא שלו גם לידע שהוא מכון לו לילך בו בשופי אח"כ מעמידין היבם אנל הכותל או עמוד שישעון עליו כדי שיוכל לרחוץ ולנעול בכח על הארץ ומ"מ לא ישען כ"כ שאם יטול משענתו אז יפול דא"כ לא הוי בעומד וחליצה עמידה בעינן ואז הרא"ש של הדיינים לומד וחוזר עם האשה עד שתוכל לומר מעצמ' אותם שתי תיבות מבחוץ לא אבה וכמו כן לומר עם האיש' אותם ב' תיבות ולא חפצתי ואח"כ מקרה לה מלה במלה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל ואח"כ בפעם אחת במרוצה לא אבה והיא אחריו תאמר לא אבה בנשימה אחת ואח"כ יבמי ואח"כ מקרה אל היבם שיוכל לומר אותם ב' תיבות במרוצה לא חפצתי ויאמר לה היבם אחריו מעצמי בנשימ' אחת לא חפצתו ואח"כ לקחתי ואח"כ יאמר אל היבם להציג רגלו בשוה על הארץ רק שינעוץ עקיבו בכח על הארץ והיבמה תשות עצמה סמוך לארץ רק שלא תשב ותתחיל בראשונה להתיר עניבו' הקשרים והקשר של הרצועות בימין שלה ולא בימין של עולם ואם היא גידמת מתרת אף בשיניה:
11
ואח"כ משלכת הרצועות לפנים ואחור מכריכת' ואח"כ מתרת הקרסים שהיו בתוך הלולאות ותופסת לרגל של היבם ביד שמאלה כדי שלא ינוד ויזוז ומגבהת ביד ימינה את הרגל היבם קצת מן הארץ ושומטת המנעל מן העק' ואח"כ מן כל כף הרגל הכל בימינה והשמאל לא תסייע ועומדת וזורקת אותו בכח מידה על הארץ בפני היבם וכל הג' דיינים וב' הנוספים יזהרו מאוד שיראו גוף חליצת המנעל: ואח"כ אומר הראש אל היבמה שתקבץ בפיה רוק ותרוק נגד היבם על הארץ במתון ובכח והדייני' עם השניים יראו ויבינו מעת שתרוק עד שיגיע לארץ וניכר אפי' אם מעורב בדם: ואח"כ מקרה לה תיבה בתיבה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה בית אחיו ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל: ואח"כ הראש וכל החמשה קורין בקול רם ג' פעמים חלוץ הנעל:
12
ואח"כ יברך הראש ברוך הוא אשר קדשנו במצוותיו וחקיו של אברהם אבינו ואין מזכי' לא שם ולא מלכו' ואח"כ יאמר לה שהיא מותרת להנש' מיד ויתן לה גט חליצה אבל במדינתינו לא הורגלו כן: וכבר כתבתי שמנהג יפה הוא לכתוב:
13
עשיית המנעל וצורתו עושין אותו מעור טהורה על פי ר"ת והעור יהא קשה קצת אפי' למעלה ויצחצו אותו חליצוה דהיינו להחליקו כאשר עליון של מנעל ואם נתייבש קצת יכולין למשוח אותי כדי שיהא רך ויהא ראוי להלוך בו והעקב תהא קשה יותר כדי שתהא בולטת ק"ו למטה שקורין זו"ל וגוף המנעל יהא שמור וחוברין אותו מבח' ברצועות לבנות וצד השער של עור מבחוץ וצד הבשר לפנים ויענה בו ג' קרסים וג' לולאות שחורין תפורין בו ברצועה קטנה לבנה או נעשים בגוף המנעל בעניין שוה מהודקין היטב ויעשה הקרסי' לצד שמאל והלולאו' לצד ימין המנעל במנעל של ימין ואם הדרך באותן מקום שהרצעני' משנים יעשה כמנהג המקום ואין חילוק אם תפורין בשפת המנעל או תפורין על המנעל והלולאות אין חילוק אם לקח עור כפול' או עושה נקב באותה רצועה קטנה ויזהר שלא יהיו ארוכים יותר מדאי שא"כ אין מהדקים הרגל ע"כ יזהר לתקנו קודם חליצה לפי מידת רגלו של היבם וק"ו גוף המנעל יהא מכוון למידת רגלו לא גדול יותר מדאי שאין ראוי להלוך בו בלא קשירה אפי' ע"י הדחק או צר וקטן שאין ראוי להלוך אפי' ע"י הדחק וטוב שיהא לכל דיין ודיין מזומן ג' מנעולים גדול ובינוני וקטן ולמעלה מן הקרסים יתפור או יקשור רצועות ארוכות לבנו' בין בשפת המנעל בין לתפור' על עור המנעל והמנעל יהא פתוח על גב הרגל שלא יהא לו אזנים ולא יהא לו שום נקב מאחריו ולא מצידיו ולא יהא ארוך עד הארכובה ולא קצר הרבה ג"כ:
הא לך סדר חליצה וקביעתו ועשיית המנעל אשר הועתק מחיבו' הגדול הנקרא ים של שלמה:
Luria quoted from his comprehensive work "Yam Shel Shelomoh" concerning the procedure of chalitzah:
קביעת מקום: טוב לקבוע מקום החליצה בגובה של עיר במקום פרסום דהיינו בעזרה שלפני בית הכנסת או בבית המדרש בין מנחה למערב:
The ceremony of chalitzah must be enacted in a public place; a synagogue is preferable. The ceremony of chalitzah must take place between the afternoon prayer and the evening prayer.
וקובעין מקום מערב כל החמשה ג' דיינים וב' הנוספים וראש הדיינים יאמר להם נקבע מקו' לחליצה וכשיגיעו לשם יסדר אות' איך ישבו ויאמר למחר נשב בזו לחלוץ וישבו מעט ואם החליצה ביום הראשון קובעין מקום בע"ש קודם ברכו: ואותם החמשה לא יהיו קרובים לא לייבם ולא יבמה ולא זה לזה ולא שום פסול בעולם חוץ מנשואי שתי בנות אחים או אמה ובתה דזהו פסול כה"ג בדיינים וכשר בשניים הנוספים בין זה לזה או עם הדיינים ושני בג' אפי' כה"ג דיינים כשרים וג' בראשון אפי' בהשנים לא ישב והג' יהיו יודעים ולומדין לכל הפחות שיודעי' להקרות לפניהם בטוב והשניים אפי' הן בני עמי הארץ אינו חשש: וגר אין ראוי להיות בשום חליצה אפי' בחליצת גרים בין לג' בין להצטרף לה' וסומא אפי' באחד מעיניו לא ישב באותם ג' אבל יכול לסדר הב"ד:
The place must be reserved a day before the ceremony by the five judges who will act at the chalitzah. The chief judge must then declare the place legal for the occasion by saying: Here is the place where the chalitzah will be performed tomorrow. Then he must rehearse with the others the order in which they are to sit at the ceremony. There must be five judges to perform the chalitzah ceremony; three of them must be ordained rabbis and the other two may be laymen. They must not be related to one another nor to the parties concerned. A man who is blind in one eye cannot act as judge among the three ordained, but he may be one of the other two.
למחר כשבאין לחלוץ ישב ראש הדיין ויושיב אחד מימינו ואחד משמאלו ויושיב הב' הנוספים על ספסל אחד מן הצד להכיר' ושאר העם לא ישבו כלל א"ל שירחיקו הרבה מאותה החמשה ומנהג להושיב ספסל קטן ליבם וליבמה וישבו עליו והיבמה מנהג לכסו' פיה בצעיף כדי שלא תריק עד שיצוה לה הראש לרוק ואם יש לה אונס תבלענה בבגדה או תתהפך למקום אחר חוץ למקום ב"ד לשם תרוק:
On the day of the chalitzah the chief judge should sit at one end of the room and the other two ordained judges should sit near him, one to the right and the other to the left. The other judges should be seated on a separate bench nearby. The audience remains standing at the other end of the room. A small bench should be placed for the yabam and the widow. Her face must be covered with a veil, and she should not spit until told by the judges.
ושואל ראש הדייני' מה אתם חפצים משיבין לחלוץ באנו ואז משיב הראש תעמדו וספרו טענותיכם לפנינו ואז עומדים ושואל ראש הדיינים להם ולכל העומדים אם יש ג' חדשים ממיתת הבעל ואין צריך עדות ברורה אלא בחזקה בעלמא וכן כה"ג אם היא אשתו של מת והוא אחיו:
On being questioned by the presiding judge they must stand up. The question whether they would like to marry each other must be answered in the negative. They must assert that their refusal to marry comes of their free will. Should they have vowed not to marry one another the vow must be dissolved. Upon questioning the widow whether or not she has been fasting that day, she must answer that she did not fast.
ובדיקת היבם והיבמה אם הגיעו לפרקן תמצא בסימן כ"ד וכ"ה אבל מ"מ שואל ג"כ להם בפני כל אם הגיעו לי"ב שנים ויום אחד והוא לי"ג שנים ויום אחד:
The yabam must not be younger than thirteen years and one day, and the widow not younger than twelve years and one day. The ceremony cannot take place before three months after the death of her husband.
ואז אומר הראש להיבם בין אין לו אשה בין יש לו יבמתך העומדת אצלך אם תרצה ליבמה ומשיב אין דעתי ליבמה ואז אומר לו שמא יש לך אונס אחר או כפייה או שבוע שמוכרח אתה לחלוץ ומשיב לא כי אלא ברצון טוב אני חולץ ואז אומר לו שמא אמרת מעולם שום דבר על החליצה שהוא נראה ממנו שאין החליצה ברצונך כל כל זאת תבטל בפנינו שלא יהא באותו דבור שום כח ומשיב לו בטוב אני מבטל ואח"כ אומר אליו שיבטל כל מודעות כמו גבי גט: ואחר כך שואל להיבמה אם לא אכלה ושתתה היום ותאמר כן ובתענית ציבור אין צריכין לשאול אותה:
A shoe for the right foot made from the leather of a clean animal is then given to the yabam and he raises it in order to gain possession thereof. The sexton then washes the right foot of the yabam and puts the shoe on his foot and ties it. The yabam then stands up against the wall and the chief judge teaches him to say: Lo hafazti (I do not desire to marry her:—Deuteronomy, 25-8), and the widow he teaches to say: Lo abah (He will not perform the duty of a husband's brother unto me:—ib., 25-7), and then he should read with her: Maen yebami le-hakim le-ahiw shem be-lsrael (My husband's brother refuseth to raise up unto his brother a name in Israel:—ib.). The widow then lowers herself to the floor and unties the lace and removes the shoe, from his foot with her right hand. If she lacks one arm she may use her teeth to untie the shoe. She dashes the shoe on the floor and the judge tells her to spit on the floor in front of the yabam.
ואחר כך לוקח הראש המנעל ומקניהו ליבם בהגבהה גמורה אם הוא של ב"ד ואם הוא של אדם אחר אז מקניהו להראש ואח"כ הוא מקנה אל היבם: אחר כך אומר הראש אל היבם שיכוין דעתו להתירה לכל אדם בחליצה זו וכן יאמר לה כה"ג וטוב לחזור ולומר אם עדיין אתה עומד בעת הראשון לחלוץ או לא ויאמר רק לחלוץ:
The judge then reads: "So should it be done to the man that doth not build up his brother's house. And his name shall be called in Israel: The house of him who had his shoe loosed." The phrase "who had his shoe loosed" is repeated three times by all three judges. The ceremony is then finished with a benediction by the presiding judge: Baruk Hu asher kideshanu be-mizwotaw we-hukaw shel Abraham abinu, omitting Adonai Elohenu melek ha-olam.
אח"כ מנסין את היבם שילך מעט ורואין באיזה רגל הוא עוקר תחילה אם בימין כדרך כל אדם הרי טוב: ואם לאו עושין לו ב' מנעלים לימין שלו ושמאל שלו רק שבמנעל ימין של כל אדם חולצין תחילה:
He then tells her that she is allowed to marry and hands her a bill of chalitzah. In Poland no such document is given her.
אח"כ בא שליח ב"ד ומוליך אותו חוץ לב"ד ופושט ממנו בתי שוקיים ואנפלאות ורוחץ רגלו בחמין שלא יהא שום טיט עליו ומנגבו וכרכו אותו במפה והולך בה אל הדיינים שלא לטנף את הרגל ואח"כ מושיבו אותו על הספסל ולוק' המכה ומנגבו יפה ולוקח המנעל ובוד' בו שאין בו שום דב' המפסי' חתיכ' בגד או טיט ונועלו ומכניס הקשרים בלולאות ואח"כ לוקח הרצועות ארוכות ומשליך הרצועות של ימין בשל שמאל והשמאל לימין וכורך סביב המנעל מלמעל' תוך הג' קרסי' עד למטה על גב הרגל הרחב שהוא פתוח ושם קושר קשר ועניב' בחוז' ומצוה אל היבם לילך בו ג' או ד' פסיעות לראות שהוא שלו גם לידע שהוא מכון לו לילך בו בשופי אח"כ מעמידין היבם אנל הכותל או עמוד שישעון עליו כדי שיוכל לרחוץ ולנעול בכח על הארץ ומ"מ לא ישען כ"כ שאם יטול משענתו אז יפול דא"כ לא הוי בעומד וחליצה עמידה בעינן ואז הרא"ש של הדיינים לומד וחוזר עם האשה עד שתוכל לומר מעצמ' אותם שתי תיבות מבחוץ לא אבה וכמו כן לומר עם האיש' אותם ב' תיבות ולא חפצתי ואח"כ מקרה לה מלה במלה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל ואח"כ בפעם אחת במרוצה לא אבה והיא אחריו תאמר לא אבה בנשימה אחת ואח"כ יבמי ואח"כ מקרה אל היבם שיוכל לומר אותם ב' תיבות במרוצה לא חפצתי ויאמר לה היבם אחריו מעצמי בנשימ' אחת לא חפצתו ואח"כ לקחתי ואח"כ יאמר אל היבם להציג רגלו בשוה על הארץ רק שינעוץ עקיבו בכח על הארץ והיבמה תשות עצמה סמוך לארץ רק שלא תשב ותתחיל בראשונה להתיר עניבו' הקשרים והקשר של הרצועות בימין שלה ולא בימין של עולם ואם היא גידמת מתרת אף בשיניה:
ואח"כ משלכת הרצועות לפנים ואחור מכריכת' ואח"כ מתרת הקרסים שהיו בתוך הלולאות ותופסת לרגל של היבם ביד שמאלה כדי שלא ינוד ויזוז ומגבהת ביד ימינה את הרגל היבם קצת מן הארץ ושומטת המנעל מן העק' ואח"כ מן כל כף הרגל הכל בימינה והשמאל לא תסייע ועומדת וזורקת אותו בכח מידה על הארץ בפני היבם וכל הג' דיינים וב' הנוספים יזהרו מאוד שיראו גוף חליצת המנעל: ואח"כ אומר הראש אל היבמה שתקבץ בפיה רוק ותרוק נגד היבם על הארץ במתון ובכח והדייני' עם השניים יראו ויבינו מעת שתרוק עד שיגיע לארץ וניכר אפי' אם מעורב בדם: ואח"כ מקרה לה תיבה בתיבה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה בית אחיו ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל: ואח"כ הראש וכל החמשה קורין בקול רם ג' פעמים חלוץ הנעל:
ואח"כ יברך הראש ברוך הוא אשר קדשנו במצוותיו וחקיו של אברהם אבינו ואין מזכי' לא שם ולא מלכו' ואח"כ יאמר לה שהיא מותרת להנש' מיד ויתן לה גט חליצה אבל במדינתינו לא הורגלו כן: וכבר כתבתי שמנהג יפה הוא לכתוב:
עשיית המנעל וצורתו עושין אותו מעור טהורה על פי ר"ת והעור יהא קשה קצת אפי' למעלה ויצחצו אותו חליצוה דהיינו להחליקו כאשר עליון של מנעל ואם נתייבש קצת יכולין למשוח אותי כדי שיהא רך ויהא ראוי להלוך בו והעקב תהא קשה יותר כדי שתהא בולטת ק"ו למטה שקורין זו"ל וגוף המנעל יהא שמור וחוברין אותו מבח' ברצועות לבנות וצד השער של עור מבחוץ וצד הבשר לפנים ויענה בו ג' קרסים וג' לולאות שחורין תפורין בו ברצועה קטנה לבנה או נעשים בגוף המנעל בעניין שוה מהודקין היטב ויעשה הקרסי' לצד שמאל והלולאו' לצד ימין המנעל במנעל של ימין ואם הדרך באותן מקום שהרצעני' משנים יעשה כמנהג המקום ואין חילוק אם תפורין בשפת המנעל או תפורין על המנעל והלולאות אין חילוק אם לקח עור כפול' או עושה נקב באותה רצועה קטנה ויזהר שלא יהיו ארוכים יותר מדאי שא"כ אין מהדקים הרגל ע"כ יזהר לתקנו קודם חליצה לפי מידת רגלו של היבם וק"ו גוף המנעל יהא מכוון למידת רגלו לא גדול יותר מדאי שאין ראוי להלוך בו בלא קשירה אפי' ע"י הדחק או צר וקטן שאין ראוי להלוך אפי' ע"י הדחק וטוב שיהא לכל דיין ודיין מזומן ג' מנעולים גדול ובינוני וקטן ולמעלה מן הקרסים יתפור או יקשור רצועות ארוכות לבנו' בין בשפת המנעל בין לתפור' על עור המנעל והמנעל יהא פתוח על גב הרגל שלא יהא לו אזנים ולא יהא לו שום נקב מאחריו ולא מצידיו ולא יהא ארוך עד הארכובה ולא קצר הרבה ג"כ: